"ירושלים היא מהמתקדמות ביותר בישראל בתחום האנרגיה"

אם הכול ילך כשורה, ירושלים, העיר הגדולה במדינה, עם למעלה ממיליון תושבים, תהפוך בקרוב לעיר הירוקה הראשונה בישראל. עיר הבירה מצויה כעת בעיצומה של מהפכה גם בתחום האנרגיה, שמנהלת בעבורה 'עדן' – החברה הכלכלית לפיתוח ירושלים. הפעילות של 'עדן', יחד עם חזונו של ראש העיר, משה ליאון, הם המנועים המרכזיים שהחלו לדחוף אותה קדימה בתחום זה. החלטת ממשלה היסטורית שהתקבלה בשנת 2022, בשילוב כוחות נדיר של כל משרדי הממשלה הרלוונטיים ותקצוב מתאים, הביאו לכך שבתוך שנים ספורות העיר שמה לעצמה מטרה שאפתנית: להפוך למובילה ארצית בייצור ואגירה של אנרגיה מתחדשת, בתחבורה חשמלית נקייה ובתשתיות עיר חכמה.

אומנם האתגרים הטכנולוגיים, הפיננסיים והבירוקרטיים רבים, אך כבר כעת ניתן לראות שינוי מהותי בשטח – ירושלים משנה את פניה האנרגטיות. הגישה היא הוליסטית: חיבור בין התייעלות באנרגיה, פיתוח תשתיות ירוקות ושיפור איכות החיים של התושבים.

עידו הרשקוביץ, בן 40, מנכ"ל חברת 'עדן', הוביל את יצירתה של תוכנית אב אנרגטית לרשות מקומית שהיא ראשונה מסוגה בישראל, וכעת מוביל את יישומה המוצלח. כל כך מוצלח, שמשרד האנרגיה רואה בה מודל לשאר הרשויות המקומיות בישראל, ומתכנן ליישמה בקרב רשויות נוספות בהמשך.

מה כוללת תוכנית האב לאנרגיה ש'עדן' מגבשת לירושלים, ומה היעדים העיקריים שלה לטווח הקצר ולטווח הארוך?

אולי יעניין אתכם

עוד מאת מוסף אנרגיה ותשתיות "עד סוף השנה יצטרפו שני מיליון אזרחים לרפורמת החשמל"

עוד מאת מוסף אנרגיה ותשתיות "מערכות סולאריות ומערכות אגירה יוצרות הכנסה פסיבית מובטחת"

הרשקוביץ: "בשנת 2021, כשהתחלנו להיכנס עמוק לכל התחום האנרגיה, הבנו שהמשחק הולך להשתנות בכל מה שקשור לאנרגיות מתחדשות, והחלטנו שאנחנו נכנסים לזה חזק. קידמנו החלטת ממשלה היסטורית שהיו שותפים לה כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, כולל משרד ראש הממשלה ומשרד האנרגיה כמובן. אחד מהסעיפים של ההחלטה הזאת נוגע להכנת תוכנית אב לאנרגיה לירושלים. כשנסיים נהיה העיר הכי מתקדמת בהיבט הזה. זו תוכנית ראשונה מסוגה בארץ, ואנחנו עתידים לסיים אותה ברבעון הראשון של 2026. התוכנית הזאת בונה מפת דרכים אנרגטית לעיר עד שנת 2040: איך אנחנו הולכים להתנהל בהיבט האנרגיה? הגז הטבעי, החשמל, אנרגיות מתחדשות. כמה אנחנו צריכים? איך נעשה את זה? התוכנית הזאת מקיפה ביותר, ונבנתה יחד עם מיטב היועצים בישראל. אנחנו סיימנו את השלב הראשון, שזה בעצם מיפוי התשתיות והצרכים בירושלים, וכעת אנחנו בשלב של מה אנחנו צריכים לעשות כדי שירושלים תהיה העיר הכי יעילה אנרגטית בישראל עד שנת 2040".

ואיך זה משפיע על התושבים בקצה?

"יש לזה השפעה ישירה על התושבים בעצם זה שאנחנו חוסכים הרבה מאוד כסף וגם מכניסים כסף לעירייה – הכסף הזה חוזר לתושבים ומושקע  בחינוך, בבריאות, ברווחה בפארקים ובמקומות שמשפיעים על התושבים. כמו כן, אנחנו מייצרים ביטחון אנרגטי לעיר, וזה חשוב מאוד לפעילויות חיוניות שימשיכו להתקיים גם בתרחישי קיצון ובחרום" .

העיר היחידה בישראל שהקימה מתקן אגירת אנרגיה

במסגרת מאמצי ההתייעלות האנרגטית, בשנים 2024-2023 החלה 'עדן' גם בהתקנת מערכות אגירת אנרגיה בכמה מתקנים אסטרטגיים בעיר, למשל במוסדות עירייה חיוניים.

כיצד מתמודדת 'עדן' עם אתגר אגירת האנרגיה בירושלים?

"נכנסנו לתחום האגירה, וירושלים היא הרשות היחידה היום שעשתה מתקן אגירה משל עצמה. מרכז החירום של עיריית ירושלים ממוקם בגבעת שאול עם הרבה תשתיות חירום של העיר, ושם הקמנו גם מתקן אגירה של 1.2 מגה. המתקן הזה מייעל את צריכת האנרגיה גם מבחינה כלכלית. בשעות השפל אוגרים את החשמל ובשעות השיא פורקים, מה שגורם לעירייה לחסוך הרבה מאוד כסף על שימוש בחשמל במהלך השנה. מתקן האגירה מעניק ביטחון אנרגטי גם למרכז החירום הזה. אני גאה לומר שבדיוק בזמן שקיבלנו את ההתרעה על תחילת התקיפה באיראן – קיבלנו הודעה שהמתקן ערוך ומוכן. כלומר אם היה נופל טיל, היינו יכולים לספק חשמל לשעות ארוכות. אנחנו מתכננים עוד שני מתקני אגירה כאלה בעיר. יש רשויות שיש בתחומן מתקני אגירה, אך הם שייכים ליזמים פרטיים שעושים מזה עסק. אנחנו גם מרוויחים מזה, אבל מי שמחזיק במתקן היא הרשות, וזה מדהים".

הניסיון שנצבר וההצלחה הראשונית של הפרויקטים מציבים את ירושלים כמובילה וחדשנית בין ערי ישראל בתחום הקיימות. אם המגמה תימשך, בעוד עשור ירושלים עשויה להיות דוגמה לעיר גדולה בעולם שהצליחה להשתנות: מעיר שתלויה במקורות חיצוניים לעיר שנעזרת במקורותיה שלה עצמה, מעיר עם זיהום אוויר מתחבורה לעיר נקיה מזיהום אוויר, ולעיר שיוצרת מקורות הכנסה חדשים מהשמש והרוח.

במידה רבה, הצלחת המשימה טמונה ביכולת להמשיך ולשלב בין ערך ציבורי לפוטנציאל כלכלי, כפי שמדגיש הרשקוביץ: "אנרגיה חשובה גם בהיבט של כלכליות. למשל, בנושא של גגות סולריים, שכמעט כל רשות היום בארץ רוצה, השוני בין הרשויות הוא האם הרשות היא היזם או שהיא מעניקה זיכיון  ליזם פרטי שמשלם לה שכירות. בירושלים חברת 'עדן' היא היזמית. אנחנו משקיעים בהקמה, בתפעול ובתחזוקה, ובהתאם לכך אנחנו בעצם מרוויחים את הכול".

הכי הרבה גגות סולאריים

אחד התחומים הראשונים שבהם עוסקת 'עדן' הוא התקנת מערכות סולאריות על גגות מבנים ברחבי העיר. כיום ירושלים ניצבת במקום הראשון בארץ בהיקף המערכות הפוטו־וולטאיות במגזר הציבורי. עד כה התקינה החברה פאנלים סולאריים על עשרות גגות של בתי ספר, מרכזים קהילתיים ומבני ציבור בכל חלקי העיר. הפריסה הנרחבת הזאת מניבה חשמל ירוק המפחית פליטות ומשפר את איכות הסביבה, ובנוסף לכך מייצרת הכנסות כלכליות לעירייה ולחברת 'עדן' מתוקף מכירת החשמל לרשת.

כמה גגות ציבוריים כבר כוסו בפאנלים סולאריים במסגרת הפרויקט שלכם, ואיזה שיעור מצריכת החשמל העירונית הם מספקים כיום?

"יש לנו 150 גגות בעיר, ואנחנו שואפים להוסיף בכל שנה בין 10 ל־15 גגות חדשים. היום אנחנו מפיקים 10 מגה וואט בשנה, שנחשבים לתפוקה מרשימה בקנה מידה עירוני".

מה מצב היוזמה לקירוי סולארי במגרשי ספורט?

"זה נושא אנרגטי שהוא גם סביבתי. לקחנו משאב של מגרשים, והקמנו עליהם סככות. על הסככות האלה אנחנו הולכים לשים משטחים סולאריים. אנחנו הראשונים שעשינו את זה בארץ, ויש כוונה להרחיב את הקונספט הזה, בין היתר, למרחבים ציבוריים נוספים, למשל פארקים וחניונים פתוחים".

אחת הדוגמאות המרשימות להתייעלות אנרגטית היאה מהלך ייחודי שהובילה 'עדן' להתקנת עמדות טעינה ישירות על גבי עמודי תאורה עירוניים לראשונה בישראל. בשיטה זו, שנעשית אפשרית הודות לשדרוג התאורה העירונית לנורות LED חסכוניות, נעשה שימוש בעודפי החשמל שהתפנו ברשת התאורה לשם טעינת רכבים.

איך אתם מתכננים להגביר את קצב פריסת עמדות הטעינה העירוניות כדי לעמוד בביקוש הגובר לכלי רכב חשמליים?

"אנחנו פעלנו להתקנת עמדות טעינה עוד לפני הפריצה של נושא הרכב החשמלי. בשונה משאר הרשויות, אנחנו גם היזם של עמדות הטעינה במרחב הציבורי. רוב הרשויות הלכו על מודל של יזמים שנותנים להם במרחב הציבורי להקים עמדות טעינה, והרשות בעצם לוקחת שכירות על המקום או אחוזים מההכנסות. אנחנו משקיעים בהקמה עם שותף, סונול EVI, ויש לנו מערך שלם. היום אנחנו עם קרוב ל־400 עמדות במרחב הציבורי, כמעט 10 אחוזים מהן לטעינה מהירה. זה נתון מדהים של שקעים במרחב הציבורי, שכמעט אינו קיים ברשות אחרת. בראייה לעתיד אנחנו מתמקדים בפריסת עמדות מהירות".

איפה נכנס הגז הטבעי בתוכנית האנרגיה של ירושלים?

"גם הגז הטבעי נמצא בתוכנית האנרגיה של ירושלים. חשוב להביא את הגז בשביל לייצר חשמל בירושלים, ויש בכך אתגרים גדולים, בגלל התוואי שמקשה על זה. התוכניות הן באמת לעשות כמה שיותר תשתיות, כדי להכניס את הגז לתוך ירושלים על מנת לייצר חשמל. יש פה לא מעט תחבורה ציבורית חשמלית. גם האוטובוסים, גם הרכבת הקלה, גם המפעלים. אנחנו רוצים מאוד שהם ייהנו מהגז. בסופו של דבר זה ייתן להם גם חיסכון כלכלי, ולנו – אוויר נקי יותר".

ספר לנו על יוזמת 'ספרא ירוקה'. אילו שינויים מתוכננים בקריית העירייה עצמה בהקשר של התייעלות אנרגטית?

"ממש ברגעים אלה אנחנו עובדים על החלפה של תשתיות ישנות שעובדות על סולר – גם מזהמות וגם זוללות חשמל. אנחנו מחליפים אותן למערכות הרבה יותר אנרגטיות, הרבה יותר נכונות לסביבה, והמשמעות היא חיסכון מיידי לעירייה של הרבה מאוד כסף כל שנה. אנחנו לקראת סיום הקמת חדר בקרה עירוני ראשון מסוגו – מרכז העצבים של כל מה שקשור לאנרגיה בעיר, שינטר את כל הגגות הסולאריים ועמדות הטעינה שלנו, וידע להגיד כמה אנחנו מפיקים בכל רגע נתון. כמובן, עכשיו אנחנו מתקינים גם גגות סולאריים על בניין העירייה. כל גג שאנחנו נכנסים אליו, אנחנו גם בדרך כלל משדרגים את הגג, משפצים ואוטמים אותו בצורה הרבה יותר טובה מלבד הנחת המשטחים הסולאריים. זה win win לכולם".

חברת 'עדן', תחת הנהגתו של הרשקוביץ, ממחישה את השילוב הרצוי של גוף עסקי־עירוני שחושב מחוץ לקופסה כדי להביא תועלת הן לתושבים והן לקופת העיר.

לאחר כמה שנים של פעילות בתחומי האנרגיה, האם הפרויקטים (כגון הגגות הסולאריים ועמדות הטעינה) כבר מניבים רווחים כספיים לעירייה ול'עדן'?

"כן, ברור. אנחנו נמצאים היום כבר במצב שכמעט כל הפרויקטים הם מניבים. את הכסף שאנחנו מרוויחים אנחנו משקיעים בעוד תשתיות אנרגיה. זה מעגל סגור, כל הרווחים הולכים בעצם לעוד השקעות".

איפה אתה רואה את ירושלים בעוד 10 או 15 שנה מבחינת אנרגיה וקיימות?

"מבחינת ירושלים, ראש העיר משה ליאון תפס את הדבר הזה בזמן, לפני כולם. ירושלים היום נמצאת במצב טוב מאוד, אבל יש לנו עוד הרבה אתגרים. אחד מהם הוא מספר התושבים – למעלה ממיליון תושבים, ויש פה צריכה עצומה שהולכת וגדלה. אנחנו בדרך הנכונה, וחלק ממנה הוא העבודה שאנחנו עושים עכשיו במסגרת תוכנית האב שתעניק לנו מפת דרכים עד 2040".

אילו תוצאה או הישג הכי ריגשו אותך בתחום הזה?

"כמי שגדל בירושלים, ירושלים היא העיר האהובה עליי בעולם. בכל בוקר, כשאני מגיע לכאן, הדרייב שלי הוא להפוך את העיר הזאת לעיר הכי טובה בארץ בתחום האנרגיה. כולם היו בניי, אבל כשהתחלנו את כל הסיפור של האנרגיה, חשבו שאנחנו חייזרים שבאו מהחלל החיצון שמדברים על טכנולוגיה לא ישימה ולא רלוונטית. ולכן אותי הכי ריגש לקבל עם תחילת המלחמה באיראן את ההודעה שמתקן האגירה מוכן, ושאנחנו מוכנים. ביטחון אנרגטי לעיר של מיליון תושבים, שאינו תלוי ברשת החשמל, זה מה שתמיד חלמנו עליו".

***