המשטר בטהרן קיבל שעון חדש להתנהלות מול ארצות הברית

"נס חנוכה הוא הנס של ישראל. מעולם לא היה דבר שהכריע את רוחכם, ואף כוח רשע לא הכחיד את אמונתכם. זו הסיבה שבגללה העם היהודי ממשיך להאיר לכל האומות" (הנשיא דונלד טראמפ בטקס הדלקת נרות חנוכה ב־2017).

חשבון הנפש הפומבי שערך השבוע הנשיא טראמפ על הפסד מפלגתו בבחירות האמצע סיפק לירושלים סיבות נוספות לדאגה, מעבר לאלו שעוררו תוצאות הבחירות עצמן. בריאיון שהעניק לתוכנית '60 דקות' ברשת CBS הוא קשר בין ההפסד בבחירות למלחמה באיראן ולסנטימנט הציבורי השלילי כלפי ישראל. המצביעים, כך אמר, הביעו "סלידה עצומה מישראל".

דבריו המשיכו את הקו שנקט סגנו, ג'י. די. ואנס, מיד כשנודעו תוצאות הבחירות. יש שמיהרו לראות בהם רמז לשינוי הצפוי מצד הנשיא ביחסו לישראל ולסוגיות האזוריות.

לא צריך להזכיר לאמריקנים שהסרת האיום האיראני איננה אינטרס של ישראל לבדה. ישראל, בעיני משטר האייתוללות, היא רק "השטן הקטן", ובעצרות ההמוניות של תומכי המשטר הקריאה הנפוצה לצד ה"איחולים" לישראל היא "מוות לאמריקה".

אולי יעניין אתכם

עוד מאת מאיר בן שבת האיומים הביטחוניים לא מתחשבים באילוצים הפוליטיים

עוד מאת מאיר בן שבת באיראן דרוכים, בעזה חוששים

בוושינגטון יודעים שהסרת מגבלת 2,000 הקילומטרים לטווח הטילים הבליסטיים של איראן, שעליה הודיעו בטהרן לפני שבוע, אינה מכוונת לישראל.

טראמפ הסביר לא פעם את האינטרס האמריקני בהסרת האיום האיראני, ודחה בעצמו את הטענה כי ישראל גררה אותו למלחמה.

אין להניח שפרשנותו של טראמפ להפסד לא תשפיע בכלל על עמדותיו, אך גם לא נכון להסיק מהרטוריקה המיידית שלו ברגעי המשבר מה המדיניות המעשית שיבחר, לאחר שיתעשת. שיקולים אסטרטגיים ופרגמטיים ישובו לתפוס מקום מרכזי בשוך הסערה. לצידם גם המורשת ההיסטורית שהנשיא ירצה להשאיר אחריו.

בעניין הזה ניתן לסמוך על האיראנים שלא ייתנו לו אפילו רגע אחד של נחת. עוד בטרם הוכרזו התוצאות הרשמיות של הבחירות, מיהר מוחסין רזאי – מזכיר המועצה לביטחון לאומי – לנכס אותן לאיראן. הוא כתב: "האומה האיראנית הנחילה לטראמפ תבוסה אסטרטגית בשדה הקרב ובמצר הורמוז, ותבוסה פוליטית בוושינגטון", והוסיף: "כל מי שיתעמת עם איראן ישלם את המחיר – משדה הקרב ועד לפתח ביתו". בראיית האיראנים, השלב הנוכחי של המשא ומתן אמור להסתיים כשהוא נותן תוקף מלא למסר הזה.

אם כן, בזמן שהנשיא טראמפ משדר בהתבטאויותיו הפומביות כי אינו מחפש הסלמה וכי "נראה שפעולה צבאית אינה נחוצה", הדוברים האיראנים מוסיפים לדרוך על יוקרתו ומורשתו. "לא רחוק היום שבו טראמפ יבין שבחר בדרך הלא נכונה ושעליו להתנהל כלפינו בכבוד ולהיענות לדרישותינו", אמר שלשום (יום ג') שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י.

המשטר בטהרן קיבל שעון חדש להתנהלות מול ארצות הברית. כל שעליו לעשות כדי לצלוח את 53 הימים שנותרו עד להשבעת הקונגרס החדש והלעומתי לטראמפ, הוא לשחק במשחק שהוא מצטיין בו: מסמוס ומשיכת זמן. במקרה הזה יש לו את כל התנאים הנדרשים.

בטהרן לא מפחדים מדרך ארוכה

כדי שטראמפ יוכל להתגאות בהסכם אפקטיבי וטוב משל קודמו, יהיה צורך לדון בסוגיות מורכבות: הוצאת כל החומר המועשר מאיראן, פירוק מלא של כל מתקני ההעשרה, סגירת כל קבוצות הנשק והמעבדות התומכות ועוד עשרות נושאים. הכמות והמורכבות של הסוגיות הללו יבטיחו משא ומתן ארוך ומייגע, רעיונות יצירתיים למכביר ונכלוליות מהסוג המוכר היטב בטהרן, עד שהאמריקנים יתייאשו או שטראמפ לא יהיה רלוונטי, המוקדמת מבין שתי האפשרויות.

בשלב הנוכחי טראמפ אומנם ממשיך להפגין נחישות ולהתעקש על דרישותיו בנושא הגרעין, אך בטהרן מגדילים את הפיתוי שבפניו. הם יאפשרו למתווכים להכביר דיונים סביב נוסחאות מתוחכמות שונות, שהצד השווה בכולן הוא שמצד אחד הן לא יובילו להפסקת המשא ומתן, ומצד שני לא יולידו הסכם טוב. התיווך הקטארי והמעורבות הטורקית יסייעו להם בכך. כך גם חילוקי הדעות והמתחים בבית הלבן.

העדיפות העליונה של טהרן תהיה להסיר את הסנקציות החונקות ולהזרים מיליארדים שיצילו את הכלכלה הקורסת. הם ינסו להשיג זאת בתמורה להסכמות על מצר הורמוז ולהתחייבות להמשיך במשא ומתן, אך ספק אם ייתנו לטראמפ את מה שהוא מבקש להשיג בתחום הגרעין.

כאן צריך להזכיר הכרזה לא שגרתית שיצאה באחרונה מטעם מחלקת המדינה בוושינגטון. זו הבטיחה פרס כספי של עד 20 מיליון דולר, לצד אפשרות למקלט מדיני ורילוקיישן, לכל מי שיספק מידע מודיעיני על תוכנית הגרעין האיראנית. בהנחה שאין מדובר במניפולציה מתוחכמת, הודעה זו מעלה תהיות קשות באשר למידת השליטה המודיעינית של ארצות הברית ובעלות בריתה בנושא שנמצא בלב העימות.

אי אפשר שלא לחבר לכך דברים שאמר בנימין נתניהו על כך ש"מוג'תבא שחרר את הנצרה ואיראן מנסה שוב לפתח את פצצות המוות". ועליהם יש להוסיף את הקמפיין הציבורי שמתנהל באיראן בתקופה האחרונה בהובלת משמרות המהפכה, שמטרתו להכשיר תודעתית את הנשק הגרעיני. החשש מפני פריצה איראנית שקטה לגרעין, בחסות אי הלוחמה והמשא ומתן הנמשכים, איננו מוגזם.

לא צריך להיות מומחה גדול כדי להבין כי כל זמן שהמשטר בטהרן יישאר על כנו, הוא לא יוותר על שאיפותיו. הוא יתעתע במערב, יסתיר, ינקוט טקטיקות שונות וימשוך זמן.

גם בטהרן לא מפחדים מדרך ארוכה. בשונה מטראמפ, כהונתו של המנהיג העליון אינה קצובה בזמן, אין לו קדנציות ואין הוא כפוף לאילוצים פוליטיים.

"התשובה הטובה ביותר לכל הבעיות שיוצרת איראן היא חילופי משטר", אמר הסנאטור המנוח לינדזי גראהם, ידידו הקרוב של הנשיא, לפני כחצי שנה. לא נס לחו.

"אל תרצה את חברך בשעת כעסו"

הדרג המדיני בירושלים נוהג נכון בהימנעותו מהתייחסות פומבית לטענות כלפי ישראל ומנקיטת צד במחלוקת הפנימית בבית הלבן.

אומנם יש סיבות לדאגה, אך לא צריך להיבהל מהטון המשתלח. טראמפ אינו האויב של ישראל, והשיקולים האסטרטגיים שהנחו אותו ביציאה למלחמה עם איראן עומדים בעינם גם כיום. בגישה עניינית וללא התרסה, ישראל צריכה לדבוק בעמדותיה הן ביחס לאיראן והן באשר לעזה ולשאר הזירות.

על ישראל להיות גאה בנחישות שגילתה לעמוד על נפשה, וביכולת שהפגינה להיות שותפה אסטרטגית של ארצות הברית בשעה שהשותפות הפוטנציאליות האחרות השפילו קומה. ספק אם אי פעם הושגו תוצאות כה מרשימות לשילוב של מטוס מתוצרת אמריקנית עם טייס ישראלי בגיבוי ובמעטפת של תיאום צבאי ומדיני בין־מדינתי כה הדוק, כפי שנראה במלחמה הזאת. כאשר ישקע האבק מעל תוצאות הבחירות, יהיה ניתן לשוב ולהדגיש את צדדיה אלה של המציאות.

הכותב הוא ראש מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית, כיהן כראש המטה לביטחון לאומי בשנים 2021-2017