אינני חושב שיש מדינה על פני הגלובוס – חוץ ממדינת ישראל כמובן – שהייתי טורח לציין את יום הולדתה. בשורות הבאות אשתדל להסביר מדוע חגיגות במלאת 250 שנה להיווסדה של ארצות הברית של אמריקה ב־4 ביולי 1776, תאריך שחל בשבת זו, הן סיבה למסיבה גם עבורנו, עבור היהודים בכלל ועבור אזרחי ישראל בפרט.
ההתחלה של ההתיישבות האנגלוסקסית ביבשת אמריקה קדמה לייסוד ארצות הברית ביותר מ־150 שנה. כבר בהתחלה זו הייתה טמונה בשורה של התחדשות. לעולי הרגל (Pilgrim Fathers) – כך הם קראו לעצמם – שהגיעו על סיפון ה־Mayflower בסוף שנת 1620 לחופי צפון אמריקה, היה אידיאל אחד שהיה חשוב מכול: חופש דת. הם היו חלק מהכנסייה האנגליקנית באנגליה, אך ביקשו לעצמם חופש דת במנהגיהם, שהיו שונים משל שאר חברי הכנסייה. חופש זה לא ניתן להם במולדתם, והם החליטו להפליג לעבר אופקים חדשים, פשוטו כמשמעו, שבהם הם קיוו לעבוד את האל בדרכם הם, בלי תכתיבים של מוסד דתי עליון כלשהו. לא בכדי קראו מהגרים אלה לעצמם עולי רגל. הם היו אכן בתודעה של עולי רגל, אם כי עולי רגל מזן חדש: יעדי עליית הרגל שלהם לא היו אתרים מהעבר אלא מחוזות העתיד. השמועות על ארץ חדשה עם אפשרויות בלתי מוגבלות עשתה לה כנפיים, והם הפליגו אליה. מסופר שכאשר 102 עולי הרגל שעל ה־Mayflower ראו את חופי הארץ המובטחת, החוף המזרחי של יבשת אמריקה, הם אמרו מזמור ק', מזמור לתודה: "הודו לו ברכו שמו כי טוב ה' לעולם חסדו".
"עולים" אלה לאמריקה היו נוצרים, אבל היה בהם משהו חריג בנוף הנוצרי הידוע לנו מאותה תקופה: הם נצמדו לתנ"ך, או ל"ברית הישנה" כפי שהתנ"ך שלנו נקרא אצלם. ישו, שבו מתמקדת הברית החדשה, היה אומנם משיחם, אבל ההזדהות האישית שלהם הייתה עם דמויות תנ"כיות ובראשן האבות. זאת ועוד: אמריקה הייתה עבורם הארץ המובטחת, וחלוציותם דמתה בעיניהם לזו של שבטי ישראל בהגיעם לארץ כנען. נכון, גם לפני כן זיהו הנוצרים את עצמם כישראל החדשה (Novus Israel), אבל הזדהות זו באה לידי ביטוי רק בדבר אחד: בתפיסה התאולוגית שהם, הנוצרים, מהווים את ישראל החדשה – כלומר היא באה על חשבוננו, על חשבון עם ישראל הריאלי. מוקד הזדהותם של הצליינים עם עם ישראל היה שונה לחלוטין: הם הזדהו עם החלוציות ועם ההתיישבות בארץ המובטחת.
כל היסודות האלה היו שם לפני שיבשת אמריקה הצפונית התנתקה מאנגליה והכריזה, בשנת 1776, על עצמאות. בפילדלפיה צלצל אז פעמון החירות שעליו נחרט פסוק מספר ויקרא (לה, י) "וקראתם דרור בארץ".
אולי יעניין אתכם
אך מעבר לסמליות ולהזדהות של האמריקנים הנוצרים עם מוטיבים מהתנ"ך, האתוס האמריקני השפיע ישירות על המהגרים היהודים שהגיעו ליבשת אמריקה במשך הדורות. בארצות הברית של אמריקה היהודים לא היו צריכים להיאבק על שוויון זכויות כמו באירופה. לאמריקה לא היה עבר של גיטאות, גירושי יהודים, איסור מקצועות מסוימים, פוגרומים, עלילות דם ועוד כהנה ירושות מימי הביניים. אמריקה אף פעם לא חוותה את ימי הביניים, וממילא גם לא את דיכוי היהודים שאפיין תקופה זו. המהגרים היהודים החדשים הגיעו לארץ שחרטה על דגלה שוויון זכויות מלא לכול. אומנם באחדות מן המדינות באמריקה היו חוקים מפלים נגד יהודים, אך ברמה הפדרלית כל אפליה בשל השתייכות דתית הייתה אסורה. כתוצאה מכך במקומות מסוימים הייתה אומנם אפליה נגד היהודים בפועל, אך האתוס האמריקני היה, בלי קשר ליהודים, במקום אחר, במקום של חופש דת ומצפון לכולם, וממילא גם ליהודים. לא בכדי רבנים כה שונים כמו הרבי מלובביץ' והרב משה פיינשטיין כינו את אמריקה "מלכות של חסד".
מראשית קיומו של עם ישראל במצרים ועד לשואת יהודי אירופה, האינטראקציה בינינו לבין הגויים התאפיינה בעיקר בקונפליקט. היה לנו רע מולם, איתם, בתוכם. בתוך היסטוריה זו שלובים קטעים קצרים של שליט כזה או אחר שגמל לנו חסד או מנע מאיתנו נזק, אבל מדינה שהייתה טובה ליהודים כמו ארצות הברית של אמריקה עוד לא הייתה עלי אדמות, ועל כך עלינו לומר תודה. עם זאת, עלינו לזכור ש"חסד לאומים חטאת" (משלי יד, לד), ואין שום ערובה שזה יישאר כך לנצח. אך צעקות השבר שעולות מחוגים מסוימים הסוברים שאמריקה כבר מתהפכת עלינו הן מוגזמות ונטולות פרספקטיבה היסטורית. אירופה התהפכה עלינו בן רגע ועלולה להשלים את המהלך חיש מהר, כי היא הייתה מלכתחילה אנטישמית. באמריקה זה אחרת. יש שם כוחות חזקים, פנים־אמריקניים ולאו דווקא יהודיים, שהאתוס המשותף של ארצות הברית וישראל בוער בעצמותיהם. לא בגללנו, בגללם. השגריר של ארצות הברית בארץ והסנאטור לינדזי גרהאם, הידוע בהשפעתו הרבה על טראמפ, הם רק שניים מהם. לאנשים כמותם אין מקבילים בשום מקום בעולם, וגם זו תוצאה של ההיסטוריה האמריקנית.
אשר על כן, כל עוד האמריקנים יישארו נאמנים לאתוס יש בסיס לתקווה – למרות דמויות כמו ראש עיריית ניו יורק ממדאני ולמרות האווירה האנטי־ישראלית בקמפוסים אמריקניים מסוימים – שלא נשקפת סכנה אמיתית לברית בין אמריקה למדינת ישראל.
לתגובות:
