מסע הדמוניזציה המוצלח שעורך השמאל סביב הפיקציה שנקראת "אלימות המתנחלים" שוב מפיל חללים מקרב המתנחלים בהתאם לתוכנית הפרד ומשול שהגה השמאל. האירועים בכפר קוסרא שבשומרון הם דוגמה למלכודת שכזאת. אותם גורמים בהתנחלויות עוברים, באבחת ציוץ או מאמר, לעמדת גינוי של "נוער הגבעות" בהתאם לטכניקות המסורתיות והאופייניות של השמאל מקדמא דנא.
קשה להבין מה מדריך את הגורמים הללו. שמא הם מבקשים בכך להיטהר מעברם, שהרי אם כבר לשרת את השמאל אז אפשר לפחות לקבל ממנו איזו תעודת יושר. או שהתת־מודע המדריך אותם הוא אימת פלוגות הפועל של אבא חושי בחיפה האדומה. מתגנב גם החשש כי הם מנסים להציל את עורם אם השמאל יעלה לשלטון, מה שאגב, לא נראה שהם מתאמצים למנוע.
אז תחילה יש להבהיר כי הן בעיני הערבים והן בעיני השמאל כל המתנחלים הם אותו דבר. ואם אכן יעלה השמאל לשלטון תתקבל סוף סוף התשובה לשאלה מהו פאשיזם באמת. ולא איזו השמצה חסרת בסיס שמוטחת, על ידי השמאל, במחנה הלאומי כבר מאה שנה. וזו הזדמנות להעמיד דברים על דיוקם. הפאשיזם מקורו בשמאל והוא דפוס הפעולה שלו מאז ימי מוסוליני באיטליה ועד היום, כפי שעולה מספרו של איאן קרשו 'אישיות ושלטון': "היו סוציאליסטים לשעבר, שכינו את עצמם 'הפשיסטים של הפעולה המהפכנית' (המילה 'פאשי' (Fasci) התפרשה בהכללה כ'קבוצות' על שם אגודות הזרדים שהיו סמלי הסדר והשלטון ברומא העתיקה)".
אולי כדאי גם להזכיר את דבריו של מפכ"ל המשטרה רפי פלד, שבתקופת המחאות וההפגנות נגד הסכמי אוסלו אמר כי ניתן להקים עוד מחנה אנצאר אחד. למתנחלים כמובן. פלד הודח מתפקידו כעבור זמן, אך לא בשל התבטאות זו אלא בשל "פרשת הג'קוזי". רוצה לומר שבמדרג המוסר בישראל, שאותו עדיין מעצב השמאל, הסתה נגד מתנחלים נתפסת חמורה פחות משחיתות. ואם יש בקרב המתנחלים מי שמתגעגע לימי הרדיפות של אוסלו וההתנתקות, כשהמילים "איך פעם זה היה פשוט לשיר לחיות ולא למות" היו פס הקול היומי, הוא מוזמן להצביע למפלגת 'ישר' ודרומה, בואכה רע"ם. לחלופין, אפשר גם להצביע לאיזו מפלגת בוטיק שלא תעבור את אחוז החסימה ולהמיט על המדינה ממשלת שמאל.
אולי יעניין אתכם
חשוב גם לדעת כי מפעל החוות נמצא על הכוונת של השמאל, והוא לא ימצמץ לרגע מולם, אם וכאשר חלילה יגיע שוב לשלטון. מה עוד שדמם של נוער הגבעות הותר כבר על ידי ראשי המתנחלים. נותר רק לסמוך על החרדים שיושיעו את המתנחלים כמו שהם נחלצו להציל את בתי הכנסת בגוש קטיף אחרי שהמפד"ל נכנסה לממשלת שרון ונכנעה לחרם של טומי לפיד על החרדים. הפעם, אם חלילה יתפוס השמאל את השלטון, ואחרי שמקרב המתנחלים יצאו גדולי המשמיצים והמסיתים נגדם, הם בטח ייחלצו לעזרת המתנחלים.
ואחרי ככלות הכול יש לחזור ולתהות כיצד זה שבתקופה של ממשלה לאומית ציונית מצליח קמפיין "אלימות המתנחלים", שהושק בראשית "ממשלת השינוי" לעשות שמות בשורות הימין והמתנחלים. יש לשאול בקול רם מה עשו הח"כים והשרים המתנחלים כדי לשנות את מעמד ההתנחלויות בתודעה הציבורית של מדינת ישראל. ועל כך ניתן לענות בקול רם עוד יותר, ובמילה אחת: כלום. בשתי מילים: שום דבר. אילו רק היו הללו מפנים לעיצוב התודעה פרומיל מההשקעות הכבירות והמבורכות שהושגו בעמל רב לפיתוח יהודה ושומרון, היה ניתן להיאבק בשנאה השמאלית המבעבעת והארסית ביעילות רבה יותר.
אך כפי שעליית השמאל לשלטון אינה גזירת גורל, ובידינו הדבר למנוע אסון זה, כך גם יש בידינו לשנות את מעמד המתנחלים וההתנחלויות בתודעה הישראלית, ובייחוד של החלוצים לפני המחנה, נוער הגבעות. אפשר למשל להפיק תשדירים עם צילומי אוויר שבהם הגבעות והחוות ימחישו באמצעים דיגיטליים את המרחק בין הגבעות והחוות לערי ישראל, בין החוות בצפון השומרון לעפולה וחדרה, בין אלו שבמערב השומרון לכפר סבא ונתב"ג, ובין אלו שבהר חברון לבאר שבע וקריית גת.
פעילות הסברה שכזו היא הקומה הראשונה והבסיס לעצירת הדימום. מעליה יש לבנות מערכת תרבותית ענפה ולטפח אותה במשך שנות דור. ובעניין הזה, של שינוי יסודי תרבותי ובניית תודעה אלטרנטיבית לזו השלטת בישראל, אין קיצורי דרך. אבל חייבים להתחיל פעם.
הכותב הוא סגן יושב ראש חוג הפרופסורים לחוס לאומי וחבר מערכת 'האומה'