התחלה// לפני 31 שנים. נולדה וגדלה בקיבוץ חפץ חיים, בת זקונים מתוך שישה.
אבאמא// פנחס, בן 75, במקצועו מנהל חשבונות. "אבא ואני מאוד קרובים. אני נושאת אליו עיניים, לומדת ממנו להתמיד, לגלות כוח רצון ולשאוף קדימה". אמא בת שבע, בת 70, מורה בגמלאות. "אני לומדת ממנה לזרום עם החיים, אופטימיות, להיות בהודיה ולראות את האחר".
קיבוץ// גדלה בקיבוץ חפץ חיים. "יש לי זיכרונות קסומים מההווי בקיבוץ, מחדר האוכל שכולם אוכלים ביחד. זיכרון ילדות חזק שלי זה שהיינו הולכים עם הגננת לראות איך בונים את הסוכה הגדולה של הקיבוץ, הייתי מחכה לזה כל השנה".
בית ספר// "תמיד התקשיתי מאוד בלימודים. אובחנתי בגיל צעיר עם בעיות קשב וריכוז ולקויות למידה והיו לי כל ההקלות האפשריות. ההדרכה בבני עקיבא אפשרה לי לגלות צד אחר בי, שאני דווקא כן מצליחה וכן יכולה".
אולי יעניין אתכם
תנועת נוער// בני עקיבא. "הייתי חניכה ומדריכה שרופה. בזכות ההדרכה התחלתי לגלות את הכוחות שבי. את כוח המנהיגות והיצירתיות, ובהדרכה התחלתי להרגיש בתוכי את הצד שמאוד מבין את נפש האדם".
מאתגר// למדה באולפנת נווה דקלים. "השנתיים הראשונות באולפנה היו לא פשוטות. באותה תקופה דודה שלי נפטרה וסבתא שלי חלתה בסרטן ואלה היו שנים קשות, כי גם בלימודים לא הצלחתי וגם הייתי בפנימייה ומאוד התגעגעתי הביתה. במקביל, אמא שלי לא הייתה כי היא טיפלה בסבתא ובדודה שלי. כך שמבחינתי השנתיים הראשונות היו ממש בגדר הישרדות, להחזיק את הראש מעל המים".
הצוות// "למזלי היו לי חברות טובות שמאוד עזרו לי להתגבר וגם הצוות החינוכי היה מדהים. המורות שלי ראו אותי והיו קשובות אליי. הייתי מבקרת אצל היועצת פעם בשבוע, וגם פשוט לא הייתה לי ברירה אלא לגלות את הכוחות בעצמי. בכיתה י"ב אימצתי לעצמי את מה שקראתי לו 'תחייכי את זה'".
תחייכי// "הבנתי שגם מתוך מצבים לא פשוטים אנחנו צריכים למצוא את הכוחות שבנו ולבחור בחיים. זה הגיע מהמקומות הנמוכים שהייתי בהם. הבנתי שהראשונה שנפגעת מכך שאני עצובה וברחמים עצמיים היא אני, ואם לא אדאג לעצמי, לא אצליח לשמוח בחיים האלה. וככה, בכיתה י"ב, קרתה התפנית בחיי. זה לא קרה מאפס למאה, זאת עבודה לבחור לחיות מתוך שמחה ולבחור בטוב, אבל זאת העבודה הכי משתלמת ומתגמלת בעולם".
התפנית// "הבנתי ש'תחייכי' זו ממש פעולה שאנחנו צריכים לעשות גם במצבים קשים ומאתגרים בחיים. זה בדברים הגדולים של החיים ובדברים של היומיום. נשברה כוס שאהבתי, או יש לי פנצ'ר בגלגל? עכשיו השאלה איך אני מגיבה – כאילו זה סוף העולם, או בקטנה? זאת הבחירה שלי. הבנתי שהמשימה שמוטלת עליי היא לפזר טוב בחיים שלי".
תחייכי את זה// "זה התחיל בקטן בתוכי, ולימים כשהפכתי בלוגרית באינסטגרם ונוצרה לי קהילה, יצאתי עם זה החוצה במיזם 'תחייכי את זה' והפכתי את זה למוטו. קשה לך? עצוב? מאתגר? תבחרי בטוב, תחייכי את החיים. בהמשך יצרתי את המותג 'תחייכי את זה', עם מוצרים ממותגים כמו כוסות, בקבוקים וחולצות".
שירות// שנה ראשונה באולפנת נווה דקלים. "כתלמידה ראיתי איך דמויות חינוכיות שהיו סביבי עזרו לי, לכן כשהגיעה ההצעה להדריך הבנתי שזו הזדמנות להחזיר טובה ולהיות שם בשביל בנות אחרות. אומנם לא הייתי הטייפקאסט הרגיל של מדריכה, אבל דווקא בגלל זה היה לי קל יותר להתחבר בגובה העיניים לבנות שבדרך כלל יותר קשה להן".
שנה שנייה// בחל"ד, מרכז לזהות יהודית בירושלים. "נהניתי מאוד, אפשר להגיד שזאת אחת השנים הטובות של חיי. נהניתי מירושלים, מהחברות, והרגשתי שהתכנים שאני מעבירה מאוד משמעותיים".
אקדמיה// תואר ראשון בתיאטרון וחינוך במכללת אמונה. מיד אחר כך המשיכה לתואר שני בפסיכודרמה בקריה האקדמית אונו. "היה לי ברור שאני הולכת ללמוד תיאטרון. משחק תמיד היה חלק ממני, והחלום שלי היה להיות שחקנית. שם פרחתי והבאתי את היצירתיות שבי. בתואר השני בחרתי בפסיכודרמה". את ההתמחות עשתה בשירות הפסיכולוגי.
נפגשים// במהלך לימודי התואר הראשון הכירה את מי שלימים יהפוך לבעלה, תמיר, חייל בקורס מ"כים מראשון לציון. גם אחרי החתונה הוא שירת בצבא. "כזוג צעיר זה היה מאתגר, אבל בשבילי זה היה מאוד מדויק, כי היה לי קשה להיפרד מהבית של אבא ואמא, וגם התואר הראשון שלי היה מאוד אינטנסיבי, אז זה בא לי טוב. אחרי שמונה חודשים הוא השתחרר".
החצי השני// תמיר, בן 32, בעל קליניקה לעיסוי רפואי לגברים. "תמיר הוא היציבות והמקום הבטוח שלי. אני אש והוא מים. הוא מאזן אותי, המקום להניח עליו את הראש והחבר הכי טוב שלי".
תחת הנטל// מאחוריו מאות ימי מילואים. "ממש עכשיו הוא בסבב נוסף. זה מאוד מאתגר את הבית, אבל אנחנו מבינים את החשיבות של זה ואנחנו גם מודים על הזכות להיות חלק מהמערך ששומר על עם ישראל. כשהבנים שלנו רואים את תמיר על מדים, זה שיעור גדול בשבילם".
הנחת// שלושה בנים. שחר הבכור בן חמש, "הגיע אחרי תקופה ארוכה שחיכינו לילדים והוא ממש אוויר לנשימה בשבילנו", אחריו עמית בן שלוש, "ילד הסנדוויץ' המתוק והמצחיק". ואחרון רז, בן שנה ושבעה חודשים, "המתנה שלנו". שלושתם "הם החיים. דבר ראשון ולפני הכול אני אמא".
אינסטגרם// "אחרי שהתחתנו קשרתי את המטפחת והעליתי תמונה לאינסטגרם. פתאום בנות התחילו לשאול אותי איך קשרתי ואם אני יכולה להסביר להן. הייתי מסבירה לבנות בפרטי עד שביקשו ממני להעלות סרטונים. אני זוכרת את הסרטון הראשון שפרסמתי. הייתי מובכת ברמות. העליתי אותו ויצאתי מהבית. כשחזרתי פתחתי את הטלפון והתגובות היו מטורפות. ככה התחלתי".
מתפתחת// "לאט לאט האינסטגרם צבר תאוצה. מספר העוקבות התחיל לעלות, התחילו לזהות אותי ברחוב והבנתי שמשהו קורה. אומנם זה ממש לא המסלול שתכננתי לעצמי, אבל הבנתי שיש לי פה פלטפורמה חזקה להעביר תכנים. עם הזמן התחילו להגיע גם הצעות לשיתופי פעולה וראיתי שמדובר בעבודה לכל דבר וזה ממלא אותי ועושה לי טוב. אז החלטתי להניח לרגע את הפסיכודרמה בצד ולהתמקד בזה".
משפיענית// כיום יש לה כ־40 אלף עוקבים. "יש שני צדדים בלהיות משפיענית. יש את הצד המסחרי, שאני בעצם משתפת דברים ומתפרנסת מזה. ויש את הצד המשמעותי, להיות דמות שיש לה מסר להעביר. אני שואפת להעביר תכנים שהם טובים ומחזקים, לא סתם להיות עוד אחת שרק קונים ממנה".
יוצרת תוכן// "אנשים חושבים שזה קל להיות יוצרת תוכן, אבל האמת היא שיש בזה המון מחשבה ועבודה. זה המון קריאייטיב. בסוף אני צריכה להעביר מסר מסוים בדקה, להיות תמציתית וכל הזמן לחשוב איך אני מוסיפה ערך. לשמחתי אני רואה שבנות שואבות מזה כוחות. אני מקבלת הודעות כמו 'בזכותך אני אומרת ברכות השחר', 'בזכותך אני רואה יותר את הטוב בבעלי', 'בזכותך אני משתדלת לפרגן לעצמי' וזו הרגשה מטורפת".
לא הכול נוצץ// "אני מנרמלת קושי בחיים, כי באינסטגרם דברים יכולים להיראות נורא נוצצים ופוטוגניים. אבל מה לעשות, גם לי קשה לפעמים וגם לי יש ימים לא טובים עם הילדים ואני לא מסתירה את הקושי. את הקווים האדומים בשמירה על הפרטיות שלנו אני לומדת עם הזמן תוך כדי תנועה. אין נכון ולא נכון. כמובן שמה שקשור למשפחה ולילדים הוא בתיאום מלא עם תמיר".
משפיענית דתייה// "יש היום המון יוצרות תוכן דתיות, שזו תנועה מבורכת בעיניי. הקהל שלי ברובו הוא דתי־לאומי וזה מגזר שמחפש משמעות. זה דורש ממני לחשוב לעומק על התכנים שאני מעלה. הרבה פעמים בהשקות שאני מוזמנת אליהן אני היחידה עם כיסוי ראש. יש לי חברות שאני עובדת איתן ואני הדתייה היחידה. אני רואה שליחות בלהשמיע את הקול שלנו. יש חברות בגדים שאני אומרת להן: בבקשה, תראו גם אותנו, הבנות הדתיות, בקולקציה שלכם. אני מאמינה שזה מחולל שינוי".
פרויקטים// במקביל לעבודה באינסטגרם היא מקדמת שורת פרויקטים. "יש לי את 'החצר של שירה ורינה' של ירידי מכירות בערבי חג לציבור הדתי, יש לי פודקאסט שממש בקרוב אני מפרסמת את הפרק ה־40 שלו, ואני מעבירה הרצאות".
רגע// לאחרונה יצאה עם הסדרה 'אמאל'ה טעים' בערוץ 'רגע של חוכמה'. "הציעו לי להצטלם עם אמא שלי לסדרה שהיא תוכנית לביקורת מסעדות קצת אחרת. שולחים אותנו לבקר את המסעדות הכי שוות, ועל הדרך אנחנו מדברות על נושאים מדוברים יותר ופחות, כמו יציאה בשאלה והתמודדות של משפחה דתית עם זה, צניעות, עונשים וסוגיות בחינוך. ערוץ 'רגע של חוכמה' הוא בעיניי בשורה ענקית, כי הוא מביא תוכן יהודי ברמה גבוהה ומקצועית".
במגרש הביתי:
מה הלו"ז// "אם אני קמה עם הילדים, אז בסביבות שש. היומיום שלי מאוד משתנה. יש ימים של צילומים, יש ימים של פגישות, זומים, חשיבה על קריאייטיב. אני מאוד אוהבת לשבת לעבוד בבית קפה בנחת עם האוזניות והרשימות שלי".
פלייליסט// "שירים ישראליים טובים, שירי נשמה".
השבת שלי// "אני בתהליך עם השבת שלי, לומדת לחזור לאהוב אותה. מאז שאני אמא זה נהיה זמן יותר טכני, ואני חוזרת בלימוד שלי לשורשים של השבת, לנשמה, לשפע, למנוחה. כשאני מצליחה, השבת היא עולם".
דמות מופת// "אמא שלי, בת שבע. רואה את האנשים שמסביבה, תמיד מחייכת, תמיד בלב רחב, רואה את האנשים השקופים".
מפחיד אותי// "נחשים".
משאלה// "יש המון, אבל כרגע זה לבנות את הבית שלנו בקיבוץ. שיהיה בית פתוח ומארח, שנזכה לעשות בו טוב".
כשאהיה גדולה// "בעזרת ה' להמשיך לגדול בפן האישי, המקצועי והמשפחתי. ולהגיע לגיל שישנים בו קבוע שנ"צים. אמן".
לתגובות:
