דילוג לתוכן הראשי

העדכונים של בשבע, ישירות אליכם

בוחרים ערוץ אחד — ומקבלים רק את מה שחשוב.

ערוץ הוואטסאפ עדכונים נבחרים, בלי רעש קבוצת הוואטסאפ אותם עדכונים, בקבוצה ערוץ הטלגרם למי שחי בטלגרם
פוליטיקה

"היועצת המשפטית והפרקליטות פועלים בשיטות של מאפיה"

"בהרב-מיארה יודעת שאם אגף החקירות לא יהיה בכיס שלה היא תאבד מהכוח לסחוט נבחרי ציבור", אומר השר בן גביר בריאיון מיוחד ל'בשבע'

מאוכזב מהשופטים הנחשבים לשמרנים, שלא מנעו את האירוע הזה. איתמר בן גביר. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90 
מאוכזב מהשופטים הנחשבים לשמרנים, שלא מנעו את האירוע הזה. איתמר בן גביר. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90 

הדיון ביום רביעי שעבר בבג"ץ על הדחתו של השר איתמר בן גביר היה סוער במיוחד, בהתאם לחשיבותו. מחוץ לכותלי בית המשפט העליון בירושלים הפגינו רבים נגד עצם קיומו של הדיון. בתוך האולם, לפחות בדקות הראשונות של הדיון, מחו גם כמה חברי כנסת ממפלגת עוצמה יהודית ומהליכוד נגד נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית. אפילו סגן השר אלמוג כהן, שפרש מעוצמה יהודית ונחשב כמי שנמצא במערכת יחסים מורכבת מאוד עם בן גביר, הגיע לדיון ומחה נגד השופטים.

העותרת המרכזית בעתירות נגד בן גביר היא לא אחרת מהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה. באופן רשמי גופים אחרים עומדים מאחורי העתירה להדחתו, אך הרוח החיה ומי שדחפה את כל התהליכים לאורך כל שנות כהונת הממשלה הייתה דווקא מי שאמורה לייצג אותה. אלא שבקואליציה כבר מזמן הבינו כי אין שום סיבה לצפות מהיועמ"שית שתבצע את עבודתה ותייצג את הממשלה, לכן גם ניסו לפטר אותה, מהלך שבג"ץ מנע.

השר בן גביר עצמו לא היה נוכח בדיון, שנמשך לא פחות מתשע שעות. אחרי הכול, הוא עדיין עומד בראשות אחד המשרדים החשובים והעמוסים שיש בממשלה. מי שייצג את השר בן גביר, והציב מראה נוקבת אל מול שופטי העליון, היה עורך הדין דוד פטר.

יממה לאחר הדיון הוציא בית המשפט העליון צו ביניים נגד בן גביר, שאוסר עליו למנות קצונה בכירה במשטרה ללא התייעצות והמלצת הסגל הפיקודי בראשות המפכ"ל, וכן אסר עליו למנות יועץ משפטי למשטרה ללא התייעצות עם המפכ"ל והיועמ"שית. יש לציין שבפועל אין לצו שום משמעות. בלאו הכי על פי הנוהל מינויי בכירים במשטרה מחויבים בהמלצה מצד הסגל הפיקודי והמפכ"ל, ועל מנת למנות יועץ משפטי למשטרה בכל מקרה חלה חובת התייעצות עם היועצת המשפטית לממשלה. במילים אחרות: צו הביניים קבע שפשוט יש לעמוד בנהלים הקיימים, ולא הטיל על בן גביר שום הגבלה אחרת.

אולי יעניין אתכם

אף על פי שבמבחן התוצאה סמכויותיו של בן גביר לא נפגעו, וציבורית הוא יצא מחוזק מהדיון בבג"ץ, לשר לביטחון לאומי יש ביקורת נוקבת על בית המשפט העליון. בריאיון ל'בשבע' הוא מביע את אכזבתו מהפלג השמרני בבית המשפט העליון. "הם היו צריכים לגלגל את העתירה הזאת מכל המדרגות ולמנוע את הדיון התלוש הזה מלכתחילה. מה שהשופטים איפשרו בעצם קיומו של הדיון זה שהיועצת המשפטית תגרור את מדינת ישראל כולה למשבר חוקתי בגלל האובססיה שלה להדיח אותי. אני מאוד מאוכזב מהשופטים שכביכול משויכים לאגף השמרני, שלא מנעו מאיתנו להיכנס לאירוע החמור הזה".

האירוע הזה לא התחיל היום, העתירות נגדך הוגשו עוד לפני שהפכת לשר. למה דווקא עכשיו אנחנו רואים את זה מגיע לישורת האחרונה?

"כי זאת השיטה של החבורה הזאת, של היועמ"שית והפרקליטות. מדובר בשיטות של מאפיה, שנועדו להלך אימים על נבחרי הציבור. הם רומזים לפתיחת חקירות, מנהלים כמה, ובצורה הזאת השרים יודעים שהמשך הכהונה שלהם במשרד תלוי בהחלטת היועצת המשפטית לממשלה אם להגיש כתב אישום או לא. בצורה הזאת הם דואגים שהשרים יקדמו רק את המדיניות שאותה החונטה רוצה, במיוחד בנושאים שחשובים להם. ואם הם לא מצליחים בעזרת חקירות, אז מגיעות עתירות מופרכות, חסרות כל בסיס חוקי, במטרה להעיף אותי מהמשרד לביטחון לאומי".

העתירה הזאת גרמה לך לחשוב פעמיים לפני שקידמת צעדים במשרד?

"לא. עליי זה לא השפיע כי ידעתי שאין בזה כלום. וזה מה שהטריף אותם. כתב הטענות של היועמ"שית הוא מבחינתי תעודת הוקרה על כל הדברים שעשיתי במשרד. כשהיא כותבת שאני מתערב במדיניות במשטרה ובשב"ס, אני גאה בזה. זה בדיוק התפקיד שלי, אחרת בשביל מה אני שר? בשביל לארח ישיבות מטה עם בורקסים וללחוץ ידיים בטקסים? כשהיא אומרת שאני שיניתי את הסטטוס קוו בהר הבית, אז קודם כול אני גאה בצעדים שעשינו בהר הבית. אני גאה בזה שנאבקתי למען חופש הפולחן היהודי במקום הקדוש ביותר לעם שלנו. אבל עזוב את זה, כל הטיעון שלה שהפרנו את הסטטוס קוו לא מתחיל בכלל. הסטטוס קוו לא אסר על יהודים להתפלל בהר. מדינת ישראל החליטה, בהחלטה שגויה שנמשכה עשרות שנים, לא לאפשר זאת. אז החלטנו לשנות את זה. וכשהיועצת המשפטית לממשלה הבינה שהיא לא יכולה לסחוט אותי כמו שהיא סוחטת אחרים וככה למנוע ממני לקדם את המדיניות שבחרו בי בשבילה, היא החליטה להערים קשיים. להמציא שרק הקבינט יכול לקבל החלטות כאלה, ושצריך אישור של ראש הממשלה לשנות את סוגיית התפילה בהר. הלסת שלה נשמטה כשראש הממשלה אמר לה שכל הצעדים שעשיתי מתואמים איתו על מלא. לכן היא נאבקת כל כך חזק, מנהלת את האופוזיציה על מלא, בשביל להעיף אותי".

הדבר שהיא ומתנגדיך חוששים ממנו יותר מכול הוא לא השינויים האלה, אלא החשש שלהם שהאנשים שאתה ממנה במשטרה לא יהיו השוטרים הטובים ביותר, אלא האנשים הקרובים אליך ונאמנים לך פוליטית. אין צדק בחשש הזה? הרי אי אפשר שהמשטרה תהפוך להיות משטרה פוליטית.

"רק שכל זה קשקוש אחד גדול. אין בדל של אמת בטענה שאני מקדם אנשים על בסיס עמדותיהם הפוליטיות. אני מקדם קצינים לפי הביצועים שלהם, ואני גאה בכך מאוד. אני רוצה שמפקד תחנה שרוצה להתקדם יראה תוצאות. יראה איך הוא הצליח לגייס עוד שוטרים, כי את התנאים, כמו העלאת השכר ב־40 אחוזים, הבאתי לו. אני רוצה שמפקד מרחב יראה לי כיצד הוא מתמודד עם טרור הפרוטקשן ויראה לי נתונים על ירידה בתופעה. אני רוצה שהמפקדים יראו לי כיצד הם נלחמים בנשק הבלתי חוקי במגזר הערבי. אני רוצה שהקצינים הנהדרים שיש במשטרה יראו תוצאות. בסוף זה הגוף שצריך לשמור על האזרחים יום יום. לא יכול להיות שקידומם בתפקיד לא יתבסס על הביצועים שלהם בשטח. אני יכול להגיד חד־משמעית: לא הייתה אפילו פעם אחת ששאלתי קצין כלשהו מה הוא מצביע בבחירות. אפילו לא פעם אחת. זה לא רלוונטי לדיונים אצלנו, וגם לא לשאלת הקידום".

רינת סבן היא הזרז

סוגיית קידום הקצינים במשטרה נמצאת בלב הסערות שהתחוללו סביב כהונת השר בן גביר. במרכז האירועים ניצבת פרשת קידום רינת סבן לדרגת סגן ניצב ועוזרת ראש אגף חקירות משטרתיות. ראשיתה של הפרשה בחקירת תיקי נתניהו. סבן הייתה אחת החוקרות הבכירות בתיק 4000, והיא לקחה חלק מרכזי גם בחקירתם של שלמה פילבר וניר חפץ. לאורך משפט נתניהו התברר כי התנהלותה של המשטרה בחקירותיהם של השניים חרגה מכל נורמה מקובלת בחקירות משטרה. פילבר גם הגיש שתי תביעות נגד המשטרה בדבר פגיעה בפרטיותו לאורך החקירה, וכן התעללות על מנת לסחוט אותו להפוך לעד מדינה. גם מול ניר חפץ השתמשה המשטרה בחקירה זו בדרכים שפגעו בפרטיותו. צו איסור פרסום הוטל על פרטי החקירה, על מנת לשמור על פרטיותו של חפץ. כאמור, רינת סבן החזיקה בתפקיד מרכזי בחקירות הללו.

אלא שבדצמבר 2024, לאחר שכבר התבררו הבעיות החמורות בחקירותיהם של פילבר וחפץ, החליט סגל הפיקוד הבכיר במשטרה להמליץ על קידומה. בן גביר אישר את הקידום. במרץ 2025 זומנה סבן לעדות במשפט נתניהו, ושם נחקרה על הפעולות שהורתה לבצע במסגרת החקירה. בעקבות עדותה החליט השר בן גביר לעצור את קידומה.

בפברואר השנה, לאחר שורה של דיונים בבית המשפט המחוזי, פסק בית המשפט כי ההחלטה של בן גביר לא לקדם את סבן נגועה ב"חוסר סבירות קיצוני". כזכור, עילת הסבירות בוטלה בחוק יסוד שהעבירה הכנסת הנוכחית, ובית המשפט העליון ביטל אותה באופן חסר תקדים. בן גביר סירב להישמע להוראות בית המשפט, ולבסוף קודמה סבן גם ללא חתימתו של בן גביר, כשלמעשה מי שמקדם אותה בפועל הוא בית המשפט. המפכ"ל הודיע כי הוא יכבד את החלטת בית המשפט, אך לא הופיע לטקס מתן הדרגה של סבן, שמחזיקה היום בתפקיד בכיר ביותר באגף החקירות במשטרה.

"שאלת קודם למה דווקא עכשיו הגיעו העתירות לכדי דיון, אז זה בגלל רינת סבן. אני לא אומר לך את זה כהערכה בלבד. היו גורמים בכירים בייעוץ המשפטי לממשלה שאמרו את זה במפורש לאחד האנשים הכי מקורבים אליי. הם אמרו לו שמבחינת היועמ"שית, אי קידומה של סבן הוא הקו האדום, ואם לא אקדם אותה היא תפעל בכל הכוח כדי להדיח אותי. וזה בדיוק מה שקרה. זאת שיטה של מאפיה. לא של גורמי אכיפת חוק במדינה דמוקרטית".

בסוף סבן הייתה מעורבת בחקירה מאוד רגישה נגד ראש הממשלה נתניהו, והחשש הוא שאם קידומם של חוקרים שחוקרים תיקים כאלה ייעצר, לא יהיו אנשים שמוכנים לחקור שחיתויות.

"רינת סבן לא קודמה בגלל ההחלטות וההנחיות שנתנה במהלך החקירה, שאנחנו יודעים היום קצת יותר על מה שאירע בה. ומעבר לזה, מדובר בקצינה שקיבלה ציונים נמוכים מאוד במרכז ההערכה. זאת קצינה שאנחנו רוצים לקדם? אני לא רוצה לקדם מישהי כזאת. אבל נגעת פה בנקודה נכונה. מה שמפריע לבהרב־מיארה זה שאני העזתי לעשות מה ששום שר אחר לא עשה. לנסות לעצב את אגף החקירות כך שהוא לא יהיה בובה על חוטים שלה. זה מבחינתה חילול הקודש, ולכן היא נאבקת כל כך. היא יודעת שאם אגף החקירות לא יהיה בכיס שלה, כמו שהוא היה עד היום, היא תאבד הרבה מהכוח שלה לסחוט נבחרי ציבור. לכן היא מנהלת מלחמת חורמה בנושא. בכלל, סוגיית המינויים צורמת לה מאוד. פחות מפריעים לה שלושת המינויים היחידים שלא אישרתי, כשאחד מהם זה בכלל מישהו שלאחר ההמלצה התברר שהוא מטריד מינית סדרתי. מה שמפריע לה זה יותר מאלף מינויים שכן ביצעתי, ועיצבו מחדש את המשטרה בצורה טובה יותר. מפריע לה שיש שר שמזיז דברים בשטח".

אתה רק מחזק את הטענה. אתה אומר ששינית את המשטרה. אתה גם נפגש עם המון קצינים, בכל הדרגים, משנה מדיניות במשטרה בצורה דרמטית למדי. אתה לא מבין את החשש שמגיע מהצד המתנגד לך, שאתה בעצם הופך את המשטרה למשטרת בן גביר? זו אומנם לא עילה בחוק לפטר אותך, אבל האם אנחנו רוצים שהמשטרה תפעל ותאכוף את החוק רק לפי רצונותיו של השר הממונה עליה?

"כל מה שאני עושה, אני עושה במסגרת החוק. אני לא נותן הוראה למשטרה 'תעצרו את אדם פלוני ושחררו את אלמוני'. אני מתווה מדיניות. אני משתמש בכלים שנתונים לי בחוק כדי לבצע את השליחות שלי בתפקיד, ואני עושה את זה בהצלחה, ולכן זה מקומם את המתנגדים לי. שרים אחרים, לעומת זאת, כן עברו את הגבול שמאשימים אותי שאני עברתי".

כמו מי למשל?

"עמר בר לב. ישבו אצלי במשרד קצינים שתיארו לי כיצד בהפגנות של האנרכיסטים בימי שישי בשמעון הצדיק הוא התקשר לאותם קצינים והורה לא לגעת באנרכיסטים, לא לעכב, לא לעצור אותם ולאפשר להם להניף את דגלי אש"ף. אני מכיר שיחות של בר לב עם קציני משטרה, אחרי שעצרו אנרכיסטים באותן הפגנות, שהוא מורה להם לשחרר אותם באופן מיידי. זאת ההתערבות הפסולה שמאשימים אותי בה, ואני מעולם לא נהגתי בה, בניגוד לבר לב".

"בממשלה הבאה נצליח לתקן"

כאמור, במסגרת הטענות של נציגיו של השר לביטחון לאומי בדיון בבג"ץ, חזרה שוב ושוב הטענה שלבית המשפט אין בכלל סמכות לדון בנושא מינוי שרים או פיטוריהם. החוק בנושא ברור מאוד, והוא כמובן תואם את עמדת בן גביר ונציגיו, וכן את עמדת נתניהו ונציגיו בדיון. בספר החוקים הישראלי ישנה סיבה אחת בלבד שבעטיה חובה לפטר שר, והיא הרשעה בפסק דין חלוט בעבירה שיש עימה קלון. בית המשפט הרחיב בפסק דין 'דרעי־פנחסי' את החובה כך שגם שר שהוגש נגדו כתב אישור יחויב בפיטורים. בשנת 2001, כשעבר 'חוק יסוד: הממשלה' החדש, בוטלה הלכת דרעי־פנחסי, אך הממשלות הקודמות המשיכו לפעול על פי הכלל הזה. בכל מקרה, מדיניותו של שר, אפילו אם יש לו הסכם ניגוד עניינים כזה או אחר, אינה מהווה עילה על פי חוק לפיטורים.

אם אתם טוענים שאין לבית המשפט סמכות לדון בנושא, למה התייצבתם לדיון? הרי במעשה הזה הוכחתם שדווקא יש לו סמכות.

"ולתת לכל החבורה הזאת לשחק מול שער ריק, לקבוע את הנרטיב ולהחליט מהי האמת המזויפת שלהם בלי שנשמיע את הצד שלנו, שכמובן הוא הנכון על פי החוק? זה לא היה משהו שהיינו יכולים להרשות לעצמנו. בעיניי, ההחלטה להתייצב לדיון ולשלוח לשם את עורך הדין דוד פטר, מטובי המתדיינים בבתי המשפט שיש בישראל, הייתה אחת ההחלטות החכמות והטובות שהתקבלו בשנים האחרונות בכל מה שקשור לניסיון לתקן את מערכת המשפט".

באיזה אופן?

"עם שלם ראה את הדברים בשידור חי. כל אחד יכול היום ללכת ליוטיוב ולראות את האירוע הזה. מה שעורך הדין פטר עשה בדיון היה להסיר את המסכה מהפנים של בית המשפט. הוא עמד מולם ולא מצמץ, וחזר שוב ושוב שאין לבית המשפט סמכות, ובמקביל לכך הראה שגם הטענות עצמן מופרכות מן היסוד. הרי הטענות שלהם הן שאני מגבה שוטרים שזרקו עליהם אבנים, או שבמקרה אחר גיביתי שוטר שזרקו עליו בקבוק תבערה והוא ירה במי שזרק אותו עליו, או שוטר שניסו לדרוס אותו והוא הגיב. על הגיבוי שנתתי להם תוקפים אותי, וזה פשוט הזוי. אלה הטיעונים המגוחכים שאיתם תקפו אותי. אז מה רצית, שניתן להם להציג את הטיעונים האלה ולא ניתן שום מענה?".

אתה חושב שזה באמת מה שיעזור לתקן את מערכת המשפט? הרי בשנים האחרונות הממשלה שלכם ניסתה, ונכשלה בכל צעד שהיא עשתה.

"זה נכון שצריך לחשב מסלול מחדש. אין ספק שהדרך שבה ניסינו לתקן את מערכת המשפט בכנסת הנוכחית לא עבדה. אני מבין מה השר יריב לוין וחבר הכנסת שמחה רוטמן ניסו לעשות, אבל זה פשוט לא עבד. צריך לפעול בדרכים אחרות לגמרי, כי המצב כמו שהוא עכשיו לא יכול להימשך".

מהן אותן דרכים? וזה בכלל ישנה? הרי בסוף בג"ץ לקח לעצמו עוד סמכויות בכנסת הנוכחית.

"מהן הדרכים נשמור למועד אחר, שלא יעלו לאנשים רעיונות עכשיו. אבל ודאי שזה יעזור. אני בהחלט מאמין שבממשלה הבאה, למרות מה שקרה הפעם, נצליח להוביל לתיקון של מערכת המשפט. הציבור דורש את זה, והדיון בנוגע להדחה שלי רק חיזק את התחושות הציבוריות בצורך בתיקון נרחב במערכת המשפט".

"אין תוחלת למשא ומתן עם לבנון"

הריאיון עם השר בן גביר מתקיים בימים דרמטיים במערכת 'שאגת הארי'. ביום שישי שעבר כפה הנשיא טראמפ הפסקת אש על ישראל, כשהוא אומר כי הורה לישראל להפסיק להילחם בלבנון, "והיא תציית. מספיק זה מספיק". האמירה הזאת התקבלה בזעם בציבור הישראלי. יש לציין שבדרישה של הנשיא האמריקני יש משום כניעה לדרישות שהציב המשטר בטהרן, לאחר שטראמפ אמר כי לא יתכופף בפניו. במקביל לכך, ונכון לכתיבת שורות אלה, המשטר האיראני לא מראה סימנים להתגמשות כלשהי בדרישותיו, ובראשן המשך שמירת היכולת להעשיר אורניום.

"אנחנו עדיין לא יכולים לסכם את המלחמה בשתי החזיתות הללו. ההישגים באיראן עצומים. לא סיימנו את המלאכה, ויש עוד הרבה מה לעשות, אבל מדובר בהישגים היסטוריים. ראש הממשלה נתניהו הצליח לחבר את הנשיא טראמפ כדי שנפעל יחד מול המשטר האיראני בצורה צבאית. זה לא עניין של מה בכך. אם היינו אומרים לישראלי הממוצע בימים הראשונים שלאחר 7 באוקטובר, כי תוך שנתיים וחצי אין סינוואר, אין נסראללה, אין חמינאי, סביר להניח שהוא לא היה מאמין. אם היינו אומרים לישראלי הממוצע שצה"ל ישלוט בשמי איראן לאורכה ולרוחבה בצורה מלאה ויעשה בה כרצונו, הוא לא היה מאמין. אבל זה בדיוק מה שקרה. אני חושב שאנחנו עדיין לא מצליחים להבין את גודל ההישגים ההיסטוריים, וזה לא סותר את העובדה שלא סיימנו את המלאכה".

זה נדמה שאנחנו מקפידים לא לסיים את המלאכה. לא עשינו זאת בעזה, לא עשינו זאת מול חיזבאללה בלבנון, וגם לא מול משטר האייתוללות באיראן. למה פעם אחר פעם אנחנו לא מסיימים את המלאכה, ועדיין משאירים את האיום על ישראל על כנו?

"קודם כול, אנחנו צריכים וחייבים לסיים את המלאכה. אנחנו חייבים לסיים את המלאכה כדי שהילדים שלנו לא יצטרכו להתמודד עם זה גם כן. אני לא הולך למכור אשליות לציבור, האיום עלינו עדיין לא הוסר, אבל אי אפשר להסתכל רק על חצי הכוס הריקה ולא לראות את חצי הכוס המלאה, שהיא הרבה יותר מאשר חצי כוס. הניסים שהיו לנו פה לאורך המלחמה אדירים. אנחנו לא יכולים להתעלם מהם ולא יכולים לבעוט בדלי רק כי עדיין לא הצלחנו לעמוד ביעד הגדול שלנו. זה חלק מאותה מחלוקת בסיסית בין בית המדרש שאנחנו מגיעים ממנו, זה שמאמין באתחלתא דגאולה ויודע שהיא מגיעה שלבים שלבים, לבין בית המדרש שרוצה או הכול או כלום, ואם לא השגנו הכול אז כלום לא שווה. זה לא הדרך ולא תפיסת העולם שבה אנחנו מאמינים, ודווקא עכשיו, כמה ימים אחרי יום העצמאות, כולנו צריכים להבין זאת עוד יותר. אנחנו לא הגענו לגאולה השלמה, זה נכון. אבל איך אפשר להתעלם מכל ההישגים העצומים שכן השגנו?".

תעזור לי להבין את ההבדל בין הסבב הקודם בלבנון, כשביידן כפה עלינו לעצור את המלחמה, לבין הסבב הנוכחי, כשטראמפ עושה את אותו הדבר בדיוק. למה את ביידן תקפתם ואת טראמפ לא?

"כי אין דמיון בין המקרים. טראמפ הוא נשיא ידידותי מאוד למדינת ישראל, הוא הלך איתנו כתף אל כתף לאורך כל הדרך. שיתוף הפעולה בינינו עמוק מאין כמוהו, וגם אם יש ביקורת כזאת או אחרת, צריך לזכור את כל הדברים הטובים. המלחמה באיראן היא לא רק מלחמה ישראלית, היא גם מלחמה אמריקנית. לכן אפשר לחלוק ולהגיד שהוא טועה. אבל זה לא אותו המצב כמו שהיה מול ביידן, ולכן גם היחס לטראמפ שונה".

אז אני מבין שלא התחברת לציוץ של חבר מפלגתך צביקה פוגל, שהשווה את טראמפ לברווז מגעגע.

"אני לא חושב שצריך להעליב את הנשיא טראמפ. אפשר לחלוק עליו, ואפילו חובה לחלוק כשאנחנו חושבים שהוא טועה. אני חושב שהוא טועה, ואין מנוס ובסוף נצטרך לחסל גם את חמאס וגם את חיזבאללה. ויש לנו את הלוחמים והמוטיבציה לעשות זאת. אבל בין להגיד את זה לבין להעליב אותו יש פער. זה לא היה צריך להיות. ולצד זאת, אני רוצה להדגיש שלצביקה יש זכויות עצומות, הן בצבא והן בכנסת, וצריך לשבח אותו על זה. אלה שתקפו את צביקה לא עשו עשירית ממה שהוא עשה רק בכנסת הנוכחית. בכלל, כל חברי הכנסת שלנו נהדרים ואהובים מאוד".

אבל המלחמה נעצרת כשחיזבאללה עדיין קיים, ועדיין מחזיק ביכולת לאיים על ישראל. אכזבתם את תושבי הצפון?

"תושבי הצפון זוכרים שאני התנגדתי להפסקת האש הקודמת. הם יודעים שאני תומך בהמשך המלחמה מול חיזבאללה וחיסולו עד הסוף. ולצד זאת, הממשלה הזאת עשתה פי כמה וכמה מכל מה שממשלות אחרות עשו ומכל מה שממשלה בהרכב אחר הייתה עושה. אני אגיד לך עוד משהו, אני לא מאמין לרגע אחד שיש תוחלת כלשהי למשא ומתן שמתנהל כרגע מול ממשלת לבנון, פשוט כי מדובר בגוף חלש וחסר כל יכולת לספק את הסחורה. אין ספק שבסוף אנחנו נצטרך לסיים את המלאכה".

 

 

מה לקרוא עכשיו