חמאס: עונש מוות למחבלים – אסון לאסירינו

הפוסט הבא הוא אולי ההוכחה הטובה ביותר לחשיבותה של הצעת החוק שאושרה השבוע להצבעה בקריאה ראשונה במליאה. סעיד זיאד, איש חמאס ופרשן רשת אל־ג'זירה, עדכן בציוץ אזהרה דחוף לחבריו הרלוונטיים: "ועדת הביטחון הלאומי של הישות (הציונית, ח"ר) מאשרת את החוק להוצאה להורג של אסירים פלשתינים ומעבירה אותו לאישור הכנסת. אם זה יקרה אנו עומדים בפני אסון חסר תקדים לאסירים בבתי הכלא של הכיבוש!". לא קל להרעיד את מחבלי חמאס, הכלואים והמשוחררים, שפוגשים את הגזר הרבה יותר מאשר את המקל. אבל אחרי עשרות שנים של ואקום בתחום ההרתעה, הצעת חוק עונש מוות למחבלים, כך נראה, צפויה לראשונה לעשות את העבודה.

הדיון השבוע בוועדה לביטחון לאומי בהצעת החוק, שאותה הגישה חברת הכנסת לימור סון-הר־מלך (עוצמה יהודית) יחד עם חבר הכנסת עודד פורר (ישראל ביתנו), נחלק לפרק חסוי ופרק גלוי. הצד השווה שבשניהם היה התמיכה הגורפת של משתתפי הדיונים בהצעת החוק, שעד היום הייתה שנויה במחלוקת. כך למשל, בחלק החסוי הודיע נציג השב"כ כי הגוף שהוא מייצג תומך לראשונה בעונש מוות למחבלים ורואה בו כלי הרתעה משמעותי. את ההסבר לאותה תמיכה הציג תת־אלוף במיל' גל הירש, מתאם השבויים והנעדרים, כאשר ייצג את עמדתו ואת עמדת ראש הממשלה בנימין נתניהו בדיון בוועדה.

"בדיון הקודם הבעתי כאן התנגדות נחרצת לעצם קיום הדיון והעיסוק בנושא, מפאת הסכנה החד־משמעית שנשקפה לחטופים החיים", פתח הירש. אולם מאז שוחררו כל החטופים החיים, וגם חלק גדול מהחללים, השתנתה המשוואה מבחינת הירש וגם מבחינת שולחו ראש הממשלה נתניהו: "כיוון שהחטופים החיים נמצאים כאן… אנו במציאות שונה כיום, ועל כן ההתנגדות שהייתה לי בדיון הקודם מתייתרת. שוחחתי עם ראש הממשלה, עמדתו היא בעד הצעת החוק. אני רואה בהצעת חוק זו כלי בארגז כלים, וככזה שמאפשר לנו תמרון בלוחמה בטרור ובמערכה לשחרור חטופים. אני מקווה שלא יהיו עוד כאלה, אבל זה בהחלט כלי".

אלא שבסיום דבריו ביקש הירש להוסיף הסתייגות בלשון החוק המוצע, הסתייגות שקוממה עליו את חברת הכנסת סון ואת יושב ראש מפלגתה השר בן גביר, שהשתתף בדיון. "אני מבקש שתעמוד למתאם השבויים והנעדרים הזכות לפנות לבית המשפט ולהגיש דוח חסוי קודם קבלת החלטה… על גזרת עונש מוות על מחבל. במציאות המורכבת הזאת צריכה להיות למתאם שבויים ונעדרים ולעוסקים בלוחמה בטרור יכולת להגיש דוח חסוי קודם קבלת החלטה, ואני מבקש שזה ייכנס לחוק".

אולי יעניין אתכם

עוד מאת חגית רוזנבאום המאבק על הציר: תושבי גוש טלמונים נלחמים על חופש התנועה

עוד מאת חגית רוזנבאום המדיניות שמפלה לרעה יישובים יהודים בגליל נעצרה. בינתיים

השר לביטחון לאומי, שמפלגתו מקדמת את ההצעה, דחה מיד את הצעתו של גל הירש, מתוך הבנה שפתיחת פתח ל"דוחות חסויים" שיוגשו לשופטים תמסמס ותרוקן את כל אפקט ההרתעה שבגזרת עונש מוות. השר בן גביר הדגיש כי בלשון החוק המוצעת אין אפשרות לשיקול דעת נוסף של השופטים, שמשמעו אפשרות לביטול עונש המוות.

"ברגע שאתה נותן שיקול דעת, אתה לא מבין שהכול כאן השתנה. התפיסה השתנתה. כולם מודים, גם גורמי המקצוע, שהחוק הזה יכול להרתיע. כשאתה נותן את שיקול הדעת אתה פוגע באפקט ההרתעה. אני רוצה שהמוטיבציה שלהם לחטוף לא תהיה, וברגע שכל מחבל שרצח ידע שהוא עומד תחת עונש מוות, לא יהיו כאן פקפוקים, לא הרהורים ולא רצונות אולי עוד פעם לחטוף כדי להשפיע על עונש כזה או אחר. אסור שיהיה שיקול דעת, זה צריך להיות עונש חובה, ועונש זה מגלם את השינוי בתפיסה הביטחונית של מדינת ישראל. ידעו כל מחבל ומחבל שכשהם הולכים לרצוח ילד, ילדה, נער, נערה, זקן וזקנה, הם צפויים לעונש אחד – עונש מוות".

סביב שולחן הוועדה ישב גם הרצל חג'ג' מפורום המשפחות השכולות 'בוחרים בחיים'. הפורום בראשותו נלחם כבר שמונה שנים לקדם את הצעת החוק, ובדבריו המחיש חג'ג' את ההתנהלות האבסורדית והמדממת של מדינת ישראל מול המחבלים, שמחייבת באופן מיידי חקיקת עונש מוות למחבלים. הוא מנה רשימת דוגמאות של מחבלים שהעבירו עשרות שנים בשיטת הדלת המסתובבת: רצחו, נכלאו, שוחררו בעסקת שליט, חזרו לרצוח, נכלאו, שוחררו בעסקאות הנוכחיות וחוזר חלילה. תמיכה אמפירית לדברים התקבלה השבוע בדיון בוועדת חוקה חוק ומשפט, שם חשפו אנשי השב"כ נתון ולפיו 80 אחוזים ממשוחררי עסקת שליט חזרו לעסוק בטרור.

"עונש מוות מציל חיים! הדוגמאות שהבאנו הן הוכחות חיות, סליחה – הוכחות מתות, למה שעונש מוות יכול לעשות", דברי חג'ג', "מחבל שישוחרר היום – ירצח מחר. אומרים לנו: ירדפו ויתפסו ויחסלו אותם, בינתיים הם תפסו ורצחו ושחטו ב־7 באוקטובר. אז העונש הזה חשוב, ומי שמתנגד לו בעצם אומר: אני מעדיף שיירצחו פה יהודים ולא שמחבלים יחוסלו. שיסתכל על הילדים והשכנים שלו בלילה, ויבין שהוא מצביע לטובת רצח ישראלים, פשוט ככה".

נתניהו תקע את החקיקה

בישראל קיים שנים רבות חוק צבאי המאפשר הטלת עונש מוות על מחבלים, אולם הוא מעולם לא מומש. מדובר בחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, שהיה לא מהודק ואיפשר יותר מדי פרצות לשופטים להתחמק דרכן מהטלת עונש מוות. הצעת החוק הנוכחית מהדקת את תחולתו ומכריחה את השופטים לבחור באופציה המרתיעה. כך למשל, בחוק הצבאי נדרשה החלטה פה אחד של השופטים על עונש מוות, ואילו בחוק הנוכחי מספיק רוב בלבד. כמו כן, הצעת החוק קובעת כי "לא ניתן יהיה להקל בעונשו של מי שנגזר עליו עונש מוות בגזר דין סופי בבית משפט צבאי באזור".

אחת הקושיות הנפוצות על הצעת החוק היא הסכנה שיהפוך לבומרנג כלפי יהודים שיוגדרו כמבצעי מעשה טרור נגד ערבים, ויסתכנו בעונש מוות. חברת הכנסת סון מקדימה ואומרת כי "אין דבר כזה מחבל יהודי", אבל לגופו של עניין מציינת את הדיוק בנוסח הצעת החוק, שלדבריה לא מאפשר את תחולתו על יהודים: "כשהמעשה נעשה… מתוך מטרה לפגוע במדינת ישראל ובתקומת העם היהודי בארצו".

חברת הכנסת סון מדגישה, בהמשך לדברי השר בוועדה, את סירובה לכלול אופציה של שיקול דעת בלשון הצעת החוק: "אמרתי גם בוועדה, הרי האויב שלנו יודע גם לקרוא את לשון החוק. אם נדבר לא ברור, הוא יקרא ויבין שיש פה ואקום. שאם חלילה תהיינה עוד חטיפות, ניתן יהיה לסחור בביטול עונש המוות. לכן סירבנו, כי סעיף כזה רק יגביר את המוטיבציה לחטיפות".

ומה לגבי הטענה כי השאהידים ממילא לא חוששים מעונש מוות? חברת הכנסת סון לא מתרגשת מההצהרות: "עובדה שהם נלחמים על התנאים שלהם בכלא, כלומר הם רוצים לחיות וזה חשוב להם. גורמי מודיעין אמרו לנו שהחמרת התנאים בכלא הורידה את המוטיבציה לפיגועים, וגם עונש מוות ירתיע אותם".

קידומה של הצעת החוק נעוץ עוד בהסכמים הקואליציוניים שנחתמו בין 'עוצמה יהודית' לנתניהו, שהבטיח להעביר את החוק. הצעת החוק אושרה בהצבעה טרומית במליאה, אולם מאז נדחתה בלך ושוב על ידי גורמים שונים. הטבח בשמחת תורה היה זרז לקידום העניין, אלא שאז באו משפחות ממטה החטופים וטענו כי הצעת החוק תסכן את יקיריהן. "הליכוד ונתניהו נכנעו להם, הצטרפו לאג'נדה שזה יהרוג את החטופים", מספרת חברת הכנסת סון, "כשראינו שמתקדמים לעסקה שבה ישוחררו רבי מרצחים, כינסנו שוב את הוועדה, ואז גל הירש ואחרים התנגדו מאותה סיבה". עם שחרור כל החטופים החיים, נודע כאמור כי הממשלה וגופי הביטחון יתמכו בהצעה, וכך קרה השבוע לראשונה. הצפי, כך לפי הבטחת יושב ראש הקואליציה אופיר כץ, הוא הצבעה בקריאה ראשונה במליאה כבר בסוף שבוע זה.

חבר הכנסת עודד פורר מישראל ביתנו, שותף להצעת החוק ומייצג את מפלגתו שתמכה בהצעה לאורך כל הדרך, הזכיר בוועדה את דרך החתחתים שעברה הצעת החוק, וטען כי לו הממשלה הייתה מקדמת אותה מהר יותר, היה ניתן להשתמש בה כבר כעת: "חקיקה זו נדרשת לצורך ביטחונה של מדינת ישראל. אנחנו לא מנסים לייצר משהו פופוליסטי או לרכוב על גלי הזעם. אני מקדם את הצעת החוק מאז 2016, היא עברה בטרומית ב־2018 ואז ראש הממשלה תקע אותה בוועדת החוקה. גם הצעת החוק הנוכחית אושרה בפברואר 23', ואם הייתה מקודמת לחקיקה במהרה ולא נעצרת לבקשת נתניהו, היינו הרבה אחריה, כולל יכולת להשתמש בה נגד מחבלים שלקחו חלק ב־7 באוקטובר".

לתגובות:

 [email protected]