הרב שמעון ואחניש לא תכנן להיות שגריר. אבל בשיחה עם חברו הקרוב חבייאר מיליי, שאז עוד היה חבר טרי בבית הנבחרים בארגנטינה, אמר לו הרב בעודו עומד במטבח ביתו שבבואנוס איירס: "אני חושב שה' רוצה שתהיה נשיא. אם ה' ייתן לך את הזכות להיות נשיא ארגנטינה, אני רוצה להיות השליח שלך בישראל ובירושלים". "מיליי אמר לי: מצוין. לחיים", נזכר ואחניש. "אשתי, שעמדה לידי במטבח, חשבה שאנחנו משוגעים. היא אמרה לי: הוא לא יהיה נשיא, אתה לא תהיה שגריר ואני לא זזה מפה. מה אתה מבלבל את המוח?"
מאז חלפו כשלוש שנים, ואני מגיעה לריאיון עם שגריר ארגנטינה בישראל, הרב שמעון ואחניש. הריאיון מתקיים בביתו רחב הידיים שבשכונת רחביה בירושלים. הרבנית מאירת הפנים עמלה במטבח על הדגים והחלות לשבת, והבנות נכנסות הביתה בתום יום הלימודים בבית יעקב. ואחניש מייצג בישראל מדינה של 50 מיליון תושבים, והוא מודע לכך שהוא תופעה מיוחדת במינה. כשמיליי נבחר ועמד בהבטחתו למנות את ואחניש, התייעץ הרב עם הפוסק המפורסם הרב אשר וייס ועם המקובל רבי דוד אבוחצירא. הוא שאל אותם האם יהיה נכון לעזוב את הקהילה בארגנטינה ואת עבודת הקירוב שם ולהתמנות לשגריר בישראל. "שני הרבנים אמרו לי שזה קידוש השם ושאני חייב לקחת את השליחות הזאת".
ואשתך הסכימה?
"כשרואים את יד ה' בצורה כל כך גלויה, אי אפשר לסרב", הוא אומר. כך הוא גם רואה את בחירתו של מיליי לנשיא ארגנטינה: "הוא היה בן אדם פרטי, בלי כסף ובלי מפלגה, ובשנה וחצי הוא נהיה נשיא. זה פשוט נס מעל הטבע".
אולי יעניין אתכם
"סבא התרגש כשחזרתי בתשובה"
הרב ואחניש הוא בעל תשובה חרדי. "נולדתי בארגנטינה. חזרתי בתשובה בגיל 16, כשהגעתי לביקור בישראל בפעם הראשונה", הוא פותח. "לא היה לי כמעט ידע ביהדות, אבל כשחזרנו לארגנטינה התחלתי ללמוד חצי יום בישיבה וחצי יום באוניברסיטה". באוניברסיטה הוא למד פסיכולוגיה חינוכית, השתדך ונישא לאשתו, שגם היא בעלת תשובה. עם תום לימודיו חזר לישראל כדי ללמוד בישיבה בנתיבות. לאחר מכן שבו בני הזוג לארגנטינה.
"הייתי אברך ועבדתי כמורה ואחר כך נהייתי רב קהילה. הייתי ראש בית מדרש לבעלי תשובה, ועסקתי בקירוב רחוקים כמנכ"ל ארגון קירוב גדול שנקרא 'עולמי'. בשלב מסוים לקחתי את בית הכנסת שלי, בית הכנסת של המרוקאים בבואנוס איירס שהיה כמעט נטוש ושלא הקפידו בו על ההלכה, ויחד עם אחי התחלנו לעבוד עם הקהילה והחיינו את בית הכנסת". אחיו הבכור חזר בתשובה אף הוא, למרות שבתחילת הדרך היה מתריס כנגדו, ובכלים החדשים הכשרים שקנה לעצמו היה אחיו מקפיד לאכול חזיר.
איך הסתדרת כבעל תשובה במשפחה לא דתית?
"הייתי הולך לסבא וסבתא בשבתות", הוא אומר. "הם ראו שקשה לי והזמינו אותי אליהם. כשעשיתי אצלם קידוש בפעם הראשונה הם פשוט התחילו לרקוד משמחה! הם נזכרו במסורת של הסבים שלהם והתרגשו מאוד". הסבים החלו לשמור שבת יחד איתו: "היינו יורדים ביחד שבע קומות כדי ללכת בשבת לבית הכנסת. הם הכשירו את המטבח, סבא התחיל להניח תפילין, ובחייהם התחוללה מהפכה של ממש".
והוריך?
"אמא ואבא חשבו שאני קצת משוגע. הם לקחו אותי לפסיכיאטר כי חשבו שנפלתי לכת", הוא משחזר. "בשלב מסוים אחי הפסיק להתנגד וחזר בתשובה בעצמו, וכאמור ביחד הקמנו לתחייה את הקהילה המרוקאית שלנו, שהיא הקהילה הכי עתיקה של ספרדים בארגנטינה. כיהנתי שם כרב במשך 13 שנים". הוא מעיד כי בקרב הצעירים היהודים בארגנטינה יש כיום התעוררות יהודית וחזרה בתשובה.
"להיות רב בקהילה זה לעסוק רוב הזמן בעניינים של שלום בית, חינוך, מחלוקות במשפחה. כרב הייתי צריך לעזור לאנשים כדי שיוכלו להכיר ולבנות את עצמם ואת משפחותיהם. בכל אחד יש ניצוץ אלוקי והוא בא לעולם לתיקון, תיקון העולם הכללי תלוי בתיקון הפרטי של כל אחד. אני מרגיש שלא שיניתי את תחום העבודה שלי", הוא אומר. "רבים שואלים אותי: איך הפכת מרב לשגריר, הרי אלה שני תחומים נפרדים לחלוטין? אבל מבחינתי אני בעצם עוסק באותו הדבר. באתי לעולם כדי לעשות את רצון ה', ואני מרגיש שאני ממשיך לעשות את זה. ברוך ה' ובסייעתא דשמיא ה' נתן לי יכולת למידה טובה, אבל בעומק הדברים, יחסים בין מדינות נגזרים מאופיים של המנהיגים העומדים בראשן, ובעיניי המנהיג הוא שעושה את המדינה. יחסים דיפלומטיים בין מדינות הם תוצאה של קשר אנושי בין המנהיגים שלהן. כשהייתי רב ומורה עסקתי בקשר ובחיבור בין אנשים, ואני ממשיך לעסוק בזה כעת. כרב עסקתי הרבה בנפש האדם, ואין בית ספר יותר טוב מזה כדי להיות דיפלומט".
את ארגנטינה הוא רואה כמדינה שהיא חברת אמת של ישראל: "אני שגריר של המדינה שמובילה היום את התמיכה בישראל בעולם, וזה בגלל שותפות הערכים בין המדינות. ערכים של הגנה על החיים, על דמוקרטיה וחירות, והכרזת המלחמה נגד הרוע של הטרור והאנטישמיות. מיליי הגדיר את זה כמלחמה של הטוב ברע ושל האור בחושך. ישראל נלחמת את מלחמתה של כל התרבות המערבית לבדה. חוויאר מיליי מאמין בה' ומאמין שיש לו תפקיד. מבחינתו הוא בא לעולם כדי לקיים את רצון ה', ולכן בהנהגתו ארגנטינה היא התומכת מספר אחת של ישראל בעולם".
חיבור מפתיע עם הבעלים של אל־על
למינוי של הרב ואחניש כשגריר היו התנגדויות לא מעטות, אבל למרות הביקורת מבית על מינוי רב יהודי לשגריר בישראל, מיליי לא נרתע: "הנשיא סבור שלארגנטינה יש שתי בנות ברית אסטרטגיות: ארצות הברית וישראל. ולכן הוא שלח לשתי המדינות הללו שגרירים שאינם דיפלומטים במקור אלא אנשי אמונו, כאלה שהוא בטוח שייצגו אותו בצורה הטובה ביותר מבחינת ערכים, מדיניות ואינטרסים".
כשהרב ואחניש עמד בפני הפרלמנט לפני מינויו ונדרש לענות על שאלות, הוא נשאל אם הוא בטוח שיהיה שגריר ארגנטינה לישראל ולא שגריר ישראל מארגנטינה, ועם אילו אינטרסים הוא מזוהה יותר, של ישראל או של ארגנטינה. "נעשה לי שם נס", הוא מחייך. "24 שעות לפני ההצבעה בפרלמנט לא היה לי רוב כדי להיבחר, אבל בהצבעה עצמה היה לי רוב גדול. מאז כבר הוכחתי שאני מייצג את האינטרסים של ארגנטינה בכבוד".
באיזה אופן?
"לפני שמיליי נבחר, הייתה בארגנטינה ממשלה שנוטה לשמאל", הוא אומר. "לצערנו, יש היום בעולם ברית מוזרה בין שמאלנים לטרוריסטים. רבים מהשמאלנים בעולם הם נגד ישראל ופרו־חמאס. אי אפשר להבין את זה". הוא מזכיר את שני הפיגועים הגדולים שהתרחשו בארגנטינה בשנות ה־90, הפיגוע ב־1992 בשגרירות ישראל, ושנתיים לאחר מכן הפיגוע בבניין הקהילה היהודית. בשני הפיגועים הללו נהרגו יותר ממאה בני אדם, והמבצעים היו אנשי חיזבאללה במימון ובתכנון איראני. "נשיאת ארגנטינה דאז, כריסטינה קירשנר, אישה ארורה, חתמה עם איראן על מסמך הבנות שבו היא מתחייבת להסתיר את המעורבות הישירה של איראן בפיגועים. יותר ממאה ארגנטינאים נרצחו בפיגועים האלה! איך היא הייתה מוכנה להסתיר את זהות המבצעים?" הוא תוהה.
לאחר שמיליי נבחר, ואחניש ביקש לתקן את העוול: "אמרתי לו שלדעתי אנחנו צריכים לעשות תיקון והצעתי לו לחתום על מסמך הבנות עם ישראל המעגן את הערכים של שתי המדינות: חירות, חיים, דמוקרטיה ומלחמה בטרור". המסמך נחתם בין נתניהו למיליי לפני כשנה. "תחת ההנהגה של הנשיא מיליי, ארגנטינה עומדת בצד הנכון של ההיסטוריה", הוא מצהיר.
הוא מספר על פרויקט נוסף שהוא מקדם: "עוד לפני שמוניתי לשגריר, היה לי חלום להביא לכך שיהיו טיסות ישירות מישראל לארגנטינה. כיום, מי שרוצה לטוס לארגנטינה צריך לקחת בחשבון טיסה של 22 שעות, כולל עצירה של כמה שעות באירופה, בעוד טיסה ישירה לוקחת רק 15 שעות. התפללתי על זה הרבה, למרות שרבים אמרו לי שאני משוגע ושאי אפשר להצליח בזה". לאחר מינויו לשגריר, הוא נסע לניו יורק כדי להיפגש עם הבעלים של חברת אל־על: "אמרתי לו שזה לא רק עניין של כסף, אלא סמל: המדינה שתומכת בישראל באופן הכי אמיתי צריכה לקבל תגמול ולהפיק מזה תועלת".
הבעלים של אל־על הוא אדם חרדי, ובשיחה עם הרב ואחניש גילה לו שאימו ילידת ארגנטינה. "הוא אמר לי כמעט בבכי: אמא שלי הייתה על המטוס שבו אייכמן נחטף מארגנטינה לישראל, בטיסה האחרונה של אל־על מארגנטינה! זה יהיה כמו תיקון לקשר בין המדינות אם נחדש את הטיסות הישירות".
המכשול הבא שעמד בפני השגריר היה הדרישה של אל־על לקבלת סבסוד הטיסות במשך שנתיים, כדי לראות אם הדבר משתלם מבחינה פיננסית. הסבסוד עומד על 15 מיליון דולר. "לארגנטינה לא היה את הכסף לפיילוט הזה, אבל לא ויתרתי. נפגשתי עם נתניהו ואמרתי לו: 'אין לך בעולם חבר כמו מיליי. אם תאפשר את הסובסידיה הזאת, זו תהיה מחווה ראויה וחשובה לנשיא ארגנטינה'. נתניהו הסכים ואישר מיד את הבקשה שלי. בגלל ענייני בירוקרטיה, עברו מאז 18 חודשים שבהם עבדתי קשה על המיזם, אבל בעזרת ה' בנובמבר יתחילו הטיסות הישירות מישראל לארגנטינה", הוא אומר בסיפוק. "זה מיזם היסטורי שישפיע על התיירות, העסקים, ההשקעות, העברת הידע, חילופי הסטודנטים ושאר הממשקים בין ארגנטינה לישראל".
הוא סבור שהקשר בין שתי המדינות יכול להניב תוצאות שייטיבו עם שתיהן: "בישראל יש הרבה טכנולוגיה מתקדמת של AI, סטארטאפים וכדומה, ובארגנטינה יש משאב אנושי גדול ומשאבים טבעיים. השילוב בין החדשנות הישראלית ובין ההון האנושי של ארגנטינה יכולים להביא ברכה כלכלית גדולה לכולם".
לאחר מינויו, ביקש ואחניש להיפגש גם עם שגריר ארצות הברית בישראל לשעבר, דייוויד פרידמן, והשניים נפגשו במיאמי. "השגריר לשעבר פרידמן אמר לי: 'ברוך ה' שנתן לי את הזכות להיות חלק משמעותי בבנייה, בתכנון ובמימוש של הסכמי אברהם. זו הייתה מהפכה בכל האזור'. בפגישה ההיא אמרתי לו שאני חולם לעשות את אותו הדבר עם מדינות אמריקה הלטינית ולקרוא לזה 'הסכמי יצחק'. אמריקה הלטינית היא אזור מדהים, לא כמו אירופה שהיא יבשת בדעיכה. באמריקה הלטינית יש הרבה דיקטטורים והרבה שמאל רדיקלי, ואני חשבתי שצריכים להקים גוף של כמה מדינות באמריקה הלטינית שהן בעד ארצות הברית וישראל ונמצאות בצד הטוב של ההיסטוריה". כשחזר ממיאמי, דיבר הרב ואחניש עם הנשיא מיליי על הסכמי יצחק ועל הרצון שמיליי יהיה השליח של המשימה החשובה הזאת.
האם זה התקדם?
"בהחלט. בביקור האחרון, נתניהו ומיליי החליטו שהם מתחילים לפעול בנושא. ברוך ה' דיברתי כבר עם נשיא פראגוואי פניה, עם נשיא אקוודור נובואה ועם האחים בולסונארו מברזיל, וכולם רוצים להיות חלק מההסכמים הללו". ואחניש סבור שהמודל של מיליי בארגנטינה מתחיל לחולל מהפכה בדרום אמריקה: "הוא מראה לכולם שאפשר לשנות ולהשתפר. בסוף החודש מתקיים קונגרס של הסכמי יצחק עם הרבה חברי כנסת מאמריקה הלטינית. כרגע רק ארגנטינה וישראל חתומות על ההסכמים, אבל השלב השני יהיה חתימה של עוד מדינות".
המשאלה של מיליי והמלך שלמה
איך הכרת את חביאר מיליי?
"לפני שנבחר לנשיא, מיליי היה איש אקדמיה. הוא גאון בכלכלה והיה מרצה לכלכלה ויועץ כלכלי. הוא התחיל להופיע בתוכניות טלוויזיה ולהסביר מדוע לדעתו ארגנטינה במצב כלכלי גרוע כל כך. מכיוון שהוא מדבר בתוקף ובהתלהבות, בכל פעם שהוא היה מגיע לתוכנית מסוימת הרייטינג שלה עלה, ולכן כולם הזמינו אותו והוא נהיה כוכב. הוא דיבר הרבה נגד הממשלה והסביר לכולם את הנזק של השמאל והפרוגרס".
אחרי שעיתונאי אחד אמר למיליי שהוא קצת נאצי, הוא ביקש לדבר נגד אנטישמיות בפני צעירים בקהילה יהודית. "הביאו אותו לקהילה שלי שעוסקת בקירוב, ולכן יש בה הרבה בחורים לא דתיים ואקדמאים". הרב ואחניש ביקש להכיר את האדם שבא לנאום בקהילה שלו לפני שישוחח עם כולם. "שיחת היכרות שתוכננה להימשך עשר דקות הפכה לשיחה של שעתיים. גיליתי שהוא קורא לה' 'האחד' והרגשתי שיושב מולי בן אדם רוחני. התחלתי להסביר לו את ההשקפה של היהדות ושל התורה בכל מיני נושאים, ואחרי חצי שעה הוא התחיל לבכות. ראיתי שהוא עובר מהפך פנימי".
מיליי יצא מהפגישה עם הרב ואחניש והכריז: "יש לי רב ואני מתחיל ללמוד חומש עם רש"י". "הוא קנה את החומש בספרדית והתחלתי לספר לו על משה רבנו, שבעיניו היה דמות מופת, על הערכים, על החירות ועל העבדות במצרים. היינו מדברים אחת לשבוע והוא היה שואל אותי הרבה שאלות. הוא אדם חכם מאוד".
מיליי התחיל לשמור את שבע מצוות בני נח, ופעם בשבוע היה מגיע לשיעור של הרב. "הוא היה כבר מפורסם מתוכניות הטלוויזיה שבהן השתתף, אז סטודנטים רבים הצטרפו לשיעור בזכותו", משחזר הרב ואחניש. "אחרי כמה חודשים הוא החליט שהוא רוצה להיות חבר פרלמנט, וב־2021 הוא נבחר לפרלמנט. בנאומיו בפרלמנט הוא היה מדבר על כל מה שלמד אצלי בשיעורי פרשת השבוע. הרגשתי שאני צריך להיזהר בכל מילה שאני אומר לו, כי הוא היה אומר בפרלמנט שארגנטינה היא כמו מצרים, שהנשיא הוא פרעה והעם הארגנטינאי עבדים. את עצמו הוא ראה כמשה רבנו שמביא לעם את בשורת החירות". מיליי התחיל להתארח בבית הרב בשבתות, הצטרף לקידוש, היה שר עם המשפחה "שלום עליכם", נוטל ידיים ומברך ברכת המזון. "הוא הרגיש שאנחנו כמו אחים".
ואתה?
"אני הרגשתי שיש כאן משהו מעל הטבע, שטות דקדושה. אשתי לא הבינה אותי, היא אמרה לי: אתה רב, יש לך המון אנשים שצריכים את עזרתך, אתה מוסר הרבה שיעורים. אתה צריך להקדיש את הזמן לקהילה ולא להוסיף לעצמך עיסוקים שגוזלים ממך זמן ומשאבים. אבל הרגשתי שזה גדול ממני ושזה לטובה".
כשמיליי התארח אצל הרב בראש השנה, הרב אמר לו שראש השנה זה הזמן לבקש מה' משהו מיוחד. "אמרתי לו לבקש כמה דברים, והוא חשב וחשב. הייתי מאוד סקרן ושאלתי: מה ביקשת? הרי מה בן אדם רגיל היה מבקש? נשיאות, כבוד וכסף. אבל מיליי ביקש שלושה דברים: חוכמה כדי להבחין בין הטוב לרע, גבורה כדי לקיים את הטוב וסבלנות כדי להמשיך בדרך. מיד סיפרתי לו את הסיפור על שלמה המלך שביקש מה' חוכמה וה' אמר לו: בגלל ששאלת חוכמה, אני נותן לך גם כסף וכבוד. אמרתי לו: בגלל שגם אתה ביקשת מה' חוכמה להבחין בין טוב לרע, ה' ייתן לך הכול בכול מכול כול".
לאחר שנהיה חבר פרלמנט, החל מיליי את המרוץ לנשיאות: "הוא הרגיש שבזכות הלימוד והתפילות תהיה לו הצלחה. אחד מהסלוגנים של הקמפיין שלו היה 'בזכות כוחות מלמעלה'. אני זוכר שפעם עיתונאית שאלה אותו איך חבר כנסת אחד, בלי מפלגה ובלי כסף, נכנס למרוץ לנשיאות? היא אמרה לו שאין לו סיכוי כי זה לא הגיוני. מיליי שאל אותה אם היא מכירה את סיפור חנוכה, שבו המעטים ניצחו את הרבים בגלל רצון ה', ואמר לה: אני אדם אחד, אבל אני לא בא רק בכוחי שלי, אני בא עם כוח מלמעלה. אם ה' ירצה, יהיה נס והמעטים ינצחו".
בעצרות הבחירות שלו, הגיע מיליי עם מסור חשמלי שמסמל את הקיצוצים הנדרשים כדי לעצור את ההיפר־אינפלציה שארגנטינה הייתה שקועה בה אז, ולצאת מהבוץ הכלכלי.
מה חשבת על קמפיין המסור החשמלי?
"הוא אדם שקוף ואמיתי. הרבה פוליטיקאים אומרים דבר אחד וחושבים דבר אחר, אבל הוא לא היה פוליטיקאי והוא איש אמת. אפשר לא לאהוב את מה שהוא אומר, אבל כולם יודעים שמה שהוא אומר זה מה שהוא באמת חושב ומתכוון לעשות".
אתה חושב שזה מה שגרם לציבור בארגנטינה להצביע לו?
"לא רק זה. יש הרבה סיבות. אחת מהן היא שהעם הארגנטינאי מאס בפוליטיקאים כי הם התנהלו כמו קסטה גבוהה. מיליי אמר לעם שהפוליטיקאים אומרים שהם בעדם, אבל בעצם רק רוצים לקחת את הכסף לעצמם וששאר העם יהיה עני. הוא אמר להם 'אני באתי לשבור את הקסטה, אני רוצה לעזור לכולם'. תמיד אמרתי לו שיש סגולה רוחנית שאומרת שדברים שיוצאים מן הלב נכנסים אל הלב. המסר של מיליי יוצא מעומק ליבו. הוא מאמין בזה. באופן אישי הוא שונא את הפוליטיקה ולא רוצה להיות שם, אבל הוא מאמין שיש לו משימה. מבחינתו הוא שם בשביל העם".
האם הוא הצליח לדעתך?
"ארגנטינה במצב הרבה יותר טוב כעת מכמה בחינות", הוא מאשר. "קודם כול מבחינת מורלית: פעם ראשונה בהיסטוריה אחרי 80 שנה שארגנטינה נמצאת בצד הטוב של ההיסטוריה. בנוסף לכך, יש למיליי תוכנית לתיקון כלכלת ארגנטינה. הוא מיישם אותה אבל זה לא פשוט. ארגנטינה היא כמו אדם שחי במשך 70 שנה באורח חיים מאוד לא בריא ועשה את כל מה שלא צריכים לעשות, ולכן תהליך התיקון קשה ומורכב. המצב בארגנטינה משתפר, אבל אלה תהליכים שבהתחלה הם קשים מאוד ולאט לאט הולכים ומשתפרים. גם העולם רואה את זה ופתאום כולם רוצים להשקיע בארגנטינה. בנוסף לכך, נשיא ארגנטינה נהיה מפורסם בכל העולם ומביא הרבה גאווה לאומית. אני חושב שהוא אחד מעשרת האנשים המשפיעים בעולם". הוא סבור שלמיליי יש סייעתא דשמיא גדולה: "גם הרב דוד אבוחצירא אמר לו שה' שולח לו ברכה והצלחה בגלל שהוא הולך עם ה' ובגלל שהוא בצד של הטוב בעולם. הרב אבוחצירא אמר לו 'אתה ניצוץ של יתרו', ולמרות שהרב אבוחצירא לא יוצא מנהריה בדרך כלל, את מיליי הוא בא לפגוש כבר שלוש פעמים כדי לתת כבוד למלכות. בביקור האחרון של מיליי בישראל הרב ישב איתו שעה וחצי".
תמיכה במשפחות החטופים הארגנטינאים
לפני 7 באוקטובר, אשתו של הרב ואחניש לא כל כך רצתה לבוא לישראל: "היא אמרה לי: יש לנו פה בארגנטינה משימה קדושה של קירוב רחוקים והנהגת קהילה, למה לעזוב אותה? אבל אחרי 7 באוקטובר היא אמרה לי שעכשיו זה כבר לא תפקיד דיפלומטי או פוליטי, אלא תפקיד הומניטרי ואנושי. היו יותר מ־23 אזרחים ארגנטינאים חטופים והמון משפחות חטופים מארגנטינה, ואשתי אמרה שחייבים לבוא לישראל בשבילם. בשנה וחצי הראשונה מפרוץ המלחמה התפקיד הכי חשוב שלי היה לתמוך במשפחות, לעזור להן ולהפעיל הרבה לחץ למען שחרור החטופים".
השגריר עמד בקשר עם כל משפחות החטופים הארגנטינאים כמו קוניו, הורן, מרמן, הר ועוד. "אחרי השחרור של כולם עשינו כאן ערב אסאדו עם כל המשפחות ועם החטופים ששוחררו וכולנו בכינו". הוא מראה לי סרטון שבו איתן ויאיר הורן מורידים יחד עם אימם את המדבקות של סמל החטופים שהודבקו לבקשתה בשגרירות. "כשהם היו בשבי, הדבקתי את המדבקות שהיא הביאה ואמרתי לה שנוריד אותן יחד עם איתן ויאיר, וכך היה".
הוא סבור שגם לנשיא מיליי יש זכויות בנוגע לשחרור חלק מהחטופים הארגנטינאים: "כשהנשיא מיליי ביקר בכותל בפעם הראשונה הוא בכה מאוד. אחרי זה שאלתי אותו: מה ביקשת? והוא אמר לי: לא ביקשתי, באתי להגיד תודה! ה' נתן לי כל כך הרבה עד עכשיו, אז שאני עוד אמשיך ואבקש? באתי רק להודות". לאחר הביקור ההוא של מיליי בכותל, שוחררו במבצע של צה"ל שני חטופים ארגנטינאים. "ה' נתן לו שכר", אומר הרב. "זה היה המבצע היחיד שבו שחררו רק שני חטופים ושניהם היו ארגנטינאים, וזה קרה בדיוק יומיים אחרי שהוא עזב. אני בטוח שזה קרה בזכות הביקור שלו בכותל ובזכות קידוש השם שלו".
