במהלך המלחמה האחרונה ידעה מדינת ישראל הישגים יוצאי דופן, צבאיים ומדיניים, שהושגו בזכות גבורתם של לוחמינו הגיבורים ובזכות עמידתו האיתנה של עם ישראל כולו. לצד ההצלחות הגדולות, איבדנו לאורך הדרך גם לוחמים רבים ויקרים, בהם בני ישי הי"ד, שנפל בבוקר שבעה באוקטובר. כך זה ממשיך עד לימים האחרונים, שבהם עם ישראל כולו קבר את מיטב בניו. כמי ששילמו את המחיר היקר מכול, אנו יודעים להעריך כל הישג כזה, אך דווקא ברגעים של הצלחה מוטלת על ממשלת ישראל חובה כפולה.
מדינת ישראל היא מדינה עצמאית וחזקה, וביכולתה ואף מחובתה לעמוד על האינטרסים הקיומיים שלה. אנו מוקירים את ידידינו בארצות הברית ומכירים טובה לנשיא טראמפ על מאמציו למען החטופים, ועל הסיוע שניתן לישראל במערכה מול איראן. הידידות בין המדינות היא נכס חשוב, אך ביטחונה של מדינת ישראל אינו יכול להיות מופקד בידי שום גורם זר. האחריות על עתיד ילדינו ועל ביטחון אזרחינו מוטלת על ממשלת ישראל בלבד, והיא חייבת לפעול מתוך ראיית האינטרסים של עם ישראל, ולא מתוך שיקולים שאינם נוגעים לביטחונו.
על ממשלת ישראל החובה לחתור לניצחון מלא, ובה בעת לדאוג בראש ובראשונה לביטחונם של חיילינו בשדה הקרב, כדי שההישגים שנרכשו בדם לא יתבזבזו בשל עצירה מוקדמת או החלטות המושפעות מלחצים חיצוניים. דווקא משום כך יש לחזק את ראש הממשלה ולקרוא לו להמשיך ולעמוד איתן מול הלחצים השונים. החלטות קבינט המלחמה לא התקבלו לשם הצהרה בלבד, אלא מתוך הבנה שיש להשלים את פירוק חמאס מנשקו, להביא לפירוז רצועת עזה, ולהבטיח מציאות ביטחונית חדשה שבה אזרחי ישראל אינם חיים תחת איום מתמיד. אסור שהמערכה תסתיים לפני שהיעדים שהוגדרו בתחילתה יושגו בפועל.
עיניהן של מדינות ערב נשואות אלינו. הן בוחנות אם ישראל יודעת להתמיד ולהשלים את משימותיה, או שמא היא נעצרת רגע לפני קו הסיום. הניסיון מלמד כי חולשה במזרח התיכון אינה מתפרשת כרצון לשלום, אלא כהזמנה להתעצמות מחודשת של אויבינו. המציאות בצפון, והמחיר הכבד ששילמנו לאורך השנים, הם עדות כואבת לכך שהימנעות מהכרעה מביאה בסופו של דבר למלחמות קשות יותר.
אולי יעניין אתכם
גם בימים אלו, כאשר נדמה לעיתים שהמערכה מתקרבת לסיומה, אנחנו ממשיכים להתבשר על נפילתם של לוחמים בלבנון. כמעט מדי יום מתפרסמות הודעות קשות, ומשפחות נוספות מצטרפות בעל כורחן למשפחת השכול. כמי שמכיר את תחושת הכאב שלא עוזבת, אני יודע שכל שם חדש שמתפרסם הוא עולם ומלואו שנגדע. דווקא משום כך אסור לנו להסכים שהקרבתם של בנינו תוביל לחזרה אל אותה מציאות מסוכנת שממנה יצאנו למלחמה.
כאשר אני מביט בתמונתו של בני, אני יודע שהוא וחבריו לא יצאו לקרב כדי שנחזור לנקודת ההתחלה. הם יצאו מתוך אמונה שמדינת ישראל תדע להבטיח עתיד טוב ובטוח יותר לאזרחיה. הם לא מסרו את נפשם כדי להשיג הפוגה זמנית, אלא כדי ליצור מציאות אחרת, יציבה ובטוחה יותר. האחריות שלנו, החיים, היא להיות ראויים להקרבה העצומה הזאת. הציבור הישראלי והמשפחות ששילמו מחיר כבד מצפים לראות את ההבטחות מתממשות ואת מטרות מלחמת התקומה מושגות במלואן.
אדוני ראש הממשלה, דווקא עכשיו אסור לעצור. עכשיו, לאחר כל כך הרבה גבורה, הקרבה וכאב, עלינו להשלים את מה שבנינו התחילו ולהגשים את המטרות שלשמן הם יצאו לקרב. זה הזמן לעמוד בהתחייבויות שניתנו לעם ישראל, לשמור על עצמאות קבלת ההחלטות של מדינת ישראל ולהביא להכרעה אמיתית. זו חובתנו כלפי הנופלים, זו חובתנו כלפי הלוחמים שבחזית, וזו חובתנו כלפי הדורות הבאים.
הכותב הוא אביו של ישי פיטוסי הי"ד וממלא מקום יושב ראש פורום הגבורה
