תוצאות בחירות 2026: הישג פנומנלי, כישלון מפואר

הטור הזה נכתב לאחר 11 שעות שבהן שהיתי במטה הליכוד ביום הבחירות, כשבעשר וחצי שעות מתוכן הושמעו בלופ הג'ינגלים של המפלגה. האוזניים שלי עדיין מצפצפות "הליכוד הוא בלב, הליכוד הוא בראש. הליכוד זה נכון". שרדתי כדי לספר. האווירה במטה הייתה של ניצחון גדול, ובמובן מסוים, למרות המתמטיקה שלא מתכנסת ל־61 מנדטים, החגיגה שלהם מוצדקת. בהחלט יש להם מה לחגוג, כי מדובר בהישג פוליטי מדהים למפלגת השלטון.

הליכוד אחרי שבעה באוקטובר היה בשפל המדרגה. היה נראה שהסיפור הפוליטי של נתניהו גמור. גילוי נאות: גם כותב שורות אלה היה בטוח בכך. את הבחירות הללו האופוזיציה הייתה צריכה לקחת בהליכה. אולי אפילו לא בהליכה אלא בעמידה. זה לא קרה. גוש נתניהו קיבל בפער יותר קולות מגוש איזנקוט. אומנם דרכו של נתניהו להקמת ממשלה עדיין נותרה עמומה ובסימן שאלה – אבל התוצאה כשלעצמה היא כישלון מטורף לאופוזיציה. קשה למצוא את המילים כדי להסביר עד כמה הכישלון הזה הוא בלתי נתפס. אחרי המחדל הגדול בתולדות המדינה תחת כהונת הממשלה הזאת, אחרי שלוש שנות מלחמה, אחרי פולמוס שקרע מבפנים את הקואליציה ואת מצביעי הקואליציה סביב גיוס חרדים, אחרי אין־ספור קשיים לאורך כל הדרך – גוש נתניהו מקבל יותר קולות מגוש איזנקוט. איך אפשר להסביר עד כמה זה משוגע?

אם לא השתכנעתם עד כה שמדובר בהישג פנומנלי, תוסיפו לכך את הפילוג בתוך החברה החרדית עצמה. ש"ס הגיעה לבחירות עם פילוג פנימי בין רבניה. יהדות התורה הגיעה לבחירות עם פילוג פנימי, כשיש פלג משמעותי (חסידות גור) בתוך המפלגה הזאת שעשה הכול כדי להזיק לגוש נתניהו. וזו רק צרה אחת. חוץ מזה, הקולות שקראו להחרים את הבחירות בתוך המגזר החרדי התעצמו והתחזקו. וזה עוד לפני מפלגת 'הציבור החרדי', שעשתה הרבה כאב ראש לש"ס ויהדות התורה.

למרות הגידול הטבעי של המגזר החרדי, שהיה אמור לגרום לכך שלמפלגות החרדיות יהיו 19 או 20 מנדטים – הן מסיימות את הבחירות הללו עם פחות מנדטים באופן ניכר ממה שהיה להן בבחירות הקודמות. ועדיין, גוש נתניהו הגיע למה שהוא הגיע. וזה עוד לפני שאנחנו מדברים על שריפת הקולות בתוך גוש הימין על ידי מפלגתו של עופר וינטר ומפלגת נעם, שמלבד שריפת הקולות עצמם גרמו למתחים ובלגנים בתוך הגוש ונאלצו להיאבק בינן ובין עצמן במקום להביא קולות מבחוץ – בזמן שהמחנה השני הגיע למערכת הזאת מיושר לחלוטין בעניין, כלקח משריפת הקולות של מרצ בבחירות הקודמות.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אבישי גרינצייג הנגבי צריך להמשיך לשתוק. מי שמינה אותו צריך להסביר

עוד מאת אבישי גרינצייג ראשי המפלגות חייבים להסכים איך לא מסכימים

אפשר לתת הרבה מאוד תירוצים לכישלון של גוש השינוי, חלקם יהיו גם נכונים. אבל בשורה התחתונה מדובר בכישלון מפואר, למרות נתוני הפתיחה החלומיים שהיו להם.

חור בספינת מחנה השינוי

ברשותכם, אצטט כאן מתוך הטור שהתפרסם כאן לפני שבועיים: "אם צריך לפשט ולהצביע על רגע אחד שבו האופוזיציה ונציגיה בתקשורת ובציבוריות עשו את טעות חייהם – זה היה הקמפיין המגונה, שהתגבר טיפין טיפין, על 'אוכלי מוות'. הכינוי המטונף הזה למגזר הדתי, ובכלל לאנשים ימניים שהתנגדו לעסקה בתנאים שהוצעו, שסברו שצריך להמשיך להילחם, והצגתם כאנשים שמקדמים רוע ושנאה – זו הייתה הטעות השורשית. משם העסק התחיל לאט לאט להתבלגן לאופוזיציה. ידידי עקיבא נוביק הגדיר בצורה כל כך מדויקת את ההתנהלות הזאת: 'תצביעו לנו, אוכלי מוות'. מתברר, למרבה התדהמה, שאנשים לא כל כך נלהבים להצביע לגוש פוליטי שמורכב בחלקו מאנשים שרואים בו 'אוכלי מוות'. במקום לחבק את הציבור הזה – בעטו בו וכתבו עליו כתבי פלסתר מדי יום על גבי דפי עיתון 'הארץ'. ייתכן שהטעות הזאת תעלה להם בבחירות".

אני לא מתכוון לפתוח כרגע מכון לנבואה, אבל מתברר שצדקתי. יאיר גולן היה עסוק בטינוף על הציבור שהוא היה צריך לגרום לו לעבור גוש. יאיר גולן הוא רק דוגמה. אפשר לתת רשימה מכאן ועד קפריסין לאנשים הללו שנהגו בבריונות כלפי דעות ערכיות במחנה הימין. זה משה רדמן, וזה יאיא פינק, וזו גבי לסקי, וזה אלף ואחד אנשי תקשורת ועיתונות לאורך המלחמה הזאת. וזה עוד לפני שדיברנו על אנשי ונשות מדון ושנאה כמו שקמה ברסלר. במקום להושיט יד לציבור (ולתקוף באופן לגיטימי את נבחריו) – גרמו לרתיעה אצל הציבור הזה. ככה לא מעבירים אנשים גושים. זה נובע בין היתר מתודעת רוב של אנשים שהם בהחלט לא הרוב. אליטה שאיננה מודעת למיעוטה.

צריך לומר שממש לא כולם נהגו כך, אבל יאיר גולן ושות' קדחו היטב בספינה של מחנה השינוי, וגרמו למחנה הימין להתלכד סביב מנהיגיו ולא לפזול למחנה השני. לכל היותר, אנשים הצביעו לעופר וינטר. וככה, אין מה לעשות, מיעוט פוליטי לא יכול לנצח. ומי הזהיר את המחנה הזה מהשטות ומהאיוולת הזאת? בני גנץ. המנהיג שזכה לקיתונות של שנאה, בוז ולעג מהמחנה שאליו הוא משתייך. כמו בנאום המיתולוגי של חיים רמון, בני גנץ ניסה להציל את המחנה שלו מעצמו, אבל המחנה סירב להינצל. במקום זה הם השקיעו את כל מרצם בפגיעה (מוצלחת ובלתי פוסקת) בו, עד שנאלץ לפרוש רגע לפני הבחירות. הציגו את המתריע בשער כחדל אישים וכלומניק, וסיימו בעצמם כחדלי אישים.

אם המחנה הזה יבין שהוא אומנם מחנה גדול אך לא הרוב, הוא יוכל להשיג הישגים פוליטיים ולהשפיע מתוך הממשלה. אני מייחל ומקווה בכל ליבי שתקום ממשלת אחדות. הרבה מתוך זה תלוי בכלל בנתניהו, שאינו מצטיין לשון המעטה בתחום של הגינות פוליטית וכיבוד הסכמים, אבל בעיניי ממשלת אחדות היא צו השעה. הליכה לבחירות נוספות היא אקט מגונה במיוחד בעיניי. אסור לנרמל את הטאבו שנשבר ב־2019, ומאז חיינו הפוליטיים הפכו ללונה פארק, רק בלי הכיף של רכבת ההרים ועם הסחרחורת וכאב הבטן. העם אמר את דברו, וכעת חברי הכנסת צריכים לכבד את רצון הבוחר ולחתור לפשרה.

מה הנצי"ב היה אומר

ידועה הקדמתו של הנצי"ב, הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, לפירושו על התורה, שבה הוא הסביר מדוע חז"ל כינו את ספר בראשית בכינוי "ספר הישר". הנצי"ב הסביר שיש אנשים שיכולים להיות צדיקים וחסידים אך לא ישרים, כפי שהיה בתקופת חורבן בית שני: "שהיו צדיקים וחסידים ועמלי תורה, אך לא היו ישרים בהליכות עולמים. על כן, מפני שנאת חינם שבליבם זה אל זה, חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה' שהוא צדוקי ואפיקורס. ובאו על ידי זה לידי שפיכות דמים בדרך הפלגה, ולכל הרעות שבעולם, עד שחרב הבית. ועל זה היה צידוק הדין, שהקדוש ברוך הוא ישר הוא ואינו סובל צדיקים כאלו, אלא באופן שהולכים בדרך הישר גם בהליכות עולם, ולא בעקמימות אף על גב שהוא לשם שמיים, שזה גורם חורבן הבריאה והריסות יישוב הארץ".

הנצי"ב המשיך והסביר שאבותינו בספר בראשית היו צדיקים ישרים, "שמלבד שהיו צדיקים וחסידים ואוהבי ה' וכו', עוד היו ישרים, היינו: שהתנהגו עם אומות העולם, אפילו עובדי אלילים מכוערים, מכל מקום היו עימם באהבה".

חשבתי על דבריו של הנצי"ב סביב סאגת מפלגת 'נעם לישראל'. מפלגה שכל כולה חוסר יושר. קודם כול ברובד הכי בסיסי, של הפצת שקרים וסקרי שקר מפוברקים כאילו המפלגה עומדת לעבור את אחוז החסימה. נכון לשעת כתיבת שורות אלו יש למפלגת 'נעם לישראל' 0.16 אחוז מן הקולות הכשרים. לא קרוב, ולא קרוב להיות קרוב. לא קרוב לכלום. פשוט שקר ומעשה רמייה. בשם הצדיקות הגדולה והדאגה לעם ישראל, דאגו לשקר לו. אני מגן על זכותם של אנשים להצביע למפלגה שלא תעבור את אחוז החסימה, אבל למה לעשות זאת באמצעות מעשי הונאה ושקר?

האסטרטגיה האמיתית מאחורי המהלך היא מחשבה שכמו שבן גביר התמודד בעבר ושרף קולות כשהוא יודע שאין לו סיכוי לעבור את אחוז החסימה, אבל אחר כך הצליח לעבור אותו – כך גם נעם. הפעם ישרפו סך נאה של קולות, אבל בהמשך ידעו שאי אפשר לקחת אותם כמובנים מאליהם.

אבל יש הבדל יסודי. מפלגת נעם בנויה במהותה על פילוג. הרי המנכ"ל של הציונות הדתית הוא אדם שצמח בישיבת הר המור. אנשי ישיבת הר המור ומפלגת נעם הם חבריו. אבל זה לא מספיק להם. הפיצול והפילוג הם לחם חוקם. זה הדי־אן־איי של האנשים הללו. אם הם לא ימצאו אנשים חיצוניים לריב איתם, הם יריבו עם עצמם ויתפלגו גם בינם לבין עצמם. וכל זאת בשם אחדות ישראל ואהבת ישראל. ניתוק מרשים ביותר. אף אחת מהמפלגות הקיימות לא מספיק דתייה בשבילם. לא הציונות הדתית, לא ש"ס ולא יהדות התורה. רק הם יושיעו את ישראל ואת ילדי ישראל.

מה הנצי"ב היה אומר על אנשים צדיקים כאלה, שאינם מסוגלים לחיות בשלום עם אף אחד שהוא לא בדיוק כמוהם, והם מעדיפים שלא יהיה כלום על פני 99 אחוזי התאמה?

תפסת מרובה – לא תפסת

תוצאות הבחירות מלמדות שבאופן ודאי לא יהיה לגוש נתניהו רוב של 61 מנדטים, בין אם יקים ממשלה ובין אם לא. הזהרתי פה לא פעם ולא פעמיים מהגישה השגויה של שר המשפטים יריב לוין שהלך עם הראש בקיר, לא ניצל את סמכויותיו כדי למנות שופטים לעליון ולא אייש תפקידים נוספים. כל זאת תוך ציפייה מוזרה מאוד שבכנסת הבאה הוא יצליח להשיג יותר.

לא ברור לי עד היום למה הוא חשב שיצליח להשיג יותר, אבל מובן שזה לא מה שקרה אלא בדיוק ההפך. הכוח הפוליטי של המחנה הזה רק ירד. אין 61 מנדטים למחנה. מתי הפוליטיקאים שלנו יבינו שאין מצווה ללכת כל הזמן עם הראש בקיר? מתי יבינו שפשרות והסכמות הן לא דבר מגונה? מתי יבינו שעדיף לקבל 60 אחוזים בפועל מאשר 100 אחוזים דמיוניים? אם הציבור לא ידרוש מנבחריו לרדת לקרקע, אין סיבה להניח שהנבחרים שלנו ינחתו על קרקע המציאות.

לתגובות:

[email protected]