לראשונה בכנסת התקיים כנס מקצועי לטיפול בתחלואה כפולה

האודיטוריום הגדול במשכן הכנסת היה מלא היום (ב׳) במאות מתמודדי נפש, בני משפחות, שרים, חברי כנסת ואנשי מקצוע. הכנס "החלמה כפולה: על התמודדות נפשית והתמכרויות" סימן רגע היסטורי ונקודת זינוק למדיניות חדשה, כאשר הציף לחזית את אחד הנושאים המושתקים והמורכבים ביותר במערכת הבריאות והרווחה: התמודדות סימולטנית עם מחלת נפש ועם התמכרות לחומרים.

יוזמת הכנס, יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ח"כ מיכל וולדיגר, פתחה את היום בנאום, שבו שיתפה לראשונה בהרחבה את הסערה שפקדה את משפחתה שלה לפני כ-20 שנה עם כניסתו של עולם ההתמכרויות והמחלה הנפשית אל ביתה: "בבריאות הנפש ובהתמכרות, זו מחלה משפחתית. רעידת אדמה זו כאין וכאפס לעומת מה שמשפחה עוברת", שיתפה ח"כ וולדיגר. "הסתרתי והתביישתי, וכמה אנרגיות אנחנו משקיעים בהסתרה מתוך בטרייה שהיא ממילא על אפס אחוז. הסטיגמה החיצונית מחלחלת פנימה למתמודד ומקטינה את המשפחה".

וולדיגר התייחסה למורכבות הטיפול במתמודדים והדגישה: "האדם מגיע שלם, והטיפול חייב להיות שלם ולא להתחלק בין ארבע רשויות. המשפחות הן לא רק חלק מהתהליך, הן עצם בריח התיכון. לולא משפחות אין שיקום ואין החלמה".

שר האוצר והשר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ', השתתף בכנס הודה לחברת הכנסת וולדיגר: "מיכל פתחה לכולנו צוהר לעולם שאני מודה ומתוודה, לא היה לנו מספיק תחת הרדאר. לא הכרנו מספיק כדי להבין כמה הסוגייה הזו מצילת חיים ודורשת שידוד מערכות. לגבי התקציבים, עשינו המון ולא עשינו המון, ואני לא רוצה תודה. זה לא כסף שלי. הדבר היחיד שיש לי זו הזכות לנווט נכון את תקציבי מדינת ישראל למקומות הכי נכונים וחשובים". מאוחר יותר אמר סמוטריץ' דברים דומים במהלך ישיבת הסיעה של המפלגה.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אסף משניות האיסור על הגעת אוהדי הפועל ב"ש לאלקמאר: נדבך נוסף במאבק המדיני נגד ישראל

עוד מאת אסף משניות הפר הבטחה: איגוד השחמט העולמי כפה הפסד טכני ביום כיפור

"אין יום בלי עיסוק בבריאות הנפש"

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הודה בנאומו לח"כ וולדיגר על מחויבותה העמוקה לנושא: "הרבה פעמים מיכל מעירה אותי בלילות, ואני תמיד עונה, כי אני חושב שמספיק פעמים עצם השיחה איתה מקדמת דברים. יש בה תמיד מסירות עצומה והיא לא מקבלת 'לא' כתשובה".

בהמשך דבריו, התייחס בר סימן טוב להשפעות הטראומה הלאומית בעקבות המלחמה: "אנחנו לא מעבירים יום בלי לעסוק בבריאות הנפש. כולנו מתמודדים, כל אחד עם המסע והאתגר שלו, ונרמול השיח הציבורי הוא חיוני. הצרכים כרגע גדלים בקצב מהיר מהמשאבים, אבל השגנו דבר אחד קריטי: מחיקה מוחלטת של ההתייחסות לבריאות הנפש כ'חצר האחורית'. הנושא נמצא היום בלב העשייה של כל מנכ"ל קופה ומנהל בית חולים".

בר סימן טוב הצהיר כי המשרד מקדם בהתמדה את העברת האחריות הביטוחית המלאה על תחום ההתמכרויות אל קופות החולים, במטרה ליצור סנכרון מלא שימנע את פיצול המטופלים. מדובר באחד הגורמים המעכבים כיום את הטיפול האפקטיבי במתמודדי נפש.

סטפן קליינמן, מנכ"ל עמותת "משפחות בריאות הנפש", הודה לבכירים אך הזכיר כי הדרך עוד ארוכה: "מבחינת תקצוב, בהשוואה למדינות ה-OECD, מדינת ישראל עוד לא נמצאת במקום משביע רצון ויש עוד המון עבודה. חשוב לנו כבני משפחות קודם כל שתראו אותנו, אבל אנחנו צריכים גם שירותים מיוחדים שמותאמים לנו כמו טיפולים משפחתיים, העמקת מודל 'הדיאלוג הפתוח' ונציגויות בני משפחה במרכזים הרפואיים". קליינמן קרא למשפחות לא להישאר לבד ולנצל את קווי התמיכה הקהילתיים ואת הזכויות הקיימות בסל השיקום.

פיילוט מתכללי בריאות הנפש יוצא לדרך

במהלך הכנס, הציג פרופ' שאולי לב-רן, מייסד שותף של המרכז הישראלי להתמכרויות (ICA), את התפקיד הקריטי של התא המשפחתי בתהליך ההחלמה של מתמודדים עם תחלואה כפולה. תחת הכותרת "משפחות מקדמות החלמה", הדגיש פרופ' לב-רן כי על אף תחושות חוסר האונים והתשישות המלוות לעיתים קרובות את בני המשפחה, יש ביכולתם להשפיע באופן דרמטי על סיכויי הגיוס לטיפול. הוא הציג את גישת ה-CRAFT המבוססת מחקרית, הממירה את הניסיונות לשכנוע ועימות בטכניקות של חיזוקים חיוביים ותקשורת יעילה. לדבריו, המפתח לשינוי טמון בעיקרון של "חיבור לפני שינוי" – יצירת סביבה בטוחה ומבינה שבה המתמודד מרגיש מכובד ולא מותקף, מה שמאפשר פתיחות לתהליך הטיפולי.

הכנס אותו יזמה וולדיגר הינו צעד אחד מתוך שורה של צעדים אותם מקדמת יו"ר ועדת העבודה והרווחה. בנוסף לכך, מקדמת וולדיגר בימים אלה תוכנית פיילוט ברשויות המקומיות שנקרא מתכללי בריאות הנפש. בפיילוט שותפות 7 רשויות והן צפויות לקבל תקן של מתכלל בקהילה – מישהו שאליו תגיע משפחה שמתמודדת עם מקרה של בריאות הנפש והוא יוכל להנגיש לה את המענים שהיא מקבלת גם מהרווחה וגם מהבריאות, בקהילה וברמה הארצית. מדובר במהלך שאמור לשים סוף לחוסר האונים של המשפחה ולהדרה של המתמודדים אל מחוץ למחנה במסגרות קצה.