"המלחמה שלנו היא להנגיש את האמת ההיסטורית לעולם כולו"

יום השואה תשפ"ו מתקיים היום כשבעולם מתנהל קמפיין ממושך ומתוקצב ליצירת תדמית לישראל שמשווה אותה למשטר הנאצי. בימים האחרונים בכיכר דאם בבירת הולנד אמסטרדם מוצג מיצג נעליים שנועד להשוות את הילדים העזתים שנהרגו במלחמה בעזה ליהודים שנרצחו בשואה. זאת כמובן רק דוגמא אחת מיני רבות לתעשייה תודעתית שלמה המתנהלת ברחבי העולם שנועדה להפוך את ישראל למדינה מצורעת.

חלק מרכזי במאבק בנושא מופקד בידיהם של הגורמים האחראיים על הנצחת השואה בישראל. את התפקיד החשוב הזה ממלאת בימים אלה השרה מאי גולן, השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה. בראיון לרגל יום הזיכרון לשואה ולגבורה, מסבירה השרה גולן את החשיבות של המאבק התודעתי לזכר השואה, הן בזירה הבינלאומית, והן בתוך העם היהודי עצמו, לאור מספרם ההולך ופוחת של ניצולי השואה מדי שנה.

"דווקא בשנים האחרונות, כשמדינת ישראל והעם היהודי נלחמים מלחמת קיום אמיתית מול האכזריים שבאויבינו, הקמים עלינו לכלותינו, וכשמדינת ישראל חזקה מתמיד, וממשלת ישראל וכוחות הביטחון הגיבורים משנים את פני המזרח התיכון, יש חשיבות עצומה לזכור מה קרה לנו כשלא הייתה לנו הגנה, וכשהרוע האנטישמי המפלצתי והיצרי היה נטול גבולות, כשהעולם כולו שתק כשטבחו ביהודים. לכן, אני שמה דגש מיוחד על התאמת הדרך שבה אנו מנחילים את זיכרון השואה, והמשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה בראשותי תומך במיליוני שקלים, לכיסוי מגוון רחב ככל האפשר של דרכי הנצחה: החל מהוצאה לאור של ביוגרפיות ועדויות אישיות של שורדי שואה וקהילות שנחרבו, דרך הפקת סרטים ותיעוד מצולם של עדויות – ועד לפיתוח פלטפורמות דיגיטליות ומיזמים אינטרקטיביים שמנגישים את זכרון השואה לקהל הרחב. בנוסף, המשרד בראשותי תומך ומתקצב קיום מפגשי עדות ושיח – גם עם שורדי השואה עצמם, וגם בעקבות התמעטותם, עם בני הדור השני והשלישי לשואה, לצד קיום כנסים, פעילויות חינוכיות ואחזקת אנדרטאות ואתרי זיכרון רבים ברחבי הארץ. המטרה שלנו ברורה: להבטיח שסיפור השואה יישמר, ימשיך לחיות ולהשפיע ויהיה חלק מהותי ומשמעותי בזהות של הדורות הבאים עלינו לטובה" אומרת השרה גולן.

איך דואגים לכך שגם הדור הצעיר יהיה מחובר לזיכרון השואה והנושא לא יהפוך למנותק לו כמו נושאים אחרים שדור צעיר מגלה בהם הרבה פחות ידע ועניין, במיוחד לאור האופי השונה שבו הדור הצעיר צורך היום תוכן?

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אסף משניות הפר הבטחה: איגוד השחמט העולמי כפה הפסד טכני ביום כיפור

עוד מאת אסף משניות גל הירש: "להתעקש על ערך הניצחון מבלי לשגות בקונספציות"

"במסגרת השליחות הציבורית שלי נחשפתי בשנים האחרונות לצעירים ובני נוער רבים וליוויתי רבים מהם מקרוב ומרחוק, וכפועל יוצא מכך – הסקתי שאחד הדגשים המרכזיים מבחינתנו צריך להיות מעבר מ'צריכת תוכן' ליצירה פעילה של תוכן: במסגרת הפרויקטים שאנו תומכים בהם, בני הנוער לא רק נחשפים לעדויות – אלא גם יוצרים בעצמם סרטונים, עבודות אמנות וכתיבה על בסיס הסיפורים של השורדים. בסופו של דבר, המטרה שאני רואה לנגד עיניי היא שמעבר לידיעה ולהיכרותם של הצעירים את העדויות המטלטלות, ניצור בינם לבין הסיפורים חיבור עמוק וחוויה אישית משמעותית, על מנת שינצרו אותם בליבם וימשיכו לשאת אותם הלאה".

סוגיית הנצחת השואה היא לא רק סוגיה פנים ישראלית, אלא גם חלק מהמאבק אנטישמיות העולמית. אנחנו רואים עליה חדה באנטישמיות העולמית שמתבטאת גם בעליה בהכחשת שואה. איך נלחמים בכך?

"ככל שזיכרון השואה יהיה נגיש, ברור ונוכח יותר בצורה מבוססת – כך יהיה קשה הרבה יותר להכחיש אותו או לעוות אותו. ההסברה של מדינת ישראל חשובה לי מאין כמותה, במיוחד בתקופה זו, ולכן אני באופן אישי פועלת להקדיש זמן רב לראיונות הסברה, לקיום כנסים בינלאומיים פרונטליים ודיגיטליים על מנת להדהד באוזני העולם את מה שעבר העם היהודי בשואה, בזמן שהעולם כולו שתק לנוכח הזוועות".

"עם ישראל לא יובל עוד לעולם כצאן לטבח"

ואולי אחת הבעיות המרכזיות שמאפשרות את הקמפיין שמנסה לצייר את ישראל כמדינה נאצית היא שגם כאן אנחנו מקטינים את השואה כשאנחנו משווים את הפשעי הנאצים לזוועות אחרות שבוצעו בנו, כדוגמת טבח ה-7 באוקטובר?

"השואה היא אירוע ייחודי וחסר תקדים בתולדות האנושות – ניסיון השמדה שיטתי, מתועש ומאורגן של העם היהודי. לכן, אין ספק כי צריך לנהוג בזהירות רבה בכל ניסיון להשוות אליה אירועים אחרים. דווקא בגלל העוצמה הזו, חשוב לשמור על הדיוק ועל האחריות בזיכרון השואה כבסיס להבנה עמוקה של ההיסטוריה ושל הלקחים שהיא מלמדת אותנו ואת העולם כולו. יחד עם זאת, האירועים הקשים שחווינו ב-7 באוקטובר מזכירים לנו עד כמה הלקחים הללו רלוונטיים גם היום. לא מתוך השוואה בין האירועים, אלא משום שהאנטישמיות החולנית, הרצחניות והברבריות של אויבינו – שרוצים בכל מאודם לפגוע ולבצע זוועות ביהודים רק בשל היותם יהודים – לא נעלמה מן העולם. דווקא מתוך ההבנה הזו, צריך שיהיה ברור לנו ולעולם כולו עד כמה קיומה של מדינת ישראל הוא הכרחי, ועד כמה משמעותית העובדה שיש לעם היהודי מדינה חזקה, צבא עוצמתי וכוחות ביטחון אמיצים שמגנים על אזרחיה".

ובכל זאת, כשמישראל עולות אמירות שחמאס הם נאצים, האם זה לא פוגע ביכולת לשמר את זיכרון השואה בצורה הנכונה שלו? האם אין מספיק צוררים בעולם שאפשר להשוות את חמאס אליהם?

"העניין הוא שיש ציר אחד שמחבר בין פשעי הנאצים לזוועות חמאס. אותה אידיאולוגיה אנטישמית שרוצה להשמיד את העם היהודי. ולכן האמירה שקיבלנו אותה כסוג של צוואה לאחר השואה, "לעולם לא עוד", רלוונטית ביותר גם מול חמאס, וגם מול המשטר האיראני או כל גורם אחר שרוצה להשמיד אותנו. זאת אותה אידיאולוגיה, שיונקת מאותו מקום. מבחינתי – ארגוני הנשים וזכויות האדם ששתקו מול שפיכות דמים בטבח הגדול ביהודים מאז השואה, פעלו וינקו אנטישמיות שורשית שעיוורה אותם, ושורשיה העמוקים בהחלט מגיעים מהאדישות העולמית מול הרצח ההמוני וההשמדה החולנית של הנאצים בששת מיליון אבותינו ואימותינו".

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל הפכה השרה גולן לאחת הדוברות המרכזיות של הממשלה ברחבי העולם. בשלל ראיונות, כנסים ועצרות היא הציגה את עמדת ישראל, ולא פעם הזכירה את העובדה שהעולם כבר שתק בעבר אל מול ניסיון השמדה של העם היהודי, וכך הוא עושה גם היום. "בכלל ראיונות ההסברה שקיימתי בשלוש השנים האחרונות, ואף בנאומים שנשאתי בעצרת האו"ם – כשאנו מצויים במערכה על הלגיטימציה הבינלאומית לפעולותינו מול אויבינו האכזריים, דאגתי להזכיר לעולם ששתק אז ושותק גם היום, ולהבדיל בין זוועות השואה, לטבח ה-7 באוקטובר, תוך שחזרתי והדהדתי את העובדות: עם ישראל לא יובל עוד לעולם כצאן לטבח, סיימנו לחכות בציפייה לחמלה ממדינות העולם שלא תגיע" היא אומרת.

הניצחון על הנאצים: ארבעה דורות יושבים יחד בסלון אחד

השרה גולן מדגישה כי המאבק להנצחת השואה איננו מתבטא רק בזיכרון, אלא גם רווחתם של הניצולים שעדיין נמצאים איתנו. משרדה אמנם מופקד על האזרחים הותיקים, אך הרשות לרווחת ניצולי השואה נמצאת תחת אחריותו הישירה של משרד ראש הממשלה. חזית מאבק נוספת קשורה בנכסים האבודים שגזלו הנאצים מהיהודים בשואה, ועד היום מתנהל מאבק עיקש להשבתם ליורשיהם החוקיים.

"המשרד בראשותי אמון ועוסק רבות בנושא השבת הרכוש היהודי הגזול מתקופת השואה, בשיתוף פעולה מלא עם משרד החוץ בראשות השר גדעון סער, ובשנה האחרונה הגענו להתקדמויות משמעותיות ורחבות היקף מול מדינות רבות בהן גרמניה, הונגריה ורומניה, וכן מול הפרלמנט האירופי בסוגיה זו – במטרה לדאוג לגיבוש הסדרים וחקיקה שיקלו על האפשרות למימוש הזכויות של הניצולים ויורשיהם, וגם לצורך עשיית צדק היסטורי, על אף העובדה ששום דבר לעולם לא יוכל לכפר על הזוועות הבלתי אנושיות שבוצעו בעם היהודי".

הזכרת שאחד הפרויקטים החשובים להנצחת השואה בעינייך הוא מפגשי שיח בין ניצולים לדור צעיר. אחד הפרויקטים המרכזיים בתחום הוא פרויקט זיכרון בסלון שהמשרד שלך מתקצב. האם יש סיפור, מתוך שלל הסיפורים שיצא לך להיחשף אליהם במסגרת הפרויקט, שהותיר בך רושם עמוק?

"אירוע מרגש במיוחד שזכיתי להשתתף בו הוא זיכרון בסלון שאירחה בביתה שורדת השואה הגיבורה זמירה ברלב בת ה-90 שנולדה בבנגזי, ובמהלך מלחמת העולם השנייה, כשהייתה ילדה קטנה, נאלצה משפחתה לברוח מביתה. כשחזרו בני המשפחה הביתה – הם גילו כי רכושם נבזז, ובהמשך נשלחו יחד עם יהודים נוספים למחנה הריכוז ג’אדו. זמירה מתארת חיים בתנאים בלתי נתפסים, צפיפות קשה, מחסור חמור במזון, מחלות קשות כמו טיפוס שלקחו את חייהם של בני משפחתה, אלימות קשה שהופנתה לעברם – וגם את העובדה שהיא עצמה נאבקה על חייה והצליחה לשרוד בקושי רב. לאחר השחרור, משפחתה עלתה לישראל והתחילה מחדש מאפס. ואותי ריגש במיוחד לראות איך דווקא מתוך הקושי וסיפור חייה המטלטל, זמירה פעלה במו ידיה על מנת להצמיח בציון תקומה אדירה: היא הקימה כאן משפחה לתפארת מדינת ישראל – משפחה מדהימה, ציונית וערכית כל כך שפרצה תקרות זכוכית והסבה לה נחת רבה ברוך השם. שמחתי לראות את בני המשפחה יושבים סביבה, מקשיבים בשקיקה וגומעים כל מילה – כשלנגד עיניי אני רואה את הסיפור היהודי והציוני במהותו – ארבעה דורות מופלאים שיושבים יחד ופועלים להנציח את שלעולם אסור לנו לשכוח. נשבענו – לעולם לא עוד, לא נשכח ולא נסלח! עם ישראל חי".