בשעה טובה ומאוד לא מוצלחת, חצי מפרשת רונאל פישר-רות דוד הגיעה לסיומה. נשיא בית המשפט המחוזי, השופט משה סובל, גזר את עונשו של עורך הדין רונאל פישר לאחר שהגיע עם הפרקליטות להסדר טיעון, שלא כלל הסכמות על העונש. בית המשפט החליט להסתפק בעונש של תשעה חודשי עבודות שירות. עד כמה מדובר בעונש קל ושערורייתי? עד המדינה רב־פקד ערן מלכה, שהסכים להעיד נגד רונאל פישר בתמורה להקלה משמעותית בעונשו, נשלח לשבע שנות מאסר. כלומר, עד המדינה קיבל הנחה ונענש רק בשבע שנות מאסר מאחורי סורג ובריח. הנאשם המופלל קיבל תשעה חודשי עבודות שירות.
השופט משה סובל כתב כי "כתב האישום המקורי תיאר את אחת מפרשיות השחיתות הציבורית החמורות שידעה הארץ". איך בסופו של דבר מפרשה כל כך חמורה הגענו לגזר דין של תשעה חודשי עבודות שירות לנאשם המרכזי? איך כתב האישום הוגש במאי 2015 והמשפט הסתיים רק בינואר 2026 (!!!), וגם זה הודות לכך שהצדדים הואילו להגיע להסדר טיעון? על כך, כאמור, בטור שלפניכם.
אנשים רבים לא מבינים איך קרתה השערורייה הזאת, ואיך רונאל פישר נחלץ מפרשה שהייתה אמורה לשלוח אותו לעשרות שנים בכלא. אני מקווה שהטור הזה יעזור במעט. למי שרוצה להעמיק אני ממליץ בחום לקרוא את גזר הדין המלא, באורך של 146 עמודים.
כרוניקה של עד מדינה
אולי יעניין אתכם
עוד מאת אבישי גרינצייג
הרפורמה המשפטית חוזרת. זה אולי צודק, אבל ממש לא חכם
עוד מאת אבישי גרינצייג
השופטים נגד הממשלה, שנותנת להם את כל הסיבות להיות נגדה
עוד במשפט
נתניהו וכ"ץ: מחבלים לא יוחזרו לבתיהם, בניגוד לפסיקת בג"ץ
עוד במשפט
העונה החדשה של משפט נתניהו: דמויות מרתקות, עלילה צפויה
עוד מאת אבישי גרינצייג
המועצה לזכויות הסבתא: מערכת המשפט מבזבזת את זמנה לחינם
עוד מאת אבישי גרינצייג
למה אנשי תקשורת מתעקשים לכרות את הענף שהם יושבים עליו?
פישר הועמד לדין בשורת אישומים. כתב האישום המקורי כלל 15 אישומים שונים בעבירות שוחד, מרמה, שיבוש מהלכי משפט, הלבנת הון, מיסים ועוד. נשיא בית המשפט המחוזי השופט משה סובל תיאר זאת במילים חדות וברורות. ליבת האישומים נגד פישר הייתה, בתמצית, קשר פלילי ומושחת שקשר לכאורה עם מלכה, שהיה בזמנים הרלוונטיים קצין חקירות ביחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית במשטרת ישראל.
נטען כי במסגרת הקשר הפלילי, מלכה העביר לפישר מידע סודי על חקירות סמויות הנוגעות לאנשים שונים. פישר פנה לאנשים הללו, שיתף אותם בכך שמתנהלת בעניינם חקירה סמויה והציע להם סיוע בכך, בתמורה לסכומי כסף גבוהים שחלקם נועד, על פי הטענה, לשחד אנשי משטרה הקשורים לחקירה, וזאת כדי לחבל בחקירות או לגנוז אותן.
בצד זאת יוחסו למלכה ולפישר עבירות מרמה ועבירות של שיבוש מהלכי משפט, בשל פעולות שביצעו כדי לסכל חקירות מתנהלות, ובכלל זה חקירה שכוונה כלפיהם, וכן עבירות כלכליות שונות הנוגעות לרווחים שהפיקו כתוצאה מהעבירות שפורטו בכתב האישום.
פישר הואשם ב־12 מעשים שונים של קבלת שוחד. כל העבירות הללו, בלי יוצא מן הכלל, נמחקו במסגרת ההסדר. בסופו של דבר הוא הורשע רק בעבירת קבלת נכסים שהושגו בפשע, ניסיון תיווך בשוחד ושלוש עבירות שיבוש מהלכי משפט.
השופט כותב שבגין שתי הפרשות שבהן הורשע היה נכון לגזור על פישר עונש מאסר לתקופה של עד תשעה חודשים, ובגין הפרשה השנייה (התיווך לשוחד) עונש מאסר לתקופה שבין שנה לשנתיים וחצי. אלא מה? שורת כשלים, שאתייחס רק לאחדים מהם, הובילו את השופט סובל לקבוע כי עומדת לפישר "הגנה מן הצדק" המצדיקה הקלה משמעותית בעונש.
ראשית, יש לציין כי ההליך הזה נמרח באופן חסר תקדים על פני יותר מ־420 ימי דיונים, עקב שורת מחדלים שלא תיאמן ולא תתואר של המחלקה לחקירות שוטרים.
השופט סובל מציין כי ביום 4.6.2015 נחתם הסדר טיעון בין המחלקה לחקירות שוטרים ובין ערן מלכה. להסכם צורף "נספח הבנות דיוניות". ההסכם והנספח יוצרים הפרדה ברורה בין העבירות שנכללו בכתב האישום שהוגש שלושה שבועות קודם לכן נגד מלכה ויתר הנאשמים, ובין מידע המצוי ברשותו של מלכה בנוגע לעבירות נוספות שלדבריו ביצעו פישר, רות דוד, ניצב במשטרה ואחרים.
בהסכם התחייב מלכה להודות בכתב האישום שהוגש נגדו, להעיד נגד יתר הנאשמים בכתב אישום זה, ולמסור הודעות אמת לגבי העבירות הנוספות. בתמורה התחייבה המחלקה לחקירות שוטרים שלא להעמיד את מלכה לדין בגין חלקו בעבירות הנוספת, להימנע מלנקוט נגדו במסגרת ההליך הנוכחי באמצעי חילוט ואכיפה כלכליים, לרבות אכיפת דיני מס ודרישה לעונש כספי, להימנע מלבקש לפגוע בפנסיה שלו, ולהסכים לשחרורו למעצר בית למשך שבועיים לאחר מתן גזר הדין וטרם תחילת ריצוי עונש המאסר.
באשר להסכמה של מלכה להודות ולהיות מורשע בכתב האישום שהוגש נגדו, נכתב בסעיף 2 לנספח כי "עוד טרם הגעה להסכם זה, בשלב החקירה, הנאשם מסר גרסה שהפלילה אותו ואחרים, כל זאת מבלי לבקש תמורה ומבלי שהובטחה לו תמורה". בסעיף 3 לנספח הובהר כי התמורה המוזכרת לעיל נועדה לסייע לבני משפחתו של מלכה ולא להביא להקלה כלשהי בעונשו, והיא ניתנה לו בתמורה לגרסה המלאה שמסר "לאחר הגשת כתב האישום, במסגרת הסכם זה… אודות מעורבותם של גורמים שונים, חלקם בכירים, בעבירות פליליות".
סובל חידד וכתב: "במילים אחרות: הסכמות והבטחות בין המחלקה לחקירות שוטרים למלכה – היו אך ורק לאחר הגשת כתב האישום, ולא לפניו; וטובות ההנאה הכספיות שניתנו לו בהליך הנוכחי – תמורה הן לגרסאות שמסר לאחר הגשת כתב האישום, בקשר לעבירות שנוספו לכתב האישום נגד נאשמים אחרים ולא נגדו, ואינן תמורה להודאתו שלו ולהפללת יתר הנאשמים על ידו טרם הגשת כתב האישום".
אסביר כאן נקודה חשובה. החוק כמובן מאפשר למערכת האכיפה לחתום עם חשודים על הסכם עד מדינה. אולם המשקל הראייתי של עדות כזאת, שניתנת תחת הבטחה להסכם, נמוך בהרבה מעדות שניתנת מרצון חופשי ובלי שום ציפייה לקבלת תמורה. עדות של עד מדינה היא במהותה עדות של גורם מעוניין ובעל אינטרס.
ואז השופט החל להכות במח"ש, או ליתר דיוק במי שהיה סגן ראש מח"ש, משה סעדה, ובחוקר מח"ש הבכיר דובי שרצר. לדברי סובל, התהיות וסימני השאלה לגבי אמיתות ההצהרות והמצגים של המחלקה לחקירות שוטרים ושל מלכה במסגרת ההסכם, ניסרו בחלל האוויר והעסיקו רבות את בית המשפט ואת בעלי הדין עוד מתחילת ההליך ולאורך זמן ממושך תוך כדי התקדמותו.
סובל מפרט באריכות רבה במיוחד את שורת התמיהות, ולאחר מכן מוסיף כי "סימני השאלה הרבים שהצטברו סביב אופן עריכת הסכם עד המדינה עם מלכה, התעצמו לנוכח עדות שמלכה מסר בחודש דצמבר 2021 בבית הדין המשמעתי של מחוז מרכז בלשכת עורכי הדין, על אודות טובות הנאה שהבטיח לו בעל פה וללא תיעוד משה סעדה, ששימש בתקופה הרלוונטית סגן מנהל המחלקה לחקירות שוטרים ומי שחתם מטעמה על הסכם עד המדינה עימו, ולימים חבר כנסת. בעקבות זאת, הודיעה התביעה באופן חריג בספטמבר 2022 סמוך לסיום פרשת התביעה, על החלטתה לערוך השלמת חקירה נוספת בתיק.
כתוצאה מהשלמת החקירה, נוספו לכתב האישום שבעה עדי תביעה חדשים, בהם שני סנגורים שייצגו את מלכה בתקופת מעצרו (עורך הדין עדי כרמלי ועורך הדין עופר ברטל). השלמת החקירה הסתיימה בחודש נובמבר 2022 ובמסגרתה נגבתה עדות גם מסעדה. באופן חריג לא פחות, השלמת החקירה בוצעה על ידי רשות התחרות, בשל חשד למעשים פסולים שבוצעו על ידי בכירי המחלקה לחקירות שוטרים".
מח"ש הסתירה מידע מההגנה
משה סעדה נאלץ בעקבות כך להעיד בבית המשפט, ולתת הסבר לתמיהות שהועלו אודות הסכם עד המדינה שנחתם עם ערן מלכה, על המועד שבו נחתם, ועל הסכמות נוספות שנעלמו מן העין. השופט סובל כתב, במילים עדינות, שהוא לא מאמין לאף מילה שלו, ושהוא פשוט בחר להעיד עדות שקר בבית המשפט. על הסבריו כתב השופט כי "הסבר זה עומד בסתירה מוחלטת לעובדות; אינני מקבלו; ולאור מעורבותו האישית העמוקה של סעדה בעריכת ההסכם עם מלכה – אני מתקשה לקבל שזו גם עמדתו המקצועית של סעדה או שכך סברה המאשימה בעת הגשת כתב האישום".
השופט סובל כותב כי "למרבה הצער, עם התקדמות המשפט ושמיעת הראיות עלה כי לא ניתן לסמוך על הצהרות המחלקה לחקירות שוטרים, והתברר כי העובדות הנכונות בעניין מועדי המשא ומתן וההסכמות עם מלכה, לא היו אלו שהמחלקה לחקירות שוטרים העלתה על הכתב בהסכם עד המדינה עימו ושבה הצהירה מספר פעמים בפני בית המשפט, אלא אותן עובדות שנתמכו בנתונים האובייקטיביים עוד בעת הגשת כתב האישום ושנעשה ניסיון פסול להסתירן".
סובל הולך ומפרט את הראיות נגד גרסת סעדה אודות הסכם עד המדינה עם ערן מלכה. לאחר מכן הוא תוקף את התנהלות החוקר הבכיר דובי שרצר: "שרצר סיפר בעדותו רק חלק מהאמת, והכחיש עובדות שהוכחו באופן פוזיטיבי ושבהן נעוץ חוסר החוקיות המהותי בהסתמכות המחלקה לחקירות שוטרים על ההודעות שגבתה ממלכה טרם הגשת כתב האישום".
סובל כתב כי "בניגוד להוראות הדין ולהנחיית היועץ המשפטי לממשלה, המחייבות לכלול במסגרת רשימת חומר החקירה המועבר לעיון ההגנה כל מסמך הנוגע למגעים עם מועמד להיות עד מדינה, לא כל שכן את המסמך בו עסקינן אשר פתח באופן רשמי את המשא ומתן לקראת הפיכתו של מלכה לעד מדינה, סעדה לא דאג לכך שהמסמך יקבל ביטוי בתיק החקירה; ראה עצמו פטור מלהעביר לתיק עותק מהמסמך או אפילו מזכר בדבר קיום המסמך ותוכנו".
השופט סובל מציין מזכר שנכתב על ידי משה סעדה עצמו במאי 2015, והתגלה כבדרך אגב על ידי הפרקליטות בפברואר 2023, כשמונה שנים לאחר שכתב האישום הוגש והתיק החל להתנהל. המסמך מלמד כי התנהל משא ומתן להסכם עד מדינה עם מלכה עוד לפני שהוגש כתב האישום. השופט כותב כי "קשה להפריז בחשיבות של המזכר להבנת חומרת הסתרת המידע על ידי המחלקה לחקירות שוטרים באשר למעמד ולטיב ההסכמות שהיו בינה לבין מלכה החל מהמועד בו החל לשתף עימה פעולה ביום 4.5.2015, ועוד לפני שהוגש כתב האישום".
ראו מה כותב על כך השופט סובל: "נציגי המחלקה לחקירות שוטרים טענו בבית המשפט, פעם אחר פעם באופן המחייב ביותר, כי לא היה משא ומתן בטרם הוגש כתב האישום; סעדה העיד כך תחת אזהרה; וגם שרצר – וכל זאת בניגוד לראיות ברורות, ובכללן מסמך אותו כתב סעדה בעצמו. קשה להפריז בחומרת ההתנהלות והנזק שהיא גרמה להגנת אותם הנאשמים שנגדם ביקשה המחלקה לחקירות שוטרים לעשות שימוש בדבריו של מלכה. גם אם ניתן להניח לזכות הפרקליטים שהופיעו בבית המשפט כי הם ניזונו מפי אחרים והוטעו על ידם, לא ניתן להניח זאת לזכותם של סעדה ושרצר, שניהלו בעצמם את המגעים מול מלכה, והכחישו בבית המשפט כי ניהלו עימו משא ומתן קודם להגשת כתב האישום – וזאת, כאמור – בניגוד לעובדות שהוכחו לפניי".
מה שהבאתי כאן הוא באמת על קצה המזלג. אפשר לכתוב עוד אלפי עמודים על המחדלים בתיק הזה, שהחל בקול תרועה רמה והסתיים בקול ענות מבישה.
ועכשיו לשתי הערות. ראשית, מטבע הדברים השמאל ומערכת המשפט חוגגים על פסק הדין הזה. הנה, חבר הכנסת מהליכוד התברר כשקרן (לפחות על פי קביעת השופט). אבל הם שוכחים שחבר הכנסת סעדה לא צמח בליכוד. הוא היה בשר מבשרה של מערכת המשפט, כיהן בתפקיד בכיר של סגן ראש מח"ש ולימים שימש בפועל כראש מח"ש. אם הוא יחד עם דובי שרצר, איש מח"ש בכיר, עושים מעשים חמורים שהתגלו כבדרך אגב – האם הטענה שמעשים פליליים נעשים על ידי מח"ש או הפרקליטות היא לא טענה שראויה להישמע?
שנית, סנגוריו של רונאל פישר הם עורכי הדין אלי פרי ועמית חדד. הם האשימו את משה סעדה ודובי שרצר בפשעי חקירה, בעבריינות ובשקרים. אלא מה? עמית חדד זימן את השניים כעדי הגנה במשפט נתניהו, שבו הוא מייצג את ראש הממשלה. אז אפשר לסמוך על השניים הללו או לא?
לתגובות:
