חוק יסוד לימוד התורה: גם מנסחי החוק לא יודעים מה המטרה

כל הורה מכיר את הרגעים האלה בשעת ערב מאוחרת. אחרי פעולות השכבה נמרצות, סוף סוף אפשר לצאת בשקט בשקט מהחדר של הזאטוט, שיהיה להורים קצת זמן לעצמם בסוף היום העמוס. ואז מתברר לך בזווית העין שהקונספציה קרסה, הילד לא מורתע. הוא יוצא מהחדר על קצות האצבעות. כאן מתעוררת הדילמה: האם להעלים עין ולעשות את עצמך כאילו לא ראית, או לחזור לעונה השנייה של הסדרה "להרדים את הזאטוט"? אלא שגם הצד השני יודע שראית אותו, והוא יודע שהתפקיד שלו במשחק הוא לא להגזים יותר מדי, כדי לאפשר לך להמשיך להתעלם. חוק יסוד לימוד תורה הוא בדיוק זה. במהות – אין שם כלום. זה חוק שכל כולו פיקציה.

בינואר 2023 הגישו חברי הכנסת מיהדות התורה את הצעת 'חוק יסוד: לימוד תורה', המחזיק שני סעיפים בלבד. הסעיף הראשון קובע כי "לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי". הסעיף השני קובע כי "מדינת ישראל כמדינה יהודית רואה חשיבות עליונה בעידוד לימוד התורה ולומדי התורה, ולעניין זכויותיהם וחובותיהם יראו במי שקיבלו על עצמם להתמסר לתלמוד תורה לתקופה ארוכה כמי שמשרתים שירות משמעותי את מדינת ישראל והעם היהודי".

דברי ההסבר לחוק מסבירים בצורה ברורה מה מטרתו האמיתית של חוק היסוד. החוק נועד להתמודד עם פסיקת בג"ץ שביטל עוד ב־2017 את המנגנון החוקי לפטור תלמידי ישיבות מגיוס, בשל פגיעה בערכי השוויון. אם בג"ץ ביטל את הפטור בשל ערכי יסוד כבוד האדם וחירותו, אזי כעת ניצב בצד השני של המשוואה חוק יסוד אחר, שמבהיר שלימוד התורה היא ערך עליון במדינה ומי שלומד תורה ייחשב כמי ששירת שירות משמעותי – ולכן בג"ץ לא יוכל לפסול חוק פטור חדש.

הצעת החוק, כאמור, הוגשה עוד בינואר 2023, עם הקמת הממשלה הנוכחית. דבר וחצי דבר לא נעשה עם ההצעה הזאת, למרות שהיא מעוגנת עקרונית בהסכם הקואליציוני בין יהדות התורה ובין הליכוד. ביוני 2026, על רקע משברים שונים בין הליכוד ובין המפלגות החרדיות – שבמרכזם אי חקיקת חוק פטור מגיוס לתלמידי ישיבות – הוסכם לתת למפלגות החרדיות את חוק היסוד הזה כפיצוי.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אבישי גרינצייג הרפורמה המשפטית חוזרת. זה אולי צודק, אבל ממש לא חכם

עוד מאת אבישי גרינצייג השופטים נגד הממשלה, שנותנת להם את כל הסיבות להיות נגדה

נוסח הצעת החוק עבר שינוי, וכעת נוסחו הוא כדלהלן: "לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל. מטרתו של חוק יסוד זה הכרה בלימוד התורה כערך יסוד במדינת ישראל כדי ליצור מאזני צדק ביחס לערכי יסוד אחרים במדינה". מה החוק הזה בכלל אומר? איש באמת לא יודע. מה ההבדל בין החוק בנוסחו המקורי ובין הנוסח העדכני שלו? ברור שהמטרה הנסתרת היא פטור מגיוס, אבל מכיוון שבמשך כארבע שנים לא הצליחה הקואליציה להגיע להסכמות על חוק גיוס חדש, מה המשמעות של חוק יסוד שכאילו עוקף את הבעיה בגלל הנוסח העמום שלו?

כולם עובדים על כולם

השבוע הגיעה המשנה ליועצת המשפטית לממשלה אביטל סומפולינסקי לישיבת ועדת הכנסת. בין היתר היא אמרה את הדברים הבאים: "השאלה מהו ערך היסוד שמבקשים לעגן נותרת עמומה, גם במישור העקרוני וגם בביטוי המעשי. יש הבדל עצום בין חוק יסוד אשר קובע במישור הכללי שלימוד תורה במדינה יהודית ודמוקרטית זה דבר חשוב, ובין קביעה כי מי ש'תורתו אמנותו' יהיה בעל מעמד מיוחד".

סומפולינסקי המשיכה ואמרה כי "חוק היסוד אינו מדבר על עולם הישיבות, או על המגזר החרדי, ובניסוחו הנוכחי אינו מכוון כלל למי שמכונה 'תורתו אומנותו' – כלומר מי שלומד תורה בישיבה באופן מתמשך כדרך חיים – ההתייחסות הזו הוסרה מחוק היסוד. נותרה רק התייחסות עמומה וכללית ללימוד תורה כערך חשוב אשר יש לאזן מול ערכי יסוד אחרים, שאיננו יודעים מה הם".

לבסוף אמרה כי "לולא דברי ההסבר והדיון אתמול הייתי אומרת שעל פי פשט הכתובים לחוק היסוד בנוסחו הנוכחי אין שום משמעות אופרטיבית – הוא אינו משנה את האיזונים הקיימים, בהינתן שכבר היום הפסיקה הכירה בלימוד התורה כערך במדינה יהודית ודמוקרטית. וכמו כל ערך או זכות, הוא אינו מוחלט וצריך להתאזן אל מול ערכים וזכויות מתנגשים או מה שמכונה עתה 'מאזני צדק'. במובן הזה, אין כל חידוש בחוק היסוד, וממילא אין בו כדי לשנות מהמצב הקיים או להועיל או לשנות את הדיון הציבורי בשאלת הגיוס לצבא של בחורי הישיבות".

בצער רב וביגון קודר מוכרחים להודות שהמשנה ליועמ"שית צודקת. לא ברור מי עובד פה על מי. האם המפלגות החרדיות על חברי הכנסת של הליכוד והציונות הדתית, כשהם מכניסים להם את הפטור מגיוס בריבית דריבית מהחלון לאחר שנכשלו לעשות זאת דרך הדלת; האם הליכוד על המפלגות החרדיות כשהם מוכרים להן "כלום בפיתה", כאילו שהחוק הזה יעזור להם במשהו; האם ייתכן שהקורבן לתרמית הוא בכלל הציבור החרדי, כשנציגיו בכנסת מוכרים לו בסיוע הליכוד והציונות הדתית הישג חסר כל משמעות? למעשה, נראה שכולם עובדים על כולם, במעין משחק לא ברור.

תראו את דברי ההסבר לנוסח העדכני האומר כי "בעת הכנת הצעת חוק היסוד לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, תבחן ועדת הכנסת אם יש לחקיקה המוצעת השלכות כלשהן על התנהלות רשויות השלטון לאורה". כלומר, הכנסת מצביעה בקריאה ראשונה על חוק יסוד (!) שהיא בעצמה מודה שאין לה מושג מה ההשלכות שלו. וזה קורה שבועות אחדים לפני שהכנסת ממלאת את ימיה ויוצאת לתקופת בחירות.

דברי ההסבר ממשיכים ואומרים את הדבר המדהים הבא: "להערכת אגף התקציבים במשרד האוצר, בשלב זה לא ניתן להעריך את העלות התקציבית של החקיקה, שכן לא ברור אילו פעולות נגזרות מהנוסח המוצע". כלומר, גם גורמי המקצוע אומרים: ואללה, אנחנו לא יודעים מה חוק היסוד הזה אומר.

השיטה היא כזו: לחוקק נוסח עמום במיוחד, וכך כל אחד יוכל לערבב את השני. האם יכול להיות שחוק היסוד הזה נועד רק לפטור תלמידי ישיבות מגיוס, או שמא מטרתו לקדם עוד עניינים שנחסמו בפני המגזר החרדי? לדוגמה, נקבע כי מוסדות חינוך שמלמדים לימודי ליבה באופן מצומצם יקבלו תקצוב חלקי לעומת מוסדות שמלמדים לימודי ליבה מלאים. אבל אם חוק היסוד קובע שלימוד תורה הוא ערך יסוד – אולי הכלל הזה הוא בלתי חוקתי? אם לימוד התורה הוא ערך עליון, למה אי אפשר לתקצב תקצוב מלא לתלמוד תורה שאינו מלמד לימודי ליבה כלל?

ארבע אפשרויות ופרשנות בג"ץ אחת

אחד מחברי הכנסת החרדים הוסיף וטען כי חוק היסוד הזה יסייע לחרדים בנוגע להפרדה באקדמיה. מה הקשר בין הפרדה באקדמיה ובין ההכרה בערך לימוד התורה? נראה ברור שמאחורי המילים הספורות וחסרות הפשר יש ניסיון לקבל משהו הרבה יותר רחב מפטור מגיוס. יש ניסיון לעגן בחוק יסוד את ערכי החברה החרדית ולתת להם תוקף חוקתי. המשנה ליועמ"שית תהתה בקול האם חוק היסוד הזה הוא למעשה חוק יסוד האוטונומיה החרדית.

במחוזותינו נמתחה ביקורת רבה (ומוצדקת) על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ובעיקר על הפרשנות שניתנה לו. כעת הכנסת בשלהי ימיה מנסה לעשות את המהלך ההופכי עם חוק יסוד לימוד תורה, על סטרואידים. האם המהלך הזה יצלח? אני בספק גדול מאוד. קשה להתנבא האם חוק היסוד הזה (אם אכן יחוקק בשלוש קריאות) יקבל משמעות מעשית ויגרום לשינויים מהותיים ולשיפור תנאיהם וזכויותיהם של בני המגזר החרדי.

הקואליציה אינה מעיזה לכתוב בנוסח החוק מה היא באמת רוצה להשיג בחוק היסוד הזה (או למה שתי השורות הללו דורשות חוק יסוד עצמאי ולא מוכנסות לחוק יסוד הלאום). לכתוב זאת בפירוש – אי אפשר, בגלל ביקורת ציבורית ומתחים פנימיים בתוך הקואליציה. לא לחוקק כלום – אי אפשר, כי החרדים דורשים להביא הישג לפני הבחירות. אז הפתרון המוצע הוא לנסח נוסח חוק שנבחרי הציבור מודים בעצמם שהם לא יודעים מה המשמעויות שלו. וכל זה, כאמור, נעשה במהירות הבזק שבועות בודדים לפני היציאה לבחירות במסגרת דיל בין הליכוד ובין המפלגות החרדיות על תאריך מוסכם לבחירות.

לסיכום, יש ארבע אפשרויות: חוק היסוד לא יחוקק בשלוש קריאות, ומדובר בעוד הטרלה שלא זכתה להגיע לקו הגמר; חוק היסוד יאפשר לאזן מחדש את סוגיית חובת הגיוס לבחורי הישיבות ולהביא לחוק גיוס רך יותר מהנוסח הנוכחי (שבסופו של דבר לא התקדם מסיבות של אי־הסכמה קואליציונית ולא מסיבות משפטיות); חוק היסוד לא ישנה כלום בשטח, בדיוק כפי שעד כה חוק יסוד הלאום לא שינה כלום, ושופטי בג"ץ מתייחסים אליו כחוק דקלרטיבי ולא יישומי; חוק היסוד ייתן כוח לחרדים בשלל סוגיות נפיצות כמו עניין חובת לימודי ליבה, ולא רק בעניין הגיוס, ולמעשה יעצים את מגמת האוטונומיה החרדית.

סליחה, יש גם אפשרות חמישית. מכיוון שהחוק אינו מבהיר בשום מקום שהוא מדבר דווקא על חרדים ואפילו לא מדבר דווקא על גברים, שופטי בג"ץ ביום מן הימים (תלוי בהרכב השופטים) יוכלו להתחכם ולומר שחוק היסוד כעת נותן מעמד חוקתי ללומדות התורה, ולכן הן זכאיות להיות רבניות עיר או רבניות שכונה – וחוק היסוד אף מחייב להעניק מעמד שווה זכויות ללומדי תורה רפורמים.

לתגובות:

 [email protected]