כשגלי צה"ל תשדר מהנגב

1

אז באופן הכי לא מפתיע, שופטי בג"ץ הוציאו צו על תנאי נגד החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל.

הם לא יכלו אומנם להתכחש לכך שסגירה של יחידה צבאית היא בסמכות הממשלה, אך כדרכם מצאו עילה אחרת לכפות על המערכת הפוליטית את השקפתם האישית, ועצרו את ההחלטה בטענה שהממשלה הפעילה את סמכותה תוך שימוש בהליך לא תקין.

על הצביעות והאפליה בהחלטות מערכת המשפט, שאוסרות על ממשלות ימין את כל מה שהותר לממשלות שמאל, כבר דובר ועוד ידובר. השאלה כעת היא מה עושים עם גל"צ, בהנחה שהצו על תנאי יהפוך לפסק דין קבוע, ובהנחה שמכאן ועד לבחירות אין מספיק זמן כדי להתחיל ולסיים הליך סגירה תקין עם תעודת הכשר של בג"ץ.
את התשובה אפשר למצוא בשני אפיקים מקבילים. אפשר לתקן את תחנת הרדיו הצבאית־שמאלנית, ואפשר במקביל להקהות את עוקצה ולמעט את השפעתה.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת עמנואל שילה "עשינו המון, תנו לנו כוח להמשיך"

עוד מאת עמנואל שילה האנשים שהביאו הישגים חסרי תקדים ראויים להכרת הטוב

2

לתחנת גלי צה"ל יש השפעה רבה בעיקר בזכות היותה אחת משתי תחנות רדיו שנהנות ממונופול על שידורי אקטואליה בתדר ארצי. התחנה השנייה שנהנית ממונופול דומה היא רשת ב' של תאגיד 'כאן'. שתיהן תחנות של שידור ציבורי, אחת אזרחית ואחת צבאית. כך למעשה יש לשידור הציבורי מונופול על שידורי רדיו ארציים – זאת בניגוד לשוק שידורי הטלוויזיה, שנפתח לשידורים פרטיים מסחריים שמתחרים בשידור הציבורי כבר בשנת 1993 עם השקתו של ערוץ 2, כפי שהוא נקרא אז. לעומת זאת, תחום הרדיו נפתח לשידור פרטי־מסחרי רק בתדרים אזוריים, באופן שמגביל מראש את הרייטינג ואת ההכנסות, וממילא גם את תקציב התחנות ואת איכות השידורים.
אין סיבה שהמצב הזה יימשך. גם אם הניסיון לסגור את גל"צ ייכשל בשלב זה, נכון וראוי להקים לה ולרשת ב' תחרות בדמות תחנות רדיו פרטיות בתדר ארצי. הניסיון בתחום הטלוויזיוני הוכיח ששידורי האקטואליה של גופים מסחריים הגיעו להישגים גבוהים יותר משל השידור הציבורי – גם במקצועיות, אבל בוודאי בפופולריות. די לראות את הרייטינג הדל שזוכה לו מהדורת החדשות הטלוויזיונית של כאן 11, שמשתרכת מאחור לעומת המהדורות המקבילות של ערוץ 12, 14 ו־13. גורל דומה צפוי לרייטינג של רשת ב' ושל גלי צה"ל ברגע שהשוק ייפתח לתחרות וניתן יהיה להקים תחנות רדיו מסחריות ששידוריהן נקלטים בכל הארץ.
אז גם אם השופטים מונעים את סגירת גל"צ, אפשר ורצוי להקים לה תחרות שתספק לציבור עוד אופציות להאזנה לפי רוחו, וכך תשאב מגל"צ את הרייטינג ותמעט את נזקה. בדומה לשידורי ערוץ 14 בטלוויזיה, גם תחנת רדיו מסחרית בעלת אופי יהודי־לאומי צפויה לשאוב אליה פלח עצום ממאזיני רשת ב' וגלי צה"ל, ובכך ייווצר איזון וגיוון ויתמעט הנזק שגורם השידור הציבורי השמאלני על שני אגפיו, האזרחי והצבאי.

3

במקביל, כפי שכבר נכתב כאן בעבר, אפשר וצריך לשפר את גלי צה"ל. היו שנים שבהן התקיים בגלי צה"ל תהליך איטי והדרגתי של גיוון ואיזון. בימי השיא של התהליך, תחת פיקודם של שמעון אלקבץ ודני זקן, קרוב למחצית משדרני תוכניות האקטואליה היו בעלי פרופיל אידאולוגי יהודי־לאומי, שגיוונו ואיזנו את השידור של רזי ברקאי, רינו צרור, יעל דן, טלי ליפקין־שחק ודומיהם. הרוח של גלי צה"ל יכולה להיות הרבה יותר לאומית ופטריוטית, כיאה לתחנה צבאית, והרבה פחות פרוגרסיבית, אוניברסלית וגלובליסטית. זה תלוי קודם כול בפרופיל האידאולוגי של מפקד התחנה וביכולת הניהולית שלו להוביל שינויים.
את מפקד גל"צ ממנה שר הביטחון, ולכן תהליך האיזון והגיוון שלה נסוג הרבה אחורה לאחר שבימי ממשלת השינוי והריפוי של בנט־לפיד הופקד ניהולה בידי עיתונאית מחוגי השמאל, שקיבלה את התפקיד למרות שאפילו לא שירתה בצה"ל. בתקופתה הורחקו מהליין־אפ היומי השדרנים יעקב ברדוגו, ישי שנרב ועירית לינור, והספינה נטתה חזק שמאלה. אבל גם לאחר שהליכוד חזר ותפס את השלטון, שר הביטחון יואב גלנט לא הבין מה הוא צריך לעשות, ולא דאג למנות מפקד שיביא עימו רוח יהודית־לאומית. הנזק הזה ניתן לתיקון, אם לא בטווח המיידי אז בתום כהונתו של המפקד הנוכחי.

4

מלבד זהות המפקדים, בעיה נוספת שמשפיעה על רוחה של גל"צ היא זהות החיילים והחיילות המשרתים בה. גם לאחר שנעשה מאמץ לא מבוטל לגוון את הרכבם מבחינה סוציולוגית, הם עדיין חולקים תכונה משותפת מאוד משמעותית: הם חיילים לא קרביים. ג'ובניקים, כמו שהיו אומרים פעם. את כל תקופת שירותם בתחנה הם מעבירים בתל־אביב-יפו, וגם אלה מהם שבאים מהפריפריה או מההתיישבות סופגים בין השידורים את רוח הכרך ואת תרבותו. בדרך הטבע הם גם מושפעים מרוחם של השדרנים הוותיקים והמנוסים, ורואים בהם מודל לחיקוי וסמכות מקצועית.
גלי צה"ל זקוקה נואשות לשדרנים צעירים שיביאו אליה את רוחן של יחידות הליבה של צה"ל, היחידות הקרביות. אז נכון שאי אפשר לשדר בגל"צ תוך כדי השירות בגולני או בהנדסה. אבל במאמץ לא קשה במיוחד ניתן לקבוע שלאחר שנתיים של שירות יוכלו גם חיילי היחידות הקרביות להגיש מועמדות ולהתמיין לגל"צ. זה יהיה צעד נכון גם כדי שלא להדיר חיילים צעירים מהאפשרות להתקבל לבית הספר לתקשורת הטוב בארץ, שמהווה גם מקפצה לתפקידים נחשקים בתקשורת האזרחית. אין סיבה שהם יפסידו את המקפצה המקצועית הזאת רק משום שהם משרתים ביחידות קרביות. הרווח הנוסף יהיה שהם יביאו לשידורי גל"צ את רוח היחידות הלוחמות, רוח של מסירות פטריוטית למדינה ולביטחונה.
צעד משלים נוסף וראוי יהיה להעביר את מקום מושבה העיקרי של התחנה אל הנגב, האזור שבו יושבות רוב יחידות צה"ל, כדי שהחיילים המשרתים בה יספגו את רוח חילות השדה. תחנה שתשדר מאזור עיר הבה"דים תהיה הרבה פחות תל־אביבית והרבה יותר צה"לית.

5

כבר נכתב כאן בעבר שבמצב משילותי תקין המחנה הלאומי, שנמצא רוב השנים בשלטון, היה צריך להיות מעוניין בחיזוק השידור הציבורי, שלכאורה אמור להיות מעוצב בידי נבחריו של רוב הציבור. העובדה שהשמאל מרוצה רוב הזמן מהשידור הציבורי ונאבק כדי שלא ייפגע, הוא תעודת עניות ליכולת המשילות של ממשלות הימין. ואכן, בתקופה הקצרה שבה גלי צה"ל התקרבה לאיזון, הזעקות על הצורך לסגור אותה בקעו ממחנה השמאל. אז גם מי שמשוכנע שאין תקנה לאנומליה של תחנת שידור צבאית אלא בסגירתה, יכול להבין שאולי הדרך להגיע לשם ללא התנגדות מחנה השמאל היא להפוך את גל"צ לתחנה ברוח יהודית־לאומית, או לפחות לתחנה מאוזנת. כשזה יקרה, אפשר להיות בטוחים שגם שופטי בג"ץ לא ימנעו את סגירתה.

6

בעניין אחר לחלוטין: סוכנות הדירוג מודי'ס העלתה השבוע את תחזית הדירוג של ישראל משלילית ליציבה. קדמה לה סוכנות בין־לאומית אחרת, S&P, שכבר בנובמבר קיבלה החלטה דומה. אי אפשר עוד להתכחש למצב הטוב שבו נמצא המשק הישראלי. האינפלציה נמוכה, האבטלה נמוכה, השקל מתחזק ברמה חסרת תקדים, הבורסה גואה, והגירעון הממשלתי נמוך מהתחזית. המציאות הכלכלית מביסה את כל התחזיות הקודרות, וזאת אחרי שלוש שנים קשות מאוד למשק שנפתחו במלחמת אזרחים קרה סביב הרפורמה המשפטית, והמשיכו בשנתיים של מלחמה קשה וארוכה עם הוצאות עתק.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ספג הרבה ביקורת על בעיות כלכליות שנוצרו בימי כהונתו, כתוצאה בלתי נמנעת מאירועי אותן שלוש שנים. זו הייתה ביקורת מוטה שנבעה מהתנגדות לדעותיו בנושאי משפט, צבא והתיישבות, ולא באמת התבססה על ניתוח הוגן של תפקודו בתחום הכלכלי. כעת, כשכבר אי אפשר להכחיש שמצב הכלכלה הרבה יותר טוב משחששנו, אלה שזקפו את הבעיות לחובת אחריותו המיניסטריאלית מסרבים לתת לו קרדיט על ההצלחות. טוב שיש גם כמה פרשנים הגונים, כמו למשל גיא בכור, שדיבר על סמוטריץ' כעל אחד משרי האוצר היותר טובים שהיו לישראל.
סמוטריץ' הוא שר חרוץ ואמיץ שלומד דברים לעומק. יש יסוד לקוות שכמו שהצליח להוביל שידוד מערכות לטובת ההתיישבות ביהודה ושומרון, כך יצליח גם לשבור מונופולים ולהוביל רפורמות שייטיבו עם משק הבית הישראלי ויורידו את יוקר המחיה.

לתגובות:

[email protected]