"מבקר המדינה צריך לפרסם את התחקירים למרות פסיקת בג"ץ"

לאחר שורה ארוכה של דיונים ומאבק ארוך החליט אמש (שני) בית המשפט העליון למנוע ממבקר המדינה לבצע את תפקידו המוטל עליו על פי חוק היסוד, ואסר על המבקר לפרסם את ארבעת תחקירי הליבה בנושאי מחדלי ה-7 באוקטובר. הנושאים המדוברים הם: לוחמה כלכלית בטרור, הגנת הגבול ברצועת עזה, עבודת המודיעין והדרג המדיני, ומהלך האירועים בשבעה באוקטובר.

בפסק הדין של בג"ץ קבעה השופטת דפנה ברק ארז כי למרות שהחוק כותב במפורש כי סמכותו של מבקר המדינה היא "לבדוק כל נושא שימצא לנכון", הרי שצריך לצמצם את הסעיף למינימום ההכרחי. כמו כן, ציינה ברק ארז, יש הבדל ברור בין דוח מבקר המדינה לעבודת ועדת חקירה ממלכתית, ועבודת המבקר בתיקי הליבה פלשה ופגעה ביכולת של הועדה שלא קמה להתנהל.

יש לציין שהיסטורית ועדות החקירה הממלכתיות שהוקמו בישראל התבססו רבות על דוחות מבקרי המדינה השונים. למעשה, אפילו ועדת אגרנט, הועדה הממלכתית לחקר מחדלי מלחמת יום כיפור, התבססה רבות על מבקר המדינה באותם ימים, שאף היה אחד מחברי הועדה בעודו מכהן בתפקיד. בדיקותיו של המבקר אנגלמן, שיסיים בקרוב את תפקידו, מתבססות על המודל בו נהג מבקר המדינה יצחק ארנסט נבנצל בבדיקת מחדלי מלחמת יום כיפור.

מבקר המדינה: לציבור מגיע תשובות

לאחר פרסום פסק הדין הוציא מבקר המדינה את ההודעה הבאה: "מבקר המדינה הביע את עמדתו, ימים ספורים לאחר קרות אסון ה-7 באוקטובר, לפיה פעולת ביקורת המדינה הכרחית לנוכח האסון הכבד וההכרח להפיק לקחים, לתקן את הטעון תיקון ולעמוד על האחראים לכשלים בדרג המדיני, הצבאי והאזרחי.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אסף משניות האיסור על הגעת אוהדי הפועל ב"ש לאלקמאר: נדבך נוסף במאבק המדיני נגד ישראל

עוד מאת אסף משניות הפר הבטחה: איגוד השחמט העולמי כפה הפסד טכני ביום כיפור

הצורך בפעולה זו התעצם במהלך 33 החודשים שחלפו, אשר במהלכם לא התקיימה ולו פעולת בדיקה אחת על ידי גורם אובייקטיבי ובלתי תלוי, מלבד משרד מבקר המדינה, אשר פעל בהתאם לתכנית ביקורת שאושרה אך באפריל 2025 בפסק דין של בג"ץ. במהלך השנה האחרונה פרסם מבקר המדינה למעלה מ- 40 דוחות שחשפו פערים יסודיים בפעולת ההיערכות של המערכת המדינית, הצבאית והאזרחית (מחר יפורסמו 4 דוחות חמורים נוספים). בביקורות אלו עמד המבקר גם על האחראים לכשלים בכלל הדרגים.

אשר ל-8 ביקורות שהעבודה עליהן טרם הסתיימה, קיבל היום בג"ץ את החלטתו. משרד מבקר המדינה ישלים את ביצוע ארבע ביקורות (כולל הדוח על רישוי המסיבה ברעים ואבטחתה והגנה על ערי הדרום) בהתאם לפסיקה ויביא לפרסומן לציבור. אשר לארבע הביקורות הנוספות יעצור משרד מבקר המדינה את פעולתו. לדאבון הלב, שלוש שנים לאחר האסון טרם קיבלו אזרחי המדינה את התשובות לשאלות הקשות שעדיין מרחפות באוויר בעניינן של 4 ביקורות אלו".

היקף העבודה שהתבצע על תחקירי המחדל שווה לארבע מאות שנות עבודה. עד היום, כמו שציין המבקר, לא נעשתה שום פעולת בדיקה על המחדלים שהובילו לטבח. התחקירים היחידים שפורסמו הם תחקיר השב"כ שהתאמץ לנקות את הארגון מחלקו בכישלון, ותחקירי צה"ל שזכו לביקורות חריפות של תושבי יישובי העוטף. צה"ל גנז את שאר התחקירים שלא פורסמו בעקבות ההתנגדות הציבורית.

"פרסום התחקירים הוא צעד נכון משפטית ופוליטית"

"מבקר המדינה הוא רשות עצמאית, ולבית המשפט אין סמכות להתערב בענייניו" קובע ד"ר שאול שארף, מומחה למשפט חוקתי ומרצה במרכז האקדמי פרס. "אם מבקר המדינה רוצה לפרסם את הדוחות למרות התנגדות בית המשפט הוא יכול. אי אפשר לשים אותו בבית הכלא".

אבל זה הדבר הנכון לעשות?

"בהחלט. מה שאנחנו רואים כאן זה ניסיון לשלוט בנראטיב. לייצר את הסיפור סביב ה-7 לאוקטובר כך שהוא יהיה נוח לצד מסוים. לזה אסור לנו להסכים. מבקר המדינה ניהל את החקירה הכי מעמיקה שהיתה עד היום בנוגע למחדלים, והוא צריך לפרסם את התחקירים למרות הפסק של בית המשפט. זה מה שהציבור מצפה ממנו. בסוף, פרסום התחקירים הוא צעד נכון גם משפטית ובודאי שפוליטית".

למה היא נכונה משפטית, כשהשופטים פסקו בדיוק ההיפך?

"כי יש חוק במדינת ישראל, והחוק הזה אחיד לכולם. החוק נותן למבקר המדינה את הסמכות לחקור את הנושאים האלה, כמו שהוא נותן לו סמכות לחקור כל נושא קיים. זה שהתוצאה לא נוחה לבית המשפט לא אומר שזה מתיר לו להמציא כללים משפטיים שחלים רק על צד ימין במפה הפוליטית ולא על הצד השמאלי במפה הפוליטית".

כיצד הפסק הזה עלול להשפיע על האמון הציבורי בועדת חקירה ממלכתית?

"בית המשפט, גם בפסק, טוען שעבודת המבקר פגעה ביכולת של ועדת החקירה הממלכתית שלא קמה בכלל לפעול. בפועל, השופטים מנעו מהגורם היחיד שכן חקר את האירועים לפרסם את מסקנותיו לציבור. מדובר בריסוק מוחלט של האמון הציבורי בהליך הזה, שגם ככה החל בנקודת פתיחה מאוד נמוכה"