"אנחנו עושים הכול במשרד האנרגיה כדי לאפשר לצרכנים לחסוך"

————————————————————————————————————————————————————————————-

חמישה דברים על יוסי דיין:

עורך דין, מתמחה בתחום הפלילי

שירת בפרקליטות הצבאית

אולי יעניין אתכם

עוד מאת מוסף אנרגיה ותשתיות "עד סוף השנה יצטרפו שני מיליון אזרחים לרפורמת החשמל"

עוד מאת מוסף אנרגיה ותשתיות "ירושלים היא מהמתקדמות ביותר בישראל בתחום האנרגיה"

מחזיק שני תארים שניים, במינהל עסקים ובמשפטים בהתמחות במקרקעין

ניהל שתי חברות כלכליות

אח שכול – אחיו הגדול יעקב נפל בעת שירותו הצבאי

—————————————————————————————————————————————————————————————–

יוסי דיין, מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, נולד וגדל באשקלון. דיין הוא עורך דין, בוגר תואר שני במשפטים עם התמחות במקרקעין ותואר שני נוסף במינהל עסקים. את שירותו הצבאי עשה בפרקליטות הצבאית. בהמשך ניהל את החברות הכלכליות של אילת ואשקלון, ומאוחר יותר שימש משנה למנכ"ל משרד החוץ, לצידו של אלי כהן כשהיה שר החוץ. עם המעבר של השר כהן למשרד האנרגיה, בפברואר 24, מונה דיין למנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות.

כיצד מעודדים חדשנות במשק האנרגיה?

"אחד התפקידים העיקריים של משק האנרגיה הוא להבטיח את היציבות ואת היכולות לספק את צורכי האנרגיה של מדינת ישראל. הידע, החדשנות, המחקר והפיתוח הם מהדברים שמייחדים את ישראל. זו לא זכות אלא חובה שלנו להקפיד להיות תמיד בראש, בחזית הידע ובחזית הטכנולוגית. כך למשל בתחום המים, אנחנו אחת המדינות המובילות בעולם בידע ובטכנולוגיה. זה קרה בגלל המצוקה שהייתה לנו בתחום המים. הדרך האמיתית להבטיח את צורכי משק האנרגיה בעתיד היא לא להתקבע מחשבתית. אנחנו חייבים לשמור גם על ביזור מקורות הייצור ולהיות בחזית הטכנולוגית, ורק בצורה הזאת נבטיח את היתרונות היחסיים שלנו".

דיין רואה בחדשנות תנאי הכרחי לקיומו של משק אנרגיה חזק. למרות תקציבים מוגבלים, המשרד שומר על פעילות המדען הראשי, מקדם פיילוטים בתחום אגירה וניהול ביקושים, ולאחרונה פתח דיין את השיח הציבורי לבחינת אנרגיה גרעינית כפתרון עתידי.

הזכרת את האפשרות שאנרגיית הגרעין תהיה 'הדור הבא' בשוק האנרגיה. האם זה רק בגדר מחשבה, או שיש תוכניות קונקרטיות?

"אחת מהמטרות העיקריות של משרד האנרגיה היא לגוון את מקורות הייצור ולא להסתמך על מקור אחד או שניים. על פי הידע והטכנולוגיות המוכרות כיום, אנרגיה גרעינית היא האנרגיה היעילה ביותר והירוקה ביותר, ואולי המבטיחה ביותר. אני יודע שיש לה קונוטציה שלילית, אבל היום מדובר בכורים אחרים לחלוטין. הנושא הזה מורכב, וטומן בחובו הרבה מאוד שיקולים, בין היתר ביטחוניים. אני לא יכול לפרט יותר מדי, אבל הוא נמצא על שולחננו ועל שולחנה של מדינת ישראל. צריכים להבין שהקמת מתקן לייצור אנרגיה גרעינית לוקחת הרבה מאוד שנים, ולכן ההחלטות בדבר הקמה, ככל שיהיה צורך, צריכות להתקבל בתקופה הקרובה מאוד".

מבחינתו של דיין, האנרגיה היא נדבך מרכזי בביטחון הלאומי. בעיניו אסור להסתפק בגז ובדלקים, ויש צורך ברשת מבוזרת, מגוונת ועמידה. הוא מקדם פרויקטים שמאפשרים לישראל לשלב בין אנרגיות מתחדשות לאגירת חשמל, תוך חיזוק התלות העצמית והפחתת החשיפה לאיומים אזוריים. דיין מאמין שאנרגיות מתחדשות הן לא רק סביבתיות – הן ביטחוניות.

אתה מציג את האנרגיות המתחדשות לא רק כמהפכה סביבתית, אלא גם ככזאת שתשמר את הביטחון האנרגטי של ישראל.

"אחת התובנות מהמלחמה ובמיוחד מהמערכה של עם כלביא היא שמדינת ישראל קודם כול חייבת לשמור על יציבות אנרגטית, ואין לנו לסמוך אלא על עצמנו. בבוא יום פקודה חלילה, אנחנו חייבים להתמודד עם צורכי משק האנרגיה. אחת המסקנות העיקריות שלנו היא שנדרש פיזור משמעותי, הן מבחינת מיקום גאוגרפי של מתקני הייצור, והן בהיבטים של יכולות הייצור – באילו אמצעים אנחנו מייצרים את האנרגיה. אנרגיה מתחדשת נותנת מענה גם בהיבט הסביבתי, אבל אני חושב שהיא נותנת מענה חשוב ביותר בהיבטים הביטחוניים".

השר כהן והמנכ"ל דיין שואפים להפוך את הגג הישראלי לתחנת כוח ירוקה. המשרד הציב יעד שאפתני – עד שנת 2030, 100 אלף גגות בבתים פרטיים, במוסדות ובמפעלים יוסבו להפקת אנרגיה סולארית. בהתאם לכך פעלו במשרד להסרת חסמים רגולטוריים ולקיצור תהליכי חיבור, והקימו אתר אינטרנט שמאפשר לכל משפחה לחשב את הכדאיות הכלכלית.

איך אתה כמנכ"ל מעודד את הרחבת השימוש באנרגיות מתחדשות?

"אני עוסק ביצירת מנגנונים ותמריצים שונים לטובת עידוד אנרגיות מתחדשות. בהתאם לחזון השר אלי כהן, אני מקדם את הפרויקט של 100 אלף גגות סולאריים, בשיתוף רשות החשמל. הייתה הרבה התנגדות למתן תמריצים משמעותיים להשקעה במערכות פוטו־וולטאיות, אבל משרד האנרגיה מכיר ומבין את הצורך בדבר הזה. זה אינטרס לאומי שצריכים לקדם ולהשקיע בו. מה שביכולתנו זה ליצור מנגנונים ותמריצים ולהפחית רגולציה להגדלת כדאיות. אנחנו גם רואים שזה משיג תוצאות.

"גם בתחום אגירת החשמל אישרנו מנגנוני תמרוץ שיאפשרו אגירה גם באופן טבעי וגם כ־stand alone. דוגמה נוספת היא עניין הרכב החשמלי. אנחנו פועלים ללא לאות על מנת שלא להפחית את התמריצים ואפילו להגדיל אותם".

לאור הניסיון של דיין במגזר המוניציפלי, הוא רואה ברשויות המקומיות שותפות קריטיות. מאז תחילת כהונתו של השר כהן והמנכ"ל דיין הועברו מענקי תמיכה במיליוני שקלים לרשויות המקומיות לצורך קידום התייעלות אנרגטית. "אנחנו מאמינים מאוד בשיתוף הפעולה שלנו עם הרשויות המקומיות. הרשויות המקומיות הן דרך משמעותית מאוד להגדיל ולהחדיר את כל תחומי האנרגיה הן ברשויות עצמן והן בקרב הציבור שנמצא בתחום אחריותן. משרד האנרגיה תומך גם באמצעות ייעוץ למנהלי אשכולות ברשויות המקומיות. בימים אלה יצאנו בקול קורא לתמיכה במיזם אנרגיה ברשויות מקומיות, וזו כבר הפעם השנייה בתקופה שלנו. יש לנו תוכניות לאנרגיה מתחדשת ברשויות המקומיות, וזה נושא הצלחה גדולה".

במשרד האנרגיה לקחו ברצינות את אתגר שיקומם של יישובי חבל תקומה בתחום האנרגיה. מעבר לשיקום תשתיות שנפגעו, הדגש הוא על בנייה מחודשת חכמה, ירוקה ויעילה. הרשויות מקבלות כלים להפוך לעצמאיות אנרגטית, והמהלך מצמצם פערים: "אנחנו באמת מקימים שם מההתחלה, ולכן יש לנו את ההזדמנות היום לעשות את זה חכם יותר ונכון יותר, וחייבים לנצל זאת. לכן משרד האנרגיה לקח חלק עיקרי מאוד בהחלטת הממשלה לשיקום חבל תקומה. חשוב לנו להשקיע בצורה מקיפה יותר בביזור מקורות האנרגיה, כך שבחבל תקומה יהיה גם ייצור עצמאי, ואולי ניצור גם מנגנוני הכנסה ליישובים ממערכות ייצור של אנרגיות מתחדשות. כך נגדיל את שרידות המערכת ונצמצם מאוד פגיעות".

המלחמה האחרונה הציבה אתגר עצום למשרד האנרגיה והתשתיות: שמירה על אספקת אנרגיה רציפה למרות ירי טילים ואיומים על מתקנים חיוניים. עם כניסתו לתפקידו במשרד האנרגיה, לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, דיין הוביל מהלך נרחב שכלל השקעה של כמיליארד שקלים במיגון מתקני חשמל ומים, בהגדלת מלאי החירום ובהיערכות לתרחישי קיצון. במסרים לציבור הוא הקפיד לשדר רוגע וביטחון והדגיש כי הסיכוי לעלטה "קלוש מאוד". דיין מצטנע ומחמיא לציבור וכן לשר אלי כהן.

"חשוב מאוד להבין שמשק האנרגיה צלח בצורה מצוינת גם את המלחמה וגם את המערכה של עם כלביא, הרבה מאוד בזכות הציבור שהביע אמון במשק האנרגיה ולא עשה מעשי קיצון, לא נכנס לפאניקה ונהג בצורה אחראית מאוד. אנחנו צריכים להבין שאם הציבור לא היה נותן אמון, והיה סבור שהולך להיות למשל מחסור בדלקים, זה היה עלול ליצור חלילה את הבעיה, כי אז כולם היו רצים לתחנות הדלק. אותו דבר באשר לתעשייה.

"מאז ששר האנרגיה נכנס לתפקיד, ואני איתו, בחנו באופן תדיר את היערכות משק האנרגיה על כל ההיבטים שלו, כולל ההיבטים הביטחוניים. השר היה עושה ישיבות תדירות אצלו, ואני הייתי עושה ישיבות כמנכ"ל. נערכנו רבות בעניין חלפים למשק החשמל והגדלת מלאים. פעלנו לתיאום בין הגופים ולקידום היערכויות לתרחישים. ההיערכות הוכיחה את עצמה, ובבוא יום פקודה התמודדנו עם קשיים מאוד מאוד משמעותיים במשק הדלק, עם מות העובדים שלנו. בכל התקופה הזאת לא היה מחסור בשום מקור אנרגטי – חשמל, מים או גז. אגב, כל זה נעשה בלי שמדינת ישראל פתחה את מלאי החירום".

כראש הוועדה הבין־משרדית להסדרת משק הגז, דיין עומד במרכז החלטות רגישות: כמה גז להשאיר למשק המקומי, כמה לאפשר לייצא וכיצד להבטיח ביטחון אנרגטי לטווח ארוך. ועדת דיין ממליצה לשמור מלאי אסטרטגי בהיקף של מאות BCM לשימוש ישראלי, לצד פתיחת דלת לייצוא מבוקר שיחזק את הכלכלה הלאומית. התהליך מתבצע בשקיפות: דיונים בכנסת, שימוע ציבורי והידברות עם כל הגורמים במשק.

אתה עומד בראש הוועדה לבחינת מדיניות הגז הטבעי, ועדת דיין. כיצד אתה מאזן בין הצרכנים למגזרי התעשייה, ובו זמנית מוודא שהביטחון האנרגטי נשמר?

"זו בעצם כל התורה כולה על רגל אחת. נדרש איזון בין האינטרסים השונים, וצריך להבין היטב את מכלול השיקולים. כל החלטה שתתקבל פה לא נמצאת בוואקום, ותהיה לה השפעה רוחבית על הרבה נושאים אחרים. אנחנו קודם כול משרד האנרגיה, וחובתנו להבטיח את צורכי משק האנרגיה ואת צורכי מדינת ישראל בהיבטים אנרגטיים שנות דור קדימה. אבל צריכים גם להבין שהדרך להשיג את זה היא לאו דווקא באמצעות שמירת גז לעוד 200 שנה קדימה. מחיר הגז האטרקטיבי במדינת ישראל, למשל, מושפע מהעובדה שאנחנו גם מייצאים גז. ייצוא הגז מאפשר לחברות הגז הטבעי למכור גז במחיר אטרקטיבי ביותר בתוך מדינת ישראל. הקולות שמדברים על הותרת הרבה יותר גז במדינת ישראל לשנים רבות קדימה – הדבר הזה לא נטול ספקות. זה דורש שינוי רגולציה קיימת, ומדינת ישראל כמדינה מערבית מפותחת לא יכולה להתנהג כמו מדינת עולם שלישי ולשנות רגולציה לאחר שנקבעה, ולאחר שהגיעו חברות והשקיעו את מיטב כספן. צריך להבין, עד שהחברה רואה את הסנט הראשון מהגז, היא צריכה להשקיע מאות אם לא מיליארדים של דולרים.

"אנחנו צריכים ליצור פה סביבה כלכלית אטרקטיבית ויציבה, אנחנו חייבים שחברות בין־לאומיות ייתנו אמון בכלכלת ישראל ובמשק הגז בישראל ויבואו להשקיע כאן. זה לא משום שאנחנו רוצים לתת להן רווחים. זה שהן ירוויחו זה בסדר, אבל זה משום שאנחנו צריכים אותן כאן. לא בכל תחום יש למדינה את היכולות והתקציב האדיר לפתח ולנהל, ולהפעיל את המאגרים האלה בצורה נאותה. מי שעומד בראש מעייניי הם אזרחי ישראל ומדינת ישראל. אין דרך להבטיח אמון אם יהיה חלילה שינוי רגולציה תוך כדי תנועה. יש לזה נזק אדיר לא רק בתחום הגז, זה יהיה פשוט סיגנל רע מאוד לכלכלת ישראל.

"לא פחות חשוב, אנחנו צריכים להבין שהטכנולוגיה של ייצור האנרגיה מתפתחת כל הזמן, ואנחנו לא יכולים לצפות מה יהיו אמצעי ייצור האנרגיה בעוד עשרות שנים. אי אפשר לקבור את הגז למשך 50 שנה במדינת ישראל, כשאין לנו שום ודאות שבאמת נשתמש בסוף בגז. אם כן, כמו שאמרתי, יש ליצור את האיזון הראוי בין הצורך לשמור גז לשנים קדימה לבין הרצון לעודד טכנולוגיות מתקדמות יותר, ירוקות יותר ויעילות יותר. ואני חושב שאנחנו עושים את האיזון הראוי מאוד".

במציאות של תקיפות סייבר גוברות, מהי רמת הפיקוח שמיישם משרד האנרגיה והתשתיות בהגנה על תשתיות קריטיות?

"יש מערכה אחת שהיא תמיד נמשכת, וזו המערכה בין המערכות – תקיפות סייבר. הן תמיד מתרחשות ברקע, גם אם לא שומעים עליהן. בשנתיים האחרונות, מאז תחילת פרוץ מלחמת חרבות ברזל, יש גידול ניכר מאוד בתקיפות שחווה מדינת ישראל בתחום הסייבר. אנחנו כרגולטור מבינים היטב את האירוע הזה ומשקיעים בו משאבים לא מעטים. רק לאחרונה אישרנו תרחיש ייחוס בסייבר, מה שלא היה בעבר לפני תחילת כהונתו של השר אלי כהן. אנחנו לא נחים לרגע. כגוף מנחה של מתקני אנרגיה וחברות אנרגיה אנחנו מפיצים הנחיות ספציפיות להתמודדות עם מתקפות סייבר. ישראל היא מדינה מתקדמת מאוד בתחום הזה".

באופן אישי עברת מתפקידים מקומיים אל הדרג המדיני והמגזר הציבורי. כיצד הם עיצבו את תפיסת עולמך?

"אני חושב שיש יתרונות מובהקים מאוד לדרך שעשיתי. חשוב שנושאי משרה במגזר הציבורי יחוו גם צדדים אחרים, ולא רק יגדלו מתוך המערכת הספציפית הבירוקרטית שצמחו בה. אני בא מחברות כלכליות ברשויות המקומיות, ולכן אני מכיר היטב את ההתנהלות ברשויות המקומיות, אבל גם ובעיקר את ההיבטים הכלכליים בהן. חברה כלכלית – המקום שממנו באתי – היא חברה עסקית לכל דבר, שצריכה לדאוג לרווחיות ולהישרדות, ובדרך כלל גם אין לה מקורות מימון חיצוניים. אם כן חשוב מאוד להכיר גם את הפן העסקי, כשמגיעים למגזר הממשלתי.

"השר אלי כהן גם הוא בא מהתחום הכלכלי־עסקי, ושנינו מביאים תפיסות עולם כלכליות מאוזנות, שנותנות ערך מוסף גדול מאוד במקום שאנחנו נמצאים בו. אנחנו לא רואים רק את הבירוקרטיה ורק את הכללים והרגולציה, אנחנו מתבוננים בעיניים של האזרחים ושל בעלי העסקים במדינת ישראל, שזו לא מילה גסה. ערך מובהק מאוד שהבאנו הוא השירות, שאנחנו מקפידים עליו מאוד. בסופו של דבר אנחנו צריכים לתת שירות טוב לאזרחי ישראל".

אתה אח שכול. כיצד הרקע הזה מעצב את תפיסת עולמך?

"גדלנו בבית שמדינת ישראל זה אנחנו ואנחנו זה מדינת ישראל. הערכים האלה שגדלנו עליהם מלווים אותנו מהילדות, ואפילו בשלב מאוחר יותר לאחר שאחי הגדול נפל. אנחנו כולנו פה במדינת ישראל בשותפות גורל, וצריכים להבין שעל כולנו להיות מאוחדים. אני עושה את מה שאני יכול לעשות בתחום אחריותי לטובת המדינה ואזרחי ישראל".

מהו המסר שלך לקוראי מוסף ראש השנה – במיוחד לאלה שמעוניינים לבנות חיים ירוקים, אך גם בטוחים מבחינה אנרגטית?

"אנחנו במשרד האנרגיה יוצרים את מנגנוני התמרוץ ומתאימים את הרגולציה, אבל שום דבר משמעותי לא יכול באמת לקרות בתחום האנרגיות המתחדשות, בלי מעורבות פרטנית של כל אזרח ואזרח. אנחנו עושים באמת כל שלאל ידינו על מנת לאפשר לאזרחים במדינת ישראל להרים את הכפפה כצרכנים, ולא רק לחסוך אלא גם לעשות קצת כסף מהדבר הזה. לשר יש גם תוכניות רבות לעתיד שאנחנו ניישם, אבל חשוב שכל אזרח יבין את ההשלכות של המעבר לתחומי אנרגיה מתחדשת כבר עכשיו, וייקח חלק במהפך המאוד משמעותי הזה".

***