גם כשזה מתאים לאג'נדה, חובה להיצמד לעובדות

סער אופיר וטירן גלמודי נאשמים בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות ובחטיפה. אבל כידוע, זה שאתה נאשם לא אומר שאתה אשם.

ובכן, לדברי סון הר־מלך – סער אופיר נעצר על לא עוול בכפו. דא עקא, לאחר שמלכתחילה טען סנגורו כי אין ראיות לכאורה להוכחת אשמתו, ב־14.1.25 החליט סער אופיר להודות בקיומן של ראיות לכאורה נגדו, ולהשאיר את שאלת הראיות רק להליך העיקרי. כלומר הדיון על מעצרו עד תום ההליכים יצא מנקודת הנחה שאופיר עשה את כל המעשים המיוחסים לו, לבקשתו של אופיר עצמו.

לדבריה, "בעיתונות יש יחסי תן וקח, זה רע אך זה טבעי, אך לפעמים מיטשטשים הגבולות וישנם עיתונאים דתיים ששוכחים שלפני הכול הם אמורים לייצג ערכים מסוימים ומחויבים להלכות מסוימות".

אילו יחסי תן וקח יש לי עם פרקליטה זוטרה במיוחד, שמעולם לא שמעתי את שמה, עד שסון הר־מלך בחרה להשמיץ אותה לעיני המצלמות על כך שהיא תיזכר לדיראון עולם, תוך שהיא בוחרת להתמקד בכיסוי הראש שלה? אין שום יחסי תן וקח. איך אני בכלל יכול להתגונן מהטענה שהוטחה בי? אני צריך להציג בדיקת פוליגרף שתוכיח שאין לי מושג מי זו? אני צריך להציג פה את 100 הטורים הביקורתיים שכתבתי כאן על התנהלות היועצת המשפטית לממשלה ועל פרקליט המדינה או על הפרקליטות באופן כללי?

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אבישי גרינצייג הרפורמה המשפטית חוזרת. זה אולי צודק, אבל ממש לא חכם

עוד מאת אבישי גרינצייג החשיפה על ההתרעה מהאמירויות – שלב נוסף במלחמת הספינים

סון הר־מלך מוסיפה וכותבת כי "סער אופיר וטירן גלמודי יושבים כבר תשעה חודשים במעצר, מבלי שהחל משפטם ומבלי שישנו צפי לפתיחת ההליכים. הם מוחזקים עד תום ההליכים, כשאלו כאמור כלל לא התחילו. הייתם מצפים שעיתונאי כמו אבישי ירים קול זעקה על כך, כפי שהוא מרבה למחות על התמשכותם של תיקים אחרים. אבל לא כאן. כאן זה פחות חשוב, כאן נוח לו לשתוק".

אבל מה לעשות שגם לעובדות יש משמעות? קודם כול, אני תומך בבירור משפטי מהיר של כל הליך משפטי, קל וחומר כאשר הנאשמים נמצאים במעצר עד תום ההליכים. אבל מה לעשות שבחודש מרץ 2025 דווקא סנגורו של סער אופיר היה זה שביקש לדחות את תשובתו לאישום, לאחר ישיבה עם הפרקליטות לצורך משא ומתן להסדר טיעון?

ב־21 באפריל שוב התקיים דיון. שוב הסנגורים ביקשו דחייה. כך נכתב בפרוטוקול: "באנו בדברים עם המאשימה, אנחנו אמורים למצות את ההידברות, ולצורך כך אנחנו נבקש דחייה של יותר מחודש".

הסנגור הוסיף ואמר כי "הכיוון הוא לא לנהל הליך הוכחות, אלא לקיים דיון גישור". גם בדיון זה סער אופיר בחר שלא להציג את תשובתו לכתב האישום. המשא ומתן לא צלח. לכן התקיים דיון ב־14 ביולי. רוצים לנחש מה קרה אז? סער אופיר החליף סנגור, וביקש שוב דחייה. למעשה שלושת הנאשמים ביקשו את הדחייה. הסנגורים לחצו בדיון על הפרקליטות לנהל דיון גישור לצורך הגעה להסדר טיעון. בסופו של דבר השופטת קיבלה את בקשת הדחייה של הסנגורים, וכך כתבה בהחלטתה: "בהתאם לבקשת ההגנה, נקבע דיון תזכורת נוסף בפניי ליום 15.9.25".

הבנתם? הגענו לספטמבר 2025 כי ההגנה מבקשת שוב ושוב דחיות, והיא שוב ושוב מנסה לשכנע את הפרקליטות להסכים לדיון גישור לצורך הסדר טיעון. ומה קרה ב־15 בספטמבר? סנגורו של סער אופיר הביע את אכזבתו שהשופטת מבקשת לקדם את ההליך ואת בירור הראיות. לדבריו, "אני לתומי, כנראה בטעות, הבנתי ושמחתי שאנו מגיעים היום לבית משפט זה לגישור". בהחלטת השופטת נכתב כי "בא כוחו של סער אופיר עדיין לא הספיק להיפגש עם המאשימה, והוא עתיד לעשות כן ביום 30.09.25".

אז קיבלנו תשובה מדוע התיק טרם התקדם. בשולי הדברים, סון הר־מלך כותבת שאין צפי לפתיחת ההליכים. זה שקר. דיון ההוכחות נקבע לחודש אוקטובר. האם מוגזם לדרוש מחברת כנסת לומר אמת?

לא מיותר לציין כי רק ב־17 בספטמבר הגיש סנגורו של אופיר מענה לכתב האישום.

אגב, באותו מענה מפורט לכתב האישום הודה סער אופיר כי הגיע לזירה המדוברת בשעה 01:40 לפנות בוקר כאשר הוא רעול פנים ובמדים טקטיים. מדוע אדם שאיננו חייל, איננו מתנדב מג"ב או בשירות כלשהו – יגיע באמצע הלילה כשהוא רעול פנים? לטענתו, הגיע כדי להביא לחיילים פיצות. מה אני אומר? הסבר מאוד מאוד הגיוני. לטענתו, הוא זה שבכלל ביקש להסיר את האזיקים מידיו של המתלונן, השקה אותו מים מבקבוק ואף שטף בידיו את פניו וידיו של הפלשתיני.

סער אופיר מודה שהוא והנאשם השני הכניסו את הפלשתיני לתוך הרכב, אך מכחיש שהוא הוכנס לתא המטען והכחיש שהוא היה מחוסר הכרה. לטענתו, הם פשוט נתנו לו טרמפ למחסום כדי להקל על הגעתו לביתו. לטענתו, "המאשימה התעלמה מכך שהמתלונן הוסע לשטחים הקרובים למקום מגוריו על מנת לקבל טיפול רפואי".

אבל מה לעשות שיש בידיה של הפרקליטות ראיות להוכחת אשמתו של סער אופיר, ובין היתר העובדה שהוא עצמו הודה במעשים בפני שני ידידים שלו? מה הוא עונה על כך? "המאשימה נסמכה על דברי הרהב שלו בפני שני עדי שמיעה, התנהגות שמאפיינת את המשיבים בכל התנהלותם". מה לעשות שיש עוד ראיות, כדוגמת הודעה קולית ששולח הנאשם השלישי שמתאר את המעשים שאירעו כולל הכנסתו של המתלונן לתוך המטען שלהם? מה עושים? מתעלמים.

נחזור לדברים של לימור סון הר־מלך. לדבריה, "בביקורים שערכתי בכלא נחשפתי למציאות אחרת לחלוטין מזו שמצייר כתב האישום. אינני מתיימרת להיכנס כאן לפרטי גרסתם, אך ברור שהיא רחוקה מאוד מהסיפורים שפורסמו נגדם. זו המציאות כפי שהוצגה בפניי, ואני מקווה שבסופו של יום גם בית המשפט ידע להכיר בה, אם כי אין לי אמון גדול במערכת המשפט".

המשפט הזה הוא כל הסיפור. היא שמעה את הנאשם במעצר, והיא קובעת כי "זו המציאות כפי שהוצגה בפניי", ואז סיימה כי היא "מקווה שבסופו של יום גם בית המשפט ידע להכיר בה", אם כי היא לא אופטימית. אתם מבינים את הטירוף? האמת לא מעניינת אותה כלל. היא שמעה נאשם בפלילים שטוען במעצר שהוא חף מפשע, ולכן היא קובעת שזו המציאות, ושהיא מקווה שבית המשפט ידע להכיר במציאות שמסתמכת אך ורק על הדברים שהיא שמעה מהנאשם בתא המעצר.

כפי שכתבתי כאן לא אחת – זה שאתה צועק הכי חזק, לא אומר שהכי אכפת לך. זה נכון לגבי מי שמתבטא שצריך להחריב את כל עזה ולהרוג את כל העזתים. אולי הוא מדבר כאילו הכי אכפת לו מהחיילים, אבל בפועל הוא רק מזיק להם. הוא מכריז הכרזות שאין להן שום היתכנות, אפילו לא תיאורטית, ומסב נזק מדיני ותדמיתי קשה למדינה, שמתורגם ללחצים בין־לאומיים כבדים, שבסופו של דבר גם מובילים לוויתורים וכניעות בשדה הקרב, כדי להתמודד עם איומי אמברגו וכיוצא באלה. אותו הדבר גם פה. זה שאת זועקת שכל מתיישב שהואשם בעבירה כלשהי הוא חף מפשע כי זה מה שהוא אמר לך בתא המעצר, לא הופך אותך לגיבורת זכויות אדם. זה לא הופך אותך למי שההתיישבות חשובה לה יותר מלאחרים. והכי חשוב – זה לא מנקה אותך מן הצורך להתבסס על עובדות.

עיתונאי חדשות 12 עמית סגל התבטא באוגוסט 2024 כי סון הר־מלך היא תומכת טרור, ולא צריכה להיות בכנסת הבאה. הוא התבטא כך בנוגע לדברים שאמרה חברת הכנסת בדיון בכנסת לאחר לינץ' שעברו כמה נשים ערביות ישראליות שטעו בדרך והגיעו לגבעת רונן. סון הר־מלך טענה כי "לא מדובר בשום משפחה ישראלית. ביו״ש האיום הוא מתחת לבית. כשנכנס רכב עם לוחית רישוי לא ישראלית – אין פשרות. כשיש אפשרות שאירוע כזה תמים יכול להיות אירוע של ריגול, של איסוף מידע, אתה לא יכול להתעלם מהדבר הזה״.

ומה העובדות? מדובר בנשים ישראליות ובלוחית זיהוי ישראלית. סון הר־מלך פשוט פרסמה שקר בוטה ומופרך, בביטחון מוחלט. לצורך כתיבת הטור חזרתי לקטע הזה בוועדת הכנסת. ואז נפלה לי הלסת: לצידה ישב בחור צעיר. קוראים לו סער אופיר. שבועיים לאחר מכן הוא יסתבך באירוע שבגינו יוגש נגדו כתב אישום על חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ועל חטיפה. צירוף מקרים שכזה.

לתגובות: 

[email protected]

***