"גלי בהרב מיארה מנסה לבצע הפיכה שלטונית תוך כדי מלחמה"

בזמן שהמערכות המדינית, הביטחונית, הפוליטית והכלכלית עסוקות בניהול המדינה בזמן מלחמה, ישנה רשות אחת – או ליתר דיוק דמות אחת – שמנסה לנצל את המצב כדי לבצע הפיכה שלטונית נוספת בישראל. כבר בתחילת ינואר הוגשה העתירה שדורשת מראש הממשלה נתניהו לפטר את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, בטענה שהוא מתערב במדיניות משרדו ואינו עומד בתנאי ההסכם שעליו חתם עם היועמ"שית גלי בהרב־מיארה לפני כשנה, כשחזר לתפקידו כשר לביטחון לאומי.

היועמ"שית, כבר בתחילת ינואר, דרשה מבג"ץ שיסביר מדוע אינו מפטר את בן גביר, וכן שיורה על צו ביניים שיחייב את נתניהו לעשות זאת. מאז ועד היום ישנו עימות הולך ומחריף בין מערכת המשפט, בהובלת בהרב־מיארה ונשיא העליון יצחק עמית, ובין הממשלה. נתניהו כבר הבהיר מספר פעמים ובאופן פומבי כי אין לו כל כוונה לפטר את בן גביר, וכי אם בית המשפט יורה על כך, הממשלה תתעלם מהפסק.

"אנחנו במערכה על הקיום שלנו ועל העתיד שלנו. אני לא מאמין שיש כוחות במדינת ישראל שבאים לעשות עכשיו התנגשות רשויות, משבר עמוק. לא חסר לנו איראן? לא חסר לנו חיזבאללה? לא חסרים לנו אתגרים שכרגע אנחנו יכולים להם ואנחנו מצליחים מולם? אני לא מאמין שמישהו יכניס אותנו למצר הזה. זה טרלול מוחלט, אובדן עשתונות מוחלט. זה לא הזמן לעשות את זה, ובכלל אין זמן לעשות את זה", אמר נתניהו ביום חמישי שעבר.

הדיון, במקור, היה אמור להתקיים ביום שלישי הקרוב, אלא שהממשלה דרשה מבית המשפט לדחות אותו בשל המלחמה מול איראן, שנמשכת במלוא עוצמתה. היועמ"שית, לעומת זאת, דרשה מבית המשפט לקיים את הדיון במועד הרגיל שנקבע לו. ביום שלישי השבוע החליטו שופטי בית המשפט העליון לדחות את הדיון בשלושה שבועות, ונכון להיום הוא יתקיים ב־15 באפריל, לאחר חג הפסח.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אסף משניות דיווח: ליברמן יחבור לנתניהו תמורת רוטציה – ליברמן מכחיש

עוד מאת אסף משניות בחירות 26: מי עבר, מי נשאר, ומי הולך לבד נגד הסיכויים

בקרב גורמים המעורים בפרטים, הטענה היא שההתעקשות של בהרב־מיארה לקיים את הדיון תוך כדי המלחמה נובעת מרצונה להגיע להרכב בעל פוטנציאל להדיח את בן גביר. בדיונים מהסוג הזה נהוג לייצר הרכב סניוריטי מורחב. השופט עמית קבע הרכב של תשעה שופטים שידונו בעתירה. הבעיה שנוצרה לעמית היא שבהרכב הסניוריטי הנוכחי ישנו רוב מובהק נגד פסילת בן גביר. השופטים שהיו אמורים להיות בהרכב הם עמית עצמו, סולברג, ברק־ארז, דוד מינץ, וילנר, כנפי־שטייניץ, גרוסקופף, שטיין וכשר. בהרכב הזה, כך אומרים הגורמים, התוצאה הייתה צפויה להיות 6-3 או 5-4 נגד הדחת בן גביר.

לכן חיפש הנשיא עמית "פתרונות יצירתיים", וקבע את הדיון במועד שבו השופט דוד מינץ נמצא בחופשה. במקומו של מינץ נכנס להרכב השופט חאלד כאבוב, וכך נוצר מצב שבו בהרכב ישנם ארבעה שופטים שבוודאות יתמכו בהדחה, ורק חמישה פוטנציאליים שצפויים להצביע נגד. אלא שבהרכב הזה, כך אומרים גורמים משפטיים, כל "עריקה" של המחנה המתנגד להדחה לכיוונו של עמית תוביל לפסק שידרוש את הדחתו של בן גביר.

אותם גורמים מצביעים על שני שופטים שעלולים להיות אלה שיכריעו את הכף להדחת בן גביר: השופטת יעל וילנר והשופט יחיאל כשר. השניים מונו על ידי שרי המשפטים לשעבר שקד וסער על תקן המינויים הימניים־שמרניים, אך הפסיקות שלהם נוטות להיות בלתי צפויות יחסית. "וילנר אומנם מונתה לעליון על ידי הימין, על תקן האישה הדתייה, הימנית והשמרנית, אבל ביותר מדי מקרים היא מיישרת קו עם יצחק עמית. יחיאל כשר הוא שופט שאף פעם אי אפשר לדעת כיצד יפסוק", אומרים הגורמים.

כעת, משהדיון נדחה, הסיבה להוצאתו של השופט מינץ מההרכב כבר אינה רלוונטית, והוא יחזור לשבת בדיון. אלא שנשיא העליון עמית לא הוציא מההרכב את השופט כאבוב, שכאמור נכנס במקומו של מינץ, אלא דווקא את השופטת כנפי־שטייניץ. הגורמים המשפטיים שעימם שוחחנו אומרים שהמטרה ב"הנדוס" ההרכב היא לשמור על האפשרות של "עריקה" שתוביל לפסק נגד בן גביר.

"השופטים גוררים אותנו לכאוס"

הטיעונים המופיעים בעתירה ובחוות הדעת של היועמ"שית הקוראות לפיטורי בן גביר מעלים קשיים רבים, לאור העובדה שהם אינם מבוססים על החוק הישראלי. כך למשל, בחוות הדעת של היועמ"שית נאמר כי הסיבה לפטר את בן גביר היא העובדה שהוא משנה את המדיניות בהר הבית, בניגוד לעמדת הממשלה. אלא שראש הממשלה עצמו אמר כי צעדיו של בן גביר בנושא מתואמים איתו, ואין כאן הפרה של מדיניות הממשלה. נוסף על כך, שר יכול לקדם את המדיניות שהוא מעוניין בה בתוך משרדו, כל עוד אין החלטת ממשלה או חוק שסותרים זאת. בסוגיית הר הבית, לדוגמה, כמובן אין החלטה שכזו.

באופן כללי, החוק הישראלי קובע שרק במקרה ששר נמצא אשם בבית המשפט בעבירה שיש עימה קלון, ראש הממשלה חייב לפטרו. הלכת דרעי־פנחסי, שיצר בית המשפט העליון עוד בשנות ה־90, הרחיבה את החוק כך שכבר מרגע הגשת כתב אישום נגד שר מסוים חלה החובה לפטר אותו. בעיקרון, חוק יסוד: הממשלה שנחקק מחדש בשנת 2001 ביטל את ההלכה, אך הממשלות מאז המשיכו לקיים אותה למרות זאת. אלא שכל זה אינו רלוונטי במקרה של בן גביר, שנגדו אפילו לא נפתחה חקירה. בראשית הקדנציה הוגשה עתירה לבג"ץ במטרה למנוע ממנו להתמנות לתפקיד, שם עלה הטיעון על הרשעותיו הקודמות של בן גביר משנות ה־90 ומתחילת שנות ה־2000. בית המשפט דחה את הטענות, שכן תקופת הקלון על הרשעות אלו חלפה זמן רב קודם למינויו של בן גביר לתפקיד השר לביטחון לאומי.

"אין שום טיעון משפטי, אפילו לא שבב של טיעון משפטי בכל האירוע הזה", אומר ד"ר שאול שארף, מומחה למשפט חוקתי ומרצה במרכז האקדמי פרס, "לכן צריך להסתכל על כל הדיון הזה בצורה אחרת לגמרי. מדובר בדיון פוליטי בין ימין לשמאל. זה לא הוויכוח על מערכת המשפט. מדובר פשוט על מחלוקת בין הימין בישראל לשמאל בישראל, וההכרעה בבית המשפט תיפול לפי החלוקה הזו".

זה אומר שמראש אנחנו יכולים לדעת מי יצביע מה?

"אנחנו תמיד יודעים מראש מי יצביע מה, זאת בדיוק הבעיה בבית המשפט העליון. אלא שהפעם סוג הניתוח שאנחנו צריכים לעשות הוא סוציולוגי־פוליטי־משפטי. יש בהרכב ארבעה שופטים שחברתית לא יכולים לפסוק בעד בן גביר – המילייה שלהם פשוט יסקול אותם חברתית, ויש חמישה שופטים בהרכב שהם לא חלק מאותו מילייה. רובם גם נמצאים בדיוק בצד השני. זה לא אומר שחמשת השופטים – סולברג, מינץ, וילנר, שטיין וכשר – אוהבים את בן גביר או את הממשלה. הם פשוט לא נמצאים במקום שבו הם לא יוכלו להסתובב במעגלים החברתיים שלהם אם הם יפסקו לפי החוק, שאין שום עילה לפטר את בן גביר".

אמרת שאין פה שום טיעון משפטי, אז מה בכלל רלוונטי החוק?

"אתה צודק. זה לא דיון משפטי, אלא דיון פוליטי. לבית המשפט אין שום כלי בכלל לגשת לדיון הזה. אפשר להמציא אמירות שיישמעו משפטיות, אבל הדיון כולו זר לעולם המשפט. זה דיון הזוי לחלוטין. אם ראש הממשלה נתניהו לא מרוצה מעבודת בן גביר, הוא יכול לפטר אותו. אם הכנסת רוצה להדיח את בן גביר או את הממשלה, היא יכולה לעשות זאת בהצעת אי־אמון קונסטרוקטיבית נגד הממשלה או בהצעת חוק לפיזור הכנסת. בית המשפט לא יכול לגשת בכלל לדיון הזה, כשבן גביר לא מואשם בכלום. זאת הפיכה שלטונית על סטרואידים".

עד כמה בכלל הדיון רלוונטי? הוא הרי נדחה עד לאחר הפסח, ולא מן הנמנע שההחלטה תינתן בעוד מספר חודשים, סמוך לבחירות עצמן.

"זה צעד שנראה לי כמו ניסיון של בית המשפט לרדת מהעץ. יש פה הבנה של השופטים, לאור ההצהרות המאוד חדות של הקואליציה, שהיא תלך להתנגשות מול בית המשפט. זה משהו שהשופטים, לפחות לא מעטים מהם, לא רוצים להגיע אליו. אנחנו גם ככה נמצאים במשבר חוקתי ארוך ומתמשך. אבל הוא לא הגיע למצב של פיצוץ מוחלט. דחייה של הדיון למועד שבו ההחלטה כבר לא תהיה באמת רלוונטית – כי לא משנה מה בית המשפט יחליט, לא זה יפיל את הממשלה – נראית כמו ניסיון של בית המשפט לרדת מהעץ המאוד גבוה שטיפסו עליו יצחק עמית וגלי בהרב־מיארה".

ולצד זאת, זה יהיה זמן טוב מבחינת בית המשפט להמציא הלכה משפטית חדשה שתיתן לו שליטה על מינויים והדחות של שרים, בלי שלצעד תהיה משמעות מיידית.

"נכון, ומערכת המשפט שלנו יודעת לנצל בצורה מופתית שעות משבר ושעות שבהן הקשב הציבורי נמצא במקום אחר לגמרי. המהפכה החוקתית התבצעה כמה ימים לאחר רצח רבין, כשאף אחד בישראל לא היה קשוב לשום דבר אחר שהוא לא הרצח של ראש הממשלה. המהפכה העל־חוקתית בהובלת אסתר חיות נעשתה חודשיים וחצי לאחר הטבח הגדול ביותר שידע העם היהודי מאז השואה, בזמן שישראל מתמודדת עם שבויים, מאות הרוגים, ומלחמה אינטנסיבית בעזה. גם הניסיון של בהרב־מיארה לכפות את הדיון תוך כדי המלחמה באיראן נועד לאותה מטרה – לבצע הפיכה שלטונית כשהקשב הציבורי נתון למחוזות אחרים לגמרי. זה משהו שהציבור והפוליטיקאים יהיו חייבים להתנגד לו. העובדה שההחלטה תינתן לבסוף בתוך מערכת בחירות עשויה לסייע בבלימה של המחטף, בגלל שהקשב הציבורי והקמפיינים הפוליטיים יוכלו לעסוק בזה".

אם בג"ץ אכן יחייב את נתניהו לפטר את בן גביר והוא לא יעשה זאת, מה תהיה המשמעות?

"משבר חוקתי על מלא. זה כמו משפחה שבה ההורים עוברים גירושין קשים וקורעים את הילדים בין שני הצדדים. המשרד וכל הגופים שתחת בן גביר יעמדו בפני דילמה יומיומית בשאלה האם הם מקשיבים לממשלה או לבית המשפט. סביר מאוד להניח שאנחנו נראה התפצלות והתפרקות של אותם גופים, כשחלק ימלאו אחר הנחיות הממשלה וחלק אחר הוראות בית המשפט. זה כאוס מוחלט במערכות הכי חשובות במדינה. צריך להבין שלשם בית המשפט גורר אותנו".

משחק לידיים של בן גביר

במערכת הפוליטית רואים בניסיונות של בהרב־מיארה להדיח את בן גביר אירוע שמשנה את המשחק מבחינת מערכת היחסים שבין הרשויות. בקואליציה מכנים את ההתנהלות של בהרב־מיארה ביחס לבן גביר "אובססיה". "המאבק שלה מול בן גביר שונה מהמאבק שלה מול שאר הקואליציה. זה לא סוד שהיא לא סובלת את הממשלה, אבל מול בן גביר יש לה מאבק מיוחד", אומרים בכירים בקואליציה.

מה הסיבה לשוני?

"בן גביר אחראי על אחד הגופים שהכי יקרים לליבה של בהרב־מיארה, פשוט כי באמצעותו היא משיגה את השליטה שלה על הפוליטיקאים: אגף החקירות המשטרתי. בלי האגף הזה היא לא יכולה להלך אימים על הפוליטיקאים, ואם מי שיעמוד בראשו לא יהיה איש שלה, או מישהו שמיישר איתה קו, היא תאבד חלק מאוד מרכזי בכוח שלה. זאת גם הסיבה שכשבן גביר מתערב במינויים במשטרה היא טוענת שזו עילה לפיטורין, וכשישראל כ"ץ עושה את אותו הדבר בצבא היא שותקת. ורק שיהיה ברור, לשניהם מותר להתערב במינויים, אחרת בשביל מה הם מכהנים כשרים?"

בקואליציה דואגים לומר שוב ושוב כי בן גביר לא יפוטר מתפקידו, ואם בית המשפט יחייב זאת הממשלה פשוט תתעלם. נתניהו אמר זאת בצורה פומבית מספר פעמים, וכך גם מזכיר הממשלה, עו"ד יוסי פוקס. הסוגיה גם הובילה לקונצנזוס בין השותפות הרשמיות והלא רשמיות, כאשר כל ראשי הקואליציה המקורית – בתוספת אנשיו של גדעון סער שהצטרפו לקואליציה לפני כשנה וחצי – חתמו על קריאה לנתניהו שלא להקשיב לפסק בית המשפט, אם יורה על פיטורי בן גביר.

"נתניהו ילך עם זה עד הסוף", אומרים גורמים פוליטיים בכירים. "קודם כול, הוא רואה את זה כאיום ישיר עליו. זה לא רק פירוק הממשלה, אלא העובדה שהוא רואה במקרה הזה ניסיון של בית המשפט לבדוק את השטח לקראת המצאת הלכה משפטית שתמנע ממנו לכהן כראש הממשלה. לכן הוא מבין שהוא צריך לעצור את זה מוקדם ככל הניתן. חוץ מזה, פוליטית זה יהיה עבורו פיגוע. אם הפסק יקבע שבן גביר צריך להיות מודח, הדבר יוסיף לבן גביר שניים־שלושה מנדטים. אם היום הוא על 10-9 מנדטים בסקרים, זה יעמיד אותו על 13-12. אבל אם נתניהו גם יפטר אותו, זה כבר יצייר את נתניהו עצמו כמישהו שנכנע לבג"ץ. זה יהפוך את קמפיין הבחירות לקמפיין דוגמת 'הוא זכאי' של אריה דרעי, שהביא לש"ס 19 מנדטים. ואלה קולות שיגיעו ישירות מהליכוד".

"אין דבר טוב יותר, הן לליכוד והן לעוצמה יהודית, מאשר החלטה של בית המשפט שבן גביר חייב להיות מפוטר", אומר יועץ התקשורת אביב בושינסקי, שהיה בעבר יועצו של נתניהו, "זה פשוט לנהל להם את קמפיין הבחירות בלי שהם יצטרכו לעבוד קשה עבור זה".

איך כל אחד מהם יוכל למנף את זה?

"בעיקרון זה די פשוט: בן גביר ינהל קמפיין על הרדיפה נגדו, והפסק יהווה את הבסיס לזה. אני חושב שמתוך כל הטיקטים שעליהם בן גביר ירצה לרוץ, אין אחד שיהיה אפקטיבי כמו הטיקט הזה. אפילו יותר מאשר ההישגים שלו מול האסירים הביטחוניים".

ומצד נתניהו?

"גם נתניהו ידע למנף זאת לצרכים שלו. כשהוא רוצה, נתניהו יודע לנהל קמפיין על הצורך באימוץ חלקים מהשיטה האמריקנית, למשל שהפקידים הבכירים צריכים להתחלף בכל ממשל כדי שהממשל הנכנס יוכל למלא את הרעיונות והתוכניות שלו. הוא יוכל לדבר שוב על הצורך ברפורמה משפטית, ובית המשפט יעזור לו להראות את הצורך בדבר. שניהם פשוט ירוויחו מאוד במערכת הבחירות אם בית המשפט באמת יפסוק ככה".

במישור המעשי, אתה רואה את נתניהו הולך להתנגשות חזיתית מול בית המשפט בנושא, כמו שהוא אומר?

"כן ולא. הוא לא יגיד לבית המשפט שהוא מצפצף עליו ומתעלם ממנו, הוא לא יכול פוליטית לעשות את זה, כי הוא מחזיק בתפקיד ממלכתי. אבל הוא כן יכול למצוא דרכים עוקפות בג"ץ. זה יכול להיות בעזרת חוקים כאלה ואחרים, זה יכול להיות בעזרת מינויו של בן גביר לשר בלי תיק והשארת האנשים שלו שינהלו את המשרד, כמו שקורה במשרדים של ש"ס. יש הרבה דרכים שבקואליציה יכולים לחשוב עליהם כדי מצד אחד מהותית להתעלם מהפסק של בג"ץ, אבל מצד שני לא לעשות זאת בצורה בוטה שתרחיק מתנדנדים מנתניהו".

באופן גלוי, חברי כנסת מהקואליציה אומרים כי אסור לממשלה להקשיב לפסק שיורה על פיטורי בן גביר, שכן לדבריהם מדובר בפסק שעלול לסכן את הדמוקרטיה הישראלית. "אנחנו במשבר חוקתי כבר זמן רב", אמר השבוע חבר הכנסת עמית הלוי לאתר 'בשבע', "הרשות השופטת והזרוע הביצועית שלה בייעוץ המשפטי לממשלה מסכלות בזדון, וללא כל מקור סמכות חוקי, החלטות של הממשלה וחוקים מפורשים של הכנסת. זה המצב כבר שנים רבות, אבל ללא ספק בשנתיים האחרונות העריצות המשפטית שוברת שיאים, והדיון על כפיית ראש הממשלה לפטר את השר לביטחון לאומי הוא בהחלט אחד השיאים".

מה הממשלה צריכה לעשות אם פסק הדין של בג"ץ אכן ידרוש את פיטורי בן גביר?

"כפי שכבר הודיע ראש הממשלה, אם תהיה החלטה כזו של בג"ץ, הממשלה צריכה להבהיר שמדובר בהחלטה בלתי חוקית וחסרת סמכות, ולא להתייחס אליה כלל. זהו איום קיומי על החברה הישראלית כחברה חופשית ועל המשטר שלנו כמשטר דמוקרטי. הממשלה פועלת מכוח אמון הכנסת בלבד, והגורם היחיד שבוחר חברי כנסת הוא ציבור האזרחים בקלפי. כל אפשרות אחרת רומסת את ריבונות האזרחים, שהיא הזכות היסודית ביותר של האזרחים בדמוקרטיה, ואסור לאף אחד, לרבות עובדי המדינה, להפר אותה. ממשלת ישראל מחויבת להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה לשם שמירה קפדנית על קיום החוק ככתבו וכלשונו. אנחנו כנבחרי הציבור בכנסת נפקח ונעמוד על כך שכל מערכות המדינה יפעלו על פי החוק, ומי שיעבור עליו ייענש בחומרה".