דילוג לתוכן הראשי

העדכונים של בשבע, ישירות אליכם

בוחרים ערוץ אחד — ומקבלים רק את מה שחשוב.

ערוץ הוואטסאפ עדכונים נבחרים, בלי רעש קבוצת הוואטסאפ אותם עדכונים, בקבוצה ערוץ הטלגרם למי שחי בטלגרם
כלכלה

שר האוצר, תבחר בכלכלה – לא בפופוליזם

הכפלת הפטור ממע"מ משמחת את הצרכנים, אבל יוצרת עיוות כלכלי שעולה לנו ביוקר. את הפטור צריך לבטל לגמרי, לא להגדיל אותו

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. צילום: מאיר אליפור
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. צילום: מאיר אליפור

ב־1 בינואר צפוי להיכנס לתוקף צו המרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי מסכום של 75 דולרים לסכום של 150 דולרים, כך הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בצו שפורסם על ידי משרד האוצר להערות הציבור.

הודעה זו גרמה לתגובות מעורבות ברשתות ובתקשורת לגבי נכונות המהלך. צרכנים רבים שמחו על ההזדמנות לרכוש יותר מוצרים בזול באינטרנט מאתרים כמו אמזון ועליאקספרס, ורק התרעמו שהצו נכנס לתוקף אחרי חגיגות הרכישה של בלאק פריידי. לעומתם איגוד לשכות המסחר והתאחדות התעשיינים זעמו על ההכרזה וטענו לפגיעה בבעלי העסקים הישראלים.

הכעס של אלו המייצגים את בעלי העסקים הישראלים נובע מכך שפטור ממע"מ ביבוא אישי יוצר אפליה של עסקים מקומיים לעומת עסקים דומים בחו"ל. בעוד שצרכן שמזמין פריטים עד סך של 75 דולרים ביבוא אישי באינטרנט מעסק בחו"ל נהנה מפטור בגובה 18%, בעל העסק הישראלי מחויב לשלם את המס, וכך המחיר שלו מחויב להיות גבוה יותר בלי שום סיבה. הרחבת הצו ל־150 דולרים תכפיל למעשה את האפליה ותפגע במכירות של עסקים אלה.

על פי אומדן שנעשה על ידי חברת סמקאי אסטרטגיה, סך הפדיון ביבוא אישי בשנת 2024 עומד על כמעט 15 מיליארד שקלים. אם נשתמש בנתון הזה ונצליב אותו עם מחקר שעשתה חברת EY באוסטרליה לגבי ההשפעה של הפטור ממע"מ ביבוא אישי, נוכל להגיע לפגיעה של יותר מ־3.5 מיליארד שקלים בפדיון העסקים המקומיים בתרחיש שמרני, ובתרחיש קיצון אף יותר מ־10 מיליארד שקלים.

אולי יעניין אתכם

אם כן, מובן למה נציגי בעלי העסקים בישראל זועמים. אך לכאורה מדובר כאן בהעדפה של הצרכנים הפרטיים על בעלי העסקים, שכן הירידה בפדיון של העסקים מסמלת בחלקה את החיסכון של הצרכנים. האומנם?

כבר בשנת 2024 עלה הפטור ממע"מ למשלמי המיסים 850 מיליון שקלים, זאת אומרת שלא נגבו מיסים בסכום הנ"ל. הכפלה של תקרת הפטור ממע"מ תביא לכל הפחות לאובדן של 1.7 מיליארד שקלים במיסים, ומיסים אלו יצטרכו להיגבות ממקומות אחרים, כמו הצרכנים הישראלים ששמחו על הגדלת הפטור. אז הצרכן הישראלי יחסוך באינטרנט אך יצטרך לשלם יותר מיסים.

יתר על כן, שיעור הרכישות באינטרנט גבוה בעשירונים הגבוהים (בעלי ההכנסה הגבוהה) יותר מבעשירונים הנמוכים. לפיכך הגדלת הפטור על רכישות באינטרנט מחו"ל צפויה לתת הטבת מס גבוהה יותר לבעלי הכנסה גבוהה יותר, ובכך למעשה יוצרת נטל מס גבוה יותר על השכבות הנמוכות.

במדינות שונות ברחבי העולם כבר הבינו את הבעיה, והפטור ממע"מ על רכישות מחו"ל צומצם ואף בוטל כליל. באיחוד האירופי ובאוסטרליה, לדוגמה, אין בכלל פטור כזה ממע"מ. החריגה היא ארצות הברית, שבה יש תקרה של 800 דולר לפטור, וכדי להגן על העסקים המקומיים מטילה ארצות הברית מכסים בשיעורים משתנים על מדינות בעולם. גם אם למדינת ישראל היה את הכוח הכלכלי של ארצות הברית, אין סיבה לעוות את המשק משני כיוונים מנוגדים כפי שנוהגת ארצות הברית כיום.

שנת 2026 תהיה שנת בחירות. צעד כזה, שהצרכנים ירגישו באופן מובהק, עשוי לסייע לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' לגייס תמיכה בקלפי. אך המחקר הכלכלי ומדינות העולם הבינו שיש לבטל את הפטור, ועל כן יש לקרוא לשר האוצר: בחר בכלכלה, לא בפופוליזם.

הכותב הוא כלכלן, בוגר תואר שני בחשבונאות ומנהל כספים בחברות מסחריות

מה לקרוא עכשיו