משפט נתניהו יתנהל לנצח, ואף אחד לא שואל על מה ולמה

השבוע, בשלהי יוני 2026, הסתיימה בבית המשפט חקירתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. כעת צפויים להעיד יתר הנאשמים לצד עדי הגנה רבים נוספים. מה הרשימה המלאה? אנחנו לא יודעים. כמה זמן זה עוד ייקח? אנחנו ממש לא יודעים. מה שאנחנו כן יודעים הוא שהשופטת רבקה פרידמן־פלדמן, ראש ההרכב, מגיעה לגיל פרישה במרץ 2028. עוד מעט אנחנו נכנסים לפגרת הקיץ של מערכת המשפט, ושנת המשפט תתחדש רק בספטמבר 2026. זה יעניק לה רק עוד שנה וחצי ברוטו, פלוס שלושה חודשים שבהם היא רשאית להמשיך לכתוב פסקי דין. האם יהיה לה די זמן כדי להספיק לשמוע את כל העדים, לקרוא את הסיכומים ולכתוב את פסק הדין? מיום ליום כבר ברור שלא.

כתב האישום הוגש בינואר 2020. למרות שחלפו מאז שש וחצי שנים, אנחנו עדיין נמצאים רק בתחילת פרשת ההגנה. מספר עמודי הפרוטוקול הגיע כבר לטריליון בריבוע. יש להניח שהשופטים יעניקו לתביעה ולהגנה חצי שנה, כל אחת, כדי לכתוב סיכומים. זה מוריד לנו שנה. כלומר, אם פרידמן־פלדמן רוצה להספיק, היא צריכה שכל פרשת ההגנה תסתיים בתוך חצי שנה, והשופטים ישאירו לעצמם שלושה חודשים לכתוב הכרעת דין וגזר דין (אם הנאשמים, כולם או חלקם, יורשעו). האם זה ריאלי? ברור שלא.

שאול אלוביץ' כבר חצה את גיל 78. בנימין נתניהו מתקרב לגיל 77. גם נוני מוזס מעל גיל 73. כשהחקירה נגד נתניהו נפתחה הוא היה בן 67. בואו נדון אותו לכף חובה, ונניח שהוא יורשע בשלושת התיקים. זה יקרה כשהוא יתקרב לגיל 80. לאחר מכן יתקיים ערעור על מגה־תיק. זה עשוי לקחת שנה וחצי לפחות. יש לציין שאלוביץ' לא בדיוק בקו הבריאות (ולא אפרט מעבר לזה, בשל צנעת הפרט). מה האנד גיים? מה התכלית של כל העניין? מישהו חושב שנתניהו ישב יום אחד בכלא? זה פשוט סתם. וזה עוד לפני שדיברנו על הבעיה שבה פתחתי: השופטת פרידמן־פלדמן ככל הנראה לא תספיק לכתוב פסק דין לפני הגיעה לגיל פרישה. בהנהלת בתי המשפט כבר חשבו על רעיון, שלפיו היא תמשיך לכהן במסלול של "שופט עמית", וכך תוכל להמשיך לכהן עד גיל 75 ולהמשיך לדון בתיק. עצם העיסוק בכך מלמד שגם בהנהלת בתי המשפט מבינים שעם כל הכבוד לאירוע הסנסציוני של סיום עדות נתניהו, עדיין לא רואים את האור בקצה המנהרה.

כשנגיע לגשר נתעלם ממנו

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אבישי גרינצייג הרפורמה המשפטית חוזרת. זה אולי צודק, אבל ממש לא חכם

עוד מאת אבישי גרינצייג השופטים נגד הממשלה, שנותנת להם את כל הסיבות להיות נגדה

מה שמשגע אותי הוא שכולם מבינים שהתיק הזה איבד כל רלוונטיות, אבל זה לא גורם להם לשנות משהו בהתנהלות. אף אחד לא שואל את עצמו מה התועלת האמיתית מכל האירוע, אבל זה הפך למסורת. בליל שבת עושים קידוש, ובימים שני, שלישי ורביעי נתניהו צריך להעיד. על מה הוא בכלל העיד? סליחה על הביטוי אבל זה כבר מזמן לא מעניין כלב. אם כבר מדווחים על המשפט הזה, אז עוסקים באמרות אגב או בהתבטאויות שאינן קשורות ללב התיק או העדות או בכלל לתחום המשפטי. מי חבר הכנסת או השר שהגיע הפעם לבקר את נתניהו באולם בית המשפט. מה טראמפ אומר על המשפט, ומה אומר ההוא ומה אומרת ההיא. במובן הזה, כפי שכתבתי כאן לא אחת, הפרקליטות ובית המשפט צריכים להאשים רק את עצמם.

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט התעקש לאחד את פרשת 1000 ו־2000 עם פרשת 4000 לכדי כתב אישום ענק. בכך הוא גרם לכך שפרשת 1000 ופרשת 2000 המתינו זמן רב עד שכתב אישום יוגש בעניינן (החקירה נפתחה עוד במרץ 2016), ומהצד השני חקירת פרשת 4000 נחקרה במהירות יתר שגם הובילה לרשלנות בכמה עניינים קריטיים. התוצאה של כל זה היא שעדיין אין הכרעה באף אחד מהתיקים הנ"ל.

תגידו לי, רגע, אבל צדק זה צדק. לא משנה כמה זמן זה ייקח. אז אזכיר לכם ששלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת בזמן האירועים הרלוונטיים, חתם על הסכם עד מדינה בתחילת 2018. הוא העיד ב־2022. רק באפריל 2024 הפרקליטות הודיעה שהיא שוקלת לבטל את הסכם עד המדינה עם פילבר, בעקבות העובדה ששינה באופן מהותי את גרסתו ממה שטען ברשות ניירות ערך ובמשטרה, כאשר העיד בחקירתו בבית המשפט. מאז חלפו יותר משנתיים. שימוע טרם התקיים.

בואו נדמיין תרחיש היפותטי ומופרך לחלוטין שהשימוע יתקיים מחר, ודחיית טענותיו שנאמרו בשימוע תתרחש מחרתיים. המשמעות היא שיהיה צורך לנהל משפט שלם נוסף נגד פילבר. יהיה צורך לשמוע מחדש את העדים, יהיה צורך לנהל מחדש את כל ההליך. זה כל כך מופרך וכל כך לא ריאלי, שאף אחד לא באמת מאמין שזה יקרה. אז מה עושים? מורחים את הזמן בוויכוחים פרוצדורליים, בתקווה שאף אחד לא ישים לב ולא יזכור עד שזה כבר יהיה מעשה עשוי.

בואו נחזור שוב לתרחיש הכי קודר מבחינת הנאשמים – שהם יורשעו בפרשת 4000 בעבירת שוחד. אבל יעמדו להם הגנות לא מבוטלות, ולצורך העניין נזכיר את האכיפה הבררנית בינם ובין עד המדינה פילבר. למרות שלשיטת הפרקליטות עצמה הוא לא עמד בהסכם עד המדינה שעליו הוא חתם – לא מוצה עימו הדין. הוא לא הועמד לדין, ויצא בלי כלום. זאת למרות שהודה בעבירה בחקירתו. אז אם הוא כך – למה הנאשמים שזעקו לחפותם צריכים לקבל עונש חמור?

אין לשאלה הזאת תשובה טובה, אבל הבעיה היא שבכלל לא מחפשים תשובה כי השאלה מלכתחילה לא נשאלת. מנהלים משפט כי מנהלים משפט. מה יצא ממנו בסוף? למי אכפת… כשנגיע לגשר, נעבור אותו. סליחה, כשנגיע לגשר ונראה שהוא שבור אומנם לא נעבור אותו, אבל זו כבר תהיה הבעיה של המחליף של פרקליט המדינה עמית איסמן, שהוא בעצמו המחליף של שי ניצן, וזו תהיה הבעיה של המחליף של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, שהיא בעצמה המחליפה של אביחי מנדלבליט. אחריי המבול. אחריי הזיכוי. אחריי ההרשעה. למי אכפת, העיקר שזה יהיה אחריי.

אבל זו גישה עקומה למהדרין, שאין בה סרך מנהיגות. הפרקליטים שמטפלים בתיק – עורך הדין יוני תדמור, עורכת הדין יהודית תירוש וד"ר אלון גילדין – חייבים לדרוש מהיועמ"שית ומפרקליט המדינה להשיב על השאלה מה הם רוצים להשיג מהתיק הזה, נכון ליוני 2026. אפילו התחביב המוזר של הבדיקה היומית האם נתניהו מעיד היום או לא כבר הסתיים השבוע. מי שחשב שהאירוע הזה יטה דרמטית את הכף – התבדה. למעשה, למרות שחלפו שש וחצי שנים מאז תחילת המשפט, השופטים אפילו עוד לא הכריעו בשאלה המקדמית האם ניתן אישור כדין מהיועץ המשפטי לממשלה לחקור את ראש הממשלה כפי שמחייב חוק יסוד הממשלה. יש שורה של בקשות פתוחות שהשופטים לא מקבלים בהן החלטה. לא בגלל שהם לא יכולים, ואפילו לא בגלל עומס (הרי אין־ספור דיונים בוטלו עקב אילוצים של ראש הממשלה נתניהו משיקולים מדיניים או ביטחוניים), אלא כי התיק הזה מנוהל על טייס אוטומטי.

הבאתם על עצמכם את השינוי

השבוע התקיים בבג"ץ דיון בנוגע לתיקון חוק יסוד השפיטה, שבעקבותיו ישתנה הרכב הוועדה לבחירת שופטים החל מהכנסת הבאה. החוק, שאני חייב לומר שאני מתנגד לו וחושב שהוא חוק לא טוב, יעניק יותר כוח לנבחרי הציבור במינויים לערכאות השונות. לא אתייחס במסגרת המצומצמת הזאת לחוק ולא לדיון בבג"ץ, אלא רק אתן דוגמה קטנה לכך שהאשמים בעצם חקיקתו של החוק הם נשיאי בית המשפט העליון, שבהיבריס התעלמו באופן לא ייאמן מצורך הגיוון, משיקולים פוליטיים.

מי שעוקב אחרי הסיקור שלי, יודע שכתבתי לא פעם ולא פעמיים וגם לא חמישים פעמים על השופטת מיכל אגמון־גונן. שופטת זו קיבלה בבלעדיות את הסמכות לעסוק בעתירות למחוזי תל אביב נגד רשות האוכלוסין וההגירה בנושאי הגירה והסתננות. אגמון־גונן היא הפלג הרדיקלי מהשופטים, כולל בעליון, ביחס למדיניות ההגירה של ישראל.

והנה מצד הדין, כותב הטור צריך לפרוט כל הדוגמאות ופסקי הדין, אך דעו נא רבותיי, כי אי אפשר לפורטם, כי רבים הם. על כן יהיו נא בעיניכם כאילו היייתי פורטם. הבעיה הזאת לא נולדה דווקא בממשלה הנוכחית. ממש לא. גם לא בממשלה הקודמת. צרת אגמון־גונן נמשכת כבר שנים. אבל משום מה הוחלט שדווקא אגמון־גונן תמשיך לעסוק בתיקים אלו.

כדי להמחיש את העניין, אצטט לכם פרסום שלי מפברואר 2025: "‏שר הפנים משה ארבל פנה לפני כחצי שנה לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב וביקש כי תופסק הבלעדיות שניתנה לשופטת מיכל אגמון־גונן בתיקי הגירה והסתננות, כך שתיקים אלו ינותבו למספר שופטים כפי שקורה בבית המשפט המחוזי בירושלים. ‏נשיא מחוזי תל אביב, השופט נויטל, השיב לו שיש כוונה לעשות זאת, כי זה באמת מצב לא אידיאלי ששופט אחד דן בכל תיקי הערעור על רשות האוכלוסין, אך עקב מחסור בשופטים העניין ייצא לפועל רק אחרי שימונו שופטים נוספים למחוזי. ‏בינתיים מונו השופטים ואוישו התקנים החסרים. ‏פניתי לנשיא נויטל וביקשתי את תגובתו לכך שבכוונתו להעביר את הסמכויות בעניין הליכי הגירה והסתננות לכמה שופטים כפי שמקובל במחוזי ירושלים. ‏תגובת הנשיא נויטל: 'ההנחה הגלומה בשאילתה אינה נכונה לעת הזו'. נויטל ‏הבטיח, אבל לא הבטיח לקיים".

עד כאן הפרסום שלי מאז. היהירות של השופטים הביאה אותם לחוק הזה. אני לא חושב שהציבור ירוויח מהחוק החדש, אבל לשופטים יש אחריות גדולה מאוד לסיטואציה שבמסגרתה בכלל נחקק החוק. הזלזול והאטימות התהפכו עליהם.

באותו עניין אזכיר כאן פרסום אחר שלי, מאפריל 2022, הפעם על השופטת אפרת פינק מבית המשפט המחוזי בלוד. גם היא, כמו אגמון־גונן בתל אביב, קיבלה בלעדיות על תיקי הסתננות והגירה שמגיעים למחוזי בלוד. ‏לטענת שרת הפנים דאז, איילת שקד, פינק נוקטת בגישה שהיא "אנטי מדיניות ההגירה של ישראל". שקד דרשה שפינק תפסיק להיות הממונה היחידה על ערעורים נגד רשות האוכלוסין. ‏חברי הוועדה למינוי השופטים התקוממו, בישיבה ולאחריה, על כך ששקד מבקשת להתערב בשיבוצי השופטים. לטענת חיות, מדובר בפגיעה בעיקרון עצמאות השפיטה. ‏השר סער והנשיאה חיות סירבו לדרישה, והיא מונתה על פי דרישת הנשיאה חיות.

חברים, הבאתם את זה על עצמכם.

לתגובות:

[email protected]