ערב יום הכיפורים הוא זמן שבו מדינה שלמה מתכנסת ומאטה. שעות חסד וחובה שבהן אדם, עם ומדינה נדרשים לחשבון נפש אישי ולאומי. כמעט שלוש שנים מדינת ישראל נמצאת בטלטלה קשה. ביום הכיפורים הקודם הוחזקו עוד אחים ואחיות שלנו בשבי ארגון הטרור חמאס. השנה יום הכיפורים סמוך למועדן של הבחירות. היום שבו נעשה שוב כולנו חשבון נפש שיקבע מי יוביל את מדינת ישראל בארבע השנים הקרובות.
פעמים רבות אני מנסה לענות על השאלה מהו בכלל חשבון נפש, מה הוא דורש מאיתנו? לכאורה, כל אדם יכול להחליט שכל השנה הוא נוהג באופן פסול, חוטא, משקר ומעליב, וביום בודד בשנה להימחל על הכול. אך ברור לנו שהמשמעות האמיתית של חשבון נפש במסורת שלנו היא לקחת אחריות על מעשינו, ולדרוש מעצמנו להיות טובים יותר. הרעיון כאילו אדם יכול לברוח מאחריות למעשיו ולשקר לעצמו, לא רק שהוא מגוחך, בעיניי הוא אף מסוכן. זו התנהגות שמרוקנת את המשמעות מהמעשים שלנו, שמעודדת קיצורי דרך, שמטפחת תרבות של שקר. אדם שאינו כן עם עצמו ועם אלוקיו הוא אדם שמוכן להשתמש בחבריו כאמצעי, שמתכחש לאחריות למעשיו, ושסופו, תמיד, לאבד את הדרך. לכן, כשאנחנו מדברים על חשבון נפש לאומי, אני חושב שעלינו לשאול האם אנחנו חיים בשלום ובהשלמה עם ההנהגה שלנו.
יותר מדי ישראלים חשים כי הצביעות והרמייה הפכו לדרך חיים. ערכים הפכו מילה מכובסת למניפולציות פוליטיות. הביטוי "אחד בפה ואחד בלב" שוכלל לכדי אומנות. הורגלנו לשקרים. שקרים על ההשקעה בחינוך שקרס, על הפעולה הנחרצת נגד הפשיעה שרק גואה, על הפעולות להורדת יוקר המחיה, שהפך קשה וכבד עוד יותר. שקרים על סוגיות הביטחון החשובות והקריטיות ביותר. כשמשקרים על הביטחון, המחיר הוא מחיר דמים. שכתוב האמת, הסתרת מידע ומניעת חקר האמת הפכו לנורמה של הנהגה כלפי אזרחיה. לא היינו מקבלים התנהגות כזאת בשום תחום אחר בחיינו. הנהגה שמשקרת הובילה אותנו למבוי סתום שבו אנחנו נמצאים היום.
יום כיפור מציב בפנינו ציווי הדורש אומץ רב – להישיר מבט לתוך עצמנו ולקחת אחריות על מעשינו. הוא דורש מאיתנו להכיר באמת שלפיה כולנו טועים במעלה הדרך. כולנו פוגעים. אף אחד מאיתנו לא מושלם. אנחנו נדרשים להסתכל למציאות ישר בעיניים, ולבחור להיות טובים יותר. להשתפר ולא להתפשר. זה נכון ברמה האישית, וזה נכון שבעתיים ברמה הלאומית: יום הכיפורים מחייב גם את מי שמבקש להנהיג לעשות חשבון נפש. מנהיגות איננה הזכות לקבל החלטות. היא החובה לקבל החלטות אמיצות ומורכבות ולשאת באחריות לתוצאותיהן.
אולי יעניין אתכם
שנים ארוכות בצה”ל לימדו אותי שאין מפקד שיכול לדרוש מאנשיו אחריות אם הוא עצמו אינו מוכן לשאת בה. כאשר מצליחים – הקרדיט שייך לרבים. כאשר נכשלים – האחריות מתחילה במפקד. כך בצבא, וכך צריכה להיות גם מנהיגות לאומית. חשבון נפש אמיתי אינו מסתיים במילה “סליחה”. סליחה שאין אחריה שינוי היא רק מילה. אחריות שאין אחריה תיקון היא רק הצהרה.
למדינת ישראל יש הרבה מה לתקן. אנחנו צריכים להשיב את הביטחון לאזרחי ישראל, אבל גם את הביטחון של האזרחים במדינה שלהם. להשיב את האמון במוסדות המדינה. לבנות מחדש את תחושת השותפות בין חלקי החברה. להבטיח שמי שמשרת, עובד, תורם ונושא בנטל ידע שהמדינה רואה אותו ונושאת איתו באחריות. להיות ראויים למי שקפצו בבוקר הנורא ההוא, עוד בטרם נקראו לדגל, כדי להציל את אחיהם מהתופת – דוגמה ומופת לסולידריות וערבות הדדית. מנהיגות ראויה תישא אותם על כפיים.
אנחנו צריכים ללמוד שוב להתווכח בלי להפוך זה את זה לאויבים. בישראל תמיד יהיו מחלוקות – הן טבועות במסורת היהודית והן חלק מחברה חופשית ודמוקרטית. אבל אסור שהמחלוקת תהיה חזקה יותר מהשותפות שלנו. אסור שנשכח שהאדם שחושב אחרת מאיתנו הוא עדיין אחינו, שכן שלנו, מי שילדיו משרתים לצד ילדינו ומי שעתידו קשור בעתידנו.
בהליך חשבון הנפש שאני מנסה לקיים עם עצמי בכל יום, וביתר שאת בימים אלו, אני שואל את עצמי תמיד איזו מדינה אני רוצה להשאיר לילדיי ולנכדיי. אני רוצה להשאיר להם מדינה חזקה ובטוחה, וגם ישרה והוגנת. מדינה שבה מנהיגים אומרים אמת גם כשהיא קשה. מדינה שבה יש ערך למילה ולחובה. מדינה שבה אחריות אינה מס שפתיים. מדינה שבה שירות ותרומה הם בסיס לשותפות, ושבה אף קבוצה אינה מרגישה שהיא לבדה נושאת את הבית על כתפיה. ובעיקר – מדינה ששואפת להשתפר, ולהיות ראויה למחירים הכבדים ששילמה למען קיומה.
אני מבקש מאיתנו לעשות חשבון נפש ברמה הלאומית ולשאול את עצמנו שאלה אחת: האם אנחנו הגרסה הטובה ביותר של עצמנו, ישראל במיטבה? לאחר שכל אחד מאיתנו יענה על השאלה הזאת לעצמו, עלינו לענות על השאלה גם כאומה: מה עלינו לעשות כדי שנהיה טובים יותר בשנה הבאה? אחרי שנים מורכבות של מלחמה, שכול, אובדן ושיסוי – כולנו נדרשים לחשבון נפש, אישי ומשותף. אני מבקש מכולנו להיות אמיצים ולהתבונן למציאות בעיניים, בלי מסכות. אנחנו יכולים להיות טובים יותר, ומגיע לנו טוב יותר. זה בידיים שלנו וזה עלינו. גמר חתימה טובה ישראל.
