"הדיבורים על עזיבת הגוש לא באמת מחזיקים במציאות"

נדמה שכבר שנים ארוכות מחנה נתניהו לא עמד בפני צומת דרכים קריטי כל כך כמו אירועי השבוע החולף. הדברים שאמר מנהיג הציבור הליטאי הרב דב לנדו, שעל פיהם גוש נתניהו לא קיים יותר, הובילו לסערה פוליטית שעשויה, בתרחישים מסוימים, לעצב מחדש את המערכת הפוליטית.

"אין לנו אמון יותר בנתניהו. נעשה מכאן והלאה רק מה שטוב ליהדות החרדית. המונח 'גוש' לא קיים יותר מבחינתנו", אמר הרב לנדו כבר לפני כשבועיים, והצית את מה שהגיע לשיא, נכון לכתיבת שורות אלה, בשבוע החולף. כידוע, הנתק בין החרדים למחנה נתניהו נסוב סביב סוגיית חוק הגיוס. נתניהו הבטיח למפלגות החרדיות, בזמן העברת התקציב, כי יצליח להשיג את 61 האצבעות הדרושות על מנת להעביר את חוק הגיוס. אלא שלפני כשבועיים נתניהו הודיע לגפני, גולדקנופף ודרעי את מה שהיה ברור מהרגע הראשון שהחוק עלה על השולחן: אין אפשרות להשיג 61 אצבעות לחוק.

מבחינת החרדים זה היה הקש ששבר את גב הגמל, ומאותו הרגע החל התהליך לפיזור הכנסת, כאשר ביום רביעי שעבר הצעת החוק לפיזור הכנסת של הקואליציה עברה בקריאה טרומית ברוב של 110 חברי כנסת. אלא שנתניהו הורה להמשיך ולעכב את קידום פיזור הכנסת, מה שמנע את האפשרות שהבחירות יתקיימו עוד לפני ראש השנה. נכון לכתיבת שורות אלה, החרדים מנסים עדיין להפעיל לחץ כדי שהבחירות יתקיימו בשבוע של עשרת ימי תשובה. נתניהו מתנגד גם לזה.

סירובו של נתניהו לקדם את פיזור הכנסת הוביל את מערכת היחסים שבין החרדים לליכוד בשבוע החולף לשלב האיומים. בין היתר דרשו החרדים מנתניהו לקדם את החוק לפיזור הכנסת, ולאחר שראו כי הוא לא מתכוון לעשות זאת, נזרק לאוויר האיום שהמפלגות החרדיות יתמכו בהצעת אי אמון קונסטרוקטיבית. משמעותה של ההצעה היא הרכבת ממשלה חלופית עוד בכנסת הנוכחית, ובפועל הדחתו של נתניהו מראשות הממשלה. לבסוף החרדים לא המשיכו עם האיום המדובר.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אסף משניות דיווח: ליברמן יחבור לנתניהו תמורת רוטציה – ליברמן מכחיש

עוד מאת אסף משניות בחירות 26: מי עבר, מי נשאר, ומי הולך לבד נגד הסיכויים

ביום רביעי השבוע נמשכה מסכת האיומים. הפעם מדובר היה בחוק המעונות השנוי במחלוקת. כזכור, במסגרת הסנקציות שהוטלו על החרדים נשלל המימון למעונות יום ממשפחות של אברכים חרדים. כבר חודשים ארוכים מנסים החרדים להעביר חוק עוקף בג"ץ, אך ללא הצלחה לאור התנגדות הקואליציה. חלקים בקואליציה, בדגש על הציונות הדתית, התנו את תמיכתם בחוק בקידומו של חוק גיוס שיוביל לגיוס חרדים. אלא שהחוק שקודם על ידי הקואליציה היה שנוי במחלוקת חריפה בתוך הקואליציה עצמה, לאור העובדה כי הוא לא היה מוביל לגיוס חרדים.

בשעות הבוקר של יום רביעי התברר כי לא בטוח שיהיה רוב להעברת החוק בקריאה טרומית. בעקבות זאת החרדים איימו כי יתמכו בהצעת האופוזיציה להקמת ועדת חקירה ממלכתית למחדלי שבעה באוקטובר. האיום הזה הוביל לחששות גדולים בקואליציה, שהצליחה לגייס את הרוב כדי להעביר את חוק המעונות בקריאה טרומית.

אלא שקשה היה שלא להבחין בעובדה כי גם כעת בתוך הקואליציה ישנה מחלוקת חריפה הן לגבי חוק המעונות והן לגבי חוק הגיוס. מפלגת 'הציונות הדתית' נעדרה מההצבעה, תחת האמירה כי לא יכול להיות שחוק המעונות יעבור בלי שהחרדים מעבירים חוק גיוס. חברי הכנסת של 'הימין הממלכתי' של שר החוץ גדעון סער התקזזו עם חברי כנסת מהאופוזיציה, ואילו חבר הכנסת דן אילוז היה היחיד משורות הקואליציה שהצביע נגד החוק. לבסוף החוק עבר ברוב של 44 תומכים מול 36 מתנגדים. לאחר ההצבעה תקפו המפלגות החרדיות את השר סמוטריץ' ואת חברי מפלגתו על היעדרותם מההצבעה. בתוך המליאה עצמה התחולל קרב צעקות בין חבר הכנסת אילוז לבין חברי הכנסת החרדים.

נתוני ההצבעה עשויים להעיד על מהלכים שמתבשלים במסדרונות הכנסת בימים האחרונים, וייתכן שמלמדים על ציר שיהנדס מחדש את המערכת הפוליטית בישראל וישבור את המחנות המקובלים. חוק המעונות עבר בקריאה טרומית כי חלקים נרחבים מחברי הכנסת של האופוזיציה נעדרו מההצבעה. המפלגות הערביות, שגם הן נהנות מהחוק, לא נכחו במליאה. במשך שנים ארוכות ישנו שיתוף פעולה פורה בנושאים אלה בין המפלגות החרדיות למפלגות הערביות. אך מלבדן, גם חברי כנסת ב'ישראל ביתנו' וב'יש עתיד' נעדרו מההצבעה.

תוכנית איזנקוט להובלת הגוש

הקריצה של חלקים באופוזיציה למפלגות החרדיות מגיעה בשבוע שבו נדמה כי החרדים מסמנים את דרכם החוצה ממחנה נתניהו. השיא היה בפגישה שנערכה השבוע בין נציגי המפלגות החרדיות לבין יושב ראש מפלגת 'ישר' גדי איזנקוט. מטרת הפגישה הרשמית הייתה לפתח מערכת יחסים בין שני הצדדים, לקראת מה שעשוי להוביל לשיתוף פעולה בכנסת הבאה.

אלא שלצדדים בפגישה הייתה מטרה אחרת לגמרי. החרדים רצו להלחיץ את נתניהו, במטרה להראות לליכוד כי הצהרתו של הרב לנדו לא הייתה ללא כיסוי והם אכן בדרך למחנה פוליטי אחר. אצל איזנקוט, מטרת הפגישה הייתה מצד אחד לערער את הקואליציה ולהרחיב בה את הסדק, ומצד שני למצב את עצמו במחנה האופוזיציה כמי שיכול להביא אצבעות מהצד השני. מדובר באלמנט קריטי במאבק על הובלת הגוש מול נפתלי בנט, שמאז האיחוד עם לפיד הספיק לאבד בין ארבעה לשישה מנדטים בסקרים.

הפגישה אכן הצליחה לעמוד במטרות הללו. מצד אחד, החרדים הצליחו להלחיץ את הליכוד ונתניהו ולקבל בתמורה את חוק המעונות בקריאה טרומית. מצד שני, איזנקוט הצליח להרחיב את הקרע בתוך הקואליציה, כאשר בציונות הדתית מציינים את הפגישה הזאת כאחת מהסיבות להיעדרותם מההצבעה ברביעי.

בסביבת איזנקוט ניסו להוכיח משהו נוסף בפגישתם עם החרדים. מאז כניסתו לפוליטיקה, וביתר שאת מאז שהוקמה מפלגתו 'ישר', הואשם איזנקוט כמי שלא יודע לנהל פוליטיקה. הריאיון המקיף שנתן לתוכנית 'עובדה' ושודר בשבוע שעבר רק החריף את הבעיה, סביב אירועי האיחוד של בנט ולפיד. במהלך מול החרדים ניסה איזנקוט להוכיח גם שהוא יודע לעשות פוליטיקה, וגם שהוא אופוזיציה הרבה יותר אפקטיבית לנתניהו מאשר לפיד ובנט.

אלא שלמרות הרווח הפוליטי שרשמו שני הצדדים מהפגישה המדוברת, הפער העיקרי – חוק הגיוס – נותר בעינו. לפי גורמים המעורים בפרטי הפגישה, סוגיית חוק הגיוס כלל לא עלתה על השולחן במהלכה, שכן המטרה לא הייתה לבדוק מה איזנקוט מציע לחרדים תמורת התמיכה בו בכנסת הבאה. במפלגתו של איזנקוט אמרו השבוע כי אין בכלל על מה לדבר מול החרדים, כל עוד הם לא מוכנים לעיקרון 'שירות לכול'. "כשגדי בעזרת השם יהיה ראש ממשלה, החרדים יתגייסו לצה"ל. ברירת מחדל תהיה שחרדים מתגייסים לצבא, אלא אם כן הם יהיו חלק מהקומץ שיזכו להיות אלה שלומדים. אנחנו הולכים בכל הכוח על גיוס של אחינו החרדים לצבא, יש לנו תוכנית ריאלית שנותנת כבוד גם לתורה וללומדיה", אמר השבוע השר לשעבר וחבר מפלגת 'ישר' מתן כהנא לאתר 'כיפה'.

מפלגתו של איזנקוט הייתה גם מהיחידות שגיבשו תוכנית לחוק גיוס אלטרנטיבי לחוק שעליו עבדו בקואליציה. בליבת החוק מופיעים העקרונות הבאים: כל אזרח ישראלי יחויב בשירות למדינה, כאשר שירות צבאי קודם לשירות אזרחי־לאומי; צה"ל יבחר ראשון את מי הוא רוצה וצריך ואת מי להעביר למסלול השירות האזרחי־לאומי; שלושה אחוזים בלבד מסך מחזור הגיוס יוכלו לקבל פטור 'תורתו אומנותו' למשך שנה, תוך מגבלת פטורים מצטברת; יופעלו סנקציות אישיות ופליליות נגד מי שלא מתגייס.

בראיונות שנתן בתקשורת דיבר איזנקוט על כ־4,500 חרדים בשנה שיקבלו פטור. מדובר על מספר גדול בהרבה ממה שמופיע בתוכנית הרשמית של המפלגה. ויחד עם זאת, עדיין מדובר על פער עצום לעומת רצונם של החרדים. אלא שבימין טוענים שההצהרות לפני הבחירות הן משהו אחד, ומה שיקרה לאחר מכן יהיה אחר לגמרי.

גולן בעד, גולן נגד

מי שחיזק את הטענות האלה היה לא אחר מאשר יושב ראש מפלגת 'הדמוקרטים' יאיר גולן. בהקלטה שנחשפה ביום שלישי השבוע בחדשות 14, נשמע גולן אומר את הדברים הבאים: "אני לא פוסל את החרדים. ממש לא. אם האפשרות להקים ממשלה תהיה מותנית בזה שמפלגה חרדית תצטרף, אני אצביע בעד, בתנאי שהליכוד, סמוטריץ' ובן גביר לא יהיו שם". גולן גם הוסיף שההצעות של שאר המפלגות באופוזיציה לחוק גיוס הינן פופוליסטיות וחסרות היתכנות.

ביום רביעי, ולאחר הסערה הציבורית, ניסה גולן למזער נזקים ואמר: "המפלגות החרדיות פסלו את עצמן, נקודה. אי אפשר לעודד השתמטות בזמן מלחמה. אי אפשר לחיות על חשבון המדינה בלי לתת לה בחזרה. אי אפשר לכפות על מיליוני ישראלים איך להתחתן, איך לנסוע ומה ללבוש. סיימנו לוותר על הערכים שלנו".

גורמים במפלגות החרדיות אמרו השבוע ל'בשבע' כי השיח על עזיבת מחנה הקואליציה אינו באמת רציני, שכן אין למפלגות החרדיות אפשרות לשבת בממשלה עם לפיד, גולן ובנט. "זה לא באמת רלוונטי. האפשרות לא באמת מונחת על השולחן. מה שמשנה זה מה יהיו תוצאות הבחירות והאם הקואליציה הזאת תצליח להשיג רוב, או שלא", אומרים הגורמים.

ואם אף צד לא ישיג רוב, כמו שנראה בסקרים, המפלגות החרדיות יעברו לצד האופוזיציה?

"איך? עם מי בדיוק המפלגות החרדיות יכולות לשבת שם? עם יאיר גולן, שרוצה נישואים אזרחיים? עם גלעד קריב, שיקדם ויכניס עוד ועוד את התנועה הרפורמית? עם מי שרוצים תחבורה ציבורית בשבת? זה הרי לא באמת ייתכן ולא באמת אפשרי. לכן הדיבורים על עזיבת הגוש, גם אם הם נאמרים מפי הרב לנדו, לא באמת מחזיקים במציאות".

אבל בסוף יש לכם בעיה קשה, שלחוק הגיוס אין רוב בקואליציה הנוכחית.

"נכון, אבל מי שחושב שמהאופוזיציה נקבל חוק טוב יותר חי באשליות. לא נקבל מאף אחד חוק טוב יותר ממה שהקואליציה הזאת הניחה על השולחן. ואפילו היא לא מצליחה להעביר את החוק הזה. המחיר של הליכה עם השמאל פשוט גבוה מכדי שיהיה ניתן לקחת אותו".

בעבר המפלגות החרדיות כבר ישבו בממשלות שמאל, למה שהפעם זה יהיה אחרת?

"קודם כול, צריך לשים לב אילו מפלגות ישבו עם המחנה השמאלי. מדובר רק על ש"ס. יהדות התורה מעולם לא ישבה בממשלה בהובלת השמאל. זה פשוט לא מתכנס. לכן התסריט הכי ריאלי זה שדווקא נלך לאופוזיציה, תקום ממשלה של נתניהו ואיזנקוט, והם יעבירו את חוק הגיוס כשאנחנו בחוץ. התחושות הן שלשם זה הולך".

קמפיין פוליטי שמשרת את כולם

"צריך להיות סקפטיים עם האמירה שהחרדים כבר מכוונים את עצמם לאופוזיציה", אומר שמואל רוזנר, עורך אתר 'המדד' ומחבר הספר 'בעניין החרדים', "יכול להיות שהם אכן ימצאו את עצמם שם, אבל אני לא רואה אותם הולכים לשם לפני שהם בדקו כל אופציה אחרת".

הם יקבלו חוק טוב יותר מאיזנקוט, שמבהיר שזה לא יקרה?

"אני לא חושב שהם יקבלו מאיזנקוט חוק טוב יותר, אבל הם יקבלו ממנו משהו שביבי לא הצליח לספק להם. נתניהו לא הצליח להעביר חוק, ואיזנקוט יכול להגיד להם שהוא כן יצליח. זה לא יהיה מה שהם חלמו עליו, אבל זה כן יהיה משהו שמבחינתם יהיה טוב יותר מהמצב כיום, בלי חוק. לכן אני לא חושב שהם ישר יכוונו את עצמם לאופוזיציה".

זה צעד שיכול לעבור ציבורית בקרב המצביעים שלהם, שהם מאוד ימניים, הרבה יותר מהנציגים בכנסת?

"בהחלט. קודם כול, סוגיות הליבה של דת ומדינה ושל יהודה ושומרון לא יהיו בלב מערכת הבחירות הקרובה, וסביר להניח שגם לא בממשלה הבאה. אף אחד לא הולך להקים מדינה פלשתינית או לפנות יישובים. וכרגע הסנקציות שיש על החברה החרדית יכולות להוביל לכך שהציבור יסמוך על המנהיגים הרוחניים שלהם, גם אם זה אומר ישיבה עם איזנקוט. צריך לזכור שאיזנקוט ממש לא פסול אצל החרדים. הם רואים בו שותף לגיטימי לחלוטין, כך שהשד מבחינתם לא באמת כזה גדול".

ומבחינת מחנה האופוזיציה, האפשרות להעביר חוק שלא יגייס חרדים בכלל רלוונטית פוליטית?

"תראה, בשביל לענות על זה צריך להבין מה השתנה בחברה הישראלית בשלוש השנים האחרונות. זה גם קשור כמובן למלחמה וגם לגודלו של הציבור החרדי. זה סביר, נניח, לתת פריבילגיות לציבור שהוא שלושה או חמישה אחוזים מהאוכלוסייה. החברה הישראלית יכולה להתמודד עם זה. זה לא אפשרי ולא סביר לעשות זאת למגזר שהוא כ־15 אחוז מהאוכלוסייה, ורק הולך וגדל. זה פשוט לא אפשרי. אפשרי 'לסלוח' לחברה שלא מתגייסת כשכל האחרים כן, כאשר יש מצב חירום קצר של כמה שבועות. אבל לא יכול להיות שכבר שלוש שנים יש דור שלם שפשוט עצר את חייו ותרם אותם להגנת המדינה, וחברה אחת שנלחמת כדי לא להיות חלק מזה. הסיבה שחוק הגיוס לא עבר בכנסת הנוכחית היא שהציבור הישראלי לא מוכן שהחוק הזה יעבור".

אם ככה, מהן האלטרנטיבות שיש לחרדים בעצם?

"זה תלוי. אם הקואליציה הנוכחית תשיג 61, החוק יעבור, כי למעשה הציבור נותן לזה אישור. הוא אולי לא יאהב את החוק, אבל במסגרת השיקולים הכלליים, הוא נתן את הרוב ואת הכוח למי שמקדמים אותו. ככה עובדת דמוקרטיה, וזה נכון גם לגבי הרפורמה המשפטית. הרי הציבור ילך לקלפי כשהוא יודע בדיוק מה הקואליציה הנוכחית מתכננת בשני הנושאים הללו, ואני לא חושב שתהיה לגיטימציה לומר שאין לממשלה הבאה, אם היא תורכב מאותן מפלגות, את הלגיטימציה להעביר את החוקים האלה. אבל אני לא מעריך שזה יהיה המצב. הקואליציה הנוכחית לא תשיג רוב, וזה יוביל אותנו לניסיונות חרדיים להשיג את העסקה הטובה ביותר מבחינתם, כשלא מן הנמנע שהם אכן יסיימו באופוזיציה".

אף על פי שנדמה כי הפערים בין המפלגות החרדיות לקואליציה הולכים ומתרחבים, יש שסבורים כי מדובר בעיקר בתסמינים של קמפיין בחירות, לאור העובדה שבתוך חודשים ספורים הציבור הישראלי ילך לקלפי בכל מקרה. "אני לא חושב שהפערים בין המפלגות באמת גדולים. מה שאנחנו רואים זה קמפיין פוליטי שמשרת את כל הצדדים", אומר היועץ האסטרטגי אודי טנא, "הליכוד רוצה להראות שהוא לא נכנע לחרדים, והמפלגות החרדיות רוצות להראות לציבור שלהן שהן נלחמות בעבורו. אז זה טוב לכל הצדדים".

אבל בסוף יש פה אירוע אמיתי סביב חוק הגיוס.

"נכון, אבל כל הצדדים יודעים שלא יהיה חוק גיוס, ועכשיו השאלה היא איך מוכרים את זה לציבור. הליכוד צריך להראות שמצד אחד הוא עושה הכול כדי לשמור על הגוש, ומצד שני לא מוותר על גיוס חרדים. והחרדים גם צריכים להראות שהם לא מכרו את עולם הערכים שלהם, כביכול".

יש לחרדים אלטרנטיבה אמיתית לליכוד?

"עושה רושם שלא. בסופו של דבר, ציבור המצביעים של המפלגות הללו הוא מאוד ימני. אז גם אם גפני ודרעי מחזיקים בעמדות שמאל, הציבור שלהם נמצא במקום אחר. הם יודעים את זה טוב מאוד, ויודעים שהם ישלמו מחיר פוליטי כבד אם הם יערקו מהמחנה. כי זה לא סתם לערוק, זה לערוק ללפיד, שאת הונו הפוליטי עשה משנאת חרדים; לבנט, שהקמפיין שלו עכשיו הולך על הראש של החרדים, וליאיר גולן, שכולנו שמענו את הדברים שלו. לחרדים אין באמת אלטרנטיבה, והם יודעים זאת".

אם אין להם אלטרנטיבות, מה בוער להם להקדים את הבחירות?

"יש לכך שתי סיבות, האחת שקשורה ישירות אליהם והאחרת שקשורה לנתניהו. מה שקשור אליהם זה עניין חוק הגיוס. במפלגות החרדיות סבורים שבכנסת הבאה האמוציות סביב החוק יפחתו, והם יוכלו להעביר חוק שיהיה להם סביר, ללא ההתנגדות שיש כיום בתוך הקואליציה לחוק. מה שקשור לנתניהו זאת העובדה שבעוד מבחינתם מועד הבחירות לא משנה כל כך, לנתניהו זה מאוד קריטי. הוא אומנם הביא הישגים ביטחוניים יפים במלחמה, אבל לא עמד ביעדים. הסיטואציה בצפון היא סיטואציה רעה לו. הוא לא יכול להגיע ככה לבחירות, ולכן הוא צריך עוד זמן כדי לנסות לתקן את הסיטואציה הביטחונית".