האנשים שהביאו הישגים חסרי תקדים ראויים להכרת הטוב

1

המאבק על הקמתם מחדש של יישובי צפון השומרון, שהוחרבו בהחלטת ממשלת שרון בקיץ 2005, החל עוד בשנה הראשונה שלאחר הגירוש. בגלל קרבתו היחסית ומעוד סיבות התמקד המאבק ביישוב החרב חומש, בניהולו של מטה הפעילים המסורים 'חומש תחילה'. לאחר שהחזרה לחומש סומנה כמטרה, הוחל במסע ציבורי ממושך של עליות אל חורבות היישוב, חלקן בקבוצות קטנות וחלקן בצעדות ועצרות המוניות שהתקיימו בקרבת הבריכה שנצבעה בכתום והפכה לסמל המאבק. עם הזמן התגבשה קבוצת הרבנים והלומדים של ישיבת חומש, שהייתה חוד החנית של המאמץ והדרישה להקים את היישוב מחדש. במשך שנים ארוכות סבלה הישיבה מרדיפה שלטונית ומפינויים חוזרים והרס של תשתיות המגורים המאולתרות שהקימו התלמידים ותומכיהם בעשר אצבעות. אחרי כל פינוי הם חזרו והקימו מחדש את המבנים הדלים שסייעו להם להיאחז במקום בתנאים חלוציים כמעט בלתי־אפשריים.

לאורך השנים נעשו ניסיונות שונים מצד מפלגות הימין, כולל האגף הימני בליכוד, לתקן את העוול והאיוולת של הגירוש. יוזמות פרלמנטריות שונות חתרו לבטל את חוק ההתנתקות בצפון השומרון, שכצפוי הפך לאחר עקירת ההתיישבות והסתלקות כוחות צה"ל לחממת טרור מסוכנת, שבמרכזה בירת הטרור בעיר ג'נין. כל הניסיונות לא הניבו תוצאות עד שקמה הממשלה הנוכחית, ממשלת הימין על־מלא, ובחלוף 18 שנים מהגירוש הפכה את החלום למציאות. חוק ההתנתקות המחפיר, שהגדיר כל נוכחות של יהודים בצפון השומרון כבלתי־חוקית, נמחק מספר החוקים של מדינת ישראל.

התוצאה המיידית הייתה הכשרת הנוכחות היהודית שכבר הייתה קיימת בחומש. אבל אם חשבתם שבזה זה ייגמר – הצחקתם את בצלאל סמוטריץ', אורית סטרוק, לימור סון הר־מלך (מגורשת מחומש) ויוסי דגן (מגורש משא־נור). במהלך מהיר של החלטות ממשלה ועבודה בשטח חזרו יהודים להקים מעפר את חורבות שא־נור, ובקיץ הנוכחי עלו גרעיני התיישבות של עשרות משפחות צעירות גם ליישובים החרבים גנים וכדים. אבל הממשלה הזאת לא הסתפקה בתיקון החורבן שהיה והחליטה על הקמת יישובים חדשים, ובסך הכול על קרוב ל־20 יישובים יהודיים בצפון השומרון. מי היה מאמין שמהפכה כזאת תתרחש בקדנציה אחת?

אולי יעניין אתכם

עוד מאת עמנואל שילה "עשינו המון, תנו לנו כוח להמשיך"

עוד מאת עמנואל שילה הרשימות לקראת הבחירות: שילוב של דמוקרטיה ושכל ישר

בכנס של העיתון 'בשבע' שנערך לאחרונה בירושלים דיבר מנהיג ההתיישבות הוותיק פנחס ולרשטיין, לשעבר יושב ראש ומנכ"ל מועצת יש"ע ובמשך שנים רבות ראש מועצת בנימין, על התפעמותו מהמהפך הלא ייאמן הזה בצפון השומרון. בשנים האחרונות יכולותיו וניסיונו של ולרשטיין מושקעים בעיקר בפיתוח ובשיקום יישובי עוטף עזה. בהתבטאויותיו הציבוריות הוא אימץ טון ממלכתי ופייסני, ודור ההנהגה החדש של מפלגות הימין והרשויות המוניציפליות ביהודה ושומרון הוא לא בדיוק כוס התה שלו. ובכל זאת, ולרשטיין אמר שאם תהיה סכנה שסמוטריץ' לא יעבור את אחוז החסימה, הוא יקבל את הקול שלו רק בזכות ביטול ההתנתקות בצפון השומרון.

2

למעשה, שורת ההישגים של הממשלה הזאת בתחום ההתיישבות ארוכה הרבה יותר. כל אחד מההישגים הבאים הוא חלום שהיה בבחינת לא ייאמן עד הקדנציה הזאת.

עשרות מאחזים בהתיישבות הצעירה, שלא הוסדרו חוקית במשך הרבה מאוד שנים, זכו בקדנציה הזאת לאישור רשמי וסמל יישוב. בכך הוסרה מעל ראשם חרב הפינוי המשפטית, זו שגדעה את קיומם של היישובים מגרון ועמונה ושכונות כמו דריינוף וגבעת האולפנה בבית־אל ונתיב האבות בגוש עציון.

פרט לכך התקבלו בממשלה החלטות על בניית עשרות יישובים חדשים. עד לאחרונה הקמה של יישוב חדש ביהודה ושומרון ברשות ובסמכות הייתה אירוע נדיר של פעם בשנים רבות. זוכרים את המאבק העיקש כדי שיותר באופן חריג להקים את היישוב אביתר? זוכרים איך נאבקו מפוני עמונה כדי שבאופן יוצא מן הכלל יוחלט להקים למענם את היישוב החדש עמיחי? היום הקמת יישוב חדש היא לא אירוע. כל שבוע יש אחד כזה, לפעמים שניים ואפילו שלושה. לאחרונה נחנך בבקעת הירדן מושב בשם בתרון, לאחר 20 שנה שבהן לא הוקם בישראל מושב חדש.

ביישובים הקיימים אושרה בקדנציה הנוכחית בניית עשרות אלפי יחידות דיור. זאת לאחר שבימיהן של הממשלות הקודמות הותרו לבנייה אלפים בודדים של דירות בשנה, בקצב שלא נתן מענה למגורים אפילו למי שנולדו וגדלו ביישובים.

במסגרת מפעל החוות, שקיבל תנופה אדירה בקדנציה של הממשלה הזאת, הוקמו עשרות רבות של חוות חדשות שהחזירו לשליטת ישראל מאות אלפי דונמים, בעיקר בשטחי C, שהרשות הפלשתינית שמה לה למטרה להשתלט עליהם. אתרים ארכאולוגיים כמו עתיקות סבסטיה, בריכות שלמה, ארמונות החשמונאים ביריחו, מזבח יהושע בהר עיבל ועוד נכסי צאן ברזל של העם היהודי שהופקרו בהסכמי אוסלו להרס וביזה, חזרו להיות מושגחים ומטופלים ביד דואגת תחת ממשלת הימין על־מלא.

עורקי תחבורה כדוגמת ציר 60 מטופלים ומורחבים בקצב מהיר וכבישים עוקפי כפרים ערביים נסללים, כדי לאפשר תחבורה נוחה ומהירה שהיא תנאי להמשך הפיתוח המואץ.

ולבסוף, לאחר שנים של היסוס והשתהות הוחלט על פיתוח ובינוי של אזור E-1 שיחבר את מעלה אדומים לירושלים, יחצוץ יבשתית בין רמאללה, בית לחם ומזרח ירושלים, ויפריע פיזית בשטח למימוש חזון המדינה הפלשתינית. כאן לא מדובר בעוד יישוב או שכונה, אלא במהלך אסטרטגי שקובע עובדות מדיניות ותורם להסרת איום המדינה הפלשתינית.

3

אנשים הגונים ובעלי שכל ישר מחוץ למגזר הדתי־לאומי לא מצליחים להבין איך נבחרי ציבור שמימשו את ערכיהם וקיימו את הבטחותיהם לבוחרים באופן כה מזהיר, לא זוכים לתגמול הולם של תמיכה שמשתקפת בסקרים. צריך להבין שחלק לא מבוטל מההישגים המדוברים זקוקים לעוד קדנציה אחת לפחות כדי להפוך מתוכנית שאושרה בממשלה לעובדה בשטח. אם חלילה תעלה כעת ממשלת שמאל, עשרות יישובים ורבבות יחידות דיור שאושרו בקדנציה הזאת עלולים להישאר על הנייר.

מי שיש לו מינימום של הכרת הטוב יתקשה שלא להרגיש מחויב לתגמל בקלפי על נאמנות אידאולוגית ועבודה מסורה שהניבו את כל זה. מי שער לאיום הקיומי הנשקף מחזון המדינה הפלשתינית, ומי שבמשך עשרות שנים ערך ההתיישבות עמד במרכז עולמו האידאולוגי והמעשי, לא יוכל להתעלם מהצורך להבטיח שמה שתוכנן והחל להתבצע בממשלה הזאת יושלם ויהפוך לעובדה תחת הממשלה הבאה. וכן, גם חלום השיבה לגוש קטיף יכול להפוך למציאות.

זה לא אומר שאין צורך לצרף לקואליציה מפלגות נוספות. אפשר ואפילו כדאי להרחיב את הממשלה. אבל מפלגות הימין האידאולוגי, הציונות הדתית ועוצמה יהודית, חייבות להגיע חזקות לממשלה הבאה. אם בסיבוב הקודם הן קיבלו ביחד 14 מנדטים, בבחירות הקרובות המספר הזה צריך רק לעלות.

לתגובות:

[email protected]