אקדמיה לדוגמה: מרצה הביעה תמיכה בטרור, המכללה לא שתקה

זה היה רגע מביך לשורה ארוכה של ראשי אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות. יושב ראש ועדת החינוך, חבר הכנסת צבי סוכות, חשף בתחילת השבוע מסמך רשמי של המועצה להשכלה גבוהה, ובו דיווח מפורט שהוכן לבקשתו על ידי המועצה אודות מקרי הסתה או תמיכה בטרור במוסדות אקדמיים ואופן הטיפול בהם בתקופה שבין ינואר 2025 לפברואר 2026.

מהמסמך עולה כי ברוב המוסדות האקדמיים לא הוגשו תלונות בנושאים אלה בשנה האחרונה, אולם בהחלט אי אפשר לומר שהתופעה אינה קיימת. שתי פניות על חשד להסתה לטרור התקבלו בהנהלת אוניברסיטת בר אילן, תלונה אחת הוגשה במכללת צפת, שתי תלונות הוגשו בטכניון ותלונה נוספת באוניברסיטה העברית. רוב התלונות עברו בדיקה בידי הגופים הרלוונטיים במוסד, ונפטרו בלא כלום או בנזיפה בלבד. רק במכללת צפת הושעתה סטודנטית תומכת טרור למשך שלוש שנות לימודים. כאמור, הדוח הזה נוגע רק לשנה האחרונה, כאשר בשנה הראשונה לפרוץ המלחמה שמענו על כמה מקרים דומים.

הנתונים הללו הוצגו על רקע קביעתם המנותקת של 28 ראשי אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות, שתופעת ההסתה והתמיכה בטרור בקמפוסים אינה קיימת. הקביעה באה בתגובה לזימון ששלח להם יושב ראש ועדת החינוך לדיון בנושא החשוב הזה בוועדה שבראשותו, לפני ארבעה חודשים. אותם ראשי מוסדות שיגרו לוועדה מכתב ובו הודיעו כי יחרימו את הדיון בנושא. במכתבם קראו לבטל את הדיון שאת תכליתו כינו "הטלת רפש במערכת ההשכלה הגבוהה", וכך כתבו: "דיון כזה מכתים את האקדמיה הישראלית כולה ויוצר מראית עין ורושם מוטעה ושגוי לפיו כביכול, עשרות המוסדות להשכלה הגבוהה בישראל, על אלפי חברי הסגל שלנו ומאות אלפי הסטודנטים והסטודנטיות שלנו, יש להם נגיעה כלשהי להסתה לטרור – וזאת כאשר המציאות הפוכה מכך מרחק אלפי שנות אור".

ובכן, מראית עין, רושם מוטעה ושגוי? לא בדיוק. כאמור, המסמך הרשמי של המל"ג מוכיח כי התופעה קיימת, וזאת רק מתלונות שהוגשו בשנה האחרונה. אלא שפרט לעצם קיומה של התופעה, שבמסגרתה סטודנטים או חברי סגל תומכים בטרור באמצעות פוסטים והתבטאויות שונות, יש לדון ביחס ההנהלות למקרים הללו. אם לשפוט לפי המכתב ששלחו 28 ראשי המוסדות, הרי שמדיניות ענישה מרתיעה היא לא בדיוק המיינסטרים של האקדמיה הישראלית. אבל בשבוע שעבר עלתה לכותרות פרשייה רלוונטית, שהאירה מוסד אקדמי שבחר אחרת.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת חגית רוזנבאום המדיניות שמפלה לרעה יישובים יהודים בגליל נעצרה. בינתיים

עוד מאת חגית רוזנבאום מתמחים ממוסדות תומכי חמאס יטפלו בישראלים באיכילוב

חשבה שזה "פיגוע רגיל"

כשהגיעה לפתחו של פרופסור אריה רטנר, נשיא המכללה האקדמית לחינוך קיי בבאר שבע, תלונה על הסתה נגד אחת המרצות הוותיקות בסגל, הוא לא חיפש לעצמו חיים קלים. הדבר אירע יום למחרת טבח שבעה באוקטובר, כאשר תושבי ישראל כולה עדיין היו תחת ההלם, ותושבי הדרום – בהם רבים מאנשי הסגל והסטודנטים במכללת קיי, גילו שחייהם מושבתים עד להודעה חדשה. בתוך כל הכאוס הזה, זורמות אל פרופסור רטנר הודעות מחברי סגל על פוסטים שהעלתה ברשתות החברתיות קולגה ותיקה בסגל ממוצא ערבי, ד"ר וורדה סעדה. "הפוסטים היו קשים ביותר", מתאר פרופסור רטנר בשיחה עם 'בשבע', "היא קראה לאימהות לא לשלוח ילדים ל'צבא הכיבוש', אותו כינתה גם 'צבא של רוצחים'. כמו כן פרסמה פוסט עם אייקונים של לבבות שבורים מעל גופת מחבל שרצח חייל בפיגוע דריסה, ופוסטים נוספים שמגנים את צה"ל והמדינה. כל זאת ביום הטבח הנורא".

פרופסור רטנר נכנס לעובי הקורה, עבר על הפוסטים – כולל הזמנת תרגום מקצועי מערבית – ולבסוף עדכן את כל הגורמים הרלוונטיים: חברי ההנהלה, חברי הדירקטוריון והיועץ המשפטי של המכללה. "כולנו ראינו את הדברים בחומרה רבה, בפרט שאנו מכללה לחינוך שבוגריה אמורים לחנך את הדור הבא. איך נרשה לעצמנו שחברת סגל שמתבטאת כך נגד המדינה וערכיה תמשיך ללמד במכללה כזו?"

לאחר התייעצות, הוחלט לזמן את ד"ר סעדה לוועדה להליך שימוע לפני פיטורין. בוועדה, שבה ישבו מנהל המכללה, היועץ המשפטי ויושב ראש הדירקטוריון, טענה ד"ר סעדה שלא התכוונה, שדבריה לא הובנו נכון ושבכלל ב־7.10 שהתה ביאכטה בלב ים עם חבריה ולא ידעה כלל על האירועים שהתרחשו. הפוסטים התייחסו ל"פיגוע רגיל" ביהודה ושומרון.

הוועדה החליטה פה אחד על השעייתה של המרצה לצמיתות, "והיא קיבלה את המגיע לה אחרי 28 שנות עבודה". נשיא המכללה מסביר כי "היה לנו חשוב לטפל במקרה הזה מיידית, כי הדברים שכתבה החלו לקבל הד נרחב בתקשורת ובציבוריות. היינו צריכים להגן על שמה הטוב של המכללה, שלא יצא לנו שם רע כמכללה שנותנת חסות למרצה כזו. היו אומנם באותו זמן מקרים נוספים בעוד מוסדות, אבל המקרה שלנו זכה להד גדול במיוחד".

אולם המרצה המסיתה לא התביישה ולא ויתרה. לאחר כשנה הגישה לבית הדין לעבודה בבאר שבע תביעה נגד הנהלת המכללה, ובה כאמור תבעה פיצויים בסך מיליון שקלים על פיטוריה. ההליך היה ארוך ונמשך כשנה וחצי, ולפני כשבועיים התקבל פסק דין: השופטת קיבלה את התביעה רק באופן חלקי. בדבריה ציינה כי התבטאויות המרצה אכן היו חמורות, ויש לשים סייגים וגבולות גם לחופש הביטוי במוסדות אקדמיים. אולם לטעמה של השופטת נפלו פגמים פרוצדורליים בהליך הפיטורין, ולכן פסקה כי המכללה תעניק למרצה פיצוי בסך 250 אלף שקלים.

פרופ' רטנר לא מתכוון לוותר במאבק הזה, ונציגיו כבר מגבשים את כתב הערעור על פסק הדין. "קודם כול, לא מדובר בסכום סמלי", הוא מנמק, "אבל בעיקר, אני חושב שהיא עשתה דבר קשה ביותר, בתור חברת סגל במכללה למורים. אני לא חושב שאנחנו צריכים לשאת בעול התשלום גם בסכום כזה. היא גרמה נזק גדול למדינה ונזק תדמיתי למכללה. הנה, לדוגמה, בימים אלה כשהסיפור מתעורר מחדש – משייכים שוב את המרצה המסיתה למכללה שלנו".

אבל לא רק הסגל נפגע אלא גם הסטודנטים במכללה, שכאמור רובם תושבי הדרום ורבים מהם משלמים את מחיר הטבח והמלחמה. "סטודנטים ואגודת הסטודנטים פנו אלינו אז בתלונה על הפוסטים. האווירה בקמפוס הייתה סוערת, ואפשר להבין. יש לנו חברת סגל מאחד הקיבוצים שנרצחה בטבח, שלוש סטודנטיות נרצחו גם הן. סטודנט שלנו נהרג בלחימה. לכן לא יכולנו לעבור על כך לסדר היום. מצאנו את עצמנו מאוד מגובשים סביב העמדה הזאת ופעלנו בהתאם, כדת וכדין".

הליך הערעור עדיין בתחילת הדרך, אבל להנהלת מכללת קיי יש קורס מבוא לאזרחות שהיא יכולה להעניק לאוניברסיטאות גדולות ממנה פי כמה.

לתגובות:

 [email protected]