סוגיות רבות ומסעירות שיש סביבן חילוקי דעות חריפים נמצאות על סדר היום הציבורי של מדינת ישראל ואזרחיה. רובן הגיעו לפתחנו בעקבות אסון 7 באוקטובר, אחרי שנתיים של מלחמה קשה ורבת חזיתות, ועם כניסתנו אל שנת הבחירות שבמהלכה תסתיים מתישהו כהונתה של הממשלה הנוכחית. בשבועות ובחודשים הקרובים יעלו להכרעה סוגיות כבדות משקל כמו כיצד תורכב ועדת החקירה לאסון הטבח בעוטף, האם ייחקק חוק שיסדיר את גיוס החרדים ומה יהיו מרכיביו, האם תיסגר תחנת הרדיו גלי צה"ל, ומי יהיה ראש הממשלה בקדנציה הבאה.
הציבור הדתי־לאומי, שרוב קוראי 'בשבע' נמנים עליו, מעורב ברוב הסוגיות הללו, ובעלי דעות שונות ומנוגדות מבקשים ומתיימרים לדבר בשמו ולייצג את דעתו. האם ארגוני מילואימניקים דתיים, שמנהלים קמפיין רב עוצמה ועתיר תקציב נגד חוק הגיוס שמציע חבר הכנסת ביסמוט, פועלים על דעת רוב הציבור שהם מתיימרים לדבר בשמו? עד כמה הציבור הדתי־לאומי מרוצה מתפקודן של מפלגות הימין, שרוב מכריע מתוכו הצביע להן בבחירות האחרונות? ומה חושבים הסרוגים על החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל, או על שאלת חידוש ההתיישבות בחבל עזה?
שאלות אלו ואחרות נבדקו השבוע בסקר שנערך מטעם 'בשבע' על ידי חברת 'דיירקט פולס' בראשות צוריאל שרון. את שאלות הסקר ותשובות הציבור אנו מניחים כאן לפניכם.
אולי יעניין אתכם
עוד מאת עמנואל שילה
גם לראש השב"כ מותר להקפיד על שמירת הלכה
עוד מאת עמנואל שילה
"עשינו המון, תנו לנו כוח להמשיך"
עוד בהמגזר הדתי
לזכרו של סרן דניאל פרץ הי"ד: נחנך "בית דניאל" לחיילים בודדים
עוד בהמגזר הדתי
נוער למען הקהילה: עשרות סוכות הוקמו עבור משפחות מילואים וקשישים
עוד מאת עמנואל שילה
האנשים שהביאו הישגים חסרי תקדים ראויים להכרת הטוב
עוד מאת עמנואל שילה
הרשימות לקראת הבחירות: שילוב של דמוקרטיה ושכל ישר
תומכים בחוק הגיוס
למרות הרושם שנוצר בתקשורת כאילו הציבור הדתי־לאומי, ששילם מחיר רב ונשא בעול כבד במלחמת התקומה, מתייצב בחזית המאבק נגד חוק הגיוס שמובילה הקואליציה – מתוצאות הסקר עולה תמונה אחרת. רוב הציבור הדתי־לאומי, 56 אחוזים, סבורים שהדרך הנכונה להגדיל את מספר החרדים המתגייסים לצה"ל היא חקיקה בהסכמה עם ההנהגה החרדית, הקמת מסגרות מותאמות לחרדים בצה"ל, ועידוד גיוס באמצעות תמריצים והסברה. רק 40 אחוזים סבורים שגיוס החרדים יושג בכפייה, מתוכם 7 אחוזים תומכים באפיק היד הקשה של מעצרים ומשפטים, בעוד 33 אחוזים מסתפקים בסנקציות כלכליות.
מפירוט התוצאות עולה כי שתי מפלגות המגזר התומכות בחקיקה מבטאות את עמדת רוב בוחריהן, כאשר 67 אחוזים ממצביעי רשימת הציונות הדתית ועוצמה יהודית בבחירות האחרונות תומכים באפיק החקיקה המוסכמת ולא באפיקי הכפייה. מעניין לציין שגם בקרב מי שמגדירים עצמם כשייכים לאגף הדתי־ליברלי יש רוב של 53 אחוזים התומכים באפיק ההסכמה והחקיקה, לעומת 43 אחוזים התומכים באפיקי הכפייה.
נתניהו לעוד קדנציה
למרות הכיפה שלראשו של נפתלי בנט, הציבור הדתי־לאומי נוטה לתמוך במועמדותו לראשות הממשלה בשיעורים נמוכים משמעותית מאלה שנותנים לו סקרים שנערכו בקרב כל אוכלוסיית המדינה. על פי תוצאות הסקר שלנו, בהתמודדות ראש בראש על ראשות הממשלה, בנימין נתניהו זוכה בתמיכת 71 אחוזים מהציבור הדתי־לאומי, ואילו בנט זוכה בתמיכת 17 אחוזים בלבד.
בהצבעה לכנסת הולך חלק הארי של הקול הסרוג אל מפלגות הימין בקואליציה הנוכחית: 27 אחוזים לליכוד, 24 אחוזים לציונות הדתית ו־16 אחוזים לעוצמה יהודית. מפלגתו של בנט מקבלת מהסרוגים 11 אחוזים, בעוד 12 אחוזים אומרים כי טרם החליטו למי יצביעו.
אין אמון בשופט עמית
איזו ועדת חקירה שתמונה לחקור את אירועי 7 באוקטובר תזכה לאמון רב יותר, ועדה שאת הרכבה יקבע נשיא בית המשפט העליון או ועדה שתורכב באופן שווה מנציגי הקואליציה והאופוזיציה, ברוח יוזמת החקיקה של חבר הכנסת קלנר מהליכוד?
גם בנושא הזה, לקולקטיב הדתי־לאומי יש דעה נחרצת. 66 אחוזים סבורים שהציבור ייתן אמון רב יותר בוועדה לאומית־שוויונית. רק 12 אחוזים סבורים כי ועדה שירכיב השופט עמית תזכה לאמון רב יותר.
נושא אחר הנוגע לבג"ץ ולנשיאו יצחק עמית הוא החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל, שהוקפאה בצו ביניים שהוציא השופט עמית. עמדת הציבור הדתי־לאומי בנושא הזה נחרצת למדי: 78 אחוזים תומכים בהחלטת הממשלה לסגור את גל"צ, ורק 14 אחוזים מתנגדים להחלטה ומעוניינים ששידורי התחנה הצבאית יימשכו.
ציון טוב למפלגות הימין
שאלה נוספת בחנה את מידת שביעות הרצון של הציבור הדתי־לאומי מתפקודן של שלוש מפלגות הימין בממשלה – הליכוד, הציונות הדתית ועוצמה יהודית.
מהתוצאות עולה כי רוב הציבור הדתי־לאומי מרוצה במידה כמעט זהה מתפקודן של שתי המפלגות שרצו ברשימה מאוחדת ונפרדו לאחר הבחירות – הציונות הדתית ועוצמה יהודית. כמעט 60 אחוזים מהציבור הסרוג העניקו ציון מצוין או טוב לתפקודן של שתי המפלגות (הציונות הדתית: 24 אחוזים – מצוין, 35 אחוזים – טוב; עוצמה יהודית: 25 אחוזים – מצוין, 33 אחוזים – טוב). 19 אחוזים העניקו לציונות הדתית ציון בינוני, 8 אחוזים ציון לא טוב ו־15 אחוזים ציון גרוע. לעוצמה יהודית העניקו 17 אחוזים ציון בינוני, 6 אחוזים ציון לא טוב ו־17 אחוזים ציון גרוע.
עד כאן התפלגות התוצאות בקרב הציבור הדתי־לאומי כולו. בקרב מי שהצביעו בפועל בבחירות האחרונות לרשימה המאוחדת של הציונות הדתית ועוצמה יהודית, התוצאות מחמיאות עוד יותר. 77 אחוזים מתוכם העניקו ציון טוב או מצוין לציונות הדתית, ו־72 אחוזים מהם העניקו ציון טוב או מצוין לעוצמה יהודית. בסך הכול עולה מהתוצאות שרוב ברור מקרב מצביעיהן של שתי המפלגות מרוצה מתפקודן.
לגבי מפלגת הליכוד, הציבור הדתי־לאומי מתלהב מעט פחות מביצועיה. 45 אחוזים מהסרוגים העניקו לליכוד ציון מצוין או טוב על תפקודו. 26 אחוזים סבורים שתפקודו בינוני. לא טוב – 10 אחוזים. גרוע – 19 אחוזים. עם זאת, בקרב הסרוגים שהצביעו לליכוד בבחירות האחרונות מצבו של הליכוד טוב בהרבה. 70 אחוזים מתוכם העניקו לתפקודו של הליכוד ציון מצוין או טוב.
לחדש את ההתיישבות בעזה
ולסיום, בדקנו מה חושבים בציבור הדתי־לאומי על חידוש ההתיישבות היהודית בחבל עזה בעיתוי הנוכחי. האם חזון חידוש ההתיישבות הוא בגדר משאלת לב לעתיד הרחוק מלהיראות לעין, או שמדובר לדעת הסרוגים בצעד נכון לעת הזאת? אם אפשר היה לחשוב שמדובר בנושא שנוי במחלוקת, תוצאות הסקר מלמדות על תמיכה גורפת. לא פחות מ־62 אחוזים בציבור הסרוג תומכים בחידוש ההתיישבות בעת הזאת בכל שטחי הרצועה. 16 אחוזים תומכים בחידוש ההתיישבות בצפון הרצועה בלבד, בעוד 22 אחוזים הביעו התנגדות לחידוש ההתיישבות ברצועה בעת הזאת.
******
המדגם נאסף ונערך על ידי דיירקט פולס בע"מ בראשות צוריאל שרון עבור העיתון בשבע, ב־29 בדצמבר 2025, באמצעות מערכת דיגיטלית בשילוב פאנל, בקרב 519 נדגמים בוגרים (18+) המהווים מדגם מייצג של המגזר הדתי־לאומי. טעות הדגימה הסטטיסטית 4.2% ± בהסתברות של 95%.
******
לתגובות:
