חוגגים עצמאות, אבל ההחלטות החשובות מונחתות מוושינגטון

ישראל גם הצליחה לקום מהשבר הגדול של ה-7.10 ולחזור ולהראות עוצמה אדירה ולהפוך לכוח הצבאי החזק ביותר במזרח התיכון. וזאת בדיוק הסיבה שהתחושות מהאירועים בלבנון, ובדגש על הדרך שבה הפסקת האש נכפתה עלינו והצורה שבה הנשיא טראמפ תיווך את האירוע, קשות במיוחד.

כשטראמפ אומר "הוריתי לישראל להפסיק את התקיפות בלבנון ולכן הם יעצרו. מספיק זה מספיק", זאת אמירה שרואה בישראל מדינת חסות אמריקאית. זה כלל לא משנה איך ינסו לצייר זאת בישראל, הצורה שבה ממשל טראמפ התייחס אלינו באירוע הזה היא הכל חוץ מעצמאות וריבונות ישראלית.

"עצמאות ישראל התחזקה מאוד בשנתיים האחרונות. אנחנו היום הרבה יותר בני חורין משהיינו". המילים הללו, אותם אמר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בראיון החג שהתפרסם בשבת האחרונה בשער עיתוננו, הן כנראה המקום שבו קיווינו להיות. זה גם המקום שחשבנו שאנחנו נמצאים בו, לאור ההצלחות האדירות שלנו בשדות הקרב בלבנון ובעיקר באיראן. אבל במציאות אנחנו כנראה רחוקים מאוד מהמקום הזה. בסוף, ברגע שטראמפ החליט נגד האינטרס שלנו, נאלצנו להתכופף עד תום.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אסף משניות האיסור על הגעת אוהדי הפועל ב"ש לאלקמאר: נדבך נוסף במאבק המדיני נגד ישראל

עוד מאת אסף משניות הפר הבטחה: איגוד השחמט העולמי כפה הפסד טכני ביום כיפור

איראן יודעת: כל מה שהיא צריכה זה סבלנות

מי שלא התכופפה היא איראן. איראן הציבה יעד ברור מהרגע שבו טראמפ רצה ללכת לשיחות: קשירת החזית באיראן ללבנון. בהתחלה טראמפ התנגד לכך, לאחר מכן הוא ביקש מישראל להגביל את התקיפות רק לדרום, ובסוף הוא התקפל לחלוטין. בדרך הטבע זה לא אמור היה לקרות. איראן ספגה מכות בלתי נתפסות לאיזושהי מדינה. השרידים של המשטר האיראני לא היו אמורים בכלל להגיע עם דרישות כלשהן למו"מ. בפועל, הם מכתיבים אותו, וארה"ב נעה סביב החליל של טהרן. מה הסיבה לכך היא שאלה שכל מדינה ומדינה בעולם צריכה לשאול את עצמה כעת, והתשובה לכך ברורה וכואבת: המשטר לא מרגיש מפחד, כי הוא יודע שארה"ב וישראל לא מוכנות ללכת עד הסוף. הן אמרו לו את זה במפורש לאורך כל הדרך. ואם אתה לא מוכן ללכת עד הסוף, האויב שלך יודע שכל מה שהוא צריך זה אורך רוח, ובסוף אתה תישבר. זה בדיוק מה שקורה כרגע עם איראן.

המשטר האיראני שמע את ההצהרות של טראמפ ושל נתניהו. הוא הבין את המסר נהדר: אין לאף אחת מהמדינות הללו כוונה להפיל אותו. הציפייה היא שהציבור יעשה זאת, אבל זאת ציפייה שלא ברור שיכולה להתגשם. בסוף, גם אחרי כל המתקפות האדירות על איראן, אנשי המשטר הם אלה שמחזיקים בנשק, לא העם שרוצה שינוי.

טראמפ לא מבין את העובדה הפשוטה: המשטר האיראני הוא לא משטר של דיקטטורים כדוגמת קים ג'ון און בצפון קוריאה. הוא יותר דומה באופי שלטונו למשטר הסיני או לשלטון בברית המועצות. העובדה שכל הצמרת חוסלה, ומספר פעמים, היא חשובה מאוד. בעיקר כי מדובר היה באנשים איכותיים ביותר שהצליחו לבנות איום על העולם כולו. אבל חיסולם לא מחליף את המשטר. הוא מפנה מקום לדמויות חדשות מאותו המשטר. החלפת המשטר באיראן יכולה להתרחש רק כאשר משמרות המהפכה לא ישלטו יותר באיראן. זאת גם תהיה הנקודה בה האיום האיראני באמת יוסר, ולא רק יידחה למועד מאוחר יותר.

ישראל צריכה ללמוד להיות עצמאית

וישראל? היא משיכה למכור לעצמה הבטחות חלולות ולדבר על עצמאות וריבונות שהולכים וצומחים. זה, לצערנו, לא המצב. ישראל היא אכן מדינה מדהימה, והמדינות השכנות שלנו יודעות נפלא מה המשמעות של הכוח הצבאי שלנו, אבל ברגע האמת ישראל נכנעת שוב ושוב לתכתיבים שמגיעים מבחוץ, בעיקר מוושינגטון. אין הבדל בין כפיית הפסקת האש בחיצי צפון ע"י ממשל ביידן לבין כפיית הפסקת האש עכשיו ע"י ממשל טראמפ. בשני המקרים ישראל רצתה להמשיך במלאכה, בשני המקרים היא היתה חייבת לעשות זאת על מנת לשמור על ביטחונה וביטחון אזרחיה, ובשני המקרים הדבר נמנע ממנה ע"י היושבים בבית הלבן.

וזאת בעיה שישראל תהיה חייבת ללמוד כיצד להתמודד מולה ולהיערך לה. נהוג בימי הולדת לקבל החלטות וקבלות לעתיד. זה נכון גם לגבי המדינה. וזאת ההחלטה שמדינת ישראל צריכה לקבל לקראת שנת העצמאות ה79: איך להבטיח שאכן ישקאל תהיה עצמאית להגן על עצמה כשהיא תצטרך לעשות זאת, ללא כפייה מצד המעצמות