את הסיפור הבא שמעתי מחברה קרובה, והרגשתי שיש בו מוסר השכל לכולנו:
"בזמן האחרון אני מרגישה שמשמיים עושים לי קורס עד כמה מומלץ לנו לא להקפיד על אנשים. אני לא יודעת אם זה רק אני עם האופי שלי, אולי לנשים יש נטייה לשמור בבטן כעס לאורך שנים, אבל שני מקרים שקרו לי בחודש אלול האחרון גרמו לי להסתכל מחדש על כל הנושא.
"אני עובדת כמורה בבית ספר, ולפני סוף שנת הלימודים התברר לי שאחת המורות, דווקא מורה שמאוד חיבבתי, נהגה לגשת באופן קבוע למנהלת ו'להלשין' על כל מיני טעויות שעשיתי לאורך השנה. המנהלת סיפרה לי על כך לפי תומה, אך אני ממש לקחתי את זה ללב. דווקא המורה שתמיד מחייכת ונחמדה אליי, דווקא היא הלכה וסיפרה עליי כל מיני דברים לא מחמיאים? התלבטתי אם לדבר איתה על כך או לא, ובינתיים התחיל החופש עם כל הסערות שלו ושכחתי מזה. מדי פעם נזכרתי בכך לרגע, ומיד התעוררו בי כעס ותסכול, אך שוב המשכתי הלאה בלי לדבר עם המורה ההיא.
"כשהתחילה שנת הלימודים המורה הזאת הגיעה, ולתדהמתי ראיתי שהרגל שלה מגובסת… מתברר שבערך בזמן שבו נודע לי על כל הסיפור, היא החליקה ושברה את הרגל. מיד תהיתי האם זה קשור איכשהו לקפידה שלי עליה? ברור שמאת ה' הייתה זאת, ובכל אופן, אולי גם לי הייתה השפעה כלשהי?"
אולי יעניין אתכם
וידויה של חברה
"לאחר כמה ימים פגשתי חברה שלפני שנים הייתה מאוד קרובה אליי, אך מזמן לא היינו בקשר. בזמנו עברתי תקופה קשה, והיא אכזבה אותי בצורה לא רגילה. דווקא בזמן שבו הייתי זקוקה לעזרה, להבנה ולחברות, היא התרחקה ממני, שמעתי שהיא מותחת עליי ביקורת ושההתרחקות הזאת לא מקרית, וזה כאב לי מאוד. היא ממש הפנתה לי עורף והשאירה אותי להתמודד עם קושי מורכב בחיי. בנוסף לכאב העצום מהקושי עצמו, הצטערתי על התגובה שלה, וכן, הקפדתי עליה.
"כעת, לאחר שנים שחלפו, היא ממש שמחה לפגוש אותי, התנהגה כאילו לא קרה מאומה. התחילה להחליף איתי חוויות ולשאול מה איתי ועם המשפחה שלי, גם היא שיתפה אותי קצת, ולפתע הרצינו פניה. היא החליטה לספר לי על משהו ממש קשה שעובר עליה, ולתדהמתי, לצד הניסיון המורכב שהיא עוברת, חברתה הקרובה והטובה הפנתה לה עורף! היא תיארה את הקושי העצום, ובמיוחד התעכבה על תחושת הבדידות ואפילו הבגידה שחשה מחברתה… רציתי לקפוץ ולומר: היי! את עשית לי בדיוק אותו דבר! אבל במקום זה שתקתי, די המומה. נותרתי שוב עם אותה שאלה. יכול להיות שלהקפדה שלי עליה כל השנים היה חלק בניסיון שעובר עליה?"
את המשך הסיפור אביא בשבוע הבא. בינתיים אתם מוזמנים להשיב בעצמכם על השאלות של חברתי.
עוף צלוי עם אננס טרי
מתכון עסיסי, עשיר ונפלא. האננס הטרי מעניק לעוף גוני טעם אקזוטיים שמגיעים אלינו מהאיים הקריביים, והוא מושלם לשולחן החג בגלל המתיקות העדינה שלו. אפשר כמובן להשתמש גם באננס משומר, אך במקרה זה, משום שהוא מתוק יותר, מומלץ להשמיט את הסוכר החום מהמרינדה.
דרגת קושי:
קלה פלוס
זמן השרייה:
כשעה או עד לילה שלם
6 מנות
6 כרעי עוף
אננס טרי בשל
למרינדה:
רבע כוס רוטב סויה
3 כפות קטשופ
2 כפות סוכר חום
7 שיני שום קלופות
2 כפות דבש
2 כפות שמן זית
מלח ופלפל
קולפים את האננס. לוקחים רבע ממנו וחותכים לקוביות. את השאר שומרים לאפייה. טוחנים במעבד מזון או בעזרת בלנדר ידני את קוביות האננס יחד עם כל שאר חומרי המרינדה לתערובת אחידה. מניחים את העוף בתבנית ויוצקים עליו את המרינדה ומערבבים היטב עד שהוא מכוסה כולו בתערובת. משרים לפחות שעה, ואפשר גם עד לילה שלם, במקרר כמובן.
מכינים את העוף: מחממים תנור לחום של 200 מעלות. מכניסים את תבנית העוף וצולים כשעה. בינתיים חותכים את שאר האננס לפרוסות עגולות בעובי חצי סנטימטר ולאחר מכן לרבעים או שישיות. מוציאים מהתנור, מפזרים את האננס בין חתיכות העוף ומחזירים לתנור לרבע שעה. מגישים חם.
לתגובות:
