פגישת נתניהו-טראמפ היתה מלבבת, אך לא סיפקה תשובות

הרבה ציפיות מחד וחששות מאידך ליוו את פגישתם של הנשיא טראמפ וראש הממשלה נתניהו בביתו של טראמפ, באחוזת מאר א־לאגו בפלורידה. למפגש בין השניים קדמו כמה שבועות שבהם נדמה היה שישראל וארצות הברית לא משדרות על אותו הגל בכל הקשור לזירת המזרח התיכון ולאתגרים שישראל צריכה להתמודד איתם. בדרג המדיני אף היה חשש גדול שהנשיא האמריקני יכפה את עמדות הממשל על ישראל. בסופו של דבר הפסגה הסתיימה עם יותר שאלות פתוחות מאשר מסקנות ברורות.

בחלק של המסקנות הברורות, אחד הדברים העיקריים הוא שאין שום מתיחות אישית בין טראמפ לנתניהו. למעשה טראמפ הרעיף על נתניהו שבחים רבים, במיוחד כשנשאל על ידי העיתונאים על בקשת החנינה שהגיש נתניהו לנשיא הרצוג. כזכור, בנאומו של טראמפ בכנסת לאחר עסקת החוטפים שהובילה לסיום המלחמה העצימה נכון לשלב זה בעזה, הוא קרא לנשיא הרצוג לחון את נתניהו. בתשובה לשאלת העיתונאים אמר טראמפ כי "לו היה ראש ממשלה אחר בישראל בזמן המלחמה, פחות אמיץ או יותר טיפש מנתניהו, ויש הרבה טיפשים, ישראל לא הייתה קיימת היום".

למרות הדברים החמים בין טראמפ לנתניהו, שהתבטאו גם בהחלטה הישראלית ליצור קטגוריה חדשה בפרס ישראל לאנשים שתרמו תרומה חשובה לעם היהודי ולהעניק את הפרס השנה לנשיא טראמפ בתחום השלום, בפועל התגלתה שורה של אי הסכמות בין המדינות. למעשה, למעט בסוגיית איראן, נראה לפי הצהרותיהם לתקשורת של שני המנהיגים כי כמעט בכל נושא אחר שורר חוסר הסכמה ביניהם.

הסוגייה העיקרית שנידונה, וממנה חששו ביותר לפני הטיסה של נתניהו, היא סוגיית עזה. בישראל יודעים כי בבית הלבן רוצים להמשיך להתקדם בכל המרץ עם תוכנית טראמפ, כלומר לעבור לשלב ב' שלה. המטרה בירושלים הייתה להוציא הצהרה מטראמפ כי ההתקדמות לשלב ב', שכוללת את תחילת שיקום הרצועה, לא תתרחש לפני פירוקו המלא של חמאס מנשקו והחזרתו של החלל החטוף רן גואילי. בתחום הזה, ההצהרות של טראמפ היו מעורפלות למדי.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אסף משניות השגרירות העשירית בירושלים: קולומביה חנכה הבוקר את שגרירותה החדשה בבירה

עוד מאת אסף משניות משרד התפוצות נגד מזכ"ל האו"ם: "הפך את האו"ם לאנטישמי"

בכל הקשור להחזרתו של גואילי, טראמפ אמר כי חמאס חייב לעמוד בהסכם ולעשות זאת, אך נמנע מלומר כי התקדמות התוכנית תלויה בכך. לעומת זאת, לגבי פירוק חמאס מנשקו התמונה הייתה מורכבת יותר. מצד אחד טראמפ הדגיש שוב ושוב שחמאס חתמו שהם יתפרקו מנשקם וכן שזה חייב להתרחש במהירות. "נציב להם תאריך קרוב שעד אז הם יצטרכו להתפרק מנשקם. אם לא יעמדו בו הם ישלמו מחיר מאוד מאוד כבד. אני לא רוצה שנגיע למצב הזה, אבל יכול להיות שלא תהיה ברירה", אמר טראמפ בשלב השאלות. אלא שכשנשאל במפורש לגבי נסיגת כוחות צה"ל משטחי הקו הצהוב שכרגע בשליטת ישראל, ואם הנסיגה לא תתרחש עד לאחר התפרקות חמאס מנשקו, אמר הנשיא האמריקני כי "אלה שני נושאים שונים שלא תלויים האחד בשני. אנחנו בדיון נפרד על הנושא". משמעות הדברים היא שבעיני טראמפ אין מניעה להמשיך לשלב ב' של תוכניתו, שכוללת עזיבת כוחות צה"ל את עזה, גם ללא פירוז הרצועה.

"החששות שאיתם הגענו לפגישה הזאת לא נרגעו. יש תחושה שמבחינת טראמפ הדבר החשוב ביותר הוא להתקדם בתוכנית, גם אם לא באמת עומדים ביעדים שהוא עצמו הציב. יש תחושה שסביבתו, בדגש על קושנר וויטקוף, מנסה לקדם פירוז פיקטיבי לרצועה", אומרים גורמים מדיניים ל'בשבע'.

כמה חופש פעולה יש כרגע לישראל ברצועה?

"המצב בעזה בעייתי. ראש הממשלה הגדיר את ההסכם שטראמפ יצר כהסכם אלסטי שנפעל כדי לעצב אותו לטובתנו. בשביל זה צריך להגיע למצב כמו בלבנון והסכם הפסקת האש שם. בלבנון אנחנו תוקפים לפי ראות עינינו, לא היינו צריכים להסביר למה חיסלנו את רמטכ"ל חיזבאללה. אבל כשחיסלנו את רמטכ"ל חמאס לפני כמה שבועות, פתאום היינו צריכים לתת הסברים. היינו צריכים לומר שחיסלנו אותו כי נפצעו לנו חיילים ברצועה. זה לא חופש פעולה כמו שאנחנו צריכים. אין לנו יד חופשית אם על כל צעד צריך לתת הסברים. זה מצב מאוד בעייתי. צריך להגיע לפחות למצב של לבנון, ועדיף למצב של יהודה ושומרון".

הגורמים המדיניים אף אמרו כי בכל הקשור לעזה, נתניהו הציג לטראמפ את המידע המודיעיני שיש בידי ישראל על שיקום יכולותיו של חמאס. חלק מהמידע גלוי לשלל מקורות, כולל הכוחות האמריקניים בקריית גת. חלק אחר הוא מידע שישראל היא שמחזיקה בו. בעיקרון, המידע המודיעיני זורם בקביעות בין ישראל לארצות הברית, ובישראל רצו להראות את המידע לטראמפ בצורה מוחשית. בין החומרים שהציג נתניהו לטראמפ ניתן למצוא את המידע על שיקום מערך המנהרות של חמאס, שהארגון כבר החל בו.

בישראל חוזרים ואומרים שחמאס יודע היכן קבור גואילי, והסיבה שהארגון אינו מחזיר אותו לקבר ישראל היא הרצון של חמאס למרוח זמן. "חמאס יודעים שכל עוד הם מעכבים את החזרתו של רן, הם יכולים לעצור את ההתקדמות לשלב ב' של העסקה שאמור להוביל לפירוקם. אז הם מנסים לקבוע עובדות בשטח – להתחמש מחדש, לבנות את התשתיות שלהם מחדש, להשיג שליטה מלאה על הציבור בעזה. כל הדברים האלה קורים כעת, ובקצב מהיר", אומרים גורמים בקבינט.

וכשטראמפ אומר שאם חמאס לא יתפרק מנשקו הוא יפורק בכוח, ושאפילו יש 59 מדינות שמעוניינות לעשות זאת, מדובר באשליה?

"בוודאי. הממשל האמריקני נמצא בשטח. הוא יודע בדיוק מה קורה בעזה. גם האמריקנים מבינים שהיחידים שבאמת יכולים לפרק את חמאס מנשקו ומעוניינים בכך הם אנחנו. לכן כל האמירות שיהיו כוחות זרים שיעשו זאת הם אשליה. זה ניסיון להוביל לפירוז פיקטיבי שרק ישאיר את האיום מעזה על ישראל חי וקיים".

הכוחות הזרים שאליהם טראמפ מכוון הם בעיקר הטורקים, שרוצים מאוד לשלוח חיילים לרצועת עזה. אלא שישראל עושה ככל יכולתה למנוע מצעד זה להתרחש. הגורמים המדיניים ששוחחנו איתם הביעו דאגה רבה מהדברים של טראמפ על ארדואן במהלך מסיבת העיתונאים. "מדובר במנהיג דגול, שלא זכה לקרדיט על תרומתו בסילוק אסד מסוריה. אפילו נתניהו מעריך אותו", אמר הנשיא האמריקני. כשנשאל אם כוחות טורקיים יהיו מעורבים בפירוז הרצועה, אמר טראמפ כי הוא היה רוצה שזה יקרה, "אבל זה תלוי בישראל".

התגובות בירושלים לדברים של הנשיא היו מעורבות. היו שסברו כי זו ההוכחה שטראמפ לא יכפה על ישראל תנאים ודרישות שהיא לא תהיה מוכנה להם. לעומתם, אחרים סבורים כי מאחורי ההצהרה הזאת מסתתרת החלטה שתפגע בישראל. "כוחות טורקיים זה עז. בפועל זה נועד כדי לאפשר להכניס כוחות של מדינות אחרות, שגם אותם אנחנו לא רוצים, כמו פקיסטן. לא יהיה אפשר לחגוג שהטורקים לא יהיו בעזה אם מישהו כמו הפקיסטנים כן ייכנס", אומרים הגורמים המדיניים.

עם ביידן היה יותר טוב

מישור נוסף שבו התגלעו מחלוקות כבדות בין וושינגטון לירושלים הוא קידום שליטת ישראל ביהודה ושומרון. בישראל היו מי שפנטזו על החלת ריבונות ביהודה ושומרון או הסכמה לצעד שכזה. תקווה זו הייתה מנותקת לחלוטין מהמציאות, לאור הווטו שהטיל טראמפ על הנושא לפני חודשים מספר. יש לזכור כי גם ראש הממשלה נתניהו עשה ככל יכולתו כדי למנוע החלת ריבונות על שטחי יהודה ושומרון, במהלך הניסיונות שהתגבשו בימין, הן מתוך הכנסת והן מחוצה לה, לקדם מהלך שכזה בקיץ האחרון.

במסיבת העיתונאים ניסה טראמפ לצמצם פומבית ככל הניתן את הפערים בין שני הממשלים, אך בפועל גם הנשיא האמריקני דיבר על חוסר ההסכמה בין ישראל לארצות הברית בנושא. "אנחנו לא מסכימים על כל דבר בנוגע ליהודה ושומרון. יש לנו הסכמה לגבי 90 אחוזים מהדברים. אני מאמין שגם בשאר הדברים נתניהו יעשה את הדבר הנכון", אמר טראמפ בהצהרה.

כפי שפרסמנו באתר 'בשבע' השבוע, בדרג המדיני מביעים אכזבה קשה מהתנהלותו של טראמפ בסוגיית יהודה ושומרון. גורמים ששוחחנו עימם אף אומרים כי ישנה אפילו הרעה מסוימת ביחס הממשל האמריקני ליהודה ושומרון לעומת ממשל ביידן. הגורמים המדיניים מוסיפים כי כל השינויים המהותיים שהתרחשו בשנים האחרונות באזור זה החלו עוד בממשל ביידן, ולא בממשל טראמפ.

"כבר אצל ביידן התחלנו את פרויקט החוות. בממשל הקודם התחלנו את הליך ביטול חוק ההתנתקות והחזרה לצפון השומרון, וגם הכשרת היישובים ביהודה ושומרון החלה כבר אז. אפילו צעדים דרמטיים ביותר, כמו ביטול חלקים מהסכמי אוסלו, התרחשו כבר אצל ממשל ביידן. כבר באמצע 2024 התקבלה החלטת הקבינט להפקיע מידי הרשות הפלשתינית את הטיפול בזיהומי סביבה ובשמירה על העתיקות בשטחי B. זה צעד דרמטי, שישראל פועלת לקידומו כל הזמן מאז, אבל הוא לא התרחש בימי טראמפ אלא בימי ביידן", אומרים הגורמים.

לצד האכזבה, בישראל מציינים כי ממשל טראמפ כמעט ולא מתבטא פומבית בכל הקשור ליהודה ושומרון, בניגוד לממשל ביידן שהטיל סנקציות על אזרחים ישראלים באזור זה. בירושלים מבינים כי ההתנגדות האמריקנית לשינויי מדיניות מהותיים ביהודה ושומרון נובעת מהרצון של האחרונים לראות את סעודיה מצטרפת להסכמי אברהם. באופן רשמי, הסעודים אומרים שהם לא יצטרפו להסכמי אברהם כל עוד אין התקדמות בסוגיה הפלשתינית.

בפועל, מדובר בתירוץ אחד מני רבים שבו משתמשים הסעודים בחודשים האחרונים כדי לעכב את קידום הצטרפותם להסכמי אברהם. כפי שחשפנו לפני כמה שבועות באתר 'בשבע', בקרב השלטון הסעודי התקבלה החלטה לעכב ככל הניתן את הצטרפותם עד לאחר הבחירות הבאות בישראל. הסיבה: חוסר הרצון הסעודי לתת לראש הממשלה נתניהו מתנה לפני הבחירות בדמות הצטרפותם להסכמים.

הסעודים, כך פרסמנו, מנסים להלך בין הטיפות. מצד אחד לעכב בשלל תירוצים את ההצטרפות להסכמי אברהם, ומצד שני להמשיך ולסגור עסקאות מול האמריקנים. כך למשל בחודש נובמבר התקיימה פסגה בוושינגטון בין טראמפ ליורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, ובמהלך ההצהרות לתקשורת הכריז טראמפ על השקעה בגובה של טריליון דולר בתעשיות אמריקניות. כמו כן, באותה פסגה הוחלט למכור לסעודים מטוסי F-35,  שעד היום היו רק בשירות ישראל בכל המזרח התיכון.

הסעודים אינם מעכבים רק את הצטרפותם שלהם להסכמי אברהם, אלא גם הצטרפות של מדינות נוספות שמעוניינות מאוד בקידום המהלך, ובראשן אינדונזיה. הסעודים לוחצים על האינדונזים שלא להצטרף להסכמים לפני שהם עצמם יעשו זאת, כאשר התירוץ האחרון של הסעודים לאי התקדמות במסלול ההצטרפות להסכמי אברהם הוא הכרתה של ישראל בסומלילנד בסוף השבוע שעבר.

כאמור, התחום העיקרי שבו נרשמו הסכמות הוא הנושא האיראני. גם בנושא זה, לפני פגישת השניים, היו מחלוקות. כבר שבועות אחדים אומרים בישראל בגלוי שיכול להיות שבקרוב יצטרכו מטוסי חיל האוויר לתקוף שוב באיראן. בבית הלבן פחות אהבו לשמוע זאת, אלא שלאחר הפגישה טראמפ כבר אמר דברים אחרים, ובראשם שיכול להיות כי ישראל וארצות הברית יצטרכו לתקוף מחדש באיראן.

המפתח נמצא באיראן

הדברים נאמרים בצל מחאות כבדות שמתרחשות באיראן נגד המשטר על רקע המשבר הכלכלי הכבד במדינה, וחמור מכך – משבר במים ובתרופות. אלא שהמשבר במים ובתרופות מתרחש בזמן שאיראן מעבירה ציוד רפואי רב לחיזבאללה, שחלקו נתפס כשלל על ידי ישראל במלחמה.

"בתוך התיקים עם הציוד הרפואי שאספנו לאורך המלחמה בלבנון ניתן למצוא שורה ארוכה של ציוד רפואי, ובדגש על תרופות ממש, שמיוצרות באיראן. מה שראינו לאורך המלחמה זה שבמקום שהציבור האיראני שמשווע לתרופות הללו יקבל אותן, חיזבאללה מקבל אותן. יש פה בחירה ברורה של איראן לתמוך בארגון טרור על חשבון האזרחים שלהם", אומר סגן־אלוף (מיל') עידן שרון קוטלר, מפקד היחידה לפינוי שלל בצה"ל.

השלטונות באיראן מנסים לדכא בכוח את המחאות, ואף פורסמו סרטונים שבהם נראים שוטרים איראנים יורים על המפגינים. במערב עדיין לא מוכנים להמר כיצד יתפתחו המחאות, לאור שורת המחאות הקודמות במדינה שאף שחשבו במערב כי יובילו לנפילת המשטר, בפועל זה לא קרה.

"אסטרטגית, שני המנהיגים רואים בסוגיה האיראנית מנוע מחולל של האירועים במזרח התיכון. מבחינת נתניהו וטראמפ, ברגע שסוגיית איראן תיפתר, שאר הבעיות באזור ייפתרו מאליהן גם כן", אומר ד"ר דן דייקר, נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון.

ונדמה שעבור הנושא האיראני, שעליו השניים מסכימים, ישראל צריכה לוותר פעם אחר פעם על האינטרסים שהיא רוצה לקדם בחזיתות האחרות.

"צריך להבין שאין ארוחות חינם. ברור שיהיה מחיר מסוים שישראל תצטרך לשלם בשביל לרתום את האמריקנים למתקפה נוספת באיראן. יכול להיות שהמחיר יהיה בעזה. עכשיו השאלה מה היקפי המחיר, באילו מקומות אפשר להתפשר ואיפה צריך לשים מחסום מאוד יציב. מה שאנחנו רואים זה שבסדר העדיפויות, נתניהו בחר שהנושא האיראני יהיה בראש הטבלה. זה לא ששאר הנושאים לא חשובים, אבל יש מדרג".

מה בעיניך המקומות שישראל יכולה להתפשר בהם?

"יש את סוגיית שיקום הרצועה לפני פירוזה. יש כמה שלבים לשיקום הרצועה. החלק הראשון הוא פינוי כל ההריסות. ייקח שנים לפנות את הכול בשביל שבכלל ניתן יהיה לבנות שם מחדש. לכאורה זה מקום שאפשר ללכת בו לקראת האמריקנים כדי להשיג מהם את האינטרסים האחרים שלנו, כי זה עוד לא שיקום אמיתי. זה גם המקום שבו אנחנו רואים שטורקיה כבר נמצאת בפנים. אבל כל עוד אלה לא כוחות חמושים טורקיים, לא בטוח שדווקא על זה אנחנו צריכים להילחם".

האם בשביל האינטרסים באיראן ישראל צריכה לוותר על הרצונות שלה ביהודה ושומרון?

"זאת בעצם שאלה שנוגעת להקמת מדינה פלשתינית. מדינה פלשתינית לא תקום. אפשר למצוא כל פעם תירוץ אחר למה זה לא יקרה, אבל היא לא תקום. כרגע אפשר להשתמש בתירוץ שמדובר בכך שהרשות צריכה לעבור רפורמות מרחיקות לכת, כמו שגם טראמפ אמר במסיבת העיתונאים, וכולנו יודעים שאת הסעיף הראשון בתנאים האלה היא לא יכולה לבצע. לכן הגישה שאני רואה את ישראל וארצות הברית פועלות בה בכל הגזרות במזרח התיכון היא מעין שיטת הסלמי – צעד אחר צעד מבצעים מהלכים שמובילים לשינוי מוחלט של המזרח התיכון, גם אם יש מקומות שצריך לוותר בהם בשביל לקדם את האינטרסים שהוגדרו על ידינו כמרכזיים ביותר".

בנקודה זו בדיוק ישנה ביקורת חריפה בקבינט על ראש הממשלה נתניהו. "כל עוד המשטר האיראני ימשיך להתקיים, האיום ממנו יתקיים. זה אומר שאנחנו תמיד נצטרך להתמודד איתו. אי אפשר בגלל זה לשעבד את שאר האינטרסים שלנו במזרח התיכון, ובמיוחד בחצר שלנו בעזה וביהודה ושומרון", אומרים בכירים בקבינט.

הצהרת כוונות בסומלילנד

"היכולת של טראמפ ונתניהו לשדר כלפי חוץ יכולת עבודה משותפת ותיאום כמעט מוחלט היא חוזקה מאוד גדולה שיש לקשר בין השניים. זה לא אומר שהם מסכימים על כל דבר. למעשה יש המון מחלוקות ביניהם", אומר רותם אורג, פרשן לענייני ארצות הברית, עורך בלוג ה'וושינגטון אקספרס' ומנכ"ל עמותת 'ליברל'.

בפועל, ישראל הצליחה להוציא מהמפגש הזה את מה שהיא קיוותה להשיג?

"לכאורה כן, הרי על פניו האמריקנים נתנו התחייבות לאור ירוק לתקיפה באיראן, אמרו שחמאס חייב להתפרק מנשקו, התחייבו להמשך המאמצים להחזרת רן גואילי, וכמובן התחייבו שלא יכפו נוכחות טורקית בעזה על ישראל. אבל השטן נמצא בפרטים הקטנים. נניח במה שקשור לתקיפה באיראן. ניתן אור ירוק לישראל, אבל האם האמריקנים ישתתפו בעצמם בתקיפה כמו שהיה במבצע עם כלביא? מה התנאים שבהם האור הירוק יינתן? יש הרבה מאוד שאלות שנותרו פתוחות. וזה נכון גם לגבי סוגיית עזה".

שינוי הכיוון ביחס לאיראן תמוה מאוד נוכח העובדה שטראמפ שוב ושוב חזר על כך שהתקיפה שם הייתה מאוד מוצלחת והובילה להכרעת פרויקט הגרעין.

"מה שכמובן אנחנו יודעים שהוא לא נכון, לפחות לא בצורה מלאה. זאת אחת הסגולות של טראמפ. אין לו בעיה לתת הצהרות שמנוגדות לחלוטין לכל ההצהרות הקודמות שנתן כאשר המציאות טופחת לו על הפנים, ובלי לחזור בו מאותן הצהרות קודמות. זה לא משהו שלילי אלא משהו פרגמטי. הבעיה היא שיש הרגשה כאילו נתניהו וטראמפ מוכנים ללכת למודל הסבבים מול איראן, וראינו שזה התפוצץ לנו בפנים בחזית העזתית".

איפה יש פערים בהצהרות של טראמפ לגבי עזה?

"לא בהכרח מדובר בפערים בהצהרות, אם כי גם זה בוודאי קיים, אלא לפעמים אלה פערים בין ההצהרות של טראמפ למעשים בשטח. נניח סיפור החזרתו של גואילי. הצהרתית טראמפ אמר לאורך כל התקופה, וזאת גם עמדתה הנחרצת של ישראל, שבלי החזרת גואילי לא יתקדמו לשלב ב'. אבל בשטח כבר התחלנו לראות צעדים שממחישים שזה כנראה לא המצב. גם ההתבטאויות במסיבת העיתונאים השאירו את הסוגיה הזאת מעורפלת, עם תחושה שבעיני האמריקנים הווטו בנושא כבר ירד. אותו דבר בסוגיית תחילת השיקום לפני פירוק חמאס. מי שהקשיב לכל הדברים של טראמפ ראה שלצד הטון המאוד נחרץ על פירוק הארגון מנשקו, הוא לא ממש כורך את זה כתנאי להתקדמות לשלב ב'".

בסוף הדברים האלה לא מקובלים על ישראל. אז אנחנו נראה את טראמפ כופה על ישראל מהלכים כאלה?

"זאת שאלה מעניינת. מה שכן צריך לשאול, וזה צריך להיות בבסיס של הדיון לגבי שלב ב', זה אם בכלל אפשר להמשיך אליו בלי תמיכת ישראל. הכוונה מבחינה מעשית. וכמובן, צריך לומר שהפשרות שטראמפ מציג היום מנוגדות להסכם 20 הסעיפים שלו, שהוא מאוד מתגאה בו. אבל מבחינת טראמפ המטרה היא להראות המשכיות בעזה, ויש לו אינטרס לסגור את המלחמה אחת ולתמיד".

עד כמה אפשר ללמוד מהצעדים של ישראל מול ארדואן – הפסגה המשולשת עם יוון וקפריסין וההכרה בסומלילנד, לעומת התמיכה המוחלטת בו בבית הלבן – כי ישראל לא מתכופפת לחלוטין לדרישות האמריקניות?

"זה כנראה אחד המבחנים הגדולים ביותר שיש לישראל כרגע. ישראל חייבת לעמוד על שלה ולא לתת לכוח טורקי להיכנס לעזה. זה חייב להיות יותר מסתם אמירה. זה צריך להיות עם איום אמיתי שאם הצעד הזה ייכפה על ישראל היא תשבש אותו, ואם צריך גם בכוח. צריך להמחיש נחרצות את המחיר של מהלך שכזה, וזה יכול להוביל את הממשל האמריקני להבין שלא כדאי לו להתאבד על הגבעה הזאת. אבל לצד זה ישראל גם צריכה להציב אלטרנטיבה. לא רק להגיד לא. לא לטורקים ולא לפקיסטנים. להגיד גם מה כן, שיהיה אפשר לעבוד איתו. נניח להגיד שכוחות אינדונזיים זה בסדר מבחינתנו, ואמירתיים זה הכי טוב. להראות שאנחנו לא רוצים להכשיל את המהלך, אלא רק לעמוד על האינטרסים שלנו בכל הכוח".

כמה ההכרה הישראלית בסומלילנד, אירוע כנראה חסר תקדים שבו ישראל נוקטת יוזמה מדינית אקטיבית, משרתת אותה כדי להראות שהיא תעמוד על האינטרסים שלה גם אם העולם, כולל האמריקנים בגלוי, לא תומכים בה?

"זה לחלוטין מהלך מהפכני שישראל נקטה, והוא מאוד משרת אותה. ראשית הוא מקבע את העובדה שישראל היא מעצמה אזורית שיכולה לעצב את המציאות במזרח התיכון בצורה שתשרת אותה, וגם יש לה צורך לעשות זאת. שנית, ישראל נכנסה לוואקום שלא היה נשאר זמן רב נטוש. זה כמו האמירה באותו קמפיין בחירות שאם לא הלכת להצביע למחנה שלך, בעצם נתת את הקול שלך למחנה היריב. מה שישראל עשתה כאן היה עיצוב של המפה הגאופוליטית מחדש, אבל עכשיו צריך לראות לזה המשכיות. ויש עוד נקודה חשובה – לא סתם צעד כזה נעשה רגע לפני הטיסה לפלורידה. זה נועד להעביר מסר גם לאמריקנים לאופן שבו צריך לראות את ישראל בשטח. וחשוב לומר, צעד כזה לא נעשה ללא עדכון מראש שזה יקרה לכל הפחות, בטח לא מול ממשל טראמפ".