בניין אחד, 8 דיירים שנרצחו בפיגועים שונים

כלפי חוץ הוא בניין ככל הבניינים עם ארבע קומות ודשא בכניסה. ואולי לא בדיוק ככל הבניינים, אלא ישן מרובם בכמה עשרות שנים. אבל בתוככי האבן הירושלמית שמצפה אותו, במדרגות מהזן הישן, במעקה הברזל בחדר המדרגות ובאוויר הקריר והיבש שנושב בכניסה, יש כנראה איזה לב פועם ואיתן שאיפשר לבניין הזה להמשיך לעמוד על תילו קרוב לחמישים שנה, על אף שליווה למנוחת עולמים לא פחות משמונה מדייריו שנרצחו בפיגועי טרור אכזריים.

את בניין 35 בקריית ארבע, מהראשונים שנבנו בעיר הסמוכה לחברון, אני מכירה היטב. ביקורים רבים אצל דודי ודודתי בקומה ארבע הפכו לחלק מנוף הילדות והבגרות שלי. לפני שהיינו מגיעים מתנשפים אל הדלת, היינו חולפים בקומה שמתחת על פני דלת כהה עם השלט "אהרון ומרים כהן". מרים כבר הלכה לעולמה לאחר שנפטרה ממחלה, והשבוע היה אהרון לקורבן הטרור השמיני במספר מהבניין הזה.

הפיגוע הרצחני שאירע ביום שלישי בצומת גוש עציון גבה את חייו של אהרון כהן, ששכנתו הקרובה רות בן פינחס, דודתי, ספדה לו השבוע בתום שכנות קרובה ונאמנה של יותר מ־40 שנה: "איש תמים, טוב וישר. תמיד מוכן לעזור. הוא היה מגיע אלינו לבצע תיקונים ולעזור בבית בכל דבר שנצרך. בלי תשלום, בשקט, גם אם העבודה הייתה ממושכת. הוא היה אבא וסבא למופת, וראוי לציין גם את החלטתו מאז יצא לפנסיה – הוא ישב ולמד בכולל מדי יום, בהתמדה, בפשטות וצניעות, לאחר תפילת ותיקין". 

כהן הוא כאמור האחרון בשרשרת הקורבנות של בניין 35. ראשון היה יהושע סלומה הי"ד, בחור שעלה לבדו מדנמרק לישראל בגיל 19. מתוך השתוקקות להיות שותף בבניין חברון הצטרף לישיבת ניר, שהייתה אז חלוצת ההתיישבות בעיר. הוא התגורר באחת מדירות הישיבה בבניין 35. בי"ג בשבט תש"מ יצא יהושע לקנות מפירות ארץ ישראל לקראת ט"ו בשבט. בעודו מסתובב בשוק בחברון, התקרב לעברו מחבל חמוש וירה בו למוות מטווח אפס. יהושע היה אז בן 23 בלבד.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת חגית רוזנבאום המדיניות שמפלה לרעה יישובים יהודים בגליל נעצרה. בינתיים

עוד מאת חגית רוזנבאום מתמחים ממוסדות תומכי חמאס יטפלו בישראלים באיכילוב

חלפו 16 שנה. בבניין התגורר בשכירות זוג צעיר עם שני פעוטות: אפי וירון אונגר, וילדיהם דביר וישי. ירון היה רכז פר"ח, אפי הייתה מאיירת (מוכרת מסדרת הקומיקס הפופולרית לילדים 'דביר'). בכ"ג בסיוון תשנ"ו נסעו אפי, ירון והתינוק ישי לכיוון בית שמש. סמוך למושב גפן ירו עליהם מחבלים מהכפר צוריף מתוך רכב ונמלטו. אפי וירון נרצחו במקום, התינוק ישי ניצל בנס.

בקומה התחתונה של הבניין התגורר זוג מבוגר יותר, שילדיו כבר נשואים. ההורים אנשי תורה וחינוך ידועים בקריה: הרב אלי הורוביץ, רב בישיבת שבי חברון, והרבנית דינה הורוביץ, מחנכת באולפנת קריית ארבע. בליל שבת, בחודש אדר ב' תשס"ג, חדרו מחבלים את הגדר של קריית ארבע כשהם מחופשים ליהודים דתיים בבגדי שבת, ופתחו במסע ירי. בשיאו של מסע הרצח פרצו המחבלים אל דירת משפחת הורוביץ בקומת הקרקע, שם סעדו בני הזוג סעודת שבת משפחתית. הם רדפו אחריהם מחדר לחדר ורצחו אותם. את הדי היריות מאז זוכרים גם השכנים מהקומות העליונות.

בצוהרי יום שישי, בחודש כסלו תשע"ו, יצאו שבעה מבני משפחת ליטמן מביתם – בניין 35 בקריית ארבע. הם נסעו חגיגיים ונרגשים ליישוב מיתר לשבת החתן שלפני חתונת הבת, שרה תחיה. סמוך ליישוב עתניאל נתקל הרכב המשפחתי במארב, משם ירה עליהם מחבל שרצח את אבי המשפחה, הרב יעקב ליטמן, ובנו נתנאל בן ה־18.

השבוע, כאמור, היה אהרון כהן האחרון בסדרת הנרצחים של בניין 35 בקריית ארבע. השכנה רות בן פינחס, אולי הוותיקה ביותר בבניין כיום, חוותה כל אחד מהאירועים הקשים הללו מקרוב מאוד, אבל מסרבת ליפול לחולשה. כשאני שואלת אם אין כאן יותר מדי קורבנות בשביל בניין אחד, היא משיבה נחרצות: "אין דבר כזה יותר מדי. כשאתה בא אל המקומות האלה מתוך השקפת עולם ברורה, מתוך הגדרה חד־משמעית מי מנהל את העולם ומה עמודי התווך של קיומנו, אז אין יותר מדי. יש תהליך שיש בו קטעים מרוממים ומדהימים, ויש בו קטעים קשים וקורעי לב. אבל אם נתבונן על כל זה במבט אמוני שמבין שאנחנו בתהליך, אז אין יותר מדי. שואבים כוח מרגעי הרוממות אל רגעי הכאב. אנו מאמינים בתהליך שיוביל אותנו למשהו עוד יותר טוב ועוד יותר טוב".

בת שבע סדן, בתם של הרב אלי ודינה הורוביץ הי"ד, לא הספיקה לחוות הרבה מדי מחיי השכנות בבניין, אבל מבקשת לציין לשבח את רוחם המיוחדת של אנשי המקום: "אנשי קריית ארבע הם אנשים מיוחדים, גומלי חסדים, מכניסי אורחים ומלאים רצון לטוב. קריית ארבע היא מקום של קדושה ושל תורה, אנשים שחיים את החיים מתוך אמונה בצדקת הדרך. אנשים שסופגים מאבות האומה מוסר ואמונה ונכונות להילחם על דבר ה׳. אלו אנשים שגם שנים של טרור ופיגועים לא מחלישים את רוחם".

עדי דוד, אחותה של אפי אונגר הי"ד, מעדיפה לא להיסחף ל"מיסטיקה", כלשונה, לגבי הבניין המסוים. "אני לא מאמינה בצירופי מקרים, כי אין מקרה. זה פשוט קריית ארבע, אז יש הרבה נרצחים לצערנו. זה לא בגלל הבניין המסוים אלא בגלל הארץ המסוימת שאנו חיים בה, והעיר קריית ארבע שהיא שלנו, קניין אבותינו, ובכל זאת אומות העולם אומרים שהיא גזולה בידינו".

בדירתם של הרב אלי ודינה הורוביץ הי"ד מתגורר כיום חבר מועצת קריית ארבע אהרון מרואני. גם הוא הכיר היטב את הנרצח אהרון כהן, ומבכה את לכתו של השכן האהוב ונעים ההליכות. אבל על אף המכות שספג בניין 35, מרואני מבהיר שהרוח לא נשברת: "אני גר בבית שבו חיו הרב אלי ודינה הורוביץ הי"ד, ואני גאה מאוד לחיות בבית שלהם. זה בית שספג הרבה מאוד. גם הבניין ספג וסופג, זה בניין קדוש ומופלא. האירועים האלה רק מחזקים ומקדשים את הבניין הזה. אנחנו נהיה חזקים ועוד יותר חזקים מכל דבר כזה. זה יחזק את ידינו להילחם ולנצח במלחמה בת אלפיים השנים הזאת".

לא סומכים את ידיהם

כבר זמן רב לא נשמע רב ראשי מכהן מדבר נגד מוסד ממלכתי בתוקף שכזה. הדברים שאמר הראשון לציון הרב דוד יוסף בעצרת לציון מאה שנים לישיבת מרכז הרב בשבוע שעבר, היו מהולים בכאב כשם שהיו מהולים בביקורת. החגיגיות שעמדה באוויר לא הכינה את עצמה למתקפה כה חריפה על שופטי בית המשפט העליון, אולם חיש קל ההפתעה הומרה במחיאות כפיים סוערות.

הרב סיפר כי נחת לאחרונה מסיור בארגנטינה, ומיד קיבל "בשורות קשות", כלשונו. "בג"ץ נוטל לעצמו סמכות לא שלו, רבותיי!" קרא הראשון לציון בכאב, וסיפר כיצד בעתירה שעסקה בדרישתם של ארגוני נשים לאפשר לנשים לגשת למבחני הסמכה לרבנות, לא אפשרו השופטים לרבנות הראשית אפילו את הצעד הבסיסי בסדרי הדין של הצגת עמדתם בפני בית המשפט: "לפני כמה ימים הם דחו את הבקשה שלנו, הרבנים הראשיים, לקיים דיון נוסף בנושא של מבחנים לנשים. הם לא שמעו את העמדה שלנו. ביקשנו בסך הכול 'שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק' – אם אתם שופטי צדק, תשמעו את שני הצדדים. ההחלטה שלהם ניתנה במעמד צד אחד", גילה הרב, וזעק: "הלזה ייקרא צדק, רבותיי?! הלב כואב. הם דורכים על הרבנות ברגל גסה, הם כבר לא מתביישים. החלטה אחרי החלטה הם מחליטים, ותמיד נגדנו".

ביום שלישי שעבר החליט נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, לדחות את בקשת הרבנות הראשית בעניין מבחני הרבנות לנשים. תחילתה של העתירה בשנת 2019, אז עתר ארגון 'עתים', בשם מספר נשים לומדות תורה, בדרישה כי הרבנות הראשית תאפשר להן לגשת למבחני הרבנות בשווה לגברים. המבחנים הללו הם שער הכרחי כדי לקבל סמיכה לרבנות, על אף שהעותרות לא הביעו בקול רם שאיפה לקבל סמיכה בשלב זה.

הגלגול האחרון של העתירה, לאחר שבית המשפט פסק כי יתאפשר לנשים לגשת למבחנים, היה בקשה של הרבנות הראשית לכל הפחות לצמצם את נושאי המבחנים שאליהם ייגשו נשים להלכות שבת ונידה. בשבוע שעבר דחה נשיא העליון את הבקשה, והורה לרבנות לקיים את הפסק המקורי במלואו בלי עיכובים.

על רקע זה, בין השאר, אמר הראשון לציון את דבריו הנוקבים, והודיע באותו מעמד כי יקיים כינוס חירום של הרבנות הראשית בנושא. השבוע התאספו חברי מועצת הרבנות הראשית והביעו מחאה חריפה על התערבות בג"ץ בעניינים הלכתיים, המצויים בסמכות הרבנות הראשית על פי חוק מועצת הרבנות הראשית. בפרט התייחסו להחלטת בג"ץ האחרונה, שמחייבת לאפשר לנשים לגשת למבחני הרבנות.

בהודעת תגובה רשמית להחלטת בית המשפט קבעו הרבנים הראשיים וחברי המועצה בתום הכינוס כי "כל ענייני הבחינות והסמכה הינם בסמכות הרבנות הראשית בלבד", רוצה לומר: לא בסמכות שופטי בג"ץ. בהמשך חידדו הרבנים כי הבחינות בוחנות רק ידע תורני ואינן מקנות זכאות להסמכה כלשהי מטעם הרבנות הראשית. "לצורך מתן כושר לשאת בתפקיד רבני יש צורך בקיום תנאים נוספים, כמו מספר שנות לימוד, בחינת אישיות והתאמת אורח החיים לתפקיד הרבני". רוצה לומר: הנשים שתיגשנה למבחני הרבנות על פי כפיית בג"ץ, כנראה לא תזכינה לסמיכה של הרבנות הראשית גם אם תעבורנה את המבחנים. הקריטריונים המדוברים יגובשו בוועדה שתקים הרבנות הראשית, והמלצותיה יוגשו למועצה.

נוכח כפיית בג"ץ בנושא מבחני הרבנות, התרחשה כנגדה השבוע התפתחות חיובית במליאת הכנסת, כאשר זו אישרה בקריאה שנייה ושלישית את השבת הסמכות לבתי הדין לדון בדיני מזונות הילדים. זאת לאחר פסיקת בג"ץ לפני כמה חודשים ששללה מבתי הדין סמכות זו, על אף לשון החוק. הצעת החוק ניתנת כהוראת שעה למשך שנתיים.

בשבוע שעבר אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את חוק הבוררות של חבר הכנסת גפני, אשר יחזיר לבתי הדין את הסמכות שנגזלה מהם בידי בג"ץ לדון בעניינים אזרחיים. חוקים נוספים שאמורים להשיב סמכויות נוספות נמצאים בשלבי הכנה וחקיקה שונים.

לתגובות:

[email protected]