אמון הציבור במערכת המשפט מתרסק, האמון בכנסת דווקא גבוה

הדיון הסוער שהתקיים בהיכל בית המשפט העליון ביום ראשון נגע בליבת המאבק בין הרשויות, ובמילים אחרות – בבטן הרכה של שופטי בג"ץ, שעליה הם נלחמים בציפורניים שלופות כבר כמה שנים. הדיון עסק בעתירות נגד החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. אמיתות רבות צפו בחילופי הדברים בין באי כוחה של הכנסת, שחוקקה את שינוי הרכב הוועדה כדי לגוון את היצע השופטים, ובין השופטים עצמם – שדחו בבוז את הרעיון שפוליטיקאים נבחרים הם שימנו את לובשי הגלימות הנישאים מעם.

אחת הפנינים שהפיק נשיא בית המשפט, יצחק עמית, הייתה בתשובה לטענתו של עורך הדין יצחק ברט, שייצג את הכנסת בדיון. עורך הדין ברט טען כי "אמון הציבור הנמוך במערכת המשפט נובע גם מההסדר הנוכחי של בחירת השופטים". בתגובה השיב נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית: "מי שנמצא היום בתחתית אמון הציבור (הכנסת לשיטתו, ח"ר) יגביר את אמון הציבור בכך שהוא יטפל בזה (במינוי השופטים, ח"ר)? איך אמון הציבור יגבר?"

המשפט המזלזל, הקובע כי הכנסת – לב הדמוקרטיה הישראלית – נמצאת בתחתית הסולם של אמון הציבור, לא נאמר בחלל ריק. כבר שנים יש מי שעמלים על הנדסת תודעה שישנה שחיקה כללית באמון הציבור ברשויות, בדגש על הכנסת. אחד הגופים ששותפים להנדסת התודעה הזאת הוא המכון הישראלי לדמוקרטיה, שמפרסם מדי שנה את סקר מדד האמון ברשויות. כך, לדוגמה, בסקר מדד האמון שערך המכון בסוף 2025, רמת האמון בכנסת הייתה הנמוכה ביותר ביחס לשאר הרשויות ועמדה על 18 אחוזים בלבד. על פי הסקר של המכון, עוקפות כל שאר הרשויות את הכנסת בפער ניכר, כולל בית המשפט העליון, נשיא המדינה ואפילו כלי התקשורת.

הציבור מרוצה מהח"כים שבחר

אולי יעניין אתכם

עוד מאת חגית רוזנבאום המדיניות שמפלה לרעה יישובים יהודים בגליל נעצרה. בינתיים

עוד מאת חגית רוזנבאום מתמחים ממוסדות תומכי חמאס יטפלו בישראלים באיכילוב

תנועת 'רגבים' עורכת בשנים האחרונות סקר זהה על אותם נושאים. בסקר האחרון של 2025 עלתה תמונה מעניינת: רוב הנתונים בשאלות אמון הציבור במוסדות המדינה השונים – צה"ל, היועצת המשפטית לממשלה ובית המשפט העליון – יצאו די דומים לנתוני הסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה. רק הנתון של הכנסת, באופן חריג, מצביע על פער ניכר בין שני הסקרים. בעוד הסקר של המכון, כאמור, מצביע על שפל של 18 אחוזים בלבד באמון הציבור בכנסת, הרי בסקר המקביל של 'רגבים' אמון הציבור בכנסת נמצא בגובהו של סולם האמון הציבורי: רוב מוחץ של 66 אחוזים מהישראלים מביעים אמון מלא בחברי הכנסת של המפלגה שהצביעו לה.

את הפער בין הסקרים, שעומד על כמעט 50 אחוזים, מסבירים ב'רגבים' בניסוח מוטה של השאלה: "שאלת האמון בכנסת של 'רגבים' שואלת באופן פחות מוטה ויותר הולם את ערכי הדמוקרטיה: במקום לשאול 'מה מידת האמון שלך בכנסת', כאשר מן הסתם למצביעי 'יש עתיד' יש אמון נמוך בח"כים של ש"ס ולהפך, 'רגבים' שואלים 'מה מידת האמון שלך בחברי הכנסת שבחרת', ואז, עולה נתון אחר לחלוטין", מסבירה דוברת התנועה, תמר סיקוראל.

לעומת הגיבוי הרחב שמקבלים חברי הכנסת בסקר 'רגבים', מערכת המשפט רושמת התרסקות מפוארת. אמון הציבור ביועצת המשפטית לממשלה נמצא בשפל המדרגה – עם 31 אחוזי אמון בלבד. גם בסקר המכון לדמוקרטיה מצבה דומה – 37 אחוזי אמון בלבד. גם בית המשפט העליון אינו יכול לשאוב עידוד מהנתונים, כאשר האמון בבג"ץ צונח לאזור מסוכן של 42-41 אחוזים בלבד, בשני הסקרים.

"הנתונים הופכים דרמטיים עוד יותר כשמביטים לאחור", מתארת סיקוראל, "בהשוואה לנתוני הסקרים הקודמים, נרשמה שחיקה כואבת וצניחה של כ־10 אחוזים באמון במוסדות. המוסדות הללו מדממים לגיטימציה ציבורית משנה לשנה. אבל בתוך השבר הגדול של מוסדות המדינה, ישנו קונצנזוס אחד שנשאר יציב ואף מתחזק: צבא ההגנה לישראל". על פי סקר 'רגבים', צה"ל זוכה לאמון פנומנלי של 85 אחוזים מהציבור (81 אחוזים בסקר המכון לדמוקרטיה), "מדובר בזינוק מרשים ועלייה של כ־10 אחוזים לעומת סקרי 'רגבים' שנערכו בשנים 2023 ו־2025, עדות חותכת לכך שהציבור הישראלי יודע להתלכד סביב הלוחמים ומפקדיהם, גם כשהוא מאבד אמון במערכות האחרות".

מנכ"ל 'רגבים', מאיר דויטש, מסביר כי הסקר – שנערך על רקע פתיחת תקופת הבחירות והניסיונות החוזרים ליצור נרטיב של קריסת מערכות כוללת – מציג תמונה אחרת למקבלי ההחלטות: "במשך שנים אנו עדים למאמצים להחלשת אמון הציבור והלגיטימציה הציבורית לנבחרי הציבור, אך הסקר מלמד כי הציבור עדיין מאמין בדמוקרטיה ואינו מנותק מנבחריו, להפך", מסביר דויטש, "הציבור יודע להבחין היטב בין מוסדות שהוא חש שפועלים בשמו ולמענו ובין כאלה שלתפיסתו התרחקו מהעם והתנתקו ממנו. זהו מסר מהדהד וחשוב לכל מי שמבקש להבין באמת את החברה הישראלית – ולא רק דרך כותרות או נרטיבים מוכנים מראש".

לבג"ץ אין סמכות

הסקר, שנערך על ידי חברת 'דיירקט פולס' בקרב 566 נדגמים בוגרים המייצגים את כלל האוכלוסייה היהודית בישראל, מעלה נתונים מעניינים בתחומים נוספים הקשורים למוסדות המדינה והסוגיות שעל סדר יומה. רוב הציבור, כך עולה, סובר שמערכת המשפט זקוקה יותר מכול לשינוי השיטה לבחירת השופטים. לדעת רוב הציבור, אסור לבג"ץ להתערב בהחלטות ממשלה.

על השאלה "איזה מבין הצעדים הבאים ישפר יותר מכול את רמת האמון שלכם במערכת המשפט?" ענו רוב ברור של הנשאלים – 52 אחוזים – כי הצעד הנדרש הוא קביעת מנגנון חדש למינוי השופטים מהחברה הישראלית כולה, על ידי נבחרי הציבור. כלומר, על אף מאבקם העיקש של השופטים ותומכיהם, גם בדיון שהתקיים בתחילת השבוע בנושא, לדחוק את הפוליטיקאים מהוועדה למינוי שופטים, מתברר כי הציבור עצמו רואה בכך את הצעד הנכון והנדרש ביותר לתיקונה של מערכת המשפט.

בשאלה נוספת התבקשו הנסקרים להשיב האם לדעתם יש לבג"ץ סמכות לדון בעתירות לפיטורי השר בן גביר, ונגד פיטורי היועצת המשפטית לממשלה בהרב־מיארה. גם כאן, רוב ברור של 53 אחוזים קבע שלבג"ץ אין סמכות לדון בעתירות שמתערבות למעשה בהחלטות ממשלה. שאלה נוספת ביקשה לברר האם יש לציית להחלטת בג"ץ שתינתן בעתירות כאלה, וכאן – במדד הממלכתיות, ישנו שוויון יחסי: 28 אחוזים אומרים כי אין לכבד את שתי ההחלטות שיינתנו, ו־35 אחוזים אומרים כי יש לכבד את שתיהן. בתווך נמצאים המשיבים כי יש לכבד רק אחת מהן.

תחום אמון נוסף הוא התקשורת, ובו התקשורת הציבורית נוחלת מפלה באמון הציבורי. הסקר ביקש לבדוק באיזו מידה ערוצי התקשורת הממומנים על ידי המדינה מייצגים באופן הוגן את מגוון הדעות בציבור. לא פחות מ־58 אחוזים מהנשאלים סבורים כי כלי התקשורת הממשלתיים (תאגיד השידור הציבורי וגלי צה"ל) אינם מייצגים כלל או מייצגים במידה מועטה את מגוון הדעות המתבקש.

בתחום הפוליטי נשאלו המשיבים עם איזו מפלגה פוליטית קיימת הם לא היו מוכנים לראות שום שיתוף פעולה בממשלה הבאה. בראש הטבלה נמצאות בפער גדול המפלגות הערביות – עם 31 אחוזים, כשאחריהן נשרכות הליכוד, המפלגות החרדיות ומפלגת 'הדמוקרטים' עם 16 אחוזים בלבד. כלומר, לעומת הסכסוך הפנימי בין ימין ושמאל, ניצבת הפסילה של הציבור היהודי את הציבור הערבי באופן מובהק.

שאלה אחרונה נוגעת לסוגיית הפשיעה בחברה הערבית בישראל. בניגוד לארגונים ובעלי אינטרסים כאלה ואחרים, שמנסים להפיל את כל האשמה לאנרכיה העבריינית במגזר הערבי על כתפי השר לביטחון לאומי וממשלת ישראל, מתברר שהציבור רואה זאת קצת אחרת. בראש סולם התשובות (26 אחוזים) ניצבת הקביעה כי מערכת המשפט אינה עושה את עבודתה, ואינה יוצרת הרתעה וענישה לפשיעה. מתחתיה (21 אחוזים) מאשימים הנשאלים את החברה הערבית עצמה בהתפשטות העבריינות במגזר, ועשרה אחוזים נוספים מצביעים על מנהיגי החברה הערבית כאשמים. רק לאחר מכן ניצבים השר הממונה וממשלת ישראל כאחראים לבעיה.

במערכת הבחירות שכבר מתרגשת עלינו, הסקרים ישמשו ביתר שאת כלי לעיצוב תודעה. כשקוראים את התוצאות כדאי לא למהר להסיק מסקנות, כי כדי לקבל את התשובה הנכונה ולא זו הרצויה, צריך גם – כפי שעשו ב'רגבים' – לדעת לשאול את השאלה הנכונה.

לתגובות:

 [email protected]