המבקר: בישראל לא נערכו למעצר המוני של עצירים ביטחוניים

דו"ח חמור של מבקר המדינה מתפרסם היום על ההיערכות של מדינת ישראל לתרחישי מלחמה. הדו"ח החמור עוסק בהיערכות למעצרם של המוני עצירים ביטחוניים במסגרת אירוע טרור, כדוגמת ה-7 באוקטובר. לפי ממצאי הדו"ח, בישראל כלל לא נערכו לאפשרות כי ייאלצו להתמודד עם מספרים גדולים של מחבלים בבתי הכלא בישראל.

הדו"ח מציג שורה של מחדלים הן של ממשלת ישראל, אך בעיקר של השב"ס, צה"ל והשב"כ, בכל הקשור להיערכות למעצר המוני של מחבלים. ביולי 2022 קבע מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי כי "מדינת ישראל נמצאת בעיצומו של משבר כליאה לאומי", וכי ערב פרוץ מלחמת חרבות ברזל כבר חרג מספר הכלואים במתקני שב"ס בכ-1,700 כלואים מהתקן. בנוסף, עד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל לא ביצעו צה"ל ושב"ס עבודת מטה לתיאום קליטת אסירים ביטחוניים באירועים חריגים, אף שהדבר נדרש על פי הנוהל המשותף משנת 2006 שנועד להתוות את שיתוף הפעולה בין שני הגופים.

תוכנית החירום של נציבות שב"ס משנת 2021 התבססה בעיקר על "הצפפה", כלומר על הגברת האכלוס במתקני הכליאה הקיימים ולא על הכשרת מקומות כליאה נוספים, בלי שבוצע תהליך של הערכת צורכי הכליאה בתרחישי הייחוס השונים, ובכלל זה באירוע של מלחמה, ובלי שגובשה תוכנית להכשרת מקומות כליאה נוספים, ונוסף על כך לא הוקצה תקציב להכשרת מקומות אלו. זאת אף שמשרד לבל"ם ובשב"ס היו ערים לכך שבתרחיש של אירוע מלחמתי עלול לחול גידול ניכר במצבת הכלואים.

גם צה"ל סופג ביקורת חריפה בדו"ח המבקר. על פי הדו"ח, אף שבהוראת אגף המבצעים של צה"ל נקבע כי בכל תוכנית מבצעית יש לקבוע מראש את המדיניות לגבי המעצרים ובכלל זה לגבי היקפם, תוכניות מבצעיות של צה"ל מהתקופה שקדמה לפרוץ מלחמת חרבות ברזל לא כללו מידע על היקף המעצרים הצפוי במערכה. תוכניותיו המבצעיות של צה"ל התבססו על יכולות שב"ס לקלוט אסירים ביטחוניים לטווח ארוך.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אסף משניות האיסור על הגעת אוהדי הפועל ב"ש לאלקמאר: נדבך נוסף במאבק המדיני נגד ישראל

עוד מאת אסף משניות הפר הבטחה: איגוד השחמט העולמי כפה הפסד טכני ביום כיפור

בביקורת עלה כי לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל לא הכין צה"ל אומדן של היקף המעצרים הצפויים להתבצע, וכי באוקטובר 2024, שנה אל תוך המלחמה כשצה"ל כבר מודע להיקפי המעצרים הנדרשים, טרם הוכן אומדן זה. מתגובת שב"ס על טיוטת דוח הביקורת עולה כי היעדר האומדן הקשה על שב"ס לקלוט אסירים ביטחוניים בהיקפים גדולים במהלך מלחמת חרבות ברזל; והוא אף פגע במוכנות צה"ל לקלוט לתקופות ארוכות אסירים ביטחוניים, ששב"ס לא יכול היה לקלוט.

עומס העצירים פגע ביכולת לחקור אותם ע"י השב"כ

דו"ח המבקר מצביע על מחדל חמור שנוצר בעקבות חוסר ההיערכות המוקדמת לתרחיש המלחמה, ולהשלכות של העומס החריג במחבלים עצורים בישראל. בשיא היקפי המעצרים, שהוו במתקני הכליאה בישראל כ-13,500 עצורים. ראשית, הדו"ח מצביע על פגיעה ביכולת של השב"ס לבצע את עבודתו במתקני הכליאה. "הגידול במספר האסירים הביטחוניים בבתי סוהר מסוימים, הביא להגדלת היקף המשימות של אנשי סגל שב"ס. כמו כן, השינוי לרעה ביחסי העוצמה בין אנשי הסגל לאסירים הביטחוניים לצד אתגרים נוספים הגבירו את הסיכון לפגיעה פיזית ומילולית באנשי הסגל" נכתב בדו"ח.

לא פחות חמור מכך, ההשלכה של העומס אליו לא נערכו על היכולת לחקור את אותם עצירים, ולהשיג מהם מידע קריטי למאמצי המלחמה: "המחסור במקומות הכליאה בבתי הכלא של שב"ס גרם לפגיעה ניכרת ביכולתו של שב"כ לבצע מעצרים. שב"כ העלה נושא זה לפני המשרד לבל"ם ושב"ס. המחסור האמור גרם לצמצום מספר המעצרים המתוכנן באיו"ש; וכן לאי-ביצועם של מעצרים מתוכננים. המחסור במקומות הכליאה במתקני שב"ס גרם לפגיעה ניכרת ביכולתו של שב"כ לבצע חקירות אפקטיביות" נאמר בדו"ח.

המבקר מציין בביקורת את אחד האירועים השנויים ביותר במחלוקת שהתרחשו בתחום העצירים הביטחוניים במלחמה, והוא שחרורו של מנהל בית החולים שיפא, בעקבות העומס במתקני הכליאה. "בשל הצורך לפנות כלואים ממתקן הכליאה של צה"ל 'שדה תימן', שב"כ 'נרתם לבקשת המל״ל [ו]בחן חלופות, בראי הסיכון הביטחוני', ובהתאם לכך גיבש המלצה לשחרור מספר לב"חים (לוחמים בלתי חוקיים. א"מ). ב-1.7.24 שחרר צה"ל, בהתאם להמלצת שב"כ, 19 מהם. גורם מסוים בשב"כ ציין קודם לשחרורם של הלב"חים כי הרשימה כוללת 'אנשים מהם נשקף סיכון'. כמו כן יודגש כי בתגובתו של צה"ל על טיוטת דוח הביקורת הוא ציין כי 'שוחררו ל[רצועת עזה] מעורבים בפעילות טרור העומדים בקריטריונים של חוק הלב"חים', כלומר שוחררו מי שעל פי התבחינים שבחוק הלב"חים היו אמורים להישאר במעצר, עקב היותם מעורבים בפעילות טרור ושנשקפה בגינם סכנה לביטחון המדינה".

מבקר המדינה מציין כי המידע על המשוחררים לא הועבר לראש הממשלה, על אף הרגישות בדבר. אנגלמן מותח ביקורת על המל"ל, צה"ל והשב"כ על כך שלא עידכנו את ראש הממשלה על שחרורם של עצירים בעלי פרופיל בעל רגישות ציבורית גבוהה. יש לציין שפינוי העצירים מהמחנה נולד בעקבות שורה של עתירות של ארגוני שמאל רדיקליים לבג"ץ, שבתורו העמיד שורה של הגבלות על המדינה בכל הנוגע לפעילות הבסיס.

"שחרורו של מנהל בית החולים שיפא, שנכלל בין 19 הלב"חים ששוחררו כמתואר לעיל, עורר סערה ציבורית רחבה בישראל. משפחות חטופים המוחזקים בשבי חמאס הביעו זעם על השחרור וטענו כי הוא פוגע במאמצים להשבת יקיריהם. השחרור גרם לפגיעה תודעתית עמוקה בציבור בישראל, וחמאס אף ניצל אותו לצורכי תעמולה, שכן מנהל בית החולים שיפא זכה לתשומת לב תקשורתית רבה עם שחרורו. בחוות דעת של שב"כ בעניין שחרורו של מנהל בית החולים שיפא הובאו בחשבון תמיכתו בחמאס וכן העובדה שלא השתתף בפעילות צבאית או בפשיטה לתוך שטח ישראל. עם זאת, בחוות הדעת לא הובאו בחשבון ההשפעה התודעתית של שחרורו על הציבור בישראל ועל פעילי חמאס. עוד עלה בביקורת, כי לא בוצעה כל בקרה, במטה שב"כ או מחוץ לארגון, על המלצת יחידה מסוימת בשב"כ לשחרר את מנהל בית החולים" כותב המבקר.

מחבלי הנוח'בות לא הועמדו לדין בעקבות הנחיית נתניהו

סוגייה נוספת הקשורה לעצירים הביטחוניים היא העמדתם לדין של מחבלי חמאס ומשתתפי הטבח. המבקר מציין כי עד לפברואר 2026 לא העומד לדין אף לא מחבל אחד מבין כלל המחבלים שנעצרו בישראל בקשר לטבח. הסיבה לכך, מציין המבקר, היא הנחייתו של ראש הממשלה שלא להגיש את כתבי האישום הללו, מחשש לפגיעה בחטופים הישראלים. אלא שחודשים ארוכים עברו מאז שאחרון החטופים חזר לישראל, ועדיין לא הוגשו כתבי אישום.

לאחרונה העבירה הכנסת את החוק לעמדת מחבלי הנוח'בות לדין, שעוכב במשך כל תקופת המלחמה בעקבות החשש כי הדבר יסכן את החטופים. את החוק קידמו ח"כ יוליה מלינובסקי ושמחה רוטמן. במסגרת החוק יוקם בית משפט מיוחד שידון בכלל האישומים, וכן נוצרה המסגרת החוקית לעבירות בהם יואשמו המחבלים. המבקר מציין כי נכון למועד הביקורת, בספטמבר שעבר, בפרקליטות טרם השלימו את כל הכנת חוות הדעת להעמדה לדין.

"מיצוי הדין עם המחבלים שביצעו פשעים במתקפת הטרור בשבעה באוקטובר ובמהלך מלחמת חרבות ברזל הוא בעל חשיבות מכרעת, מהבחינה המשפטית, המוסרית והציבורית. מיצוי הדין עם מחבלים אלה יעשה צדק עם קורבנות הטבח הנורא שהתרחש בעוטף עזה ויהיה סגירת מעגל עבור הקורבנות ובני משפחותיהם שחוו ועדיין חווים סבל קשה מנשוא. כמו כן, הרשעה בדין תשמש אמצעי להרתעת אלו שיתכננו לבצע מעשי זוועה דומים בעתיד ותעביר מסר ברור שמעשי האלימות לא יישארו ללא מענה ושהאשמים יישאו באחריות למעשיהם. נוסף על כך, הליך משפטי סדור ישמש כלי לתיעוד רשמי, מפורט ונצחי של הזוועות שהתרחשו, וכן ישמש כלי חשוב להנצחת זכרם של הקורבנות. זאת ועוד, העמדת המחבלים לדין בהליך שקוף וסדור תהיה הוכחה משפטית ברורה, כלפי כל אומות העולם, לגבי כל שהתרחש בשבעה באוקטובר ולגבי קיומו של משפט צדק בישראל. התמשכות התהליך המשפטי פוגעת באפקט ההרתעה שבהעמדה לדין, ודחיית מיצוי הדין עם המחבלים שביצעו את הפשעים מעכבת את עשיית הצדק עם קורבנות הטבח הנורא ובני משפחותיהם" כותב המבקר בדו"ח.