הלימון הוליד לימונדה: בג"ץ הכשיר את רפורמת הנשק

לפעמים אני פשוט נהנה להישען לאחור על הכיסא, ולקרוא ניסוחים מתוחכמים ואלגנטיים של שופטי בג"ץ בפסקי הדין שלהם. לא, אני לא מתכוון לקלאסיקות בסגנונו הנבואי של השופט מישאל חשין המנוח, או לפלפולים בגמרא של השופט מנחם אלון. כוונתי להיחלצויות אלגנטיות, כמעט לומר הרואיות, ממצבים קשים ומביכים באמצעות מילים. או בשפה פשוטה: הדרך המרהיבה שבה שופטי בג"ץ מאכילים אותנו שקרים בוטים בכפית זהב של עגה משפטית.

קראו נא את הפסקה הזאת, שהתפרסמה השבוע בפסק הדין של השופטת יעל וילנר בעניין רישיונות הנשק הבלתי־חוקיים לכאורה שחילק המשרד לביטחון לאומי בתחילת מלחמת חרבות ברזל. "בסופו של דבר, הגישו משיבי המדינה נתונים עדכניים בנוגע להיקף הרישיונות שניתנו על ידי גורמים שאינם פקידי רישוי… צוין כי נערכה בדיקה חוזרת על ידי הגורמים המוסמכים באגף בנוגע לרישיונות שניתנו לכאורה בחוסר סמכות, ובהמשך לכך ננקטו פעולות שונות… בנסיבות אלו, טענו משיבי המדינה כי שאלת מתן רישיונות כלי ירייה בחוסר סמכות אינה אקטואלית עוד". כן, היה איזה עניין קט שעסקנו בו, אבל אמרו לנו שזה בסדר והכול חלף. ממשיכים כרגיל. ועכשיו, אחרי שקראתם את זה, המשיכו לקרוא והבינו על איזה טירוף מערכות מחפה כאן השופטת.

מלחמת חרבות ברזל פורצת, והחרדה לביטחון האישי מרקיעה שחקים. כולם רואים את תיעודי הזוועות, כולם שומעים את הסיפורים, וכולם בחרדה שמחר זה על פתח ביתם. הביקוש לרישיונות נשק שובר שיאים של כל הזמנים. המשרד לביטחון לאומי, כפי שראוי, מתאים את עצמו למתכונת חירום. הוא מגביר את כוח האדם בכל דרך שהוא יכול. אלא מה? מתן רישיונות נשק תלוי בחתימה של פקיד רישוי, ואלה חייבים להיות עובדי מדינה. גיוס של עובדים כאלה הוא הליך ארוך מדי, ואין זמן. מחליט השר, בהתייעצות עם הדרג המקצועי במשרד, לגייס בנות שירות לאומי ועובדים בלשכת השר לצורך המשימה.

זו הייתה הברקה של ממש. הייעוץ המשפטי של המשרד לביטחון לאומי והייעוץ המשפטי של השירות הלאומי היו תמימי דעים שזה פתרון מוצלח גם מבחינה משפטית. לבנות השירות יש מעמד מסוים של עובדות מדינה על פי חוק, לא לכל עניין כמובן, ולפיכך הן יכולות להיכלל בהגדרת החוק לעניין מתן רישיונות נשק. במהירות רבה מועברת קבוצה של בנות שירות לסמכותו של המשרד, והן מוכשרות לתפקיד הנחשב של פקיד רישוי כלי ירייה. התפקיד הנחשב: הרמת טלפון למגיש הבקשה, הקראת שאלות אחדות מהמחשב, ומילוי התשובות בתוך המערכת. גם עובדים בלשכתו של בן גביר גויסו על פי אותו רציונל – הם אומנם לא עובדי מדינה שנבחרו במכרז ולא חלים עליהם כל הכללים, אבל הם בהחלט כפופים לנציבות שירות המדינה.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת יוני רוטנברג בקואליציה מתווכחים, ועשיית הצדק במחבלי הנוחבה מתעכבת

עוד מאת יוני רוטנברג מבחינת היועמ"שית אם השר מדבר עם אזרחים, צריך לפטר אותו

המהלך היה מוצלח למדי, והבנות הצליחו לקדם את הטיפול בכ־30 אלף בקשות. על פניו, צל"ש למשרד ולשר על תפקודם. אבל לא בעולמו של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, גיל לימון. אצל לימון קיים עקרון־על משפטי, ממש עקרונות היסוד של השיטה: לדפוק את בן גביר. וכאן מתחיל הריטואל הקבוע: פרסום ב'הארץ' שצייר את המהלך כמפעל פרוטקציות ושחיתות של השר, עתירה של הג'ינג'י לבג"ץ, והופ – הדברים מתגלגלים לפתחה של היועצת המשפטית לממשלה. כביכול, מי שתפקידה לייצג את השר בעתירה. הצחקתם אותם: לימון מחליט לשלוח לבג"ץ חוות דעת על הראש של שני היועצים המשפטיים – מהשירות הלאומי ומהמשרד לביטחון לאומי.

על פי חזון לימון לפקידות רישוי כלי ירייה, אין די בהשתייכות חלקית לשירות המדינה, אלא יש צורך בהגדרה המחמירה ביותר הקיימת לעובד מדינה. חבל רק שיונתן אוריך לא זכה להבחנה הזאת כשהואשם בבגידה. לפי תפיסתו האקסטרימיסטית, לא רק שההליך נמצא לא תקין, הוא גם הופך את כל הרישיונות שנופקו ללא חוקיים ומבטל אותם למפרע. "צריך לומר את האמת: המשרד לביטחון לאומי סיפק רישיונות לנשק בדרכים לא חוקיות. צריך לבחון את השאלה מה מעמד הרישיונות האלה", אמר לחברי הכנסת בוועדה לביטחון לאומי בדצמבר 2023. וכמעט מיותר לציין: לכל אורך ההליך בבג"ץ, היועמ"שית לא אפשרה לשר לייצג את עצמו באופן עצמאי והכריחה אותו לקבל את הייצוג של לימון, שהוא הלעומתי ביותר שניתן להעלות על הדעת.

שנתיים וחצי קדימה, ההר הוליד עכבר, הלימון הוליד לימונדה, והביזיון גדול. אחרי שעות ארוכות של דיונים בבג"ץ, אלפי שעות עבודה של משפטנים שנזרקו לפח, אלפי בעלי אקדחים שחיים בחשש שמא מחר בבוקר בג"ץ יכריז שרישיונם בטל ואלפי השקלים שהשקיעו ברישיון ובאקדח ירדו לטמיון, בג"ץ הודיע שהעתירות נדחות בקול ענות חלושה. הוא נמנע מלהכריע מפורשות נגד פרשנותו המופרכת של לימון לעניין מעמד עובד המדינה הנדרש למתן רישיונות, אבל הפסיקה מדברת בעד עצמה. בג"ץ הכשיר את כל הרישיונות שניתנו, בלי שאפילו נבדקו. מספר קטן יחסית נבדק מדגמית, נמצא כשר, למעט כמה רישיונות שנפלו בהם טעויות אנוש בטווח הסטטיסטי המקובל.

אז אם ננסח את פסק הדין של וילנר במילים אחרות, ברורות ולא מטייחות, זה יישמע כך: בג"ץ הכריע כי המשנה ליועמ"שית ניסה להמציא הגדרות חדשות בחוק כדי להוציא את השר בן גביר עבריין, להכניס את אנשי לשכתו לכלא ולפסול בדיעבד עשרות אלפי רישיונות נשק שהנפיק, והכול תוך כדי מניעה עקבית ממנו לייצג את עצמו בפני בית המשפט. במקרה, הפעם זה לא צלח.

לתגובות:

[email protected]