הקרב על ה-ג': מוטי לייטנר מאתגר את הנהגת המגזר החרדי

קמפיין שלטי חוצות נרחב שעלה בימים האחרונים ברחבי הארץ מעורר שיח ער במערכת הפוליטית החרדית. במרכז הפרסום מופיע דיוקנו של מוטי לייטנר (33), משנה לראש עיריית בית שמש ויו"ר סיעת "דרך" המייצגת את החרדים העובדים, כשהוא מוצב לצד פתק ההצבעה ג' של יהדות התורה. ההחלטה לשלב את אות המפלגה הארצית לקמפיין של סיעה מקומית תפסה את המערכת הפוליטית בהפתעה, והעלתה תהיות לגבי מטרותיו של המהלך ופשר השימוש בסמל המפלגתי.

לייטנר, שהקים בבית שמש סיעה עצמאית שזכתה להצלחה בבחירות המקומיות, מבקש כעת לתרגם את המודל לזירה הארצית במסגרת סיעת 'הציבור החרדי'. מבחינתו, הקמפיין אינו רק גימיק תקשורתי, אלא ביטוי למצוקה עמוקה של שטח רחב במגזר. "בשנה האחרונה אני חורש את הארץ לאורכה ולרוחבה, ואנחנו רואים שתי תופעות", הוא מסביר בשיחה עם 'בשבע'. "ראשית, הציבור החרדי – שרגילים להסתכל עליו כעשוי ממיקשה אחת — מרגיש לא מיוצג. המצוקות שלו והנושאים שמטרידים אותו פשוט לא מבוטאים. אתה לא שומע את נציגי הציבור החרדי עוסקים בהם, מנסים לחוקק חוקים או להשפיע במשרדי הממשלה".

בדבריו מציג לייטנר נתונים קשים לגבי המצב הכלכלי של הציבור החרדי העובד: "איך יכול להיות שהחברה החרדית היא הענייה ביותר במדינה? ולא שהחרדים לא עובדים – 55% מהגברים החרדים עובדים ומדווחים, ואצל הנשים השיעור כבר עבר את הממוצע הכללי. ועדיין הם עניים. משהו במודל הכלכלי החרדי פשוט לא עובד, וזה נושא שאמור להעסיק את הנציגים מבוקר עד ליל".

לייטנר אינו חוסך שבטו גם מהטיפול הממסדי ביוזמות חינוכיות ותעסוקתיות. לטענתו, קבוצות שמנסות לקדם לימודי חול, השתלבות בזרם הממלכתי-חרדי (ממ"ח) או הכשרות מקצועיות איכותיות, נתקלות לא פעם בהתנגדות ואף ברדיפה מצד גורמים בכירים במגזר. "בבית שמש ראיתי את זה בזעיר אנפין – קהילות שלא קיבלו מענה מוניציפלי בסיסי", הוא מעיד. "אבל הציבור שאנחנו באים לייצג היום רחב הרבה יותר: זה 30 עד 40 אחוזים מהמגזר החרדי שלא מקבלים את מה שמגיע להם. הציבור הזה חי את המצוקה ביום-יום – וכעת הוא דורש שינוי".

אולי יעניין אתכם

עוד מאת יוסף ארנפלד פרק נוסף בקרב על זית רענן: הריסה ופיצוי או מאבק על הבית?

עוד מאת יוסף ארנפלד הובא למנוחות נתנאל שקרון הי"ד שנרצח בערב יום כיפור

למה לא להקים מפלגה עצמאית חדשה שתתחרה ביהדות התורה, כפי שעשית בבית שמש?

"הציבור החרדי נמצא בתקופה הקשה ביותר בתולדותיו. הריבון, שבמשך שמונים שנה שימר את החרדיות כאוטונומיה ואמר שהכול בסדר, התעורר פתאום בן לילה והחליט לשנות נורמות בכוחנות ובאלימות, בלי לספק כלים להתמודד עם המציאות החדשה. השקר הזה היה נוח לשני הצדדים לאורך השנים – גם לריבון וגם לפרנסי המגזר".

דווקא בשל הסערה הזו, לייטנר מאמין שהפתרון אינו שבירת הכלים אלא דרישה לשותפות מבפנים. "בגלל המצב, הדרך הנכונה היא לפעול באחדות ולהציב מול ההנהגה מראה: אתם לא מייצגים את כלל הציבור החרדי ולא טיפלתם בדאגות שלו", הוא מבהיר. "המסר שלנו פשוט: אנחנו רוצים להצטרף ולטפל בנושאים הללו. נתמוך בעולם התורה והישיבות, אבל לצד זה נטפל גם ברוב הציבור החרדי שבוחר לעבוד – בדיור, בתעסוקה ובכלים לחיים. נכון לעכשיו, העסקנות הקלאסית פשוט בוחרת להתעלם מהציבור הזה".

הקמפיין שהעליתם, שבו מופיעה תמונתך לצד פתק ה-ג' של יהדות התורה, עורר לא מעט פרובוקציה וסערה במערכת הפוליטית. זו הייתה המטרה?

"אני ממש לא חושב שמדובר בפרובוקציה. מבחינתנו זה מהלך מהותי, אותנטי ואמיתי לגמרי — פשוט שיקוף של המציאות בשטח. אנחנו לא גרים במדינה אחרת או בערים נפרדות. אנחנו גרים בשכונות החרדיות, מתפללים באותם שטיבלך, ומגיעים מתוך אותן משפחות וקהילות. הקריאה הזו היא רוחבית והיא מגיעה מעומק השטח".

"המסר שרצינו להעביר הוא שיהדות התורה חייבת להיות מפלגת העם, מפלגה של כל החלקים שמרכיבים את הציבור החרדי. הרי ג' היא ממילא לא עשוי ממיקשה אחת – היא מורכבת מדגל התורה ומאגודת ישראל, וכל אחת מהן מורכבת מתתי-קהילות וזרמים. הפנייה שלנו אמרה דבר פשוט: צריכה להיות ייצוגיות גם לקבוצה החרדית העובדת בתוך המפלגה האשכנזית, ובאותה מידה היינו מצפים לראות ייצוג תואם לקהילות הללו גם במפלגת ש"ס".

בינתיים, נראה שהם בעיקר עסוקים בלנסות להילחם בכם משפטית ובלדרוש שתורידו את פתק ה-ג' מהמודעות.

"האמת היא שמפלגת ג' עצמה בכלל לא הגיבה. כדרכה, בנינוחות דשנת עונג ובהתעלמות מופגנת, הם פשוט התעלמו מהציבור, התעלמו מאיתנו ולא הגיבו. מי שכן פעל אלו כמה טרולים משפטיים בינוניים שמיהרו לעתור לוועדת הבחירות. העתירה הזו, אגב, נדחתה על הסף – בלי שום הוצאות ובלי שום עילה. המהלך המשפטי שלהם קרס לחלוטין".

אתה רואה את זה קורה בסוף? שתשתלבו ברשימה של ג' לכנסת?

"אני הולך ונעשה פסימי. הקמפיין באוויר כבר שבוע שלישי, ואין שום מגע, אין התייחסות ואין מענה. אני מתחיל להבין שאנחנו חייבים לבחון חלופות. אבל דבר אחד בטוח: לציבור החרדי העובד תהיה נציגות בכנסת הבאה. הפעם אנחנו לא נוותר. חיכינו שנים – לפני ארבע שנים חשבנו שיטפלו בנושאים הללו כי היו הבטחות וקמפיינים ייעודיים, אבל המצב רק הידרדר. בכל מדד אמפירי, המצב של הציבור שלנו הורע. זה לא תחושות בטן, אלא עובדות: המפלגות החרדיות פשוט לא דאגו לציבור החרדי. ניסו או לא – בשורה התחתונה הם לא הצליחו".

"כשנבין סופית לאן פנינו ואם המפלגות ממשיכות להתעלם מדרישת הייצוג, נשב על המדוכה ונקבל החלטה. זו דרישה נחרצת שנשענת על קבוצות וקהילות רבות שהגיעו למסקנה שכך אי אפשר להמשיך. אין לנו את הפריבילגיה לוותר. כשאני מסתכל על הילדים, האחיינים והחברים שלי, אני מבין שאם לא נקום ונעשה מעשה – המצב בשנים הקרובות יהיה גרוע בהרבה. צריך לפעול ולהציב גבול: עת לעשות".