פסק הלכה: כשיש חשש לפוסט טראומה חובה לקבל ייעוץ מקצועי

בשל המלחמה הארוכה אלפי לוחמים וישראל נמצאים בחשש לפיתוח הפרעות פוסט טראומטיות, כשחיילים רבים כבר הובחנו כלוקים בפוסט טראומה. המציאות המורכבת הזאת מדירה שינה מעיניהם של משרדי ממשלה וגורמי מקצוע רבים, ולא פוסחת גם על העולם הרבני, שנדרש לתת מענה הלכתי לבעיות הנובעות מכך.

אחת הבעיות החמורות בטיפול בפוסט טראומה הוא הבושה שמרגישים רבים מהפצועים, והסירוב שלהם לקבל סיוע מקצועי בנושא. לאור זאת, בכנס השנתי העולמי ה-35 לדיני ממונות ומשפט עברי של ארגון 'הליכות עם ישראל' בנשיאות הרב רצון ערוסי, הציג הדיין ואב בית הדין לדיני ממונות בנתיבות הרב יורם כהן כי עמדת ההלכה היהודית היא שישנה חובה הלכתית לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי.

בדבריו, אמר הרב כהן כי "המשפט העברי אינו מסתפק בפתרונות חומריים, אלא רואה בעצם הפנייה לעזרה ובטיפול בנפש, חובה הלכתית ומוסרית. כדברי חז"ל שדרשו את הפסוק 'דאגה בלב איש ישיחנה' כהנחיה מעשית של 'ישיחנה לאחרים'". בדבריו הסביר, שהתורה מכירה בכך שמצב נפשי קשה, משנה לחלוטין את הפיזיולוגיה של האדם, משפיע על החיים, על התפקוד ועל השינה, ולכן פריקת המטען הנפשי, הדיבור והשיתוף המקצועי עם גורמי טיפול הם כלי הריפוי המרכזיים שהתורה מכוונת אליהם ומגדירה אותם כ"מצווה גדולה".

הצורך המובהק במענה לפציעות הנפש קיבל משנה תוקף בצל הלחימה הממושכת בחזיתות השונות, שהפכה את סוגיית "הנזקים השקופים" לאחד האתגרים החברתיים והכלכליים הבוערים ביותר. בעקבות כך דנו הדיינים בהרחבה גם בשאלת האחריות הממונית של אדם הגורם לבהלה, חרדה או טראומה לחברו – החל משימוש לא מבוקר בחזיזים במהלך טירונות, דרך השפעות של רימוני הלם בהפגנות ועד למעשי קונדס פוגעניים.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אסף משניות זכתה בפרס מפעל הפיס – ותרמה את כולו לספריות תורניות

עוד מאת אסף משניות האיסור על הגעת אוהדי הפועל ב"ש לאלקמאר: נדבך נוסף במאבק המדיני נגד ישראל

במהלך הדיונים הועלה הקושי המובנה הקיים במשפט העברי, לחייב תשלום ממון על נזק נפשי שנגרם ללא פגיעה פיזית ניכרת לעין, מקרים המוגדרים לרוב בהלכה כנזק עקיף ("גרמא"), שבו אין לבית הדין כוח כפייה ישיר. עם זאת, הפוסקים הציגו מגמה משפטית המבקשת להרחיב את האחריות הממונית במציאות הנוכחית. בדיונים הוסבר כי במצבים שבהם פגיעות הטראומה הופכות לתופעה שכיחה ורחבה, הפוגעת באופן ישיר בכושר העבודה ובתפקוד היום יומי של הניזוקים, יש לבתי הדין בסיס משפטי לפסוק פיצויים מכוח מנהג המדינה, תקנות הציבור ודינא דמלכותא.

מלבד סוגיית ההשלכות ההלכתיות של פציעות נפשיות, במהלך הכנס עלו לדיון שני נושאים נוספים בעלי חשיבות ציבורית רבה. הראשון הוא חוק בתי הדין הרבניים שהחזיר את הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות, לאחר שבית המשפט לקח את הסמכות הזאת לפני עשרים שנה. "השבנו את הגזלה אחרי עשרים שנה. כשהשופטת (אילה פרוקצ'יה. א"מ) החליטה לקחת את הסמכות שהיתה לבתי הדין הרבניים מקדמא דנן, היא טענה שאין לבתי הדין סמכות לעשות זאת. היום, אחרי עבודה ארוכה על החוק ומעבר על כל הפרוטוקולים של חוק הבוררות המקורי, אני יכול לומר בודאות שהחוק נכתב במטרה להעניק לבתי הדין הרבניים את הסמכות החוקית לכך. גזלת הסמכות נעשתה בחוסר צדק מוחלט" אמר ח"כ שמחה רוטמן במהלך אירוע הפתיחה של הכנס, בו נידון הנושא.

הנושא השני שעלה לדיון במהלך הכנס הינו התערבות בג"ץ בחיי היום יום של הציבור הישראלי. במהלך הפאנל בנושא, חשף ח"כ משה סעדה כי במהלך חקירות נתניהו המפכ"ל דאז רוני אלשיך שיבש הליכי חקירה, וניסה למנוע חקירת עבירות פליליות שנעשו במסגרת חקירות נתניהו.

הרב ד"ר רצון ערוסי, נשיא הכנס חתם את הכנס בהתייחסות למסירות הנפש של הלוחמים בחזית, דתיים ושאינם דתיים כאחד, ובחובתו של עולם התורה להעניק להם מענה משפטי ורוחני: "בעת הזאת, שאנחנו מצויים כבר שנתיים במלחמה, אנחנו רואים שכולם מוסרים את הנפש למען קיומנו. אין דתי ולא דתי – עצם העובדה שאדם הולך ומוסר את נפשו למען עמו, זוהי הדת וזוהי שליחות דורית עמוקה מאוד. מתוך מסירות הנפש הזו, אנו מתפללים ששחר התקומה והתחייה של עם ישראל יתחיל להפציע".

נשיא הכנס גם קרא לחברי הכנסת לחוקק חוקים, שבכל אותם מקרים שבהם משפט התורה מחייב רק בדיני שמים, יתחייבו לשלם מכוח החוק, שהוא חוק המלכות – חוק המדינה.