הציבור הישראלי הולך לקלפי: כל הנתונים על היום הגורלי של הפוליטיקה הישראלית

ארבע שנים לאחר הפעם האחרונה בה אזרחי ישראל הלכו לקלפיות על מנת לבחור את נבחרי הציבור לכנסת, והבוקר הן נפתחו מחדש. זאת הכנסת הראשונה מזה כמעט 40 שנה שהשלימה את ימיה, וכנגזרת לכך אלה הבחירות הראשונות מזה עשורים שמתקיימות במועדן החוקי. עם פתיחת הקלפיות, ריכזנו עבורכם את כל הנתונים החשובים ליממה הקרובה, ואף לאירועים שיבואו לאחר מכן.

אל יום הבחירות הזה ישראל נכנסת עם 7,331,981 בעלי זכות בחירה. מדובר על עלייה של כשמונה אחוזים לעומת מספר זכאי זכות הבחירה בבחירות הקודמות. מתוך בעלי זכות הבחירה, כ-680 אלף הם מצביעים חדשים שמלאו להם 18 שנים בארבע השנים החולפות. על פי החוק, לבחירות לכנסת רשאים להצביע רק ישראלים בוגרים שחצו את גיל 18.

אחד השאלות החשובות לאורך היום תהיה שיעור ההצבעה. על פי הנתון הזה ייקבע גובהו המעשי של אחוז החסימה, ומאוחר יותר גם כמה קולות נדרשים על מנת לצבור מנדט. במערכת הבחירות האחרונה מימשו את זכותם הדמוקרטית 70.6 אחוזים מבעלי זכות הבחירה. מדובר היה בעלייה של קצת יותר משלושה אחוזים מאשר בחירות 2021.

המחסום שנועד למנוע מכוחות חדשים להיבחר

הנתון הקשיח הידוע לאורך כל מערכת הבחירות, שיהפוך לקריטי בשלב ספירת הקולות, הוא אחוז החסימה. מאז בחירות 2015 אחוז החסימה עומד על גובה אימתני של 3.25 אחוזים. בבחירות הקודמות, על מנת לעבור את אחוז החסימה, סך הקולות הנדרשים היה 154,855. מרצ היתה הקרובה ביותר לאחוז הנדרש והשיגה 150 אלף קולות שהלכו לפח. הצפי בבחירות היום הוא שכמות הקולות הנדרשת כדי לעמוד בתנאי אחוז החסימה תהיה גבוהה יותר, הן לאור הגידול במספר בעלי זכות הבחירה והן בשל ציפיות שאחוז ההצבעה יעלה מההיקף של בחירות 2022.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אסף משניות על קו הסיום: דריכות שיא לקראת השלמת הגשת הרשימות

עוד מאת אסף משניות מאחורי הפרגוד בבית הכנסת: התסכול מהימין והפחד מעליית השמאל

גובהו של אחוז החסימה יצר מחסום כבד למדי בפני כוחות חדשים שרוצים להיכנס למערכת הפוליטית. מאז העלאת אחוז החסימה, ממוצע המפלגות שמצליחות לצלוח אותו מדי מערכת בחירות ירד לעשר מפלגות בלבד. כאשר בשתי כנסות מאז העלאת אחוז החסימה, מספר המפלגות בכנסת היה חד ספרתי. הדבר מקשה מאוד על יכולות התמרון הפוליטיות של ממשלות שונות.

אחוז החסימה הגבוה יוצר מציאות של המוני קולות "מבוזבזים", כלומר קולות שהם קולות כשרים, אך לא הלכו למפלגות שעוברות את אחוז החסימה. בבחירות הקודמות נרשם שיא של כל הזמנים במספר הקולות שהלכו לפח, כאשר מעל ל-415 אלף קולות, הגיעו למפלגות שנותרו מתחת לאחוז החסימה. שתי "שורפות" הקולות הגדולות ביותר בבחירות לכנסת ה-25 היו מרצ ובל"ד, כשהאחרונה משיגה מעל ל-138 אלף קולות.

הפעם שתי המפלגות שנעות סביב אחוז החסימה ועלולות לשרוף קולות הן 'עמך ישראל' של עופר וינטר, והבלוק הטכני של יועז הנדל וירון זליכה. על פי הסקרים שתי המפלגות עלולות לזרוק לפח כל אחת כ-150 אלף קולות. מלבדן, גם מפלגת הציבור החרדי של מוטי לייטנר ומפלגת נעם ישראל של ישיבת הר המור לא צפויות לעבור את אחוז החסימה, אך במקביל לקבל נתח קולות מספיק משמעותי שעשוי לעצב את המפה הפוליטית.

למרות גובהו הרב של אחוז החסימה, הוא לא מרתיע משלל מפלגות לנסות את מזלן ולרוץ בבחירות. אל הבחירות הנוכחיות הגישו 38 רשימות מועמדות, חלקן כידוע מורכבות ממספר מפלגות שונות. הבולטות שרצות במודל הבלוק הטכני הן: הציונות הדתית שרצה יחד עם זהות של משה פייגלין; יהדות התורה, שהתפצלה לשלוש מפלגות שונות ולא רק השתיים מהן הורכבה עד היום; והרשימה המשותפת, אליה הצטרפה הפעם גם מפלגת בל"ד. אמנם מספר הרשימות המועמדות ירד בשתיים מהבחירות בשנת 2022, אך בפועל מדובר במספר המפלגות השני בגובהו בתולדות המערכת הפוליטית בישראל. למעשה, שיאי מספר הרשימות המתמודדות נרשמו דווקא לאחר העלאת אחוז החסימה, מה שנותן עדות נוספת לכישלון המהלך.

מדי בחירות ישנן רשימות שהגישו את מועמדותן, אך בחרו לפרוש לאורך הדרך. הפעם יש שתי מפלגות שפרשו לאורך המירוץ. השם הבולט שייך למפלגת כחול לבן של בני גנץ, שהודיע שבוע לפני הבחירות על פרישת מפלגתו מהמירוץ. הפרישה הגיעה לאחר שהמפלגה לא הצליחה לצבור תמיכה בסקרים. המפלגה השנייה שפרשה היא מפלגת אח"י של הרב חיים יוסף דוד אברג'יל, שפרשה יממה לפני פתיחת הקלפיות. מלבד רשימות שפרשו, ישנם גם מועמדים שהסירו את מועמדותם. השם הבולט הוא של דוידי בן ציון, שפרש מרשימת 'עמך ישראל' של עופר וינטר.

הטבלאות, הנוסחאות, והמעטפות הכפולות שעשויות לטרוף את הקלפים

סגירת הקלפיות תתרחש בשעה 22:00, ועם הסגירה יתפרסמו מדגמי ערוצי הטלוויזיה השונים. המדגמים נסגרים בשעה שמונה בערב. רק לאחר סגירת הקלפיות יחל תהליך ספירת הקולות, שחלקו המרכזי צפוי להימשך לאורך כל הלילה. תהליך הספירה כולל מספר שלבים, שנועדו לוודא כי אין אי סדרים בספירה. השלב הראשון הוא ספירה של חברי הקלפי עצמם. לאחר מכן הרישומים מועברים לועדת הבחירות האזורית לצורכי וידוא התוצאות ותקינותן. לאחר מכן, עוברים הנתונים לועדת הבחירות המרכזית.

בשלב זה מתחילים לפתוח מחשבונים, או יותר נכון, קובצי אקסל עם הנוסחאות הרלוונטיות. ראשית בודקים את גובה אחוז החסימה המעשי. הכוונה היא כמה קולות צריך על מנת לחצות את רף 3.25 האחוזים מסך הקולות הכשרים. בשלב שלאחר מכן מתחילה "ספירה נוספת". הפעם רק המפלגות שחצו את אחוז החסימה ונכנסו לכנסת נספרות. אוספים את כל הקולות שקיבלו כל המפלגות שנכנסו לכנסת, מחלקים ב-120 (מספר חברי הכנסת), וכך נוצר ה"מודד", כלומר מספר הקולות הנדרשים לצורך השגת מנדט. המנדטים העודפים מחולקים לפי שיטת באדר-עופר (נוסחה מורכבת למדי), ועל פי הסכמי העודפים שנחתמו מבעוד מועד. הסכם מכובד רק אם שתי המפלגות החתומות עליו עברו את אחוז החסימה.

למרות שתמונת מצב די מפורטת נקבל כבר לאורך הלילה, הספירה המלאה תסתיים בשלב מתקדם בהרבה. הסיבה היא המעטפות הכפולות שנספרות רק לאחר סיום ספירת הקולות הרגילים. המעטפות הכפולות הוא מנגנון שנועד לאפשר למצביעים שלא יכולים להגיע להצביע בקלפי בה הם רשומים. אותם מצביעים מקבלים את האפשרות להצביע בקלפי אחרת, ובשתי מעטפות. הראשונה היא מעטפת הבחירות הרגילה, והיא מוכנסת לתוך מעטפה נוספת, לבנה , ועליה פרטי המצביע. המטרה היא למנוע אפשרות של הצבעה כפולה, כלומר שאדם אחד ילך להצביע פעמיים.

במקור, המצביעים הראשונים שענו להגדרה זו היו הימאים. בשנותיה הראשונות של המדינה, ימאים בצי המסחרי והצבאי שהו בים ביום הבחירות והיו מהקבוצות הראשונות שהוחרגו והורשו להצביע מחוץ לאזור מגוריהם במעטפות מיוחדות. מאז התקבע הביטוי "קולות הימאים". כיום הימאים מהווים חלק שולי בלבד במעטפות הכפולות.

שאר הבוחרים שישתמשו באפשרות זאת הם אסירים, חולים, דיפלומטים ישראלים ברחבי העולם שכבר הצביעו, אנשים שהצהירו על עצמם כמוגבלי גישה, וחיילים. במערכת הבחירות הקודמת כעשרה אחוזים מכלל המצביעים הצביעו במעטפות כפולות. הפעם, הצפי לאחוז גבוה משמעותית. הסיבה היא שבבחירות היום ישנם הרבה יותר חיילים, בסדיר ובמילואים, שנמצאים מחוץ לביתם, והם לא יכולים להצביע בקלפי הרשומה שלהם. בנוסף, גם בוחרים שנאלצו להתפנות מבתיהם בעקבות המלחמה וטרם שבו הביתה יוכלו להצביע במעטפות כפולות.

התוצאות הסופיות והרשמיות של הבחירות יפורסמו שבוע לאחר הבחירות עצמן. לאחר מכן יחל הליך התייעצויות בבית הנשיא שבסופו תוטל על אחד מחברי הכנסת מלאכת הרכבת הממשלה. בשלב זה יחלו באופן רשמי המגעים בין המפלגות השונות להרכבת הקואליציה החדשה. יש לציין כי בפועל המו"מ השונים יחלו כבר עם פרסום מדגמי הבחירות.