דילוג לתוכן הראשי

העדכונים של בשבע, ישירות אליכם

בוחרים ערוץ אחד — ומקבלים רק את מה שחשוב.

ערוץ הוואטסאפ עדכונים נבחרים, בלי רעש קבוצת הוואטסאפ אותם עדכונים, בקבוצה ערוץ הטלגרם למי שחי בטלגרם
פוליטיקה

חשיפה: מפלגת 'הציבור החרדי' ממומנת על ידי נדבנים מהשמאל העמוק

רשימת הערֵבים מגלה כי מאחורי מפלגת 'הציבור החרדי' עומדים אנשי שמאל שהצהירו על רצונם להפיל את שלטון הימין. לייטנר לא באמת קובע

הכוונות של המתמודדים לכנסת טובות, אבל הם לא באמת מחליטים. מפלגת 'הציבור החרדי'. צילום: חיים גולדברג, פלאש 90 
הכוונות של המתמודדים לכנסת טובות, אבל הם לא באמת מחליטים. מפלגת 'הציבור החרדי'. צילום: חיים גולדברג, פלאש 90 

בחמשת הימים שנותרו עד הבחירות, דומה שאין עוד הרבה טעם בלשכנע את הקורא אם להצביע למפלגה זו או אחרת, להזכיר לו את אחוז החסימה ואת המחירים הקריטיים. מה שכן ראוי להזכיר הוא שגם לפני הבחירות וגם אחריהן, צריך להשכיל לגשת אל המציאות הפוליטית בישראל בעיניים מפוכחות ומודעות. אין הכוונה לחיות על ענן של קונספירציות, אבל כן לדעת שבדרך כלל כאשר מריחים עשן באיזושהי פינה של הפוליטיקה הישראלית, יש גם אש שדולקת, והמניעים שלה בהחלט יכולים להיות זרים, אפילו זרים מאוד.

בזמן כתיבת שורות אלו מתנהל משא ומתן קדחתני מול מפלגת 'הציבור החרדי', במטרה לגרום לה לפרוש מהמרוץ ובכך למנוע איבוד קולות בימין והעלאת ממשלת שמאל. ייתכן שעד שאתם קוראים את הטור התקבלה החלטה לפרוש, ועם זאת הדברים הבאים רלוונטיים להבנת מפת הכוחות בפוליטיקה הישראלית, ו'הציבור החרדי' היא משל.

מפלגת 'הציבור החרדי' מציגה שורה של חרדים וחרדיות מעוררי הערכה, שמשדרים כנות ורצינות בכוונותיהם לטובת המגזר החרדי. "אנחנו מפלגה ימנית, שמרנית, עם מחויבות טוטלית ובלתי מתפשרת לשלוש השלמויות: שלמות העם, שלמות התורה ושלמות הארץ", הצהיר מי שעומד בראש המפלגה, מוטי לייטנר. השבוע הוא גם גינה את מעצרם הברוטלי של בחורי הישיבה חסידי חב"ד בנתב"ג, שנתפסו כעריקים. סוגיות הליבה שמקדמת המפלגה הן גיוס חרדים ושילובם בעולם העבודה וכן לימודי ליבה, תוך שמירה על קיומו של עולם התורה: "הפתרון: מי שתורתו אומנותו – רק תורה, מי שלא זוכה ללמוד יום שלם – ייקח אחריות וישרת בגופי הביטחון", כתב לייטנר השבוע.

הסוגיה המסקרנת של מי באמת מושך בחוטים של המפלגה החדשה, שיש לה חזות חרדית אבל מדברת בשפה של הציבור הכללי, צפה מעת לעת בשיח התקשורתי. לפני כמה חודשים פרסם שחר גליק כתבה ב'כאן חדשות', שמשרטטת לכאורה כוורת של מקורבי גדי איזנקוט בואכה אנשי מחאות קפלן, שידיהם בחשו בערש הולדתה של 'הציבור החרדי'. האישים שהוזכרו בכתבה, נציין, הכחישו את הטענות מכול וכול.

אולי יעניין אתכם

אלא שעיון ברשימת הערֵבים והתורמים למפלגה מעלה סימני שאלה נוספים. עם התורמים הגדולים ניתן למנות אנשי עסקים חרדים או מקורבים למגזר החרדי, שתומכים בשילוב החרדים בתעסוקה ובחברה, ותרומתם למפלגה שמקדמת את המטרות הללו היא טבעית. רשימת נותני הערבויות כוללת את אפי שקדי, בעל 'אפי קפיטל' ובוגר ישיבות חרדיות; משה יהודה זוננפלד, חרדי התורם מיליוני שקלים לישיבות ואביו של מוטי זוננפלד, התומך בגיוס חרדים לצה"ל, וכן את יאיר שמיר. לצידם מופיעים אורי אייזנברג, חרדי ובנו של איש העסקים שלמה אייזנברג, וספי ג'ונאס, איש עסקים חרדי המתגורר בארצות הברית.

אבל שני שמות שהעניקו כסף גדול באמת, מציפים את השאלה מי באמת קובע ללייטנר מה לעשות, ובעיקר – מדוע. איש העסקים שלמה דברת והפילנתרופ המולטי־מיליונר היהודי־מקסיקני דניאל חוסידמן, אינם בדיוק מחובשי בית המדרש, ובכל זאת בחרו לשים סכומי עתק על המפלגה החרדית החדשה: חוסידמן העניק למפלגה ערבות נדיבה מאוד בסך מיליון שקלים, שלמה דברת העניק לה ערבות של לא פחות משני מיליון שקלים. שני הסכומים נמצאים במרחק שנות אור מהתרומות האחרות, שעומדות בממוצע על עשרות אלפי שקלים, והגבוהה בהן היא של 400 אלף שקלים.

מי הם הנדיבים האלה שבחרו להשקיע מהונם במפלגה חרדית? השאלה הזאת חשובה מפני שלא מופרך לשער כי בעל המאה הוא בעל הדעה בקונסטלציה הנוכחית, של מפלגה חדשה בראשית דרכה שנאבקת על קיומה מול אחוז החסימה וזקוקה לכל שקל.

"הבעיה היא החרדים, לא איראן"

שלמה דברת הוא איש עסקים מסביון שעמד בעבר בראש 'ועדת דברת' לרפורמה במערכת החינוך. עיקר עיסוקו הוא בחברת ההשקעות שייסד – 'ויולה', אבל בהחלט יש לו מה לומר על המצב בישראל, וזה לא ממש נשמע כמו המצע השמרני שמציג לייטנר.

"ישראל נכנסה למשבר החקיקה המשפטית והמלחמה במצב טוב, אבל המעמד של הכלכלה שלה ושל קטר המשק – ענף ההייטק הישראלי – נמצא בסיכון", פתח דברת בכנס של 'מכון אהרון' שהתקיים בקיץ 2024, בעיצומה של המלחמה. טוב, הביטוי "משבר החקיקה המשפטית" כבר מלמד על הצד של דברת במתרס הפוליטי, אבל ניחא. לאחר מכן הוא ממשיך בנאום של התרעות ותחזיות שחורות לעתידה של ישראל במישור הכלכלי, הטכנולוגי והפיננסי.

ואז הוא חושף עוד קצת מהמחנה שהוא משתייך אליו: "אם ישראל תהיה מקום פחות טוב לחיות בו – אנשים יעזבו כי יש יותר אלטרנטיבות, וישראלי שיקבל צ'ק מקרן סקויה – תהיה לו סיבה לעבור". זה כבר נשמע ממש כמו מחאת ההייטקיסטים שהודיעו שיעזבו את הארץ. אבל דברת לא השאיר את הקהל במתח רב מדי, הוא פשוט קרא להחליף את ממשלת הימין וללכת לבחירות עכשיו: "אז מה עושים? צריך לייצב את הביטחון, ללכת לבחירות, לבחור ממשלה חדשה ולהחזיר את האמון של האזרחים במדינה, ולאחר מכן לבנות תוכנית אסטרטגית לכלכלה ולחברה", הודיע דברת לקהל, והמשיך להשתלח בממשלה: "המלחמה חשפה חולשה עמוקה במוסדות המדינה: במערכת הפוליטית, השירות הציבורי, הצבא – ראינו חברה אזרחית מדהימה שהולכת ומתגייסת, אבל המוסדות לא תפקדו… אם המלחמה תיגמר ולא תהיה תחושת ביטחון ולא נמצא תיקון פוליטי שיגרום לאנשים להאמין במוסדות המדינה ובשירות הציבורי – לא תהיה כאן כלכלה צומחת".

אוקיי, אז המשקיע הגדול ביותר במפלגה החרדית החדשה הוא למעשה קפלניסט מובהק. המשקיע הגדול השני הוא לא פחות בעייתי, לכל הפחות בריח שנאת הדת והחרדים שנודף מריאיון גדול שהעניק ל'כלכליסט' לפני ארבעה חודשים בלבד. דניאל חוסידמן, שבגיל 91 עסוק בעיקר בפילנתרופיה לאחר שגרף הון בעסקים, גאה מאוד בזהותו היהודית, אך באותה נשימה הוא חילוני שדוגל בערכים המכונים דמוקרטיה וליברליזם באופן קיצוני. עמדותיו ביחס לממשלה הן בהתאם, והוא לא מסתיר אותן.

"בימים אלה, כשהממשלה תוקפת בצעדיה את חיי החילונים הליברלים שהעיר הזאת מייצגת, החלטתי שאני רוצה לתמוך בפרויקט שקשור אליה", הוא מנמק את בחירתו לתרום הון דווקא לבית חולים בעיר תל אביב. לאחר מכן הוא מתאר את אחת התרומות הראשונות שלו בארץ, לפנימיית נווה מיכאל בפרדס חנה. כשהגיע לביקור ראשון במקום, אחז אותו הלם מסיבה משונה מאוד: "הגעתי וחשכו עיניי: כל הילדים דתיים עם כיפה! רציתי לעזוב", הוא מספר.

הקרן שלו, במסגרת עידוד "הדמוקרטיה" בישראל, תומכת במגוון פרויקטים למגזר הערבי: "אנחנו תומכים בתוכניות משותפות למנהלים יהודים וערבים, במכינה קדם־צבאית לערבים, במנהיגות בדואית. אם אתה רוצה מדינה בריאה, אתה חייב לתמוך במיעוטים".

בהמשך הוא מבהיר לאיזה צד של המתרס הפוליטי הוא שייך: "אנחנו רואים את הצעדים שעושה הממשלה, ואני מקווה שהיא תוחלף בקרוב", ומשחרר הצהרה דוחה במיוחד דווקא כלפי הציבור החרדי: "הבעיות העמוקות יותר בחברה הישראלית הן הימין הקיצוני וסבסוד החרדים. זו הבעיה מספר אחת של ישראל, לא איראן". התורם הגדול למפלגה החרדית חושב שהם בעיה חמורה יותר מאיראן – נתון בהחלט לא מיותר עבור המצביע החרדי. חוסידמן גם תרם לעמותות 'הלל' ו'יוצאים בשינוי' שתומכות ביוצאים בשאלה מהציבור החרדי, כחלק מהסיוע שלדעתו צריך לתת למגזר: "אבל זה אספירין, זה לא פותר את הבעיה". כשהוא נשאל על הפוליטיקאי שהוא תומך בו, התשובה שלו היא אביגדור ליברמן, והסיבה: "הוא יהיה חזק עם החרדים, ובשבילי זה השיקול מספר אחת".

אז מה היה לנו? מפלגת חרדים חדשים שממומנת בידי מיליונר שמזוהה עם עמדות קפלן, ומולטי־מיליונר שעמדותיו אנטי־חרדיות על גבול האנטישמיות. האם כאשר מוטי לייטנר, כאמור איש עתיר זכויות ורציני מאוד, החליט לפרוש או לא לפרוש מהמרוץ, הוא היה יכול לקבל את ההחלטה בראש צלול ובחופש מחשבה? או שאולי הוא היה מחויב לכוחות גדולים ממנו, שאומנם רוצים לשלב את החרדים בצה"ל, בשוק התעסוקה ובחברה, אך לא פחות מכך מצהירים שהם רוצים להחליף את ממשלת הימין, וקידום מפלגה שתשרוף קולות של חרדים ימניים הוא כלי שרת מצוין לכך?

את התשובה נתן ישראל שוויבל, רואה חשבון חרדי שהיה שותף להקמת סיעת 'דרך' בעיר בית שמש יחד עם לייטנר, ובימים האחרונים היה מעורב במגעים מול לייטנר כדי להביא לפרישתו. "מוטי הוא אדם מיוחד ומוכשר מאוד, אבל זה לא תלוי בו לצערי. הוא לא מחליט. במפלגה יושבים 'בורד' ותורמים, ככל שחולף הזמן ברור שלא הוא זה שמקבל את ההחלטות. אנשים שניהלו איתו מגעים משני הצדדים חזרו עם אותה תחושה, שהאירוע זה לא מוטי אלא הבורד. צריך להשפיע על הבורד, שנטוע במחוזות אחרים".

לייטנר עצמו התארח השבוע באולפן בשבע, והתייחס לטענות: "מי שעומד עם הכסף מאחורינו אלו יהודים דתיים, חרדיים, ימניים, שתרמו היום ובעשרות השנים האחרונות לעולם התורה, הכוללים, ישיבות וחסידויות. אפשר לראות את כולם במסמכים באתר מבקר המדינה. לצידם, גם אנשים שבעשרות השנים האחרונות – ובדקתי – מושקעים בארגוני צדקה, רווחה וחסד בחברה החרדית, ועוסקים בבינוי וטיפוח הכלכלה.

"יהודים כמו שלמה דברת, אנשים כמו משפחת קוקרמן – משפחה ימנית מאוד, ואפילו הנגיד ואיש החסד חוסידמן, שפרסמו בשבועות האחרונים דברים שהוא אמר או עשה או התבטא. זה יהודי שתורם בשנים האלה בניינים ליד שרה ולארגוני צדקה נוספים. מה שטוב לארגוני צדקה וחסד, מה שטוב לגדולי תורה, לחסידויות, מה שטוב לישיבות – טוב גם למפלגת הציבור החרדי". את הראיון המלא ניתן למצוא באתר בשבע.

כאמור, בין שלייטנר פרש ובין שלא, האירוע כולו אומר דורשני. על "שידוך" כזה אומר חרדי אמיתי: "ספאסט נישט".

אבן מאסו המשפיענים

הנה סיפור שאירע השבוע ועבר מתחת לרדאר התקשורתי: קבוצת משפיענים מכמה מדינות בעולם יצאה לסיור מטעם עמותת 'רגבים' בכפר תורמוס־עיא בבנימין. 'רגבים' מקיימת סיורי הסברה מסוג זה מעת לעת, במטרה לנפץ דרך משפיענים מהעולם את שקר "הכיבוש" ואומללותם של "הפליטים" הפלשתינים שנאנקים בחיי עוני תחת ידה של ישראל. הסיורים חושפים את המשפיענים לחיי הרווחה, העושר והיוקרה שלהם זוכים רבים מערביי יהודה ושומרון, כאלה שיהודי ממוצע ביישוב סמוך רואה רק בחלומותיו. הכפר תורמוס־עיא, דרומית לשילה, הוא אחד הבולטים ברמת החיים הגבוהה: ארמונות פאר, חווילות ואחוזות יפהפיות נשקפות כבר מהכביש הראשי אל מי שחולף על פני הכפר. רבים מהתושבים הם למעשה בעלי אזרחות אמריקנית, חלקם בנו את הבתים הללו כבתי נופש או קיץ.

הסיור הנוכחי של רגבים כלל כ־11 משפיענים, בהם גם חברת מפלגת 'עמך ישראל' פלר חסן־נחום. השיירה מנתה שלושה כלי רכב, שבהם נהגו אנשי 'רגבים'. הסיור התחיל בכפר מוח'מוס בבנימין, שם התנהלו העניינים על מי מנוחות. המשפיענים צילמו בכפר, התרשמו וקיבלו הסברים, תוך שתושבים אפילו מנופפים להם לשלום.

כשנכנסה השיירה הקטנה לתורמוס־עיא הייתה זו שעת צהריים עמוסה בעוברים ושבים, וילדים שסיימו את לימודיהם בבתי הספר. שלושת הנהגים קלטו את ההמון מסביבם, ששידר עוינות מסוכנת. הם ביקשו לסובב את כלי הרכב ולצאת מהכפר כדי לא לסכן את אורחי הסיור. אבל אז הם נתקלו ברכב ערבי שחסם את דרכם והודיע כי לא יאפשר להם לצאת.

הנהג של 'רגבים' ניסה לפייס את הערבי, הסביר שמדובר בתיירים, אך ללא הועיל. מדריכי הסיור הבינו שאין ברירה, לחצו על דוושת הגז ועקפו את הרכב במהירות לכיוון היציאה. אבל אז הם נקלעו לשדרה הראשית, ההומה אדם. מאה מטרים לפני היציאה מהכפר התגודדו סביבם עשרות תושבים בצעקות וקריאות להסתלק. אבל ההמשך היה גרוע יותר: שלושת הנהגים זיהו קבוצת נערים ערבים אוחזים אבנים וסלעים בידיהם, מוכנים לטווח את כלי הרכב. אחרי היסוס קצר הורה רכז השטח של רגבים, רועי, שנהג ברכב: להוריד ראשים! כל הנהגים סחטו את דוושת הגז החוצה מהכפר, אבל לא הצליחו להימלט ממטר האבנים והסלעים שפגע בהם. רכב אחד ניזוק בפח, באחר נשברו זגוגיות החלונות, ואחת הנוסעות נשרטה קלות מאבן. כך עברו הרכבים בזה אחר זה את הלינץ' המקומי, וחמקו בטיסה אל צומת שילה.

כוחות מד"א וצה"ל חברו אליהם, בצה"ל תחקרו והבטיחו להיכנס לכפר ולטפל בפורעים. המשפיענים מרחבי העולם יצאו מזועזעים עד עמקי נפשם מהחוויה הקשה, ומיהרו לשדר אותה לעוקביהם ביבשות השונות. ובינתיים, בערוץ הרשמי של הכפר חגגו את הלינץ' בסיור המשפיענים, ולא התאמצו להסתיר את הניחוחות האנטישמיים: "כניסה לתורמוס־עיא אינה כמו יציאה ממנה, כלבי הגבעות! יחי תורמוס־עיא עם אנשיה הנאמנים!", עודדו אנשי הכפר את הפורעים בלהט. ברקע התנגן שיר הלל לרב המרצחים יחיא עיאש.

המקרה הזה היה רק אירוע אחד מתוך רשימה ארוכה של אירועי טרור שחוללו השבוע פורעים ערבים ביהודה ושומרון בחסות עונת המסיק. אף מפקד מחוז במשטרה, אלוף פיקוד או שר בקבינט לא התפנה לחשוב על מבצע אכיפה נחוש נוסח 'עלה של זית' שימגר את המתקפות האלימות. אלימות, הרי, היא מושג ששייך למתנחלים בלבד.

לתגובות:

[email protected]

 

 

 

מה לקרוא עכשיו