מאות אלפי ישראלים רוכבים על קורקינט מדי יום, אבל כמה מהם באמת יודעים מה עומד מאחורי המוצר שעליו הם מפקידים את הבטיחות שלהם? ככל שהשימוש בקורקינטים גובר, הסוללות מבוססות הליתיום הופכות לחלק מחיי היום־יום והסכנה גוברת, השאלה הזו הופכת חשובה יותר.
לראשונה בישראל, מותג הקורקינטים החשמליים INOKIM קיבל היתר לסמן את דגמיו בתו התקן של מכון התקנים, ובחברה רוצים להפוך אותו לסטנדרט בענף.
INOKIM מכירה את התחום הזה כמעט מהרגע שבו הקורקינט החשמלי התחיל להתבסס בישראל. מאחוריה עומדים האחים כפיר ודרור בן שושן, מייסדי החברה ובעלי השליטה בה, ולצדם נמנים בין בעלי המניות BIG, Next IT Capital ואלעד ורד, המשנה למנכ"ל קבוצת פוקס. לפני כשלוש שנים גייסה החברה לפי שווי של כ-140 מיליון שקל, וכיום היא מדווחת על יותר מחצי מיליון רוכבים ברחבי העולם וכ-100 אלף לקוחות בישראל. מבחינת החברה, המספרים האלה מייצרים גם אחריות: ככל שיותר אנשים עולים על קורקינט מדי יום ומכניסים אותו הביתה, כך עולה החשיבות של איכות ובטיחות המוצר.
על הרקע הזה מגיע מהלך שמבקשים ב-INOKIM להציג כנקודת מפנה בענף. עד היום ענף הקורקינטים הסתפק רק בעמידה בדרישות הנדרשות לייבוא. INOKIM החליטה ללכת צעד נוסף ולבקש ממכון התקנים הישראלי לפקח גם על המוצר וגם על תהליך הייצור באופן מלא. החברה היא הראשונה בארץ ובעולם, ונכון להיום היחידה, שקיבלה היתר לסמן דגמים של קורקינטים חשמליים בתו התקן של מכון התקנים הישראלי. הדרך לשם ארכה כשנתיים וכללה בדיקות של הקורקינטים, ביקור במפעל ובחינה של תהליכי הייצור ובקרת האיכות, מהסוללה והרכיבים ועד להרכבה הסופית.
לצד הצמיחה הגוברת של הענף, הולכת ומתחדדת בעיית הבטיחות. בשנת 2024 נפגעו 1,465 בני אדם בתאונות שבהן היו מעורבים קורקינטים חשמליים, לפי נתוני הלמ"ס. בנוסף, הנתונים של הרלב"ד ממחישים את המגמה לאורך זמן: מספר ההרוגים והפצועים קשה בקרב רוכבי קורקינטים חשמליים עלה מ-4 בלבד בשנת 2015 ל-356 בשנת 2024. גם הסוללה, אחד הרכיבים המרכזיים בקורקינט, הפכה בשנים האחרונות לנקודת תורפה משמעותית. לפי נתוני כבאות והצלה לישראל, בשנת 2025 התרחשו בישראל 256 שריפות שמקורן בסוללות ליתיום, שבהן נהרגו ארבעה בני אדם, בהם ילדים. בשנים 2022-2024 התרחשו כ-700 שריפות נוספות שמקורן בסוללות ליתיום.
לאור כך ובעקבות הבשורה החדשה בעולם הקורקינטים החשמליים, במכון התקנים הישראלי בירכו על המהלך. ד"ר גלעד גולוב, מנכ"ל מכון התקנים, אמר כי INOKIM עמדה בבדיקות שנערכו לה וכי מוצריה עומדים בדרישות שנבדקו במסגרת התהליך, והוסיף כי המכון מברך יצרנים שבוחרים לשים את בטיחות המשתמש במרכז ולפעול תחת פיקוח תקני מלא.
עבור INOKIM, תו התקן הוא לא רק הישג תפעולי, אלא ניסיון לשנות את כללי המשחק בענף.
בחברה סבורים שבדיוק כפי שהצרכן בוחן כיום מחיר, טווח נסיעה, ביצועים ועיצוב, הוא צריך לדעת גם האם המוצר עבר תהליך בדיקה ופיקוח של גוף בלתי תלוי. אם הקורקינט הפך לכלי תחבורה שנכנס כמעט לכל בית בישראל, בחברה מאמינים שהבטיחות צריכה להפוך לסטנדרט, ולא לאקסטרה.
צילום: זיו קורן
