בימים אלו עלה קמפיין שלטי חוצות מטעם יהדות התורה תחת הסלוגן המרכזי "כבוד התורה נרמס", ובו נראה בחור חרדי נגרר במהלך אחת ההפגנות, וסלוגן משנה: "אין מפלגה חרדית בלי הציבור החרדי. מה שחשוב לציבור". את הקמפיין מוביל המשנה לראש העיר בית שמש ויושב ראש מפלגת 'דרך' בעיר מוטי לייטנר (גילוי נאות: אני מכיר את האיש מעת ששימשתי מנהל אגף התקשורת של העירייה). לייטנר, איש ראוי וערכי, מוביל את הקהילה המשתלבת בעיר בית שמש. הוא בעל השכלה כללית ותורנית רחבה, עסק בקידום זרם החינוך הממלכתי־חרדי (ממ"ח) ובחר להתגייס אחרי אסון שבעה באוקטובר.
הדרישה של קהילות חרדים משתלבים ומודרניים לייצוג בתוך מפלגות הזרם המרכזי החרדי דרושה עיון. נסביר: החרדיות המשתלבת מבקשת לשמר את חומת הזהות החרדית ואת רוממות "חברת הלומדים", אך מאידך מבקשת לראות כיצד ניתן לייצר גשר למול המודרנה והישראליות. הרצון לבנות גשר לא נובע מהזדהות עם ערכי הציונות, אלא בעיקר מתוך הבנה אינסטרומנטלית כי גורל החרדים לא נגזר מראש להיות בתחתית הסולם הסוציו־אקונומי, אלא אפשר גם וגם. גם להיות חרדי, וגם ללמד מתמטיקה ומדעים. ולכן זרם הממ"ח הפך למייצג זהותי בעבור אלו המבקשים שינוי. אסון שבעה באוקטובר חיזק במי שהיו בהם, בקרב החרדים המודרניים והמשתלבים, זרעי ישראליות וציונות והוביל אותם למהלכי השתלבות כמו הגיוס לצה"ל.
יצירת קמפיין של חרדים משתלבים המבקשים ייצוג בתוך מפלגות הזרם המרכזי של הציבור החרדי, מבקשת לתת תחושה לכאורה שגבולות המחנה רחבים ממה שנראה לנו ממבט ראשון. שגם השטח שלכאורה נראה לציבור הכללי כמורד במוסכמות לא מבקש לשבור את הכלים, לא עוזב את הבית.
מבט מעמיק יותר יבליט כי אם השיח החרדי המרכזי מול החרדיות המודרנית מדבר לכאורה על ייצוג בכנסת, ולא רק על הקמת "מטה חרדים עובדים" כדי לדאוג לזכויות שלהם, אזי מסתבר כי החשש מנטישת הבית על ידי תת־זרם זה גבוה במערכת בחירות זו ממה שידענו בעבר. על זאת נוסיף כי הליכה פוליטית בתוך הבית של המפלגות החרדיות המוכרות היא בניגוד לאינטרס של אלה המבקשים להשתלב בישראליות. נציגי החרדיות המודרנית לא יוכלו לקדם את תפיסת עולמם בתוך המפלגות החרדיות, בראש ובראשונה ביחס לשאלת הגיוס, וכך גם ביחס להשכלה גבוהה, עידוד תעסוקה בפריון גבוה וקידום זרם הממ"ח.
אולי יעניין אתכם
יחסי החברה החרדית עם החברה ישראלית נמצאים בשפל שלא ידענו כמותו שנים רבות. מספר הפגנות החרדים מתרבה, ומנגד נראים מראות של שוטרים המכים, לכאורה, צעירים חרדים על לא עוול בכפם. הרב לנדו אומר על חיילי הציונות הדתית: "יש רשעים, הולכים לצבא להרוג. זה מותר? רצח ממש", יאיר לפיד על החרדים: "המושחתים שדדו את המדינה".
מערכת הבחירות הקרבה היא מכריעה בעבור החרדיות המודרנית והמשתלבת. החרדים המודרניים הם גשר שתפקידו יהיה לשקם, מיד לאחר הבחירות, את מערכת היחסים בין הציבור החרדי לבין החברה הישראלית. בעבר אמרו על בני הציונות הדתית שהם גם "כאן" וגם "שם", גם בתורה וגם בחלוציות. אחת המסקנות שעלו לעם ישראל בכל כך הרבה דמים, וגם מחבלי חמאס הארורים אמרו זאת, היא שההתפרקות החברתית מובילה לאסון. מערכת הבחירות, באופן טבעי, תעצים את הסכסוך של החברה הישראלית מול החברה החרדית. אבל רגע לאחר סיומה, אתגר בניית הגשר הוא בבחינת פיקוח נפש, והאדריכלים שלו הם החרדים המודרניים והמשתלבים.
אני לא מכיר עבודה שבחנה את כוחם של החרדים המודרניים בפריסה ארצית. האם קיים פוטנציאל למפלגה כזאת בעת הזאת לעבור את אחוז החסימה? אין לי ספק שזו תהיה משימה מורכבת מאוד, וקשה לגרום לחרדים המודרניים והמשתלבים להצהיר פומבית שהם עזבו את הבית שבו גדלו מרגע שבו עמדו על דעתם, הבית שאליו הצביעו ומצביעים הוריהם ומשפחתם הרחבה, ולפסוע לעבר יעד חדש. להקים מפלגה חדשה נטולת היסטוריה חרדית, שגם אם יהיו לה גדולי תורה שיתמכו בה, הם לבטח יהיו כאלה שיתורו אחרי ההגמוניה שלהם.
כשראש הממשלה לשעבר אהוד ברק בחר לשריין את מפלגת 'מימד' בראשות הרב מיכאל מלכיאור בתוך מערך המפלגות הכולל של 'ישראל אחת', הוא הבין שעל רקע הציר המדיני יש קהל המחפש בית וחבל יהיה לו לאבד אותו. האם תפיסת עולמו של ברק הייתה זהה לתפיסת עולמו של הרב מלכיאור? ברור שלא. מימד לא השכילה לייצר סדר יום שיאפשר לה המשך קיום פוליטי.
נכון יהיה לבחון בעת הזאת הקמת בית טכני וזמני לחרדיות המשתלבת, כמובן אחרי הבדיקות הנדרשות, במסגרת מפלגת "הציונות הדתית". השריון הזמני יאפשר לחרדיות המודרנית ההולכת ומתרחבת לנכוח בסדר היום הציבורי, להיות כתובת וערוץ מול החברה החרדית, ולקדם תהליך שיקום. האם שילוב כזה יהיה בבחינת "זה נהנה וזה לא חסר"? ייתכן. הוא לבטח יהיה טוב יותר מהמציאות כיום שהיא בבחינת "זה לא נהנה וזה חסר".
הכותב הוא יועץ אסטרטגי ומומחה למגזרים
