"עד סוף השנה יצטרפו שני מיליון אזרחים לרפורמת החשמל"

———————————————————————————————————————————————————————-

חמישה דברים על אלי כהן:

רואה חשבון במקצועו

מרצה לשעבר באוניברסיטת תל אביב

אולי יעניין אתכם

עוד מאת מוסף אנרגיה ותשתיות "ירושלים היא מהמתקדמות ביותר בישראל בתחום האנרגיה"

עוד מאת מוסף אנרגיה ותשתיות "מערכות סולאריות ומערכות אגירה יוצרות הכנסה פסיבית מובטחת"

רב סרן בחיל האוויר

היה משנה למנכ"ל חברת הכשרת היישוב

שלושה מילדיו שירתו כקצינים בצה"ל

———————————————————————————————————————————————————————–

אם היינו כעת בתקופת ה"נסיכים" של הליכוד, השר אלי כהן היה בוודאי אחד מהם, במובן הטוב של המילה. אך נדמה שהוא אינו מסתפק בתוארי כבוד – אלא בעשייה נמרצת.

מאז שעזב את תפקיד שר החוץ ונכנס לתפקידו כשר האנרגיה והתשתיות, כהן הפך את המשרד למוקד של יוזמות, רפורמות ותהליכי עומק, הציב את תחום האנרגיה המתחדשת במרכז סדר היום שלו, ואת תחום האנרגיה בכלל – במרכז סדר היום הציבורי.

מצויד בניסיון עשיר בתפקידי שרים (כלכלה ותעשייה, מודיעין וחוץ) ובהכשרה של רואה חשבון שמכיר היטב את השוק הפרטי ואת האקדמיה, הוא אורז את הכול לגישה כלכלית בהובלת המשרד, יחד עם רגישות צרכנית וחברתית. כהן מסמן רפורמות נועזות במיוחד בשוק האנרגיה, עם דגש על תחרות והורדת מחירים.

השר אלי כהן, מעט יותר משנה לרפורמת החשמל. כיצד אתה מסכם את תוצאותיה?

"מיליון וחצי אזרחים נהנים מחשמל במחיר מוזל. זו הרפורמה הצרכנית הגדולה במשק מאז רפורמת הסלולר. שברנו את המונופול הגדול במשק ופתחנו את משק החשמל לתחרות. פתיחת השוק מובילה לירידת מחירים, אך גם ליצירת מקומות תעסוקה ולשירות יותר טוב. לפני שנה, אם היו שואלים, מי שמע על הרפורמה בכלל. היום הצטרפו כבר שמונה חברות לתחרות במכירת החשמל, ואזרחי ישראל הצביעו בידיים ובהתקשרויות עם חברות. לאחרונה גם חתמתי לרמי לוי על רישיון לספק חשמל. החיסכון השנתי למשק בית הוא בין מאות לאלפי שקלים בשנה. אנחנו עושים הכול כדי לתת לאזרחים את האפשרות להשתתף ברפורמה. הכסף נמצא על הרצפה".

קשה להפריז בחשיבות רפורמת החשמל בישראל, אחרי שנים של דיבורים על הצורך בה. ביולי 2024 כהן הוביל סוף סוף את המהלך לפתיחת שוק החשמל לתחרות, תוך הפרדה בין תשתיות החשמל (שנשארו בידי חברת החשמל) ובין שירות אספקת החשמל (שמוצע לצרכנים על ידי ספקים פרטיים רבים). המטרה העיקרית היא לחסוך לצרכנים מאות ואלפי שקלים בשנה, להגביר את יעילות השוק ולקדם שימוש באנרגיות ירוקות. החל מתחילת הרפורמה, כל צרכן יכול לבחור מאיזה ספק חשמל לרכוש את החשמל, תוך תשלום של תעריפים מגוונים, וכל זאת ללא שינוי באיכות ובאמינות אספקת החשמל או בתחזוקת הרשת.

המעבר לספק חדש מאפשר לצרכנים ליהנות מהנחות משמעותיות (של 20-5 אחוזים ואף יותר) על חשבון החשמל. הצרכנים יכולים לבחור בין מגוון חבילות, תעריפים מותאמים אישית, ואף לעבור בין ספקים בקלות. "פתיחת שוק החשמל היא למעשה הרפורמה השנייה בגודלה אחרי הרפורמה בסלולר", אומר השר כהן. "זו רפורמה שחוסכת לאזרחי ישראל שלושה מיליארד שקלים מדי שנה. גם אני עברתי, וגם אני חסכתי. אני צופה שעד סוף השנה שני מיליון אזרחים כבר יצטרפו".

יחד עם שבירת המונופול ופתיחת השוק לתחרות, חשוב לציין גם את רגישות החברתית של השר, שפעל אישית להעניק הנחה נוספת בתעריף החשמל לקשישים ובעלי מוגבלויות.

כיצד אתם משפרים את התשתיות כדי לתמוך ברפורמה?

"אנחנו דואגים לתשתיות מתאימות, ללא ספק. למשל, תחנות הכוח שיוקמו ביהודה ושומרון לראשונה בהיסטוריה. אנחנו מדברים על תחנת כוח שתוקם ליד רנטיס באזור התעשייה של בנימין. אני מיישם הלכה למעשה את הריבונות, בתפקיד הזה ובכל תפקיד שהייתי בו קודם. בתפקידי כשר הכלכלה אישרתי כמה אזורי תעשייה ופתחתי את לשכת המסחר הראשונה ביו"ש, וכשהייתי שר חוץ פתחתי את הקונסוליה הראשונה בירושלים. ביהודה ושומרון אין שום תחנת כוח ואין תשתיות גז. ולכן אני כבר מקדם את כל תוכנית הנחת תשתיות הגז לטובת תעשיות ביהודה ושומרון, ובין היתר להקמת תחנות כוח. אנחנו כבר עובדים להקים שם חמש תחנות כוח, שיגבירו את הביטחון האנרגטי, ייצרו מקורות תעסוקה, וייתנו גם מקורות הכנסה ליישובים עצמם. זאת ריבונות הלכה למעשה".

אי אפשר לדבר על האנרגיה בישראל בלי לדבר על הסיכונים שהיו בזמן מבצע 'עם כלביא' ובכלל בזמן מלחמה, עם החשש לתרחישי עלטה ופגיעה בתשתיות אנרגיה חיוניות.

האם לדעתך משק האנרגיה בישראל הגיע מוכן למלחמה?

"התוצאות מדברות בעד עצמן. בזמן מלחמת חרבות ברזל וגם בזמן ההתקפה על איראן ראינו את המשק מתפקד ללא דופי, באופן שבו לא היה חסר אפילו לשנייה לא חשמל, לא דלק, לא מים, לא גז. ראינו שכל תרחישי התבהלה שקראו לאנשים לרכוש גנרטורים לא התממשו, וזאת על אף הפגיעה שהייתה בבתי הזיקוק. משק האנרגיה תפקד בצורה טובה ואיכותית, ואני בהחלט יכול להביט על כך בסיפוק. גם ראש הממשלה מצא לנכון לאחר סיום המבצע להודות באופן מיוחד למשרד האנרגיה. לאחר מבצע 'עם כלביא' ערכנו כינוס של כל החברות במשק האנרגיה וראש הממשלה הגיע להודות. חשוב לציין שלצערנו שבעה עובדים של משק האנרגיה נפלו בזמן מילוי תפקידם – ארבעה עובדים של חברת החשמל ושלושה עובדים של בזן".

ויחד עם זאת, מפיקים לקחים. "המלחמה שינתה את משק האנרגיה לטובה", הוא אומר. "יש המון דברים שעכשיו אנחנו יודעים שנעשה אותם אחרת. אני חושב שמכאן ולהבא צריך גם להבטיח את התשתיות של משק האנרגיה לטובת תפקוד תקין של המשק".

בפברואר 2024 העברת בכנסת תוכנית השקעה אנרגטית של 40 מיליארד שקלים.  

"בהחלט. אני פועל לפי תוכנית השקעות, ומכאן העניין של 40 מיליארד שקלים. אני חושב שאנחנו צריכים להשקיע בתשתיות ולהבטיח שיהיו ברמה הגבוהה ביותר, משום שזה ישפיע על איכות החיים שלנו. לשמחתי החברות הממשלתיות תחתיי בהחלט פועלות ליישם את תוכנית ההשקעות".

במסגרת תפקידו אחראי כהן גם על הגז הטבעי, שבימים אלה מלאו עשור שנים למתווה שמוביל את המדיניות של ישראל בענייניו. הוא מתייחס למשק הגז הטבעי כאל נכס לאומי בעל חשיבות כלכלית, מדינית ואזורית, שמחזק את מעמדה של ישראל במזרח התיכון ובעולם כולו.

מטרה בולטת במדיניותו של כהן היא ניצול מלא של מאגרי הגז הקיימים, לצד פתיחת מכרזים חדשים לחיפוש פוטנציאל גז במים הכלכליים של ישראל.

לאן אתה מוביל את נושא הגז הטבעי?

"הגז הטבעי איפשר את הכניסה של חברות בין־לאומיות לישראל כמו בריטיש פטרוליום, סוקאר מאזרבייג׳ן ומובדאללה מאיחוד האמירויות. הוא הופך אותנו למעצמה, יוצר מקומות תעסוקה ומשמש גם ככלי מדיני וגאופוליטי. היו שאמרו שלא צריך לחפש גז וגם לא צריך למכור אותו. אנחנו לא נרתענו מאותם גורמים אינטרסנטיים ומתקשורת השמאל, ופיתחנו את משק הגז. יש לזה משמעות כלכלית וגם מדינית, ואני מתכוון להמשיך לקדם מאגרים נוספים".

ביטול תאגידי המים

אחת מהרפורמות שמוביל השר אלי כהן היא ביטול תאגידי המים, תוך החזרת ניהול משק המים לרשויות המקומיות המצליחות ביותר, בתנאי שיפעלו כמשק כספי סגור. כהן טוען שתאגידי המים מנופחים ויוצרים בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה, ומקדם חוק שיאפשר זאת לרשויות שיעמדו בקריטריונים מסוימים, על אף התנגדות של רשות המים ומשרד האוצר.

גם כאן, המטרה שלו היא לחסוך כסף ולהפחית את תעריף המים לצרכן, ויש לו אפילו קבלות בנושא: הוא סירב לבקשת רשות המים להעלאת תעריף המים בשמונה אחוזים. "מים זה מוצר בסיסי. ולכן כשפנו אליי מרשות המים בבקשה להעלות את המחיר בשמונה אחוזים – אני התנגדתי לכך. בכל תוקף לא הסכמתי. יש לנו מספיק עודפים בתאגידי המים כך שאנחנו לא נצטרך. אין מה להעלות את מחיר המים שלא לצורך".

מדוע אתה פועל לבטל את תאגידי המים?

"תאגידי המים הם דוגמה מובהקת לגולם שקם על יוצרו. אכן נדרשת השקעה בתשתיות בתחום המים, אבל לטובת העניין היה אפשר לקבוע משק כספי סגור, ולא היו חייבים ליצור 56 תאגידים עם מנכ"לים, דירקטורים, סמנכ"לים ועובדים נוספים. אפשר לעשות זאת באמצעות חשבון נאמנות סגור – מן הצד האחד מבטיחים שתהיה ההשקעה הנדרשת במשק המים, ומן הצד השני מבטלים את המשרות המיותרות. אני רוצה להחזיר את המצב לקדמותו ולבטל הכול. רשות שתדע להיות יעילה תוך התחייבות למשק כספי סגור – בהחלט נפעל לסייע לה. אני רוצה לפעול על מנת לספק את המים לאזרחי ישראל במחיר הזול ביותר. החוק נמצא כעת בקריאה הראשונה, ועם אישורו נוכל לתת אפשרות לכל רשות יעילה לבחור בניהול עצמי, כפי שאני תמיד מדגיש – במשק כספי סגור".

גגות סולאריים ברשויות המקומיות

המעבר לאנרגיה נקייה אינו יכול להישען רק על מדיניות ממשלתית מלמעלה, אלא חייב לצמוח גם מהשטח. השר כהן הבין את זה, והוא אחד השרים היחידים שרואה ברשויות המקומיות שותפות אמיתיות למהפכה הירוקה שהוא מוביל ולקידום אנרגיות מתחדשות. במסגרת זו הוא מקדם תוכניות סולריות על גגות מוסדות ציבור, פרויקטים של התייעלות אנרגטית בשלטון המקומי, ושיתופי פעולה עם ראשי רשויות במטרה להנגיש פתרונות ירוקים לכל תושב. בעיניו, השלטון המקומי הוא שחקן מפתח בהפיכת החזון למציאות.

אילו תוכניות יש לכם כדי לתמרץ רשויות מקומיות בתחום הגגות הסולאריים?

"אנחנו נראה יותר פאנלים סולאריים, יותר מתקני אגירה ויותר עמדות טעינה חשמליות. וכן, אנחנו בהחלט מסייעים לרשויות המקומיות לעשות זאת, ולכן אנחנו נותנים להן גם כלים, גם ידע וגם תמריצים כספיים. כולנו נקבל אנרגיה ירוקה, שטובה לסביבה וטובה לבריאות התושבים, וגם ניצור מנועי צמיחה כלכלי לרשויות עצמן. אנחנו נותנים מענקים לרשויות שמקימות פרויקטים של אנרגיה סולארית וגם פרויקטים של מתקני אגירה, שטובים גם לשעת חירום, וגם עמדות טעינה חשמליות. המטרה שלנו היא להגיע ל־30 אחוזי אנרגיה מתחדשת בשנת 2030. זה היעד של המשרד והמדינה, ואנחנו נגיע אליו. אני שמח לראות שיש ביקוש אפילו יותר גדול ממה שאנחנו מסוגלים להיענות".

הניסיון של כהן כשר חוץ בא לידי ביטוי גם בעשייה הבין־לאומית בכל הקשור לסיוע למשק האנרגיה הישראלי בשיתופי פעולה עם מדיניות נוספות. בדצמבר 2024 חתם על הסכם יוזמה לאסדרת מסלול חשמל ירוק (green corridor) המחבר בין ישראל לאיחוד האירופי דרך יוון – יוזמה חיונית לאספקת אנרגיה מתחדשת ויציבות אזורית.

מדוע אנחנו זקוקים להסכם עם יוון?

"אנחנו רוצים להבטיח שבשעת חירום נקבל אנרגיה, ולכן אנחנו קונים את החשמל בקו הזה. אנחנו פועלים לקדם את הפרויקט מול יוון, והוא גם יוכל להעביר עודפי אנרגיה בין המדינות באופן שנוכל להוזיל את המחירים. לכן אנחנו מתקדמים. ביולי האחרון חתם ראש הממשלה על מזכר הבנות עם ארצות הברית שקושר בין אנרגיה לבינה מלאכותית. אנחנו הובלנו את ההסכם האסטרטגי הזה בין ארצות הברית לישראל. אנחנו רק בתחילת המהפכה של הבינה המלאכותית, הנתח הולך וגדל. הבינה המלאכותית דורשת הרבה מאוד אנרגיה, יש קשר בין הדברים, לכן ההסכם כולל גם אנרגיה וגם בינה מלאכותית. ההסכם הזה ללא ספק יתרום להידוק הקשרים בין המדינות, גם בדגש ביטחוני וגם בהיבט הכלכלי. אנחנו מעודדים כניסה של חברות אמריקאיות נוספות לישראל, ובנוסף לכך אנחנו רוצים לשלב בין הבינה המלאכותית בהייטק ובין אנרגיה, ובאופן טבעי הקשר ישראל לארצות הברית יבוא לידי ביטוי בתחומים הללו".

בעבר היית מרצה באקדמיה, אתה חבר בקבינט המדיני־ביטחוני, כיהנת כשר הכלכלה וגם עכשיו כשר בכיר בתחום של האנרגיה והתשתיות. איך כל אלה מתחברים בעבודה היומיומית שלך?

"קודם כול, משק האנרגיה הוא מקור לצמיחה כלכלית. תחום האנרגיה מאוד רלוונטי בזירה הבין־לאומית, וראינו לא מעט מדינות שהופכות את האנרגיה לכלי על מנת לבסס את מעמדן המדיני. לכן אני בהחלט מביא גם את ניסיוני כשר החוץ וגם כשר הכלכלה לטובת התחום הזה".

בכל מה שקשור במשק האנרגיה, יש צורך לפעול עם ראייה לטווח הארוך. השקעות לטווח ארוך, רפורמות – איך זה מסתדר עם השיטה הפוליטית שלנו בישראל שמחליפה ממשלות לעיתים תכופות?

"כמובן, עדיף שתקופות הכהונה יהיו ארוכות יותר. אני שמח שבכל משרד שהייתי, הצלחתי לעשות שינויים לטובת המדינה. הפעילות במשרד האנרגיה בנויה על רפורמות שמחזקות את המשק בשגרה ובחירום, ופועלות להוזיל את מחירי המים והחשמל לטובת האזרחים. גם בתחילת הכהונה, כשהייתי שר החוץ, פעלתי על מנת לפתוח חמש שגרירויות בירושלים, לחתום על הסכם ויזה עם ארצות הברית ולסיים את המשבר עם פולין. לכן אנחנו בהחלט בכל מקום פועלים לסייע".

מה תאחל לקוראות וקוראי העיתון ולתושבי ישראל לרגל ראש השנה?

"אני מייחל כמו כולם לשובם של החטופים והחטופה, ואני רוצה להצדיע מכאן בשם כל עם ישראל לכוחות הביטחון ולחיילי וחיילות צה"ל, שעושים הכול לשמירה על ביטחונה של מדינת ישראל. אני מאחל לנו שתרבה אחדות בינינו, ושנמשיך לשמור על אופייה של ישראל כמדינה יהודית חזקה. שנה טובה לכל עם ישראל!"

***