השמאל מאורגן, הימין צריך אחוזים גבוהים. מה יפיל את הגושים?

כנראה יותר מאשר כל מערכת בחירות אחרת, על הבחירות הקרובות צריך להסתכל מהכיוון ההפוך. השאלה היא לא מי ינצח בהן, אלא מי יפסיד בהן. הקמפיינים השונים מתמקדים באזהרות ובהפחדות מפני הצד השני, והסקרים מלמדים על שיעור המתלבטים הגבוה, כנראה הגבוה ביותר בתולדות הבחירות בישראל.

בשני המחנות מנסים עדיין לשכנע מתלבטים מדוע להצביע להם. עם זאת, שני המחנות גם יודעים כי הבחירות הקרובות יוכרעו בעיקר על השאלה מי יצליח לטעות כמה שפחות מחד, ולבצע את הצעדים הנכונים מאידך, כדי שהצד שיפסיד בהן יהיה הצד השני.

רגע לפני הבחירות נסקור בשורות הקרובות את הגורמים שעלולים להוביל לנפילתו של כל אחד מהגושים. נתמקד בסיקור זה בנושאים "טכניים" כביכול, כאלה שאינם אידאולוגיים. לכן גם כמעט ולא נזכיר את מחדלי שבעה באוקטובר מצד אחד, או קידום מהלכים מדיניים מן הצד השני.

הימין, מבחינתו, נמצא בנקודה מורכבת הרבה יותר מאשר השמאל. לבחירות הללו הימין מגיע כשרוב גדול מאוד בציבור מגדיר עצמו כימני, אך התמיכה בסקרים לא מתבטאת בהתאם. לכן בחלק ניכר מהסקרים, מחנה נתניהו נופל מתחת למחנה איזנקוט, מה שמקרב מאוד את הפלת שלטון הימין.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אסף משניות למרות לחציו של נתניהו, מפלגת הציבור החרדי מתכננת לרוץ עד הסוף

עוד מאת אסף משניות שבוע לבחירות: מגמות הסקרים מלמדות על חוסר הכרעה

חידת וינטר: האם יעבור את אחוז החסימה

בשורות מפלגות הקואליציה יודעים להצביע על סדרת בעיות שהמחנה צריך להתמודד איתן. הראשונה שבהן היא פיזור אפשרויות ההצבעה, מה שמוביל לשורה של מפלגות שחלקן נעות סביב אחוז החסימה, וחלקן רחוקות ממנו אך מתכננות לרוץ עד הסוף.

נתניהו פועל בימים האחרונים בעצימות גבוהה בנושא, במטרה להוביל לפרישתם של וינטר ולייטנר. דווקא את מפלגת 'נעם לישראל' של ישיבת הר המור בהובלת אבי מעוז הוא לא מנסה להפריש. מי שפועל בחזית הזאת הוא שר האוצר ויושב ראש מפלגת הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ'.

בקואליציה הפעילו לחצים כבר תקופה ארוכה, במטרה להוביל לפרישתם של כוחות בימין שיכולתם לעבור את אחוז החסימה מוטלת בספק. הלחץ החמיר לאחר שבני גנץ ומפלגתו 'כחול לבן' הודיעו על פרישה מהמרוץ ביום שני השבוע. הקולות שתמכו בגנץ הגיעו לרוב מקרב מחנה האופוזיציה, ולכן ישנן הערכות במערכת הפוליטית שפרישתו תורמת לציפוף השורות בקרב מתנגדי נתניהו.

וינטר הוא המושא העיקרי של הלחצים. השבוע הגיעו ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ' לביתו של הרב אלי סדן ביישוב עלי. הרב סדן הוא רבו של וינטר, עוד מאז שווינטר למד במכינת עלי.

במהלך הפגישה הציג נתניהו לרב סדן את מה שכונה מאוחר יותר "תרחישי האימים", שעלולים להגיע בעקבות נפילתו של וינטר מתחת לאחוז החסימה. הרב סדן, כך נאמר בסביבתו, אומנם "התרשם" מאותם תרחישים, אך הוא לא מתכוון להמליץ לווינטר לפרוש. עוד אמר הרב סדן לנתניהו שהוא סבור כי השפעתו על וינטר בנושא הזה נמוכה למדי.

יש לציין כי החזרה של נתניהו לקמפיין הסכנה שווינטר לא יעבור את אחוז החסימה, וכתוצאה מכך איזנקוט יעלה לשלטון, סותרת לחלוטין את הקמפיין שנתניהו עצמו ניסה להריץ בשבוע שעבר. בבליץ הראיונות של נתניהו בשבוע שעבר ניסה ראש הממשלה לטעון כי לאחר הבחירות וינטר יערוק ממחנה הימין וירכיב ממשלה עם בנט וליברמן. "אני פחות חושש מזה שווינטר ייפול מתחת לאחוז החסימה, ויותר חושש ממה יקרה אם הוא יעבור", אמר נתניהו באולפן 'הפטריוטים' בריאיון שפתח את הבליץ, וכן את הקמפיין.

וינטר מצידו מתעקש מעל לכל במה אפשרית כי אין בכוונתו לפרוש. במפלגה כבר שכרו אולם לצורך ליל הבחירות, והזמינו עיתונאים לצפייה במדגמים ולנאום שלאחר פרסומם. במקביל לפגישתם של נתניהו וסמוטריץ' עם הרב סדן, הוציא וינטר סרטון נוסף ובו הוא דוחה מכול וכול את האפשרות כי יפרוש.

נתניהו וסמוטריץ' חוששים שפרישת גנץ מחד, ומאידך הישארותו במרוץ של וינטר לצד לייטנר ומעוז, יובילו לעליית איזנקוט לשלטון, אך אצל וינטר דווקא רואים בכך הזדמנות. במפלגה מזהים חלק ממאגר הקולות של גנץ כבעלי פוטנציאל גבוה להצביע ל'עמך ישראל'. לפי סקרים שפורסמו לאחר פרישת גנץ, יותר מעשרת אלפים קולות של גנץ צפויים להעביר את תמיכתם לווינטר.

בסביבת וינטר מעיפים מבט לעבר מפלגה נוספת, ורואים גם בקהל המצביעים שלה אפשרות טובה למדי להבאת קולות ברגע האחרון. מדובר על מפלגתו של נפתלי בנט. עוד נעסוק בהרחבה במצבה של מפלגת 'ביחד', אך בינתיים נזכיר כי היסטורית – בנט מאבד מנדטים רבים בימים שלפני הבחירות, ומצביעיו לרוב הולכים למפלגות ימין. על פי רוב מדובר על כארבעה מנדטים שעוזבים את בנט בימים האחרונים של מסעות הבחירות השונים.

וינטר רואה במפלגתו של בנט את הבית הטבעי לאותם קולות. מדובר כאמור על קולות מרכז-ימין, כאלה שלא מעוניינים להצביע לאחת ממפלגות הקואליציה, אך גם לא רוצים להצביע למפלגה שתעניק את ראשות הממשלה לאיזנקוט, במיוחד נוכח העובדה כי איזנקוט יצטרך, לפי כל הסקרים, להסתמך על המפלגות הערביות על מנת להרכיב ממשלה, כולל ממשלת מיעוט.

אצל וינטר מזהים בנוסף לכך גם את הירידה בתמיכה בליברמן בשבועיים האחרונים, ורואים בה אפשרות להשגת קולות נוספים למפלגה. מבחינתם של אנשי המפלגה, ישנו מסלול עם סיכויי הצלחה לא מבוטלים לעבור את אחוז החסימה, ולכן אין שם רצון לפרוש מהמרוץ.

אם וינטר ייפול אל מתחת לאחוז החסימה, הדבר יעלה למחנה נתניהו בשני מנדטים, שיעברו לאיזנקוט. דבר דומה התרחש בבחירות הקודמות, כאשר מרצ מצאה עצמה מתחת לאחוז החסימה, מה שהגדיל את הקואליציה הנוכחית בשני מנדטים נוספים. המנדטים האלה, במיוחד במרוץ צמוד כל כך, יכולים להכריע בין כהונה נוספת לנתניהו לבין נפילת קואליציית הימין.

דוקטרינת בן גביר: 'נעם לישראל' ו'הציבור החרדי'

מלבד וינטר, שנע כל העת סביב אחוז החסימה, ישנן שתי מפלגות מרכזיות נוספות שהודיעו כי יתמודדו עד הסוף, למרות שלפי כל הסקרים סיכוייהן לעבור את אחוז החסימה נמוכים ואף אפסיים. מדובר על מפלגת 'הציבור החרדי' של המשנה לראש עיריית בית שמש מוטי לייטנר, ועל 'נעם לישראל', המפלגה של ישיבת הר המור בהובלת חבר הכנסת אבי מעוז.

שתי המפלגות נמצאות בסקרים הרחק מאחוז החסימה, ולמרות זאת שתיהן מתעקשות לרוץ עד הסוף. הסיבה היא ששתי המפלגות אינן מכוונות רק לעבור את אחוז החסימה בכנסת הבאה, אלא בעיקר לבנות כוח וקהל לקראת מערכות בחירות עתידיות.

המודל ששתי המפלגות מכוונות אליו הוא מודל בן גביר. בן גביר ניסה להתמודד כמה פעמים במהלך רצף הבחירות של תחילת העשור, אך ללא הצלחה. בשיא השיג בן גביר 80 אלף קולות, כמחצית מאחוז החסימה. אלא שמהנקודה הזאת הצליח בן גביר לבנות את עצמו, עשה את החיבורים הנכונים עם מפלגת 'הציונות הדתית', והגיע למצב שבו במרבית הסקרים הוא נושק היום לעשרה מנדטים, בריצה עצמאית.

במחנה הימין ישנם כמה כוחות שמנסים במערכת הבחירות הנוכחית לבנות את אותו מודל. משה פייגלין ומפלגת 'זהות' נמצאים עם יתרון בתחום על פני מעוז ולייטנר. פייגלין כבר התמודד לבד, השיג 100 אלף קולות, אך נפל מתחת לאחוז החסימה. הפעם פייגלין מתמודד ברשימה אחת יחד עם מפלגת הציונות הדתית של סמוטריץ', כשהוא מודע לכך שאת התמיכה שהייתה לו עד היום, שנאמדת בעשרות אלפי קולות, הוא יוכל להרחיב ולממש רק בעזרת נציגות בכנסת.

מעוז ולייטנר מכוונים גם הם למודל הזה. לייטנר אמר לכותב שורות אלה את הדברים בצורה מפורשת השבוע באולפן 'בשבע': "אולי זאת דוקטרינת בן גביר, ואולי צריך למצוא לה שם אחר. אבל אנחנו צריכים להראות את כוחנו, בשביל שנוכל לגדול הלאה. זה מאוד קריטי אם נגיע לבחירות הבאות עם 170 אלף קולות, ומתוך הכנסת; עם 80 אלף קולות, שאומנם לא מספיקים כדי לעבור אחוז חסימה אך מהווים נתח משמעותי, או לסיים עם פחות מ־20 אלף קולות, אם כי אנחנו הרבה מעל לזה".

בנוסף לכך, לייטנר העריך כי ישראל תלך לבחירות חוזרות, ולכן אין סכנה אמיתית לנפילת הגוש ולעליית השמאל לשלטון: "לפי כמעט כל הסקרים אין אפשרות להקים ממשלה לאחר הבחירות. זה אומר שנלך לסבב נוסף, תוך זמן קצר. לכן אין פה סכנה אמיתית לגוש, ומנגד עומדת החובה שלנו לייצג את הציבור הענק שלא רואה את המפלגות החרדיות כמי שפועלות עבורו ולטובתו. בסוף כבר היום כ־30 אחוז מכלל התלמידים החרדים לומדים במסלול הממ"ח, המסלול שהמפלגות החרדיות נלחמות בו בשיניים".

במהלך הפרק מתח לייטנר ביקורת חריפה על מפלגות הקואליציה, ועל כך שלאחר שסירבו לצרף אותו לרשימתם הן דורשות ממנו לפרוש. "מי שסיכן ומסכן את הגוש אלה לא אנחנו, אלא מפלגות הקואליציה. אנחנו הגענו עם דרישה אחת בלבד, שנדמה לי שהיא מאוד לגיטימית. רצינו שנציג שלנו יהיה ממוקם במקום ריאלי כדי שנוכל לייצג את הציבור שלנו בכנסת. אבל המפלגות לא הסכימו. במפלגות החרדיות ראו בכך איום עליהן. בשאר המפלגות הציוניות לא היו מוכנים לשמוע אותנו או שהציעו הצעות מביכות. אז כשאתם מונעים מאיתנו את האפשרות לייצג את הציבור שלנו, אין לכם סמכות מוסרית לדרוש מאיתנו לפרוש לאחר שנאלצנו להקים מסגרת עצמאית שתעשה זאת".

נתניהו ניסה השבוע בשלל דרכים להוביל לפרישתו של לייטנר. במסגרת השיחות העלה נתניהו כמה וכמה הבטחות שכביכול אמורות לתת מענה לחלקים נרחבים בציבור החרדי. אלא שלייטנר דרש התחייבות שהמפלגות החרדיות לא יסכלו זאת לאחר הבחירות, וכל עוד אין התחייבות שכזאת, אין על מה לדבר. נתניהו גם ניסה להיפגש עם הרב לייבל, מהקולות הבולטים בחברה החרדית בעד גיוס לצבא, אך האחרון סירב להיפגש איתו.

גם במפלגת 'נעם לישראל' תמונת המצב דומה למדי. במפלגה טוענים בפני תומכים פוטנציאלים של המפלגה כי לפי אפליקציית אלקטור, שגם אליה נגיע בהמשך, יש למפלגה כ־160 אלף תומכים. בפועל, לפי כל סקר אפשרי המפלגה לא מתקרבת לאחוז תמיכה בודד בקרב המצביע הישראלי.

ב'נעם לישראל' התקבלה ההחלטה לרוץ עד הסוף כבר לפני חודשים ארוכים. את ההחלטה קיבל נשיא ישיבת הר המור, הרב צבי טאו. הסיבה העיקרית: להראות את הכוח של הישיבה במגזר.

במשך שנים ארוכות טוענים במגזר הדתי־לאומי כי השפעתה של ישיבת הר המור גדולה במידה ניכרת מהיקף התמיכה שיש לה בפועל. הדבר נכון גם לגבי הנציגות בכנסת. מעוז נכנס לכנסת הנוכחית במסגרת הריצה המשותפת של סמוטריץ' ובן גביר, כסיעה עצמאית נוספת. אלא שלאורך כל הכהונה שתי המפלגות התייחסו אל 'נעם לישראל' כאל מפלגה עם שיעורי תמיכה שבריריים, מה שכאמור מוכח עד כה בסקרים.

לצד זאת, סמוטריץ' טען השבוע כי הציע למעוז שני מקומות ריאליים ברשימה, כדי שיתמודד במסגרת הבלוק הנוכחי של הציונות הדתית לצד פייגלין. אלא שבהר המור, כך טוען סמוטריץ', סירבו להצעה.

נתניהו ניסה לקבוע פגישה עם הרב טאו, אך נענה בשלילה מוחלטת. במפלגה מעבירים מסר שלפיו אין להם כל כוונה לפרוש מההתמודדות.

שתי המפלגות הללו, לפי כל הסקרים, לא צפויות לעבור את אחוז החסימה, אך כל אחת מהן עשויה לקבל נתח קולות משמעותי מספיק, שבמסגרת מרוץ צמוד אף ייתכן כי יכריע את הבחירות, לכאן או לכאן. אם מחנה הימין יפסיד בבחירות, לקולות הללו עשוי להיות חלק מרכזי בכך.

מבחן שיעור ההצבעה

אחת השאלות הגדולות ביותר בבחירות היא מה יהיה אחוז החסימה. בשבועות האחרונים פועלים בשורות הקואליציה בכל דרך כדי לנסות להעלות את שיעור ההצבעה בקרב מצביעי הימין. הסיבה לכך מורכבת מכמה חלקים. ראשית, במערכת הפוליטית כולה מעריכים כי מפלגות מחנה איזנקוט יצליחו להוציא את מצביעיהן מהבתים, לאור ארבע השנים האחרונות. אלא שכאמור, רוב הציבור מחזיק כיום בעמדות ימין מובהקות, ולכן שאלת ההכרעה בבחירות ביום שלישי תלויה רבות בשיעור ההצבעה.

במערכת הפוליטית ישנה הסכמה כי שיעור הצבעה גבוה יותר ישרת את הקואליציה. אלא שבדיוק בתחום הזה לקואליציה יש בעיה לא פשוטה. כאן אין מנוס מלחזור לסקרים שמלמדים על חוסר שביעות רצון נרחב בקרב מצביעי הימין, שרבים מהם מתקשים להצביע לאחת מהמפלגות שהרכיבו את הקואליציה הנוכחית.

חלק מאותם מצביעים, שעד היום רבים מהם מגדירים עצמם בסקרים כמתלבטים, היו רוצים להצביע לכוחות חדשים בימין, אך אלה כמעט ולא קמו. אחוז החסימה הגבוה, לצד הקמפיין שאנו חוזים בו נגד וינטר, הם הסיבה שלמרות אירועי ארבע השנים האחרונות, כוחות חדשים לא מצליחים להתרומם בימין.

וכשזה המצב, וחוסר ההתלהבות מתמיכה במפלגות הקואליציה גדול, המאמצים להגדלת שיעור ההצבעה בקרב מצביעי הימין הופך לקריטי למדי. היסטורית, הליכוד פחות מצליח להוציא את מצביעיו לקלפיות. החריג היה מערכת הבחירות הקודמת, אז בקרב מצביעי הליכוד הייתה התלהבות יתרה בעקבות הממשלה שהוקמה עם רע"מ.

במערכות הבחירות האחרונות הקואליציה מיצתה בצורה יעילה למדי את התמיכה בה, לא מעט בזכות אפליקציית אלקטור. מדובר בתוכנה דיגיטלית לניהול קמפיינים והמרצת בוחרים, המבוססת על הטענת ספר הבוחרים הרשמי של מדינת ישראל. המערכת מאפשרת למפלגות (בראשן מפלגת הליכוד) לפלח את קהל היעד, לסמן את עמדותיהם הפוליטיות של אזרחים ולנהל מערך של מתנדבים שמדווחים על פוטנציאל ההצבעה של מכריהם. מטרתה העיקרית היא "לנהל את השטח" ביום הבחירות, כלומר לעקוב מי מהתומכים כבר הגיע לקלפי ומי זקוק לשיחת שכנוע או הסעה כדי לצאת ולהצביע.

השימוש באפליקציה בתוך הקלפיות נאסר על ידי השופט נעם סולברג, יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, וההחלטה גובתה סופית בפסק דין של בג"ץ, בטענה כי מדובר ב"פגיעה בליבת הזכות לפרטיות של האזרח ובאוטונומיה האישית שלו". השופטים קבעו כי תיעוד הגעתו של אדם לקלפי בזמן אמת מפר את הליך הבחירות התקין, וכי למפלגות אין סמכות חוקית לנהל מעקב מסוג זה. לכך התווסף נתון בעייתי של המערכת בעבר, סביב כשל חמור של אבטחת מידע שבו דלפו לרשת פרטיהם האישיים של כ־6.5 מיליון אזרחי ישראל.

אם בשורות הקואליציה יצליחו למצוא דרך לעקוף את המגבלות הללו, ולהניע את בוחרי הימין לקלפיות, יש למחנה נתניהו סיכוי לא רע לנצח. אך אם זה לא יקרה, השלטון עלול לעבור לאיזנקוט.

החשש העיקרי באופוזיציה: קריסה של בנט

לצד השאלות שעשויות להכריע אם שלטון הימין ייפול, גם מחנה האופוזיציה ניצב בפני אתגרים קשים, שיקבעו אם האופוזיציה תיכשל במשימתה היחידה: להחליף את הממשלה. על הנייר, זאת הייתה אמורה להיות משימה פשוטה למחנה איזנקוט, נוכח אירועי ארבע השנים האחרונות. בפועל, לפי הסקרים, גם האופוזיציה לא מתקרבת ל־61 מנדטים ללא תמיכת המפלגות הערביות.

מעל לכול, באופוזיציה חוששים מקריסה של בנט בימים שלפני הבחירות. כפי שכבר כתבנו קודם לכן, היסטורית בנט מאבד מאז הסקר האחרון המותר לפרסום ועד לתוצאות האמת כארבעה מנדטים בממוצע. לפי הסקרים כעת בנט משיג בין 12 ל־14 מנדטים, ואם תקדימי העבר יחזרו על עצמם גם הפעם, צפוי ראש הממשלה לשעבר לסיים שוב עם מספר חד־ספרתי של מנדטים.

החששות מפני קריסה של בנט לא נובעים רק מתקדימי העבר, אלא בעיקר מהנתון שרודף את בנט לאורך כל הקריירה הפוליטית שלו: המצביעים שלו בסקרים הם בעלי מידת הוודאות הנמוכה ביותר בין כל המפלגות. נתרגם לעברית פשוטה: האנשים שאומרים את שמו של בנט בסקרים, אומרים גם שהם ממש לא בטוחים שיצביעו לו בפועל.

לפי סקר אתר 'וואלה' שהתפרסם השבוע, מדובר בנתון קיצוני מאוד בבחירות הקרובות. לפי נתוני הסקר, רק רבע מהמשיבים שענו כי יצביעו לבנט, גם אמרו שהם בטוחים בהצבעתם. כל המפלגות המתחרות רואות בנתון הזה מאגר קולות פוטנציאלי בעבורן, כשבמחנה האופוזיציה מנסים לפעול כדי לדאוג שהקולות הללו, שהם לרוב אנשי מרכז-ימין, לא יעברו למפלגות הקואליציה.

כאמור, היעד הטבעי לחלק ניכר מהקולות הללו הוא עופר וינטר, אך הצבעת מחאה יכולה גם להעביר חלק מהקולות הללו למפלגת 'הציבור החרדי' של לייטנר. בשני המקרים מדובר בקולות שעוזבים את גוש האופוזיציה לכיוון הקואליציה. אם המפלגות הללו לא יעברו את אחוז החסימה, הנזק האלקטורלי מבחינת האופוזיציה יהיה מוגבל, אך הקולות האלה הם בדיוק מה שיכול להעביר את וינטר ולהכניס אותו לכנסת, ומבחינת האופוזיציה מדובר על מנדטים שהולכים ישירות לכיס של נתניהו.

זאת אחת הסיבות העיקריות לחזרתו של קמפיין המפלגה הגדולה לככב בימים האחרונים בשורות האופוזיציה, הפעם אצל איזנקוט. אף שכל השחקנים במגרש יודעים כי הבחירות בישראל הן מבחן גושי, והמטרה היא להשיג לגוש 61 או לפחות להיות הגוש הגדול יותר, אנשי איזנקוט משתמשים שוב בקמפיין שלפי מפלגות האופוזיציה היה אחד מהגורמים המרכזיים להפסד בבחירות הקודמות ולהפלת מרצ מתחת לאחוז החסימה.

אלא שאצל איזנקוט חושבים בצורה אחרת. באופן רשמי, הדיבור מסביב לקמפיין הוא ההכרה כי אף אחד מהגושים לא ישיג 61 ממליצים. לכן צריך אקס פקטור על מחנה נתניהו, והוא יכול להגיע בדמות המפלגה הגדולה ביותר בכנסת, מה שיקדם את הטלת המנדט על יושב ראש מפלגת 'ישר!'. בפועל, הסיבה העיקרית שב'ישר!' הלכו לקמפיין המפלגה הגדולה היא לנסות ולהשאיר בגוש כמה שיותר מהמצביעים המתלבטים של בנט, במטרה שהם יעברו להצביע לרמטכ"ל לשעבר, ולא למי שאותו רמטכ"ל סיכל את קידומו הצבאי.

שאלת הפרת ההבטחות

באופוזיציה חוששים מתרחיש נוסף של הפסד בבחירות. מדובר על תסריט שבו אין אף לאחד מהגושים 61 אצבעות. במקרה שכזה כל אחד מהצדדים ינסה למשוך לשורותיו כוחות מהמחנה השני על מנת להרכיב ממשלה. אצל איזנקוט רומזים כל הזמן כי יסתמכו בתמיכה מבחוץ על המפלגות הערביות.

רשמית, איזנקוט אומר שלא ישב עם המפלגות הערביות ולא יסתמך עליהן. אך במקביל לכך הוא אומר שיציג ממשלת מיעוט, שרק תצטרך להשיג רוב בכנסת, ולא 61, אלא שלשם כך צריך שהמפלגות הערביות לא יצביעו נגד הממשלה. הבעיה היא שליברמן פוסל את האפשרות הזאת מכול וכול, ובנט גם כן, אם כי הוא נחרץ פחות.

לאור זאת יצטרך איזנקוט להביא את המפלגות החרדיות על מנת שיוכל להרכיב ממשלה, אלא שגם לכך יש התנגדות נחרצת של ליברמן ושל בנט. כל השחקנים מבינים כי הדיבורים על הבאת סמוטריץ' או פיצול הליכוד אינם ריאליים בפועל.

לעומת זאת, לנתניהו יהיה קל יותר למשוך אליו כוחות מהמחנה היריב. ראשית, נתניהו כבר הצהיר כי זאת תהיה הקדנציה האחרונה שלו, בפודקאסט של איש התקשורת אבי שושן. המשמעות היא שניתן יהיה להשתמש בקלף זה כדי להפחית את התנגדותם של ליברמן ושל בנט להצטרפות לממשלה תחת נתניהו. נזכיר שלפני שבועות מספר פרסמנו בעיתון זה שליברמן אמר למקורביו כי לאחר הבחירות ישלים לנתניהו ל־61, תמורת רוטציה. ליברמן מכחיש את הדברים, ומצהיר שלא ישב תחת נתניהו.

מלבד הבאת ליברמן או בנט לממשלה בראשותו, נתניהו יכול גם לפצל את מפלגתו של איזנקוט ולקחת חלקים ממנה לרשותו. החשש הזה הוביל לניסיון של איזנקוט לאחר סגירת הרשימות להחתים את חברי רשימתו על מסמך נאמנות ועל הצהרה שלא יפעלו בניגוד להחלטותיו בעניין הרכבת ממשלה. המסמך לבסוף לא נחתם, לאור הזעם הרב שעורר במפלגה.

על מנת להרכיב ממשלה, ההבטחות הרבות שניתנו במחנה האופוזיציה אינן יכולות להתקיים. לפחות חלק מהן יופרו, שכן הן סותרות זו את זו במקרה הטוב, או מבטיחות את הליכתה של ישראל לבחירות חוזרות במקרה הרע. מבחינת מחנה האופוזיציה, השאלה החשובה היא אילו הבטחות יחליטו השחקנים השונים להפר, ובראשם ליברמן.

חידת הנדל וזליכה

לא רק בימין ישנם שחקנים שבסכנת שרפת קולות. גם בשמאל המצב דומה. עד ליום שני השבוע, שתי מפלגות במחנה המרכז־שמאל היו סביב אחוז החסימה. אלא שאז גנץ פרש מהמרוץ, והידק טוב יותר את הרכב המפלגות במחנה האופוזיציה. אבל עדיין נותרה מפלגה אחת שנעה גם היא סביב אחוז החסימה, בדומה לווינטר. מדובר על מפלגתם של יועז הנדל וירון זליכה.

השניים היו בתנופה חדה מאוד מאז סגירת הרשימות, ואף הצליחו להגיע לחמישה מנדטים בחלק מהסקרים. אלא שבשבוע האחרון השניים נפלו ברוב הסקרים מתחת לאחוז החסימה, והם עלולים לשרוף קולות רבים למחנה האופוזיציה.

באופן רשמי הרשימה מסרבת להגדיר עצמה כחלק ממחנה איזנקוט. אגב, גם גנץ סירב לעשות זאת. ואולם בניגוד לגנץ, שהתחייב לפעול ככל יכולתו להרכבת ממשלת אחדות, הנדל אמר כי ימליץ על המפלגה שתעמוד בראש המחנה עם מספר הקולות הציוניים הרב ביותר. אלא שלטענת הנדל המפלגות החרדיות אינן עונות על ההגדרה מפלגות ציוניות, מה שדי מחייב המלצה על איזנקוט.

נפילה של הנדל וזליכה מתחת לאחוז החסימה תהיה תמונת מראה לנפילת וינטר. במקרה שכזה, שני מנדטים יעברו ממחנה האופוזיציה לגוש הימין, ובמערכת הבחירות הצמודה מדובר בנתון שיכול להוביל את נתניהו לניצחון.

במקרה של הנדל וזליכה, בגלל העובדה שמדובר בבלוק טכני, לא ברור כיצד הבלוק יפעל גם במקרה שיעברו שם את אחוז החסימה, כשלא מן הנמנע כי לבסוף השניים ישבו תחת נתניהו.

בשני המחנות יודעים כי המטרה בבחירות הקרובות היא לנסות לבצע כמה שפחות טעויות עד לסוף המרוץ, שכן מי שיעשה יותר טעויות, יפסיד את הבחירות.