כשדונלד טראמפ פקח את עיניו הוא גילה שהוא קשור למיטה ומעליו עומדים שני סינים בחלוקים לבנים, אחד גבוה והשני חייכן.
"מה לעזאזל קורה פה?" קמץ הנשיא את אגרופיו.
שני הגברים החליפו ביניהם כמה מילים בשפה שטראמפ לא הבין, מבחינתו הרי כל מה שאומרים לו זה סינית. "אנחנו כבר מסיימים", אמר הסיני הגבוה באנגלית.
"מה מסיימים?"
אולי יעניין אתכם
"לעדכן לך את התוכנה במוח".
הנשיא ניסה להזדקף אבל, כזכור, היה קשור למיטה. "אתם השתגעתם?" הוא זעם.
"קטע", אמר החייכן, "זה בדיוק מה שכולם שואלים לגביך".
"איפה השירות החשאי?!" צעק נשיא ארצות הברית.
"הוא חשאי", הסביר החייכן, "לא מוצאים אותו".
"לא עברת מספיק התנקשויות כדי להבין שאי אפשר לסמוך על השירות החשאי שלך?" נטל הגבוה מזרק ושאב לתוכו נוזל לא מוכר.
"אני נשיא ארצות הברית", צרח טראמפ, "ואני דורש הסבר תכף ומיד!"
"בסדר", התרצה הגבוה, "אנחנו צריכים לעדכן את התוכנה, אבל אם כבר התעוררת נעדכן גם אותך. זוכר את הקורונה, שחשבתם שהיא מוטציה של עטלפים למרות שאנחנו הנדסנו אותה?"
"קשקוש", אמר טראמפ, "מהרגע הראשון ידעתי שזה וירוס שדלף לכם מהמעבדה".
"הוא לא דלף", אמר החייכן, "אנחנו הפצנו אותו".
"כל הסימפטומים היו בסך הכול תופעות לוואי של הווירוס", אמר הגבוה, "המטרה האמיתית הייתה להשתלט לכולכם על המוח".
"שטויות, לא השתלטתם על אף אחד", הרעים הנשיא בקולו, "לא במשמרת שלי".
"באמת?" חייך החייכן, "אז איך אנשים בעלי דעה צלולה כביכול, במשמרת שלך, שלחו לבית הלבן נשיא דמנטי כמו ביידן?"
"כי הבחירות זויפו", הטעים טראמפ, "אמרתי את זה מהרגע הראשון".
"המוח שלכם זויף", אמר הגבוה, "אם כי חייבים להודות שהווירוס עדיין לא מושלם, לכן לצערנו לא הצלחנו להביא לכך שקאמלה האריס תיבחר".
"טוב, כדי שאנשים יצביעו לקאמלה לא מספיק להשתלט על המוח", הודה החייכן, "בשביל זה צריך לגרום להם להיות ממש טיפשים".
"אבל כן הצלחנו לפתח גרסת פרימיום שמותאמת במיוחד אליך", אמר הגבוה.
"אל תבלבלו לי את המוח", כחכח טראמפ.
"מצחיקול, זה בדיוק מה שעשינו", המשיך הגבוה, "אחרת איך אתה מסביר את הקריזות? את הקפריזות? את התנודתיות המטורפת שגורמת לך רגע אחד לאיים בהשמדת איראן, ורגע אחר כך לנשק לה את הרגליים?"
טראמפ הביט באימה בשני הסינים השלווים. "אתם רציניים?" הוא לחש, "החדרתם למוח שלי סוס טרויאני?"
"סתם, עובדים עליך", פרצו הסינים בצחוק רועם, "נראה לך שיש דבר כזה?"
"כן, זה באמת נשמע בדיוני לגמרי", אמר הנשיא בהקלה.
"בכלל מי צריך וירוס כשאפשר להשתלט עליך באמצעים ממש פשוטים".
"לגמרי", צחק טראמפ, "אני הרי… רגע, אילו אמצעים?"
"מניפולציות פסיכולוגיות", היטיב הגבוה את הכרית מתחת לראשו של טראמפ, "כל כך קל לדחוף אותך למעשים מטורפים".
"אף אחד לא דוחף אותי", נלחץ טראמפ, "אני דוחף את עצמי לבד".
"זה נכון", הסכים החייכן, "אבל לפעמים צריך לתת לך פּוּש פסיכולוגי קטן. האיראנים אלופים בזה, אבל גם אנחנו לא פראיירים".
"אתם… אתם הפנטתם אותי?" נרעד הנשיא.
"די, דונלד, אתה הורג אותנו", בכה החייכן מרוב צחוק, "לא ייאמן שאתה מאמין למתיחות שלנו".
"לא הפנטתם?"
"למה לנו לבזבז עליך משאבים פסיכולוגיים", נחר הגבוה בבוז, "כשאתה לבד עושה לעצמך השמדת ערך?"
"ולא הדבקתם אותי בווירוס?"
"כבר אמרנו לך שלא".
"אז… מה אתם עושים פה?"
"באנו לגבות את הכסף".
"איזה כסף?"
"אל תשחק איתנו משחקים, דונלד", פכר הגבוה את אצבעותיו, "זוכר שלפני חודש וחצי נפגשת עם נשיא סין? זוכר שהוא אמר שיש לך שישה שבועות להחזיר את כל הכסף שהלווינו לכם? איפה הכסף, דונלד?"
"רחמנות", התחנן טראמפ, "לארצות הברית יש חוב לאומי של כמעט 40 טריליון דולר…"
"שנעבור לאמצעים יותר משכנעים?" רמז הגבוה כלפי מונגולי ענק שעמד ליד הדלת בידיים שלובות.
"אני אשיג את הכסף, אל תדאגו", אמר הנשיא מהר מאוד, "כבר התרפסתי בפני האיראנים, לקחתי הלוואות בשוק האפור, התחפשתי לחרדי והלכתי לקבץ נדבות בבתי כנסת של מזרוחניקים, והכי חשוב: ויטקוף הבטיח לי מענק חד־פעמי מקטאר תמורת שעבוד של אמריקה עד שנת 2476".
"אז איפה הכסף?"
"לא יודע, אצל וויטקוף. בבקשה, אני מוכן לעשות הכול – למכור את המדינה שלי, לבגוד בבעלי הברית הכי נאמנים, להפוך את עצמי לבדיחה, רק תנו לי כמה חודשים, עד אחרי בחירות האמצע. בבקשה, אני מתחנן… אני מתחנן… אני מתחנן…"
"אדוני הנשיא, תתעורר, אתה צועק מתוך שינה…"
דונלד טראמפ התעורר שטוף זיעה. "איזה חלום נורא", הוא אמר לעצמו, פקח את עיניו וגילה שהוא קשור למיטה, ומעליו עומדים שני סינים בחלוקים לבנים.
קטאר וטוב לה
חמש הערות לשבוע השני של המונדיאל:
- שחקן נבחרת פראגוואי קיבל כרטיס אדום כי הסתיר את הפה עם היד וזה אסור, כדי ששחקנים לא יסננו הערות גזעניות. מצד אחד, לא יזיק שגם פוליטיקאים, כמו שחקני כדורגל, יגידו את האמת בלי להסתיר אותה מאיתנו. מצד שני, אני מכיר כמה פוליטיקאים שהיו שמחים מאוד לסתום דווקא לנו את הפה.
- נבחרת קטאר חטפה שני כרטיסים אדומים בגלל משחק אלים, קנדה הענישה והביסה אותה 0-6. בעולם האמיתי קטאר משחקת עוד יותר מלוכלך, למרבה הצער אף אחד לא מעלה על דעתו להעניש אותה.
- לשוער של קטאר, אגב, קוראים מחמוד אבו נאדה, שזה בתרגום חופשי אבא של כלום. נראה לי שמעולם לא היה שחקן שהשם שלו מבטא בצורה קולעת כל כך את המדינה שהוא מייצג.
- כמו מול ניו זילנד, גם למשחק של איראן נגד בלגיה הגיעו המוני גולים איראניים ושרקו בוז לדגל הרפובליקה האסלאמית. ממש באותו זמן, בשוויץ, סגן הנשיא ואנס הצדיע לאותו דגל ושרק בוז רועם לאיראנים שמצאו מקלט בארצו. איך אמר טראמפ? עזרה בדרך, אבל לא לאנשים הנכונים.
- כדי להביע את שמחתם על הניצחון המשכנע של הנבחרת שלהם, מאות אוהדים יפנים ירדו לכביש בטוקיו ועמדו על מעברי החצייה במשך 90 שניות שלמות. אומרים שהפרות סדר כאלה לא נראו בארץ השמש העולה כבר שנים רבות, מאז שהולך רגל אלמוני נתפס כשהוא חוצה את הכביש באלכסון. הוא כמובן היה תייר ישראלי.
לתגובות:
