לטייל בארץ זה הרבה יותר מלארוז תיק ולצאת לצעוד בשבילי הארץ. זו דרך להתחבר למורשת שלנו, לאתרי הארכאולוגיה, לנופים היפים והמגוונים של ארץ קטנה כל כך. ללכת בארץ, לפסוע במשעוליה ובנתיביה, זהו מעשה שיש בו ערך המבטא קשר ושייכות. לא במקרה כבר לפני כמאה שנה הקימו יוצאי ארגון 'השומר', ובהם יצחק בן־צבי יחד עם רחל ינאית (לימים רעייתו) ואחרים, את 'אגודת המשוטטים', מתוך ההבנה שראוי לטייל בכל רחבי הארץ וכך להתחבר אליה בכל רמ"ח האיברים.
בשנות ה־80 יזמו אברהם טמיר ואורי דביר מהחברה להגנת הטבע את הקמתו של שביל שיחצה את הארץ לאורכה וישמש מעין חוט שדרה לכל מסלוליה היפים. בשנת 1995 נחנך שביל ישראל, ששאב השראה ממסלולי הליכה ארוכים ברחבי העולם. השביל מתחיל בחרמון, במקטע צפוני יפהפה שנפתח מחדש רק לאחרונה, ומסתיים – לאחר כ־1,000 קילומטרים של הליכה ומעבר באלפי אתרי טבע ונוף – באילת, לחוף הים האדום.
לאחר חנוכת השביל החלו קבוצות של מטיילים, רובם צעירים, לצעוד לאורכו. העונות המועדפות הן ראשית הסתיו (אוקטובר), אז מתחילים מהצפון, וסוף החורף (פברואר–מרץ), אז יוצאים מאילת. כך נמנעים מהליכה בצפון בעונת הגשמים ובמדבר בחום הקיץ. המטיילים נושאים על גבם את כל הציוד הדרוש: שק שינה, אוהל, מים ומזון. ואיך מתמודדים עם המשקל הרב? לפעמים פשוט סוחבים, אך יש גם דרכים להקל על הגב. בצפון ובמרכז הארץ פועלת רשת של 'מלאכי שביל' – אנשים טובים באמצע הדרך, שמארחים את המטיילים, ללא תשלום או תמורת סכום סמלי, ומאפשרים להם למלא מים ולהצטייד במזון. במדבריות הדרום מקובל להגיע מראש ברכב ולהטמין מים ואוכל בחניוני הלילה שלאורך המסלול.
אבל מה יעשה המטייל המבוגר, שכבר אינו רוצה או מסוגל לשאת עשרות קילוגרמים על הגב? לפני כשש שנים התחלנו בבית ספר שדה כפר עציון להפעיל תוכנית טיולים בשביל ישראל. התוכנית מותאמת לעונות השנה: באביב ובסתיו מטיילים בצפון ובמרכז, ובחורף – בדרום. היא נמשכת שלוש שנים, ובכל שנה מתקיימים 17 ימי טיול. הלינה היא ברובה באכסניות, ומקצתה בשטח, בסיוע צוותי מנהלה. הטיולים מלווים כמובן בהדרכה מקצועית, כדי להכיר את הארץ לא רק דרך הרגליים. המשתתפים נחלקים לשתי רמות: קבוצת 'מיטיבי לכת', שצועדת כמעט את כל מקטעי השביל – לעיתים יותר מ־20 קילומטרים ביום – וקבוצת 'אוהבי לכת', שבוחרת את הקטעים היפים והמתאימים ביותר בכל מקטע.
אולי יעניין אתכם
אולם הדבר החשוב ביותר, מעבר לנוחות היחסית, הוא חברי הקבוצה: אנשים ממגזרים שונים ובגילים שונים, המאוחדים באהבת הארץ ונופיה. בתוך חודשים אחדים נוצרת קהילה מטיילת, שחבריה נפגשים פעם בחודש, וחברויות חדשות נרקמות וממשיכות ללוות אותם עוד שנים רבות.
וכך כתב תולי שיינפלד ז"ל, ממחדשי כפר עציון לאחר מלחמת ששת הימים וממטיילי הקבוצה השישית של השביל:
"ונשאלת השאלה: מה לעזאזל זה הדבר הזה שקוראים לו שביל ישראל? ואולי כיף לכם להרגיש מחדש את מה שהרגשתם אז, בנעורים, רק תרמיל על הגב והחברה, בלי דאגות, ועם מרץ ומאמץ וזיעה. קשה לשחזר בדיוק כי מה לעשות, הגיל והכרס, אבל אפילו שמץ מהזיכרון משכר.
ואולי ההרגשה בסוף העלייה, שכבר חשבתם שלא יהיה לה סוף ופתאום היא נגמרת והמישור של הפסגה נגלה, והנוף המדהים של המכתש או מישורי הנגב הפורחים בסוף החורף או נופי הכינרת הכחולה נפרסים במלא הודם ומשכרים אתכם, ובנוסף לכול, במרחק של 20 מטרים בצל אלון רחב ידיים…
או אולי זו החברות החדשה שנוצרת, בחבורה היפה הזו, לאחר שנים של חברויות עם אלו מהתיכון או הצבא, ואלו מהיישוב והשכונה ואלו מהעבודה, פתאום בחלק המתקדם הזה של גילנו נוצרות חברויות עם פנים חדשות לגמרי ממחוזות אחרים ומגוונים אחרים, ונראה שאולי עד סוף המסע הזה הן יעמיקו ויקבלו איכויות של חברות כמו אלו שמאז, כאלו שבדרך כלל קשה להתחרות בהן".
בשנים האחרונות, בעקבות הביקוש, הרחבנו את הפעילות, ונוסף על הקבוצה הקלאסית שמטיילת יומיים בחודש פתחנו ארבע קבוצות נוספות:
- שביל ישראל חד־יומי – קבוצה שמטיילת יום אחד בחודש, ומסיימת את השביל בתוך חמש שנים.
- מילדות לבגרות – הורים, סבים וסבתות וילדים שמטיילים יחד בשביל ישראל.
- ללכת בשביליך – קבוצת המשך למי שכבר סיים את שביל ישראל, או למי שמבקש לטייל בשבילים היפים בארץ שאינם חלק ממנו.
- שביל ישראל המזרחי – קבוצה שמטיילת בשביל שעובר במזרח הארץ, באזורים שבהם שביל ישראל אינו עובר: יהודה ושומרון, צפון מדבר יהודה, בקעת הירדן, החרמון, הגולן וכמובן ירושלים.
לפרטים והרשמה: בית ספר שדה כפר עציון 02-9935133, www.k-etzion.co.il.
