סערה בקופסת סיגריות – השופט, בצלאל זיני ומהומה על מאומה

השבוע פרצה לחיינו סערה ציבורית מוגזמת למדי. אולי זו העובדה שאנשים שוהים יותר מדי במקלטים ועצביהם רופפים ולכן מפרשים לחומרא, אולי זה השעמום, אולי זו השנאה, אולי זו סתם טיפשות, ואולי זו לא אף אחת מהסיבות הללו אלא סתם כי הם לא מסכימים איתי (אלה הכי נוראיים). על כל פנים, השבוע החליט שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אלון גביזון, לשחרר למעצר בית בפיקוח את בצלאל זיני ויתר הנאשמים בפרשת הברחת הסחורות לעזה, למעט אלו שיש להם עבר פלילי מכביד.

בתחילת השבוע דן גביזון בעניינם של חלק מהנאשמים, ובהמשך השבוע הוא דן בעניינם של היתר ובכללם בצלאל זיני. עוד לפני הדיון על בחינת חלופת המעצר, כבר כתב השופט גביזון כי ייחוס העבירות הביטחוניות נגד כל הנאשמים מופרך מבחינה משפטית. צריך לומר שזו לא עמדה ייחודית של גביזון, גם הצוות המטפל שהגיש את כתב האישום חשב שסעיף "סיוע לאויב במלחמה" הוא מופרך בנסיבות העניין, אלא שפרקליט המדינה עמית איסמן כפה את עמדתו עליהם. גביזון בהחלטתו כתב כך: "דומה כי הפרשנות החדשה אותה נותנת המבקשת לעבירות הביטחוניות עומדת בניגוד ללשון החוק, תכליתו והפסיקה הנוהגת".

לאחר שכבר שחרר מעורבים אחרים, התקיים ביום שלישי הדיון בעניינו של זיני. השופט פתח ואמר לפרקליטה: "גברתי מאמינה שאם אשחרר את זיני למעצר בית יש מסוכנות למדינת ישראל? בואו חברים, מספיק. באמת? בואו נגיד שעשה וסייע לאויב, מה שאני לא חושב. אחד כזה שהיה כל חייו פלס ונפל ושגה ועשה את הטעות הכי מכוערת בחייו, את מאמינה שאחד כמו זיני, אם אשים אותו במעצר בית, יסכן את מדינת ישראל? לפעמים צריך לעצור ולנשום". הפרקליטה לא ויתרה ואמרה: "אנחנו לא מוצאים מקום להבחין בין הנאשמים, במיוחד מי שהיה בתפקיד צבאי בעת ביצוע המעשים. זה מגביר את המסוכנות".

הוסיף השופט גביזון: "אני שואל שאלות נוקבות. לא עושה הנחות לאף אחד מהצדדים. האם גברתי סבורה שאדם שגדל על ברכי הציונות הדתית, השפיץ של מדינת ישראל במערכה, והלוואי וכולנו היינו ערכיים כמו הציונות הדתית, וכולנו יודעים מי אח שלו, את סבורה שגם אם עשה את המיוחס לו, יסכן את ישראל?". הפרקליטה התעקשה כי "עיקר המסוכנות לא נסובה על הערכים או השתייכותו למגזר זה או אחר. ברגע שבוצעה עבירה כה חמורה, די אפילו בפעם אחת להראות את המסוכנות".

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אבישי גרינצייג הרפורמה המשפטית חוזרת. זה אולי צודק, אבל ממש לא חכם

עוד מאת אבישי גרינצייג השופטים נגד הממשלה, שנותנת להם את כל הסיבות להיות נגדה

דבריו של השופט הוצאו מהקשרם לדעתי, ועוררו סערה רבתי. אך לפני שנדבר על הסערה, אתן פה הקדמה וגילוי נאות. השופט גביזון היה נשיא בית המשפט השלום בדרום. בעקבות פרסומיי ב־2022 על התרבות הארגונית במחוז, הוא נאלץ לפרוש מתפקידו. לאחר מכן הוא מונה לבית המשפט המחוזי. כך שאני מקווה שאיש לא יחשוד שיש לי איזה אינטרס להגן עליו. ואם תרצו גילוי נאות מלא: לפני 15 שנה למדתי לתואר ראשון עם בן דודו של גביזון. רק השבוע נודעה לי הקרבה המשפחתית.

מהי התנחלות?

ועכשיו לגופו של עניין. ברשתות החברתיות וגם בכלי התקשורת הממוסדים התחוללה סערה, שהשופט כתב שצריך להקל עם זיני בגלל שהוא גדל על ברכי הציונות הדתית ובגלל אח שלו. כך לדוגמה הכריזה כותרת אחת: "בית המשפט הורה לשחרר למעצר בית את בצלאל זיני: האם אדם שגדל בציונות הדתית יסכן את ישראל?". באולפנים שאלו איך גביזון שכח שגם יגאל עמיר גדל על ברכי הציונות הדתית (עובדתית אני בספק אם זה נכון, אבל מילא), ומה לגבי עמירם בן אוליאל, ועוד ועוד. וממתי השתייכות סוציולוגית היא נימוק להקלה בעניינו של נאשם. העיתונאי ערן זינגר שיתף פוסט שקבע (קביעה שקרית לחלוטין): "אשכרה בצלאל זיני שסחר בביטחון המדינה יצא למעצר בית יותר מהר מעצורי הפחים". העיתונאית שני אשכנזי הוסיפה נופך של טמטום וכתבה: "כי הוא מתנחל עם כיפה. זאת הסיבה היחידה. שופט מטורף".

אז עובדתית זה פשוט קשקוש מוחלט. כמה ימים לפני שהתקבלה ההחלטה בעניינו של בצלאל זיני, הורה השופט לשחרר את הנאשמים האחרים בפרשה. אחד מהם הוא עמאד אבו־מוך ששוחרר למעצר בית בפיקוח ערֵבים, כפי ששחרר לאחר מכן את בצלאל זיני. עמאד מתגורר בבאקה אל־גרביה. לא בדיוק התנחלות, כמדומני.

לעמאד, בניגוד לזיני, יש עבר פלילי טרי. לזיני אין שום עבר פלילי. בגלל שיש לעמאד עבר פלילי השופט הוסיף לו איזוק אלקטרוני. עמאד, בניגוד לזיני, הבריח לא רק סיגריות אלא מצברים, טלפונים סלולריים, חלקי חילוף לרכב, כבלים למערכות סולריות, כבלי תקשורת ועוד. כלומר, הבריח חומרים דו־שימושיים. זיני הבריח רק סיגריות. אם כבר מישהו הופלה לרעה הרי זה זיני. נאשמים אחרים, כמו אביאל בן דוד ויורי יעקובוב, שכמו זיני גם להם אין עבר פלילי, שוחררו למעצר בית בדיוק כמו זיני. שניהם מתגוררים בקריית גת. כמדומני, העיר קריית גת עדיין אינה מוגדרת התנחלות. אז הראינו שזיני לא הופלה לטובה ולא נעליים.

עכשיו נעבור לגוף דבריו של השופט גביזון. הניסוח על כך שזיני גדל על ברכי הציונות הדתית, צריך לומר, לא מוצלח. אבל הוא לגמרי הוצא מהקשרו. גם מרדכי ואנונו גדל על ברכי הציונות הדתית. אף אחד לא מתעניין איזה חינוך קיבלת לפני 30 או 40 שנה, וזה לא נימוק להקלה כלשהי. כאשר בית המשפט בוחן שחרור של אדם לחלופת מעצר, הוא בודק את המסוכנות שנשקפת ממנו. הוא יכול להפנות לתסקיר שירות מבחן שיגבש חוות דעת על המסוכנות והוא יכול לעשות זאת בעצמו. כך או כך – חלק חשוב בבחינת המסוכנות הוא בדיקת ההווי והסביבה של הנאשם. האם המשפחה והחברים שלו יהיו גורם מרתיע וגורם מייצב ומפקח שירחיק את האדם מחזרה על העבירה, או לא.

אסור להגיד "בן טובים"

אחת הבעיות הכי קשות בעיניי כאשר שופטים בוחנים חלופות מעצר היא תרבות ה־PC, שבה הם מסרבים להכיר בנורמות חברתיות במגזר הערבי. למעשה רובם כן מכירים בכך, אלא שהם עוטפים את החלטותיהם בנימוקים אחרים במקום להגיד את האמת: "בחברה הערבית, האלימות מרקיעה שחקים והיד קלה על ההדק, והסביבה לא מהווה גורם ממתן ומרתיע. פעמים רבות, בדיוק להפך". מי שמסתובב בהארכות מעצר יכול לראות זאת בעיניים, זה פשוט מזעזע. המשפחה (המורחבת!) של נאשם ברצח יכולה לעטוף אותו בחיבוקים ובנשיקות כאילו הוא גיבור המשפחה. אלו מעשים שבכל יום. לא רק שהם לא גורם ממתן, אלא שהוא מבצע את הפשע למען הכבוד המשפחתי ויחד עם בני משפחה. ולא רק כשמדובר ברצח על רקע "חילול כבוד המשפחה". זו האמת. כולם יודעים אותה, אך אסור לכתוב אותה.

האם יש מחלוקת עובדתית על כך שהפשיעה בחברה הערבית חסרת כל פרופורציה לשיעורם באוכלוסייה בכל היבט אפשרי? אז כן, יש משמעות לסביבה של האדם. כחלק מה־PC אסור יותר להשתמש בביטוי "בן טובים", כאילו שזה ביטוי גזעני או פטריארכלי. זה קשקוש. קחו בן 20 שאבא שלו רופא ואמא שלו מדענית, והוא עצמו משרת ביחידה מובחרת ועשה שנת שירות ב'עלה נגב'. נניח שהוא הסתבך ולקח 500 שקלים תמורת הברחה של פלשתיני במחסום. כולם שווים בפני החוק וכולם צריכים לתת את הדין ללא משוא פנים, אבל האם לדעתכם המסוכנות ממנו זהה כמו בחור מבאקה אל־גרביה, שאבא שלו הוא פעיל בפלג הצפוני של התנועה האסלאמית? האם הסביבה שלו בכלל מתביישת מכך שהוא הבריח פלשתיני במחסום? הם רואים בכך כתם על שם המשפחה? להתעלם מההבדלים הללו זה לעצום את העיניים.

ברור שאם אותו "בן טובים" ירצח אדם, או יאנוס מישהו או יבגוד במדינתו – זה לא יהיה רלוונטי לשאלה מי משפחתו ומה בית הגידול שלו, גם אם אבא שלו הוא ראש הממשלה או הרמטכ"ל או מנכ"ל מועצת יש"ע או שלום עכשיו. כי מעשיו מוכיחים שהוא פרק כל עול והמשפחה והחינוך שקיבל לא היו גורם מעצב וממתן ואין סיבה לתת אמון שהם יוכלו להשגיח עליו דווקא כעת.

אבל, וכעת נחזור לסיפור של הברחת הסיגריות לעזה, האם אין הבדל בין אדם שגר בעפרה ומתנדב כבר שנתיים ביחידה שנלחמת בעזה, שהחינוך שקיבל הוא חינוך של תרומה למדינה, והמגזר שלו והמשפחה שלו דוגלים בהכרעת החמאס, אחיו משרת כראש השב"כ ובעצמו הגביר את האכיפה על הברחות לעזה – ובין נאשם שמתגורר בטייבה או בביר הדאג'? האם היחס של הסביבה זהה? האם הבושה שנגרמה למשפחת זיני זהה לבושה שנגרמה למשפחת אבו־מוך? האם אין משמעות לעובדה שזיני (כמו בן דוד ועוד) שירת במילואים במשך שנתיים, כששוקלים האם נשקפת מסוכנות ממנו לפגיעה בביטחון המדינה? האם זה לא ברור שהסכנה האמיתית שנשקפת מכך שזיני יפגע בביטחון המדינה כשהוא שוהה במעצר בית (שגם הוא מיותר בעיניי) היא אפסית ממש, לאור הנסיבות האישיות והסביבתיות שלו? האם מישהו חושב שזיני, תושב עפרה, יחמש במודע את חמאס ויסכן את חייו וחיי משפחתו שמשרתת במילואים ומתגוררת ביהודה ושומרון ואת המגזר שלו?

השוואות שלא ממין העניין

אם זיני היה באמת מסייע לאויב במלחמה, כל הנימוקים שהבאתי לעיל היו לא רלוונטיים. אם עשית את מה שעשית, זה מוכיח שאתה מסוגל לכול ולא מעניין אותך כל מה שכתבתי. אבל האישום של "סיוע לאויב במלחמה" שמיוחס לזיני ולשאר הנאשמים הוא תוצר של קונסטרוקציה משפטית. אין טענה שמישהו מהמעורבים רצה לסייע לחמאס במלחמה נגד ישראל. אלא שלשיטת פרקליט המדינה אפשר לייחס לנאשמים את העבירה הזאת, למרות שהם בכלל לא הבריחו את הסחורה לחמאס, ואפילו לא לאזור בשליטת חמאס, על פי עיקרון הצפיוּת, שהנאשמים היו צריכים להבין ולצפות שהברחת סיגריות לתוך עזה היא חיזוק בשרשור של חמאס.

על כך אמר השופט גביזון: אני לא חושב שזה נכון מבחינה משפטית, אבל גם אם אקבל זאת – אתם באמת חושבים שהסכנה מזיני, לאור כל הנסיבות, היא עד כדי כך גדולה שאי אפשר לשחרר אותו למעצר בית כי הוא מסוכן לביטחון המדינה? הרי זה מופרך. גם אם הוא שגה ונפל, תיקחו את המעשה בפרופורציה הנכונה. הרי לזירת הפשע הוא בכל מקרה כבר לא יחזור. הוא כבר לא ישרת במילואים בעזה. לא יוכל להבריח כלום. והוא בכלל ישהה במעצר בית. אז מה החשש שלכם? אם אתם לא מוכנים לקחת סיכון כלשהו – למה אתם לא מבקשים לשים במעצר עד תום ההליכים את כל הנאשמים במדינת ישראל? כי אתם מפעילים שכל ישר. אז למה כאן לא?

עורך דין אחד שאל אותי: "אם שופט היה כותב 'גדל על ברכי האסלאם' כטיעון למה אדם הוא ערכי ואין ממנו סכנה, זה היה סבבה מבחינתך?" אלא שכפי שראיתם המילים "גדל על ברכי הציונות הדתית" הוצאו מההקשר הכולל של הדברים, שנוגע להירתמות של המגזר למאבק בחמאס תוך הקרבה רבה. זה לא אומר שקיבוצניק מקיבוץ יגור או תל־אביבי פחות ערכי מבן הציונות הדתית (ואגב, גביזון עצמו אינו חובש כיפה ולא גר ביהודה ושומרון). אבל בואו נניח שזה באמת היה הציטוט המדויק והמלא. אם שופט היה משחרר אדם שנאשם בעבירת ביטחון נגד המדינה בנימוק שהוא "גדל על ברכי האסלאם" זו הייתה הזיית ההזיות. אבל אם מדובר בנאשם שעשה מעשה פלילי שיש בו פגיעה במסגד, והוא לא התכוון לתוצאה הזאת, אלא רק היה צריך לצפות שזו תהיה התוצאה – ברור שזה רלוונטי שהנאשם גדל על ברכי האסלאם כנימוק מדוע ניתן לשחרר אותו לחלופת מעצר.

ממילא אתם מבינים למה ההשוואות המטופשות לעמירם בן אוליאל, יגאל עמיר או אחרים שהואשמו בעבירות לאומניות הן השוואות שאינן ממין העניין, והן הפוכות לחלוטין מהטיעון של השופט גביזון. אם שופט ישחרר מתנחל שמואשם בפגיעה בפלשתינים בנימוק שהוא נמצא בחוד החנית של המערכה – זה יהיה נימוק מופרך. אבל פה הנימוק הוא בדיוק הפוך. אדם שגדל על חינוך לאהבת הארץ, למלחמה באויבינו, שבעצמו משרת כבר שנתיים במלחמה בהתנדבות, שהבן שלו משרת בצה"ל, שאח שלו משרת במילואים, שכל הסביבה שלו נמצאת במילואים ומשלמת מחירים בגוף ובנפש הרבה יותר מחלקה באוכלוסייה, שאחיו הבכור עומד בחוד החנית של המאבק בטרור – אתם לא חושבים שקצת הגזמתם בחששות שלכם? בגלל מעידה חד־פעמית שהפכה לעבירה ביטחונית חמורה רק על סמך קונסטרוקציה משפטית יצירתית שמנוגדת ללשון החוק, לתקדימים ולשכל הישר?

לא רק שהדברים של גביזון אינם מופרכים, אלא שהם אל"ף בי"ת של היגיון בריא שלצערי פעמים רבות מדי חסר לשופטים. האם זה אומר שדתיים לאומיים אינם יכולים לבצע פשעים חמורים? האם זה אומר שקיבוצניק פחות טוב ופחות ערכי מתושב עפרה? האם זה אומר שיש להקל בעונש על פי מעמדות חברתיים? לא.

לתגובות:

[email protected]