המהפכה הצרכנית באוצר תיעצר אצל סוכני הביטוח

וועדת הארביטראז': הרבה טוב, מעט רע, והמכוער שממשיך להטיל צל כבד

תארו לכם שאתם אנשים צעירים בתחילת דרככם הפיננסית, מחפשים היכן להשקיע את חסכונותיכם. לאחר חיפוש קצר, מצאתם קרן נאמנות או קופת גמל להשקעה שמתאימה לכם במחיר הוגן. קניתם, והמשכתם להשקיע באחריות לאורך זמן. החיים אומנם דינמיים, אבל נתתם ל"ריבית דריבית" לעשות את שלה, ועם חלוף הזמן הצטבר לכם רווח נאה.

אך יום אחד אתם מקבלים מכתב או מסרון מחברת ההשקעות שלכם: דמי הניהול הנמוכים שהציעו לכם בהתחלה – עלו. לא נורא, הרי תמיד אפשר לעבור למתחרים, נכון? פה מתגלה המלכודת. קרנות נאמנות וקופות גמל נוהגות להציע דמי ניהול נמוכים כפיתיון, בידיעה שבעוד כמה שנים כשיעלו את המחיר, כל ניסיון לעבור לחברה אחרת ייתקל בשתי המילים המפחידות ביותר בעולם הפיננסי: "אירוע מס". אם תרצו לעבור לחברה הזולה ביותר, תיאלצו להיפרד מ-25% מהרווחים שלכם בטרם עת, גם אם בסך הכול רציתם לעבור בין שתי קרנות זהות בשתי חברות שונות. החברות יודעות זאת היטב, ומתמחרות את דמי הניהול בהתאם ל"שבי לקוחות" זה.

ומה אם תבחרו לעקוף את המתווך ולפתוח חשבון מסחר עצמאי? במקרה זה, המצב מורכב אפילו יותר. כל מכירה של נייר ערך גוררת אירוע מס, גם אם כלל לא התכוונתם למשוך את הכסף מהחשבון. בזמן שמשקיעים מוסדיים עוברים ממניה למניה ללא הפרעה, אתם נאלצים לחשוב פעמיים: אולי משתלם יותר להחזיק במניה פחות טובה, רק כדי לדחות את תשלום המס לשנה הבאה?

אולי יעניין אתכם

עוד מאת דוד טל כשהזול עולה ביוקר: גרסת המעצמות

עוד מאת דוד טל האם חייבים לחסוך עד שכואב? על הצעת הפנסיה החדשה

על רקע זה הוקם במשרד האוצר, בהנחיית שר האוצר בצלאל סמוטריץ', "הצוות לצמצום הפערים במכשירי השקעה בחיסכון לטווח קצר ובינוני", או בקיצור: "ועדת הארביטראז'". מטרת הוועדה היא למפות ולצמצם את הארביטראז' (פערי) הרגולטורי בין אפשרויות ההשקעה הבולטות כיום: קופות גמל, פוליסות חיסכון, קרנות נאמנות ומסחר עצמאי. לרוב פערי הרגולציה הללו אין שום הצדקה כלכלית, והם מפצלים את השוק למקטעים ריכוזיים נטולי תחרות הולמת.

חשבון ההשקעה החדש והמהפכה הצרכנית

ההמלצה המרכזית של הוועדה, שעשויה לשנות את כללי המשחק מהיסוד, היא הקמת "חשבון השקעה" אחיד. לכל אזרח שיגיע לגיל 18 ייפתח חשבון אישי, שאליו יוכל להפקיד כספים ללא הגבלה, כאשר 200,000 השקלים הראשונים ייהנו מפטור ממס רווחי הון. בחשבון זה, שינוהל דרך חברי בורסה או מנהלי תיקים, יוכל החוסך לרכוש, למכור ולנוע בחופשיות בין כל מוצרי ההשקעה – ממניות פרטניות ועד קרנות נאמנות ופוליסות חיסכון – תוך דחיית מס מלאה. תשלום המס יתבצע אך ורק בעת משיכת הכספים מהחשבון עצמו. מדובר בניצחון צרכני אדיר: כל אחד יוכל ליהנות מאפקט הריבית דריבית מבלי להיות כבול לגוף מוסדי ספציפי. במקביל, הגופים הפיננסיים יאלצו לשמור על דמי ניהול תחרותיים לאורך זמן, ולא יוכלו להסתפק עוד ב"מבצעי הצטרפות" קצרי מועד.

השה לעולה – קופת הגמל להשקעה

מי שצפויה לשלם את המחיר על יישום המהלך היא קופת הגמל להשקעה. שילובה המלא של קופת הגמל במסגרת החדשה יצמצם משמעותית את הטבות המס שלה. כיום קופות אלו מאפשרות הפקדה שנתית פטורה של כ-80,000 שקלים, ואילו הוועדה ממליצה על פטור חד-פעמי של 200,000 שקלים לאורך כל חיי החוסך. עם זאת, הפגיעה קטנה משנדמה. הטבת המס המלאה בקופת גמל להשקעה מותנית בתנאי נוקשה: משיכת הכספים כקצבה רק לאחר גיל 60. מי שימשוך את הכסף לפני כן, או ימשוך אותו כסכום הוני לאחר גיל 60, ישלם מס רווחי הון מלא. יתרה מזאת, סימולציות מראות כי ייתכן שדמי הניהול הגבוהים יחסית במוצר זה (0.55%-0.8%) בהשוואה למסחר עצמאי או קרנות מחקות (0.1%-0.3%), שוחקים לחלוטין את היתרון שבהטבת המס.

הפיל שבחדר: עמלות הסוכנים וניגודי העניינים

אולם, הרפורמה לא תהיה שלמה ללא התייחסות למערך התיווך – החוליה המקשרת בין האזרח למוצר הפיננסי. בעוד שייעוץ ההשקעות האובייקטיבי בבנקים הופך לפחות נגיש לציבור (עם רף כניסה ממוצע של כ-950 אלף שקלים לתיק), הוואקום מתמלא על ידי סוכני ביטוח ומתכננים פיננסיים. בית ההשקעות IBI התריע על הפער העצום בערוצי ההפצה: קרנות נאמנות מופצות רק דרך יועצי השקעות בנקאיים, ואילו קופות גמל ופוליסות חיסכון נהנות ממערך שיווק אדיר של סוכני ביטוח. התוצאה היא שהחוסך לרוב נחשף רק לחלק מהמוצרים ולא מודע לחלופות זולות וטובות יותר. כמענה, מציעים ב-IBI ליצור רישיון "מתכנן פיננסי" שיתיר שיווק קרנות נאמנות במטרה לאזן את התחרות.

מעבר לסוגיית הרישוי, מודל התגמול עצמו טומן בחובו בעיה מבנית חמורה. סוכני הביטוח, הנהנים מגישה ישירה ללקוחות, מתוגמלים בעמלות שמנות על ידי הגופים המוסדיים בגין מכירת מוצריהם. עלויות אלו מתגלגלות לחוסכים דרך ייקור דמי הניהול, בעוד שרוב הציבור כלל אינו מודע לכך שהוא מממן את הייעוץ "החינמי" שקיבל. המספרים מדברים בעד עצמם: ב-2021 שילמו הגופים המוסדיים למערך התיווך עמלות בהיקף של 9.5 מיליארד שקלים.

לדברי הפרופסורים אביה ספיבק ודוד לייזר מאוניברסיטת בן-גוריון, מודל זה מייצר הטיות חמורות. הסוכנים נוטים לשווק את מוצרי היצרנים שמשלמים להם את העמלות הגבוהות ביותר, גם אם אינם המיטביים עבור הלקוח. גרוע מכך, התגמול על העברות כספים ("עמלות היקף") מתמרץ את הסוכנים לדחוף לקוחות לניוד תכוף ומיותר של חסכונות מיצרן ליצרן, אך ורק כדי לגזור קופון נוסף. לדבריהם, הסיכוי של אזרח ממוצע, חסר אוריינות פיננסית מעמיקה, לקבל החלטה מושכלת מול סוכן מנוסה הוא אפסי. הלקוח מתקשה לזהות את ההטיות ולאמוד את כדאיות המוצר בעצמו.

במטרה לעקור כשלים אלו מן השורש, הוצגו לוועדה פתרונות שונים. ארגון "לובי 99" קרא להפרדה מוחלטת: "יועץ פיננסי" ייעץ על כלל מוצרי ההשקעה ויתוגמל אך ורק על ידי הלקוח, בעוד "סוכן ביטוח" ישווק מוצרי ביטוח בלבד ולא ימליץ כלל על מוצרי השקעה. בכך, הם אומרים, ימנע ניגוד העניינים המובנה של הסוכן . מנגד, "פורום קהלת" הציע לרסן את ניגודי העניינים על ידי קביעת עמלה אחידה לכל סוכן מצד כלל הגופים, ופריסת תשלום עמלת הניוד על פני עשור כדי למנוע מעברים תכופים. במקביל, הוצע לחייב יצרנים לשלוח מסרון המפרט בפני החוסך את גובה עמלת הסוכן בטרם השלמת הניוד, ולהעניק לו אפשרות ביטול.

אך אל מול ההצעות הרדיקליות, למעורבים בתחום אין אשליות: ניגוד העניינים הרווחי כל כך לא צפוי להיעלם בקרוב, הכוח הפוליטי של סוכני הביטוח לא יאפשר זאת.

השורה התחתונה

יישום מסקנות ועדת הארביטראז' אומנם לא יפתור את כל תחלואי השוק, אך הוא מביא עמו בשורה ושינוי עמוק. ברגע שיבוטל "קנס המס" על מעבר בין מוצרים וחברות, כוח המיקוח יחזור לציבור, ונוכל סוף סוף לצפות לשוק השקעות שקוף, תחרותי והוגן הרבה יותר.