הלוחות ושברי הלוחות של רפורמת לוין-רוטמן

חברת הכנסת שמחה רוטמן, יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, מסכם קדנציה סוערת של מאבק על תיקון מערכת המשפט. בניגוד לניסיון לתאר את הרפורמה ככישלון, הוא מציג את הישגיה המשמעותיים, שהראשון שבהם אינו חלק מהחקיקה עצמה אלא מהשלכותיה התודעתיות של הרפורמה.

"התודעה הציבורית בנושא מערכת המשפט השתנתה מקצה לקצה. בלי שינוי כזה נבחר ציבור לא יכול לעבוד. בעבר כשהיה נבחר ציבור נכנס לעימות מול בג"ץ או מול הייעוץ המשפטי, רוב הציבור תרגם את האירוע כפוליטיקאי מושחת שמי שעוצר אותו הוא בג"ץ. גם הציבור הימני ראה זאת כך, ולכן פוליטיקאי לא העז לצאת לעימות עם מערכת המשפט, גם אם הוא היה משוכנע שהוא צודק. שינוי התודעה הציבורית בהקשר הזה הוא דרסטי ומקיף. ההוכחה הטובה ביותר היא שהיום אנחנו רואים שכל מפלגת ימין מרגישה צורך להציב ברשימה שלה דמות משפטית רצינית, ובלעדיה אין לה מה למכור לציבור מצביעי הימין, כי הימין כולו מבין היום שהנושא החשוב הוא תיקון מערכת המשפט ועמידה מול הדיפ־סטייט. זה קורה בזכות המאבק שהובלנו".

לשינוי הדרמטי בתודעה הציבורית, אומר רוטמן, יש השלכות ישירות על השופטים שמבינים את הלך הרוח הכללי. כך קורה ש"בג"ץ מאשר דברים ולא נוגע בדברים שבעבר הוא היה מתערב בהם ופוסל אותם. כך קיבלנו את מינויי גופמן, זיני, נציב שירות המדינה הזמני והקבוע, ראש הרשות השנייה ונציב תלונות הציבור השופטים. גם שם בג"ץ לא התערב. אלה אירועים שבעבר בג"ץ היה אומר שיש בהם מניעה משפטית. הסיפור הזה נגמר". לכל אלה, הוא קובע, אחראי הגיבוי הציבורי שניתן לנבחרי הציבור במאבקם לתיקון המערכת.

"ברוב המקרים בג"ץ מזהה את הגיבוי הזה ונמנע מראש מקרב. כך היה בניסיון פיטורי בן גביר. בתחילת הקדנציה בג"ץ אמר לדרעי 'לא תהיה שר', והוא קיבל את זה והלך הביתה. בסוף הקדנציה ראשי הקואליציה הבהירו שהם מתכוונים לצפצף על החלטה אם תהיה כזו. האמירה הזאת לא נבעה מאהבה יותר לבן גביר ופחות לדרעי, אלא מהשינוי שהובלנו בציבור. בג"ץ מבין שהתנגשות כזאת תגרום רק לרווח פוליטי לנבחרי הציבור, ולכן הוא לא נכנס לקרב הזה".

אולי יעניין אתכם

בנושא 1217c העצמת חבל התקומה – מענה לטרור וכורח ריבוני

בנושא 1217c 'רק ריבונות ישראלית תביא יציבות אזורית'

חבר הכנסת רוטמן מוסיף ומציין כי את החקיקה שקידם לביטול עילת הסבירות בג"ץ אומנם ביטל, "אבל מאז לא העז לבטל החלטת ממשלה, כי הוא יודע שאם הוא יבטל יגידו לו שיש חוק יסוד שמונע ממנו פסילת חוקים ולא ייתכן לדרוש ציות לחוק יסוד אחד ולמחוק חוק יסוד אחר. כל השרים מבינים את זה, הציבור מבין את זה, ושופטי בג"ץ מבינים את זה".

"פעם נבחרי הציבור פחדו ליזום מהלכים מחשש שבג"ץ יפסול אותם. היום כל נבחרי הציבור אומרים שהם יעשו את מה שהציבור מבקש מהם לעשות, ואם בג"ץ יפסול הוא זה שישלם על כך מחיר ציבורי. זו הסיבה שיצחק עמית מדווח על מבול של חקיקה ואין לו יכולת לעסוק בזה לאורך כל היום, ואין מספיק שופטים שיטפלו בכל החוקים. מי שרוצה לראות עד כמה הרפורמה המשפטית הצליחה, שיקשיב לשופטים ויקרא את 'הארץ'. זו הסיבה שהם מקפיאים עשרה פסקי דין ולא נותנים אותם עד הבחירות, מחשש שהפסקים ישפיעו על התוצאות".

בין החוקים התלויים ועומדים נמצאים חוק מח"ש, חוק שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שאותם העביר רוטמן, חוקי רפורמת התקשורת ועוד, כולל החוק להפחתת דמי החבר בלשכת עורכי הדין. "זה קורה גם כי הם בעומס וגם כי הם מפחדים", הוא אומר ומציין כי החוק האחרון שבג"ץ ביטל היה בינואר 2024, חוק עילת הסבירות, פסילה שגררה אחריה ביקורת ציבורית רחבה. "הם גם יודעים שכל חוק שעבר אצלי בוועדה עבר פרוצדורה מסודרת ומושלמת ואי אפשר לפסול אותו".

כשמחוקקים מסודר ושיטתי, בג"ץ לא יכול לפסול

החקיקה שבג"ץ בוחר לא להתמודד איתה כי אינו יודע כיצד לעשות זאת, כלשונו של רוטמן, כוללת מגוון רחב מאוד של חוקים בנושאים שונים, ובהם הגדרת תפקיד היועמ"ש כיועץ בלבד, חוקי הענישה על הסתה לטרור, חוק מח"ש ועוד. "עבודה שיטתית של חוק אחרי חוק, החלטה אחרי החלטה, מניבה את התוצאות. זה נכון בהישגים בנושאי חקיקה כמו גם בנושא ההתיישבות כמו שבצלאל עושה".

ובהתייחס לארבעת חלקיה העיקריים של רפורמת השר לוין, מציין רוטמן כי שלושה מתוכם עברו – סבירות, שיטת בחירת השופטים ותוקף עצת היועמ"ש. "שלושת רבעי מהרפורמה שהציג יריב לוין עברו במלואם בקריאה ראשונה וממתינים לקריאה השנייה והשלישית. זה יכול להתבצע בזמן קצר. הרבע האחרון שנוגע לפסקת ההתגברות נעצר בתקופה העצימה של הרפורמה, כשהחליטו ללכת להידברות על כך בבית הנשיא. בעיניי זו הייתה טעות, אבל הקואליציה החליטה כך, לא אנחנו אלא הליכוד וש"ס. בכנסת הבאה המחנה הלאומי יבוא מגובש הרבה יותר בנוגע לצורך ברפורמה. אני מקווה שיהיו פחות מחלישים ועריקים כמו שהיו לנו בקדנציה הנוכחית", רוטמן מקווה.

את העבודה הסיזיפית של רוטמן בוועדת החוקה דימה אחד הרבנים ללוחות השניים שהתקיימו אחרי שהלוחות הראשונות נשברו למרות שניתנו בקולות וברקים. רוטמן מדגיש כי הוא אינו כולל את עצמו בין מבקריו של השר לוין על דרך הצגת הרפורמה, אך גם המבקרים מבינים ומודים שעבודה מדורגת, שלב אחר שלב, שברה את מחסום ההתנגדות. "אני לא שופט את יריב. כל אדם פועל בדרכו, אבל קידום הרפורמה הוביל לשינוי אדיר במדינת ישראל, ולכך שהיום יש בישראל רוב אדיר בציבור שדורש שינוי יסודי ומקיף במערכת המשפט, ומבין שאני היחיד שמסוגל לעשות זאת ועושה זאת".

כפי שניתן להבין מדבריו של רוטמן, הוא בהחלט רואה את עצמו כמועמד לכהונת שר המשפטים הבא. כדי שמפלגתו תוכל להציב דרישה שכזאת, הוא אומר, היא תצטרך להגיע למשא ומתן הקואליציוני עם מנדטים רבים. בין היעדים שהוא מונה להשלמת הרפורמה, מציין רוטמן את השלמת הרבע האחרון ברפורמת לוין, קרי פסקת ההתגברות, פיצול תפקיד היועמ"ש, טיפול במנגנון "ההרכבים האקראיים" – המנגנון שמאפשר ליצחק עמית למנות לכל תיק הרכב שופטים שיניב את התוצאה הרצויה בעיניו, וכמובן, מינויָם של כעשרה שופטים לבית המשפט העליון. "זה קריטי שמי שיעשה את זה יהיו אנחנו ולא יצחק עמית וגלעד קריב".