בשל ההתפתחויות הדרמטיות הרודפות זו את זו במלחמה המתעצמת נגד איראן (על פניו נראה שהשם "מבצע" כבר לא מתאים), הטרגדיה בבית שמש ירדה מהכותרות מהר ופינתה את מקומה לדיווחים אחרים. עם זאת, קשה מאוד להשתחרר מתמונות ההרוגים, בפרט הילדים. ליבי עם המשפחות שחייהן נהרסו.
ברדיו ובאתרי החדשות זכתה הפגיעה הנוראה בבית שמש לכינוי שבזמן האחרון מחליף את הביטוי "הרוגים". התקשורת דיברה רובה ככולה על ה"נרצחים" בבית שמש. האינסטינקט המיידי שלי התנגד למונח זה, ולא כל כך ידעתי להסביר לעצמי למה. על פניו הייתי אמור להסכים. בתור מי שמשוכנע בצדקת דרכה של מדינת ישראל במלחמת התקומה בכלל, ובמלחמתה העכשווית נגד משטר הטרור האיראני שהרג את האזרחים בבית שמש בפרט, המונח "רצח" מעצים את רשעות המשטר בטהרן. מדובר במשטר שבמשך עשרות שנים מימן פעולות טרור רצחניות בכל העולם ורק לאחרונה רצח באכזריות עשרות אלפי אזרחים איראנים. אז למה לאוזן המוזיקלית שלי משהו מצלצל מזויף בידיעה החדשותית ש"בבית שמש נרצחו תשעה אזרחים מפגיעת טיל"?
ובכן, מה שמפריע לי הוא הטשטוש. לפני שאסביר, אתייחס למקרה דומה: לפני כעשור, או אולי יותר, ניסו בתקשורת הישראלית לקדם מונח חדש לתאונות דרכים. החלו לקרוא לתאונות דרכים "הטרור שבכבישים". זוכרים? כמו היום – במעבר מ"הרוגים" ל"נרצחים" – גם אז המעבר מתאונות דרכים לטרור בכבישים לא היה מקרי אלא בא כהנחיה מלמעלה. המונח המחודש, "הטרור שבכבישים", לא התכוון לא למחבלים וגם לא לסתם "צעירים" ערבים שמנסים להוריד יהודים מהכביש, תופעה ידועה במחוזותינו שאכן משתווה לפעולת טרור. הכוונה הייתה לסתם תאונות, תאונות דרכים רגילות. בכך טושטש ההבדל בין טרור ובין הריגה בשוגג (אם בשל חוסר זהירות, שתיית אלכוהול או כל סיבה אחרת). המגמה לטשטש בין שוגג למזיד באה לשתול בנו את התודעה הכוזבת שתאונות דרכים הן כמו מעשי טרור. יצוין שרשות השידור ירדה מזה בהמשך, כי מישהו שם כנראה הבין שזה לא רק מעצים את חומרת העבירה של מי שגורם לתאונת דרכים, אלא פועל גם בכיוון ההפוך: זה מקטין בו זמנית את חומרתם של מעשי טרור.
גם המגמה הנוכחית לקרוא להרוגי הטילים "נרצחים" מובילה אותנו לטשטוש מסוכן. ממה אני חושש? מדבר שיקרה די בוודאות אם המינוח הזה ישתרש: הפלג השמאלני בתקשורת שלנו (כלומר, רובה המוחלט) יתחיל להשתמש במונח "נרצחים" גם, ואפילו בעיקר, בהקשר של המלחמה שלנו נגד הטרוריסטים הערבים ביש"ע. כלומר: הצעד הבא הוא שלא רק בית הדין הבין־לאומי בהאג, אלא גם התקשורת המיינסטרימית שלנו תתחיל להתייחס לאזרחים עזתיים שמצאו את מותם במלחמה של צה"ל נגד חמאס כאל "נרצחים". וכזה יקרה, לך תתחיל להסביר שיש הבדל גדול בין פגיעה מכוונת לפגיעה בטעות. מה גם שייתכן כי הפגיעה של הטיל האיראני בבית שמש הייתה סוג של טעות. ייתכן בהחלט שהאיראנים רצו לפגוע במשהו אחר. אם פגיעות מלחמתיות באזרחים שלנו הן רצח, אזי גם אנחנו רצחנו בעזה עשרות אלפי אזרחים.
אשר על כן, עלינו לחדול מהשימוש במילה "נרצחים" בהקשר של מלחמה. בפעולות מלחמתיות – שאינן הוצאות להורג מובהקות של סתם אזרחים – ובפרט כשעפים טילים, יש הרוגים ולא נרצחים, גם אם מדובר באזרחים.
לתגובות:
