המטרה: מועלם

ניצב משנה בדימוס אבישי מועלם איננו אדם בעל חזות דתית, אבל בסלון ביתו תלויה תמונה ענקית ומיוחדת של הרבי מלובביץ'. הוא מעיד כי מאז הרדיפה שחווה מהמערכת, שלה הקדיש את רוב שנותיו וכוחותיו, התחזק בשמירת המצוות ובאמונה. גם ציונה אשתו והבת נוי, שתיהן עורכות דין שנלחמו כדי להוכיח את חפותו, החלו לשמור שבת לאחר הפרשה.

התמיכה שקיבל מועלם מרבנים מכל הקשת הדתית – הרב שמואל אליהו, הרב קוק, הרב יגאל כהן ועוד רבים – חיזקה אותו מאוד. שני הוריו נפטרו בזה אחר זה זמן קצר לאחר שנעצר, ומאז הוא שומר שבת, מקפיד ללכת לבית הכנסת ולהניח תפילין. "הדברים האלה נתנו לנו עוגן רוחני אדיר וכוח אמונה עצום לעבור את כל הסערות", הוא מעיד.

לפני כשבועיים פרש אבישי מועלם מהמשטרה והתחיל בתפקידו החדש כמנכ"ל עיריית טבריה, עיר הולדתו. "זו עבודה מרתקת ויש לי הרבה תוכניות לפיתוח העיר", הוא אומר בעיניים בורקות. "כשקיבלתי את המינוי עליתי לקבר של אבי ואמרתי לו שחבל שהוא לא זכה לראות אותי מתמנה למנכ"ל עיריית טבריה. זה היה ממלא אותו בגאווה". בריאיון שנתן לאילה חסון לאחר מעצרו, סיפר מועלם כי אימו נפטרה שלושה שבועות לאחר שראתה את בנה מובל באזיקים לעיני כול כאחרון הפושעים, וציין כי הוא סבור שהצער שנגרם לה כתוצאה מכך הוא שהביא לפטירתה. על קברה הבטיח שכל מי שהיה שותף לפרשה ישלם מחיר כבד.

"המחלקה היהודית מנהלת את ימ"ר ש"י"

אולי יעניין אתכם

בנושא 1217a "סרט הזוועות של דובר צה"ל הוא רק גרסה מרוככת"

בנושא 1217a עניין אישי והפעם עם רעות בן חיים

אבישי מועלם התגייס למשטרת ישראל בשנת 1989. רוב שנות שירותו היו בתחום המודיעין והבילוש. בין היתר היה קצין המודיעין של תחנות עפולה וטבריה, ראש מפלג מבצעים בימ"ר צפון, סגן ראש ימ"ר צפון וראש ענף המודיעין של מחוז ש"י. לימים החליט לפרוש מהמשטרה, אבל אז פנה אליו עוזי לוי, מפקד המחוז, וביקש שייקח את התפקיד של ראש מפלג פשיעה לאומנית בימ"ר ש"י. מועלם נכנס לתפקיד בשנת 2022: "ביום הראשון שלי בתפקיד, מפקד היחידה עזרא אגסי התבשר שהוא חולה בסרטן הלבלב ושנשארו לו כמה חודשים לחיות. לא עבדנו יחד יותר משעה והוא כבר הודיע לכולם: אני יוצא לטיפולים, אבישי מחליף אותי". מועלם ניהל בפועל את ימ"ר ש"י מ־2022, אבל במשך כשנה וחצי מיאן לקבל את המינוי הרשמי.

מדוע סירבת?

"בכל המפגשים שלי עם עזרא בין הטיפולים ראיתי שמה שהחזיק אותו בחיים היה הציפייה והתקווה שהוא הולך לחזור לימ"ר. לא רציתי לקחת לו את זה". אגסי נפטר לאחר שנה וחצי, ורק אז התמנה מועלם לראש ימ"ר ש"י.

"מיד כשנכנסתי לתפקידי גיליתי שהחטיבה היהודית בשב"כ מנהלת בפועל את הימ"ר. התחלתי לקבל תלונות מהיועצת המשפטית לממשלה מיארה ומהיועמ"שית של המחוז על כך שיש המון תביעות ממתיישבים נגד השוטרים שלי על כניסות לא חוקיות לבתים ומעצרים לא חוקיים, והחלטתי לעצור את הבלגן. הודעתי לכולם שאין יותר התנהלות ישירה של השב"כ מול השוטרים ברמה הנמוכה של הימ"ר. השב"כ יעביר את המודיעין לדסק שלי, שינתח אותו, יציף למפקדים, ומפה נצא לפעילות אופרטיבית".

השב"כ קיבל את זה?

"כן, עד אוגוסט 2023, שבו נכנס לתפקידו ראש חטיבה יהודית חדש המכונה אריק". באותו חודש התרחש האירוע בכפר בורקא, שבמהלכו נורה למוות פלשתיני והמתיישב יחיאל אינדור נפצע קשה בראשו. "ביום שישי בערב התקשרו אליי ואמרו שיש בלגן בכפר בורקא. טסתי לשם והגעתי לזירה מורכבת שהיה בה פלשתיני הרוג ויהודי פצוע קשה. אספנו 22 תרמילים של 9 מ"מ וקיבלתי מידע מודיעיני משטרתי לגבי מי ביצע את הירי ומי העלים את הנשק". ימ"ר ש"י עצר את אלישע ירד, בזמנו דוברה של חברת הכנסת לימור סון הר־מלך ופעיל התיישבות מוכר, שלכאורה הסתיר את הנשק.

"ביום ראשון הגעתי לפגישה משולשת עם דני ויטמן, פרקליט מחוז ירושלים, ואריק מהשב"כ", משחזר מועלם. "אריק בא עם קלסר גדול ואמר לדני: 'יש פה חומר מודיעיני, אבל אני לא רוצה שאבישי ידע'".

למה?

"גם אני לא הבנתי. אמרתי לו: 'אני מנהל את החקירה, לא תראו לי את הראיות?'. אמרתי לדני לבצע את החקירה בעצמו ולאריק לבצע את המעצרים ויצאתי. זה היה הפיצוץ הראשון ביני ובין אריק. יש לי הקלטות שבהן דני ויטמן מודה שהשב"כ מעלים ממני ראיות ושאין לו מה לעשות בנידון. גם מפקד המחוז עוזי לוי אמר לי בקשר לחטיבה היהודית: תיזהר מהם כי הם שקרנים ותתעד את כל השיחות איתם!"

ואז הגיע 7 באוקטובר. "בבוקר הטבח ראיתי בטלוויזיה את שיירות הטויוטות והבנתי מיד. התלבשתי וטסתי להקפיץ את כל היחידה. קיבלתי פרפרזות מודיעיניות מהשב"כ שהתעסקו בדבר אחד: היהודים באיו"ש מתחמשים!"

מאוחר יותר פורסמו הקלטות מהטלפון שלו אצל אילה חסון, ובהן נשמע בבירור ראש המחלקה היהודית אומר למועלם כמה ימים בלבד לאחר הטבח ש"יש בעיה, היהודים מתחמשים". מועלם נשמע שואל: "מה הבעיה בזה? עברנו טבח", ואריק עונה לו: "יש אמל"ח ביצהר". כשמועלם שאל באיזה אמל"ח מדובר, ענה לו אריק ש"יש שם מספר כדורים של אקדח 9 מ"מ". "אני זוכר שאמרתי לשב"כ: תגידו, אתם שפויים? כל הגברים ירדו להילחם בדרום, הנשים והילדים נשארו לבד, ומה שמעניין אתכם זה לעצור יהודים שקנו נשק להגנה עצמית?"

העימות בין השניים לא נעצר שם: "שבועיים לאחר פרוץ המלחמה, כשכל המדינה עדיין בחרדה, הגיע בדואי מרהט לבנימין ועלה לכיוון אחת הגבעות. החיילים עצרו אותו, הורידו אותו מהגבעה ואמרו לו שייסע הביתה. לאחר מכן הגיעו אליו כמה רכבים של מתיישבים צעירים". לקראת ערב מועלם קיבל דיווח מהשב"כ על כך שמתבצע לינץ' בערבי. "בדקתי והתברר שלא היה שום לינץ', ושהבדואי הגיע עם 70 אלף שקלים וטען שבא לקנות כבש. היה לי ברור שמדובר בעסקה פלילית או רכישת אמל"ח".

מפקד המחוז הודיע לו שהתיק יישאר לחקירה בתחנת בנימין, אבל למחרת בבוקר חזר בו ואמר למועלם שהתיק מועבר ליאחב"ל. "לא הבנתי מה הקשר ליאחב"ל, והתקשרתי לחברי מני בנימין, שהיה אז ראש יאחב"ל והיום הוא מפקד להב 433. מני אמר לי: כן, העבירו אליי את התיק, אמרו שאתה לא רוצה לטפל בו ושאתה לא מעוניין לטפל בפשיעה לאומנית". מועלם אמר לבנימין כי לא היו דברים מעולם. "לימים התברר לי שבאותו לילה התקיים דיון בצמרת המשטרה בנוכחות המפכ"ל, ראש אגף החקירות והמודיעין, ראש חטיבת המודיעין ומפקד המחוז, ושם ביקשו להדיח אותי בטענה שאני לא מטפל בפשיעה לאומנית".

וזה היה נכון?

"ממש לא. מרגע כניסתי לתפקיד הורדתי את מקרי הפשיעה הלאומנית ב־53 אחוזים, הגדלתי את מספר כתבי האישום שהוגשו, העליתי את איכות המעצרים וטיפלתי נקודתית, בלי לרדוף אחרי ילדים על הגבעות". הוא גם לא ידע שרונן בר והאלוף פוקס פנו למפכ"ל דאז קובי שבתאי וביקשו ממנו שלא למנות את מועלם לראש ימ"ר ש"י בטענה שהוא מקשה על השב"כ.

"קובי הסכים ואמר שייתן לי דרגה במקום אחר", הוא משחזר. "הוא פנה לשר בן גביר, שלא הכרתי, ואמר לו שהוא רוצה לתת לי תפקיד אחר. בן גביר הסכים אבל שאל מה הסיבה, וכששמע שרונן בר עומד מאחורי הבקשה הוא הכריז מיד ש'אין סבב במשטרת ישראל אם אבישי לא ראש הימ"ר!'"

"אמרתי לאשתי: השב"כ הולך לסכל אותי"

לאחר הטבח, מועלם התחיל לפגוש ביתר שאת את העלילות על אלימות מתנחלים, אך סירב לשתף פעולה עם מה שהוא גילה כשקרים. "אחרי הטבח, גורמים בישראל העבירו לאמריקאים דיווחים שקריים על כך שמתנחלים הרגו שבעה פלשתינים. חקרתי את התיקים האלה, היו לי ראיות פורנזיות ואני יודע שאף מתנחל לא ירה בהם. עבדתי בשיתוף פעולה עם מצ"ח וידעתי שכל המקרים הללו היו ירי של חיילים שהיו בסכנת חיים ממשית. כתוצאה מסיפורי הכזב הללו, ממשל ביידן עצר את משלוחי החימוש למדינת ישראל והטיל סנקציות על כמה מתיישבים".

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה זימנה אותו וביקשה ממנו לבנות תיקים נגד המתנחלים שעליהם הוטלו הסנקציות. "הייתי צריך לייצר תמונה של אותם מתיישבים, כי רובם המוחלט היו דמויות לא מוכרות שאני לא יודע איך הגיעו אליהם. ברור לי שיש פה הדלפה מכוונת מאיזשהו גוף רדיקלי שמחובר לפלשתינים או ל־BDS ומעביר לאמריקאים נתונים שגויים. בדקתי את כל התיקים ואפילו פגשתי את האנשים, וגיליתי שרק אחד מהם הוא אדם שאפשר לומר עליו שהוא מייצר פרובוקציות נגד פלשתינים. כל השאר הם מלח הארץ שאין נגדם דבר, פשוט העלילו עליהם".

באפריל 2024 הוזמן מועלם לדיון ביטחוני בלשכת ראש הממשלה נתניהו, בנוכחות ראש המל"ל, אלוף פיקוד המרכז יהודה פוקס, ראשי השב"כ וגורמים בכירים. "הדיון עסק גם בפשיעה לאומנית. האלוף פוקס פתח ואמר לראש הממשלה: "המצב לא טוב, היהודים הרגו שבעה פלשתינים וזה מוציא אותנו לא טוב בעיני האמריקאים". לידי ישב המזכיר הצבאי האלוף רומן גופמן ולחץ לי על הרגל כדי שאדבר. בשלב מסוים קמתי בכעס ואמרתי לנתניהו שחקרתי את כל המקרים והוכחתי שמי שירה אלה לא מתנחלים אלא חיילי צה"ל שהיו בסכנת חיים. האלוף פוקס עשה תנועת יד מזלזלת ואמר לי 'אתה והחקירות שלך'. כשזעמתי עליו הוא אמר 'טוב, אז אלה היו חיילים מתנחלים'. שאלתי אותו: איך אתה אומר את זה? אני מכיר את החיילים האלה והם בכלל לא גרים ביו"ש!". רגע לאחר שיצא מהדיון, קיבל מועלם טלפון ממפקד המחוז עוזי לוי. "הוא אמר שראש המל"ל התקשר אליו וסיפר שעשיתי להם בית ספר. אמרתי לו שבסך הכול סיפרתי את האמת, כי אי אפשר לשקר לראש הממשלה".

באוגוסט 2024 הגיע השר בן גביר לביקור במחוז ש"י. בישיבה נכחו כ־50 קצינים ונערכה סקירה של הפעילות. "בסוף הישיבה בן גביר סיכם, ואז נתן מכה על השולחן ואמר לעוזי לוי: 'אתה רואה את הבחור הזה?' הוא הצביע עליי ואמר: 'תחפש לו מחליף'. התחלתי להזיע, לא הבנתי מה הוא רוצה ממני, ועוזי שאל אותו: 'אבל מה קרה?'. בן גביר אמר: אני ממנה אותו להיות ראש חטיבת המודיעין של משטרת ישראל".

וואו. איך הגבת?

"קפאתי. הייתי בהלם. לא אמרתי כלום ויצאתי החוצה. התקשרתי לאשתי, סיפרתי לה את הסיפור ואמרתי לה: עכשיו מתחיל הסיכול שלי, השב"כ הולך לסכל אותי".

למה בן גביר רצה למנות אותך?

"השר התווה מדיניות דרך המפכ"ל והורה לטפל בבלגן שיש באיו"ש בנוגע לבקבוקי תבערה, מטעני חבלה וזריקות אבנים על ציר 60. השב"כ לא יכול לטפל בזה כי הוא התמקד בסיכול תשתיות טרור ואני התחלתי לטפל בזה. עשינו עבודה מדהימה והורדנו את הטרור הפלשתיני באחוזים גדולים. מבחינתי זה ברור, אני משטרת ישראל ותפקידי לשמור על ישראלים, ערבים ויהודים, שנוסעים בציר 60. הפלשתינים פחות מעניינים אותי. בן גביר אהב את הגישה הזאת".

העימות בין מועלם ובין המחלקה היהודית הגיע לשיאו בהתפרעויות בכפר ג'ית: "באותו ערב עשינו מארבים על שלוש משטובות של נערי גבעות שהשב"כ סימן וביקש שנעקוב אחריהם, ואכן עקבנו אחריהם עם כל היכולות והאמצעים שלנו". לפתע קיבל מועלם דיווח שבכפר ג'ית יש התפרעויות של מתנחלים. "בן, הסגן של אריק, התקשר אליי ואמר שהנערים שאחריהם עקבנו נמצאים בג'ית ושכנראה הגיעו לשם ברכבים אחרים. קיפלנו את הכוח ויצאנו לשם, אבל כשהגענו לשם, כ־45 דקות לאחר תחילת האירוע, התברר שיש הרוג פלשתיני וכמה פצועים פלשתינים שכולם כבר פונו לבתי החולים. מכיוון שהפלשתינים לא משתפים פעולה עם החקירות שלנו, לא יכולתי לקבל את הגופה כדי לקחת אותה לנתיחה ולא הייתה לי דרך לבצע בדיקה פורנזית. אריק התקשר אליי והיה חסר ביטחון ומדוכא. אין לי ספק שהוא חטף צרחות מרונן בר".

מדוע?

"קודם כול, כי לא היה לו מודיעין מקדים", הוא אומר, ומסביר שעל כל האירועים שבהם מעורבים נערי גבעות באיו"ש, אין לשב"כ מודיעין מקדים. "השב"כ חלש מאוד מבחינת יומינט (מקורות אנושיים, ה"צ) ביו"ש, בתחום הזה המשטרה חזקה הרבה יותר".

סיבה נוספת שהוא מציין לנמיכות הרוח של אריק היא המדיניות שהתווה רונן בר: "מאז הטבח רונן בר רצה להסיט את תשומת הלב הציבורית מהכישלון בעזה לאיו"ש. אריק היה מאוכזב מאוד מכך שלא עצרנו אף אחד בג'ית, והציג את זה כאילו לא רציתי לבוא לעזור באירוע ובמעצרים. אמרתי לו שגם אם הייתי מגיע בזמן לא הייתי מכניס את הכוח שלי, שלבוש אזרחי וחמוש בנשקים ארוכים, לכפר חשוך שנמצאים בו חיילים וכוחות מג"ב, כי עלולים להיות לי שם דו"צים בין כוחותינו.

"בנוסף לכך אמרתי לו שהתפקיד שלי הוא לא להתעסק בהפס"דים (הפרות סדר, ה"צ), זה התפקיד של צה"ל. שאלתי אותו: 'למה צה"ל ומג"ב לא עצרו את המתפרעים, למה אתה מחכה שאני אבוא לעצור אותם? אני לא יס"מ'. אריק אמר לי שיכולתי לעשות מחסום בכניסה ליצהר ולעצור את החוליה. שאלתי אותו: על מה אני אעצור אותם? והוא ענה לי 'היית מריח אם יש להם דלק'. כמובן שאין לי סמכות לעצור על סמך הדבר הזה".

כשבוע אחרי האירוע הזה הוגשה נגד מועלם תלונה במח"ש ונפתחה נגדו חקירה סמויה בתואנה שאינו מטפל בפשיעה לאומנית. "תיק של פשיעה לאומנית, גם אם הוא עוסק בגרפיטי, עובר המון מסננות", הוא מסביר. "הוא מתחיל אצל רב פקד וסגן ניצב בימ"ר, מגיע אליי ואני עולה איתו למפקד המחוז, שעולה איתו לראש אח"מ. פעם בחודש כל התיקים הללו עוברים לאלון אלטמן, המשנה לפרקליט המדינה, ופעם בחודש וחצי אני מגיע להציג את התיקים לעמית איסמן פרקליט המדינה. שם נמצאים גם גיל לימון, שרון אפק, הפצ"רית, מצ"ח, וסוללה של עורכי דין מהפרקליטות. אז איך אני יכול לחבל בתיקים כאלה? גם אם אני רוצה, אני לא יכול".

גם בדיונים הללו מועלם היה מתעמת הרבה עם השב"כ. "לא יכולתי לשמוע את השקרים ואת חוסר המקצועיות שלהם", הוא אומר. "הם היו מייצרים מודיעין שלא קיים. באחד הדיונים איסמן אמר לי ולאריק: 'איזה יופי, כבר 40 דקות אתם לא רבים'. אמרתי לו: 'כל עוד אריק לא משקר, אין לי מה לריב איתו'. אריק התעצבן ואמר לאיסמן שאני לא רוצה לעשות חיפוש אמל"ח בישיבה ביצהר. פניתי לאריק ואמרתי לו: 'תגיד לאיסמן מה הפרפרזה (תמצית מודיעינית, ה"צ) אומרת'. אריק אמר שאין לו את הפרפרזה, אז הבאתי אותה והקראתי אותה בפניהם. היה כתוב שם שבישיבה ביצהר בחדר התפילה יש ארון ובו כמה כדורים של אקדח תשע מילימטר. הסתכלתי על איסמן ואמרתי לו: 'תגיד לי בכנות: אם היה לי מידע מודיעיני שבאום אל־פחם במסגד היו כמה כדורי תשעה מילימטר, היית מאשר לי לעשות חיפוש בתוך בית תפילה?' הוא שתק, הסתכל על אריק ובשפת גוף סימן לו שאני צודק".

"החוקרת אמרה: תפרו לו תיק"

כאמור, התלונה נגד מועלם הוגשה בתואנה שהוא מסרב לטפל בפשיעה לאומנית בהוראת השר בן גביר, שבתמורה יקדם אותו. "החקירה לא העלתה כלום והם החליטו להתקין אצלי עמדות האזנה. לשם כך צריכים להחתים שופט מחוזי על צו האזנות סתר וצו חדירה לקצין משטרה בדרגת ניצב משנה. האישור ניתן במקרים כאלה רק אם יש חומר שמעיד שפגעתי בביטחון המדינה. רונן בר הבין את זה וגם היועמ"שית הבינה את זה, ולכן רונן בר כתב מסמך סודי ובו כתב שהכהניזם חדר למשטרת ישראל דרך אבישי מועלם".

וזה הספיק?

"אם ראש השב"כ חתום על מסמך כזה, נגמר האירוע", הוא נאנח.

בוקר אחד, לפני כשנתיים, יצא מועלם מביתו בדרך לטקס קבלת דרגה, כשלפתע קפצו עליו שישה אנשי מח"ש ועצרו אותו. "בהתחלה הייתי בטוח שמדובר באירוע טרור, כמעט יריתי בהם", הוא אומר. "הם עשו חיפוש לא חוקי בבית בלי להציג צו, תפסו טלפונים ודיסק און קי ללא צו תפיסה".

כשהם התעקשו לקחת גם את הרכב, הוא הבין שהתקינו לו האזנות סתר. "אמרתי להם שאני יודע שהם שמו לי האזנות סתר וציוד וידאו באוטו, והצעתי להם לפרק אותן במקומם. הם נכנסו ללחץ והתחילו להחליף צבעים. הבנתי מיד שאני עצור על פגיעה בביטחון המדינה, וכל הדרך אמרתי להם: 'תביאו את עמית איסמן לפה! שיהיה גבר ויסביר לי איך הוא חתם על החקירה הזאת'. אני מכיר את איסמן 22 שנה. שבועיים לפני המעצר הוא אמר לשב"כ בדיון ש'על אבישי אפשר להגיד שני דברים: הוא מקצוען והוא הבן־אדם הכי ערכי שאני מכיר'. איך פתאום נהייתי עבריין?"

החוקרים אמרו לו שהוא עצור על שוחד. "שאלתי אותם 'שוחד למי?' הם אמרו לי: 'נגיד לך בחקירה'. בהארכת המעצר אמרתי לשופט: 'הם הטעו אתכם, פתחו בחקירה על פגיעה בביטחון המדינה ואתה עוצר אותי על שוחד!' השופט שאל את הפרקליטה של מח"ש: 'מה עם הסעיף של פגיעה בביטחון המדינה?' והיא ענתה לו: 'אפשר להוריד את הסעיף הזה, הוא לא רלוונטי'. מדובר בהשגת ראיות באופן לא חוקי!" הוא כועס, "השב"כ עשה מה שהוא רוצה גם בעניין הזה".

כדי לסבר את האוזן בנוגע לחוסר האמינות של המחלקה היהודית בשב"כ, הוא מספר כי הם היו נותנים לשר הביטחון גלנט לחתום על צווים מינהליים על סמך מודיעין שקרי. "זו קומבינה של הפרקליטות עם השב"כ, הם ממציאים מודיעין על אנשים ועוצרים אותם על כלום ושום דבר". הוא נזכר בשיחה שבה בן, הסגן של אריק, אמר לו שצריך לעצור מישהו במעצר מינהלי, אבל לשם כך צריך אירוע בעזה. "לא הבנתי מה הקשר, והוא הסביר לי שגלנט לא יחתום על צו מינהלי כשהכול שקט, כי הוא יחטוף ביקורת מימין. רק אם יהיה אירוע קשה בעזה ותשומת הלב הציבורית לא תהיה ביו"ש, השר גלנט יוכל לחתום על מעצרים מינהליים".

החוקרים ניסו לברר האם מועלם העביר מידע לשר בן גביר או קיבל ממנו הוראות שלא לטפל בפשיעה לאומנית, והוא דרש ללכת לפוליגרף: "תשאלו אותי שאלה אחת: האם העברתי מידע לבן גביר או קיבלתי שוחד? אם אצא דובר שקר אני הולך הביתה בלי פנסיה, אבל אם אצא דובר אמת, כולכם מתפטרים! הם סירבו כמובן".

לאחר חקירה ארוכה, הובילו אותו בלילה, כבול באזיקי ידיים ורגליים, לכלא השרון. "בגלל שהייתי קצין משטרה בכיר, הכניסו אותי לאגף 'טעוני הגנה' המאוכלס באנסים ופדופילים שמאוימים בכלא. שמו אותי בתא נפרד בתת־תנאים". כשסיפר על תנאי המאסר המשפילים בריאיון לאילה חסון, פרץ בבכי. "תביני, הם לקחו פרופיילרים שניתחו את האופי שלי כדי לבדוק איך אפשר להשפיל ולדכא אותי, עד שאשבר ואספק להם הודאה שקרית". באותו יום נחקר במח"ש גם נציב שירות בתי הסוהר, קובי יעקובי. הוא שוחרר רק בחצות, לא לפני שהחתימו אותו על מסמך שאסור לו להתערב בתנאי הכליאה של מועלם.

הם הצליחו לשבור אותך?

"לא. לפני החקירות עשיתי מול המצלמות חיקויים בקולו של ביבי: 'אין כלום כי לא היה כלום' וסיפרתי בדיחות". כשהיה במעצר התראיינה בתו נוי בערוץ 14. "ביום השלישי לחקירה שלי, אפילו חוקרי מח"ש הבינו שתפרו לי תיק. אחד החוקרים ניגש אליי בדמעות ואמר: 'הבת שלך גמרה אותי'. חוקרת בכירה במח"ש אמרה לאשתי ולעורך הדין שלי בגלוי: 'חבל שאני לא יכולה להגיד מה אני חושבת על התיק הזה, תפרו לו תיק', ויומיים אחר כך היא עזבה את החקירה".

החקירה הייתה של מח"ש או של שב"כ?

"החוקרים היו חוקרי מח"ש, אבל זו חקירת שב"כ. כל החקירה הם אמרו לי ש'השב"כ אומר שלא רצית לבוא לכפר ג'ית, לא עצרת את מי שאמרו לך' וכו'. הם אפילו שאלו אותי מדוע לא עניתי לשב"כ בטלפון ומדוע אני נשמע מקלל את השב"כ בשיחות הטלפון שהאזינו להן. שאלתי אותם: ממתי הדברים הללו נחשבים עבירה?"

לאחר כעשרה ימים הוא שוחרר למעצר בית. "המשכתי להילחם בבית המשפט כדי לקבל את הטלפון שלי בחזרה, כי היו שם שיחות שמזכות אותי. כשהטלפון הוחזר אחרי ארבעה חודשים שמחתי לגלות שכל החומרים המזכים נמצאים בו".

הטראומה חיזקה את האמונה באלוקים

כשמועלם ישב שבעה על אימו ז"ל, המפכ"ל דני לוי הגיע לנחם אותו. "המפכ"ל סיפר לי שביום השני של המעצר הוא ראה אותי בטלוויזיה באזיקי ידיים ורגליים ומיד התקשר לקרן בר מנחם, ראש מח"ש דאז, ואמר לה: 'מה, הוא ראש ארגון פשע? תורידו לו את האזיקים!'". המפכ"ל המשיך וסיפר למועלם כי בדיוק אז התקשר אליו לפתע רונן בר, שהצהיר באוזניו: "אנחנו לא קשורים למעצר של אבישי". "בהתחלה לא הבנתי למה הוא מזכיר אותך בכלל", אמר המפכ"ל למועלם, "מה רונן בר קשור אליך? הוא ראש השב"כ! ואז הבנתי שעל ראש הגנב בוער הכובע ושהם תפרו לך תיק".

כרגע התיק נגד מועלם עדיין פתוח. "הגשתי תלונה במח"ש נגד המשנה לפרקליט המדינה אלון אלטמן, שידע שהשב"כ זייף פרפרזות ולא עשה עם זה כלום. כמו כן הגשתי תלונה נגד פרקליט מחוז ירושלים דני ויטמן, שאמר לי שהוא יודע ששב"כ זייף ראיות". תלונה נוספת הגיש נגד קצין וקצינה בכירים במשטרה שהדליפו תוכן של דיון חסוי לעיתונאי ג'וש בריינר.

באפריל 2025 פרסמה אילה חסון שיחה שלו עם אריק, שבה דרש ממנו לעצור מתיישבים. "שים אותם בתאי מעצר, עם עכברים", נשמע אריק אומר. "אנחנו תמיד רוצים לעצור אותם לחקירה כמה שיותר… אנחנו עוצרים את השמוקים האלה גם בלי ראיות לכמה ימים… זה בטיפול לשכת ראש שב"כ מול שר הביטחון". בעקבות הפרסום השעה את עצמו ראש המחלקה היהודית בשב"כ מהתפקיד.

"כל הדיבורים בתקשורת על 'טרור יהודי' מנופחים ומעוותים", אומר מועלם. "מדובר בגרעין קטן של עד 70 צעירים במצב סוציו־אקונומי קשה, שמגיעים ליו"ש מכל הארץ. בזמנו בנינו תוכניות שיקום עם משרדי הממשלה כדי לשלב אותם בצה"ל ולהחזיר אותם למסלול נורמטיבי, אבל השב"כ תמיד בלם את זה והשתמש נגדם בכלים דרקוניים, כולל האזנות סתר למשפחות ולנערות צעירות ללא פיקוח. אני מאוד רוצה להיפגש עם ראש השב"כ הנוכחי דוד זיני ולהציע לו לסגור את החטיבה היהודית בשב"כ, להעביר את כל הטיפול בהפרות הסדר למשטרת ישראל ולמג"ב. השב"כ צריך להתעסק בסיכול טרור אויב ולא בהפגנות והפרות סדר".

לאחר חופשה כפויה של כשבעה חודשים החזיר המפכ"ל לוי את מועלם לשירות, תחילה באגף תכנון ולוגיסטיקה, ואחר כך מונה לראש מערך מודיעין כלל־ארצי בנושא פשיעה בחברה הערבית. "על אף העשייה, הרגשתי שמיציתי את הפרק הזה בחיי, ואז הגיעה ההצעה מראש עיריית טבריה. קיבלתי החלטה מיידית לפרוש מהמשטרה, ואפילו ויתרתי מרצון על חמישה חודשי פרישה בשווי כספי רב. בחרתי ללכת לעיר הולדתי טבריה מתוך תחושת שליחות עמוקה לתושבי העיר".

את התקופה הקשה שעבר הוא רואה גם כחוויה מצמיחה: "כל הטראומה של המעצר והניסיונות לשבור אותי רק חיזקו אצלי את האמונה באלוקים. אני מרגיש שעברתי את המסע הזה גם כשליחות. רבים הודו לי על שחשפתי את הרדיפה של השב"כ נגד המתיישבים. חשפתי עובדות כדי לגלות את העוולות, ויצאתי מכל הסערה הזאת בראש זקוף, בידיים נקיות ובאמונה שלמה, לדרך חדשה".

בשב"כ העדיפו לא להתייחס לטענות המועלות בכתבה.

בתגובה לטענה כי הפרקליטות שיתפה פעולה עם השב"כ בסיכול מועלם מתפקידו בימ"ר ש"י, נמסר מדוברות משרד המשפטים: "מדובר בטענה שקרית".