פיפ״א ניסתה להחליש את אירופה, וזה לא עבד

כשנשיא פיפ"א ג'יאני אינפנטינו נכנס לתפקידו לאחר שערוריית ספ בלאטר, לפני כמעט עשור, ככה הוא דמיין שייראה המונדיאל: חגיגת ענק צבעונית, עם אוהדי מכל רחבי העולם, ומנבחרות שמעולם לא דרכו בטורניר. באופן רשמי, הסיבה להרחבת המונדיאל היתה "לתת לנבחרות שמעולם לא היו במונדיאל את האפשרות להגיע אליו. "שני שלישים מחברות פיפ"א מעולם לא הגיעו למונדיאל,הרחבת הטורניר מעניקה להן זכות לחלום להיות בו" אמר אינפנטינו ב-2017, כשהתקבלה ההחלטה.

בפועל, לא היה מדובר רק ברצון אלטרואיסטי לסייע לעוד נבחרות קטנות ובינוניות להגיע לבמה הגדולה ביותר שיש. אינפנטינו גם הרוויח תמיכה פוליטית אדירה בעקבות הצעד הזה, שכן הדבר הוביל לכך שהתאחדויות הכדורגל בפריפריה של הענף הפכו לתומכות נלהבות שלו. אך הטור הזה לא יעסוק בנשיא פיפ"א, שכן לכך נקדיש טור אחר. הטור הזה יעסוק בהצלחת הפרויקט של הגדלת הנבחרות. וכאן, יש לומר, התמונה לכל הפחות מורכבת.

בחלוקת הכרטיסים לטורניר נעשה, כביכול, ניסיון לתקן את הפערים שבין יבשת אירופה לכל השאר. בכל הטורנירים הקודמים, כמחצית מהנבחרות הגיעו מהיבשת הישנה. כל שאר היבשות "הסתפקו בשאריות". לכן הוחלט על שינוי דרמטי.

אירופה, לה היו 13 כרטיסים לטורניר, קיבלה שלושה נוספים. אבל שאר היבשות קיבלו, יחסית, הרבה יותר. כמעט כל דרום אמריקה נכנסה לטורניר, עם 6 נציגות מתוך 10 נבחרות. אפריקה גדלה משמעותית ל-10 נציגות, כאשר קונגו מקבלת כרטיס אקסטרה דרך הדו קרב הביניבשתי. אסיה הכפילה את מספר נציגיה ל-9, כשגם היא זוכה בכרטיס דו קרב ביניבשתי. צפון ומרכז אמריקה קיבלו עוד שלושה כרטיסים בנוסף לשלוש המאחרות.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אסף משניות האיסור על הגעת אוהדי הפועל ב"ש לאלקמאר: נדבך נוסף במאבק המדיני נגד ישראל

עוד מאת אסף משניות שבוע וחצי לבחירות: יותר נעלמים מערכים מוחלטים

ההיגיון מאחורי החלוקה החדשה היה להעביר את כובד המשקל למספר הנבחרות שיש בכל יבשת, על חשבון איכותן של אותן נבחרות. כך קיבלנו שורה של נבחרות שעד לטורניר הנוכחי לא באמת התקרבו למונדיאל כמו קוראסאו, ירדן ואוזבקיסטן, ונבחרות ששנים עברו מאז הפעם האחרונה שהן השתתפו, כמו האיטי ועיראק. וכף ורדה, הנבחרת שרגשה את כולם? היא היתה עולה גם במתכונת הישנה, לאחר טורניר מוקדמות מדהים, שנמשך גם במונדיאל עצמו.

הניסוי כשל, לפחות חלקית

אך למרות הרצון הטוב, אי אפשר באמת לרמות את הענף. מספר הנבחרות גדל, חלקה היחסי של אירופה הצטמצם משמעותי, ובכל זאת, ברגעי ההכרעה, הנבחרות האירופאיות תפסו את המושכות. לשלב שמינית הגמר העפילו 7 נבחרות אירופאיות. בשני המונדיאלים האחרונים העפילו פעם אחת שש נבחרות, ופעם אחת שמונה נבחרות. לשלב רבע הגמר תמונת המצב עוד יותר מובהקת.

פרשנים על גבי פרשנים, בארץ וברחבי העולם, העריכו כי לשלב רבע הגמר יגיעו רק שתי נבחרות אירופאיות, צרפת והמנצחת בין ספרד לפורטוגל. היו כאלה שגם צירפו לרשימה את אנגליה. בכל זאת, לטורניר היא הגיעה כאחת הפייבוריטיות לזכיה.

בפועל, אחרי 4 משחקים בשלב השמינית, רק במשחק אחד עלתה לשלב הבא נבחרת לא מאירופה, מרוקו. הסיבה: היא שיחקה מול קנדה, באחד משני המשחקים היחידים בשלב שלא כוללים נבחרת אירופאית. בכל השאר המנצחות היו אירופאיות: צרפת שניצחה את פרגוואי החלשה; נורבגיה שהדיחה את ברזיל במשחק מעולה; ואנגליה שהדיחה את מקסיקו המארחת לעיני מאה אלף צופים באצטדיון האצטקה ההיסטורי, ובאחד המשחקים הטובים בטורניר.

כאמור, בשלב הבא תשחק לפחות נבחרת אירופאית אחת נוספת, המנצחת בין ספרד לפורטוגל במשחק הערב. מלבד זאת, לא הרבה יהמרו בביטחון מלא שלא יגיעו 6 נבחרות אירופאיות לרבע. בלגיה, שרושמת טורניר טוב בהרבה מהציפיות איתן הגיעה לטורניר, תשחק הלילה מול המאחרת המרכזית ארה"ב, בקרב שלא ברור מי הפייבוריטית בו. שוויץ תסגור את רשימת האירופאיות מחר בלילה במשחק שיסגור את השלב מול קולומביה.

שאלה של איכות

למרות הניסיונות לצייר את עולם הכדורגל כשווה, הוא אינו כזה. בסוף, העליונות האירופאית בענף לא נובעת רק מהכסף שמושקע בליגות הגדולות בעולם. הנבחרות האירופאיות מוכיחות פעם אחר פעם שהן אכן הכי טובות. נכון, מדי פעם נבחרות דרום אמריקאיות מצליחות לזכות בטורניר, אבל לרוב הזוכות הן אירופאיות. יכול להיות שארגנטינה עוד תזכה בטורניר הזה, אבל בסוף, הפייבוריטיות האמיתיות הן הנבחרות האירופאיות.

הניסיון להגיד שהליגות הטובות בעולם נמצאות באירופה בגלל הכספים הרבים שמושקעים בהן מוכח בטורניר הזה, שוב, כתירוץ שלא מחזיק מים. ידענו את זה גם קודם לכן, כאשר הסינים השקיעו הון בליגה המקומית שלא התרוממה, כשהסעודים עדיין עושים זאת ומביאים כמה מהשמות הגדולים בעולם, כולל רונאלדו, ואפילו הליגה האמריקאית, שזה פשוט עינוי לראות משחקים שלה.

בסוף, הליגות האירופאיות הן הטובות בעולם בגלל שהן המקצועיות ביותר שיש, ליגות שההשקעה בכדרוגל בהן מתחילה מגיל הילדים. ליגות שהכדורגל בהן הוא אירוע תרבותי שתופס נפח משמעותי בזהות התרבותית שלהן. זה סוד קסמן והצלחתן. ברור שהכסף תורם רבות, אבל הוא ממש לא הסיבה המרכזית להצלחה

ולכן, המסקנה ממה שאנחנו רואים כעת היא שצריכה להיות חלוקה מחודשת של הכרטיסים לקראת המונדיאל הבא. ברור שחובה שתהיה נציגות מכובדת לכל יבשת. אך מנגד, לא יכול להיות שהפער על חשבון האיכות יהיה כל כך בולט. אם ראשי פיפ"א רוצים שהטורניר גם יהיה גדול ופתוח לכולם, אבל גם איכותי, אירופה צריכה לקבל עוד 4-5 כרטיסים, שברובם צריכים להגיע על חשבון אסיה ואפריקה, שלא סיפקו את הסחורה. את הכרטיס האחרון צריך לקחת מהאמריקות. זה לא עניין של צדק, זה עניין של איכות. ובכדורגל איכות וצדק הולכים לרוב יחד.