עשרות ראשי מועצות תומכים במינוי יהודה אליהו ליו"ר רמ"י

המכתב שהגישו השבוע ראשי המועצות לבג"ץ היה מפתיע בעוצמתו. יותר מ־50 ראשי ערים ורשויות מכל רחבי הארץ, גברים ונשים, דתיים וחילונים, יהודים ודרוזים, התאחדו סביב דרישה אחת: לסיים את הסאגה המשפטית סביב מינויו של יהודה אליהו לתפקיד מנהל רמ"י (רשות מקרקעי ישראל), ולאפשר לו להיכנס לתפקיד ולהתחיל לעבוד.

המכתב הוגש בדיון שהתקיים ביום ראשון השבוע בבג"ץ בעניין מינויו של אליהו לתפקיד מנהל רמ"י. הקונצנזוס סביב המועמד הרצוי בקרב סקאלה רחבה של ראשי רשויות היה נדיר: מיאסר גדבאן, ראש מועצת כסרא־סמיע ויושב ראש פורום הרשויות הדרוזיות־צ'רקסיות, ועד צביקה ברוט ראש עיריית בת ים, מאור פירון, ראשת המועצה המקומית אורנית, ועד שי חג'ג', ראש המועצה המקומית מרחבים. כל אלה ורבים אחרים ביקשו למנות את אליהו לתפקיד הן בשל הצורך ביציבות בגוף קריטי כמו רמ"י, ובעיקר בשל הגישה הבונה והחיובית שהביא עימו בתקופה הקצרה מאז החל לכהן.

"לצערנו, לאורך תקופה ארוכה אנו מתמודדים עם גישה בירוקרטית נוקשה ותפיסות ניהוליות שמקשות על פיתוח יישובים, מעכבות הקמת אזורי תעסוקה ומציבות מכשולים בפני צעירים המבקשים לקבוע את ביתם", כתבו ראשי המועצות, "כדי לשנות את המציאות הזו, רמ"י זקוקה למנהל שרואה בראשי הרשויות שותפים אסטרטגיים ולא רק 'לקוחות' או 'יריבים'. מר יהודה אליהו הוא האיש הנכון להובלת השינוי הנדרש: מהרגע הראשון לכניסתו לתפקיד ניתן היה להרגיש שרמ"י מתייצבת וחוזרת לפעול כארגון שמממש את מטרתו", כתבו ראשי הרשויות.

הם ציינו כי מתוקף ניסיונו ותפקידיו בעבר, יש לאליהו היכרות בלתי אמצעית עם השלטון המקומי והאזורי, והוא בעל ניסיון ביצועי במערכות מורכבות וכן מביא עימו תפיסת עולם של ביצוע וצמיחה: "יהודה ניחן ביכולת נדירה לפשט תהליכים מורכבים ולהסיר חסמים. אנו זקוקים למנהל רמ"י שיודע לדבר בשפת ה'איך כן' – איך בונים, איך מפתחים ואיך מחזקים את ההתיישבות בנגב ובדרום, בצפון ובקו העימות ובכל רחבי ישראל בלוחות זמנים רלוונטיים".

אולי יעניין אתכם

עוד מאת חגית רוזנבאום ותלך לדרוש את ה' – לזכרה של הרבנית רבקה שפירא

עוד מאת חגית רוזנבאום למות ולכבוש את ההר: ערביי השומרון שמו כוונת על בניה מלט

יהודה אליהו הוא בעל רקורד ניהולי וביצועי רב שנים, במיוחד בתחום ההתיישבות. הוא תושב חרשה בבנימין, והיה מייסד שותף ומנכ"ל תנועת 'רגבים', יחד עם בצלאל סמוטריץ'. לאחר מכן שימש מנכ"ל המועצה האזורית מטה בנימין, ובשלוש השנים האחרונות כיהן בתפקיד ראש מינהלת ההתיישבות במשרד הביטחון.

מיד לאחר מינויו של אליהו לתפקיד מנהל רמ"י, לפני כחודשיים, הוגשו עתירות נגד כשרותו של הליך המינוי על ידי 'האקדמיה למען ישראל דמוקרטית', לצד ארגונים נוספים כמו שדולת הנשים, 'נעמת', 'פורום דבורה', ו'המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי'. העותרים טענו כי הליך המינוי פגום בשל ניגודי עניינים של חלק מחברי ועדת האיתור, אי־ייצוג הולם לנשים בבחירת המועמדים, וכן זיקה פוליטית עמוקה של אליהו לשר הממנה בצלאל סמוטריץ', מה שלטענת העותרים מחייב כישורים מיוחדים שיצדיקו את בחירתו.

בדיון שהתקיים בעתירות לפני שבועיים נתנו השופטים צו על תנאי המורה על הקפאת המינוי, ונוכח עמדותיהם הנחרצות של השופטים הפכה גם הפרקליטות את עורה והצטרפה להתנגדות למינויו של אליהו. נציגי הממשלה, שביקשו להגן על המינוי, חשבו בשלב זה כי תם הטקס והמינוי המוצלח ירד לטמיון. אולם בדיון שנערך ביום ראשון התמונה התאזנה מעט, ככל הנראה בשל התשובות שהכינו בממשלה לעתירות, שהוכיחו כי לא נפל כל פגם בהליך הבחירה. השופטים נטו לכיוון של הצעת פשרה, בין אם היו אלו העובדות עצמן ובין אם ההבנה כי התנגשות פוליטית נוספת עם הממשלה לא תוסיף להם נקודות בשדה האמון הציבורי.

"השופטים אולי לא מרוצים מתוצאת הבחירה, אבל הם מבינים שההליך תקין. הם הבינו שאם יצטרכו לכתוב פסק דין נגד המינוי, יהיה להם קשה מאוד לנמק אותו. זה כנראה הוביל אותם לתמוך בהצעת פשרה", כך לדברי גורמים המעורבים בעתירה.

על פי הצעת הפשרה שקיבלה הממשלה ביום שלישי האחרון, סוגיית המינוי תשוב לדיון בוועדת האיתור לאחר החלפת שניים מחבריה שנגדם נטען שהם בניגוד עניינים – נציג שר האוצר מהרן פרוזנפר, ונציגת הציבור עדית סולברג – בנציגים חדשים. הוועדה בהרכבה החדש תראיין שוב את שלושת המועמדים שדורגו במקומות הראשונים, ותקבל החלטה בהתאם לשיקול דעתה המקצועי. עוד צוין כי הוועדה תהיה רשאית, אך לא חייבת, לראיין מחדש גם מועמדים נוספים מ־14 המועמדים שהתראיינו בעבר. עד לקבלת ההחלטה הסופית על מינוי מנהל קבוע ימנו ראש הממשלה, שר האוצר ושר הבינוי והשיכון ממלא מקום למנהל רשות מקרקעי ישראל בהתאם להוראות חוק שירות המדינה. הגורמים הממנים יהיו רשאים למנות את יהודה אליהו לתפקיד ממלא המקום. יהודה אליהו ימשיך לכהן בתפקידו עד להשלמת הליך המינוי של ממלא המקום, בהתאם להוראות החוק.

העותרים סירבו לקבל את הצעת הפשרה, ובתווך נותרה הפרקליטות, שביקשה הארכה של 48 שעות למתן תשובה. היום (חמישי) צפוי להתקיים הדיון שבו יכריעו השופטים, בהתאם לתשובת הפרקליטות, האם אכן יצא מתווה הפשרה אל הפועל או שהסוגיה תסתיים במתן פסק דין.

גורמים בסביבת נציגי הממשלה שמינו את אליהו סבורים שהצעת הפשרה, אם תתקבל, היא הרע במיעוטו, והיא תאפשר לקיים את הליך המינוי שוב במהירות. לא מן הנמנע שבסופו של דבר אליהו ימונה שוב, הפעם ללא עוררין. זאת מאחר שגם השופטים הדגישו כי אין פגם במועמדותו של אליהו עצמו, אלא רק בהליך המינוי. גם חילופי שני החברים בוועדה אינם צפויים להשפיע דרמטית על הבחירה. אולם במידה שיסתיים האירוע בפסק דין, המשמעות היא להתחיל את תהליך המינוי מתחילתו, ולא באופן מקוצר כפי שמציעה הפשרה. במקרה כזה מדובר בתהליך ארוך ומורכב, שככל הנראה לא יושלם לפני הבחירות.

אין מעצר מינהלי? יש מעצר בית

אלוף פיקוד המרכז, אבי בלוט, ניחן בנחישות רבה וזוכה לשבחים בתחום המבצעי ביהודה ושומרון, אולם בתקופה האחרונה נראה שאת אותה נחישות הוא מפנה במלוא העוצמה לכיוון הלא נכון. בלוט הוא זה שאחראי לסיטואציות בלתי אפשריות כמו מעצר פתאומי של בעל ליולדת טרייה, שנותרה לבדה בחווה עם ארבעה ילדים קטנים. או אירוע לא פחות מקומם של שוטרים המתפרצים לביתה של אלמנה מבוגרת וחירשת, ללא הודעה מראש, כדי לחפש שם את חתנה שאמור להיות נתון אצלה במעצר בית, בלי שהיא ידעה על כך בכלל.

שני הסיפורים האלה כורכים יחד את פרשת מעצר הבית המינהלי של טל ינון דרדיק, שנשלח השבוע למעצר אבסורדי עד תום ההליכים, והודיע כי הוא פותח בשביתת רעב עד לביטול הצו המינהלי נגדו. דרדיק, אב לארבעה, מתגורר בכפר טרפון – נקודת התיישבות במערב בנימין, בין הכפר עטרה לביר זית, בשטח המוגדר שטח B. בנקודה, שעלתה לקרקע לפני כשנה, מתגוררים משפחה נוספת וקבוצת בחורים, וכולם שומרים על הנוכחות היהודית באמצעות משק חקלאי ועדר צאן.

חשיבותו האסטרטגית של כפר טרפון היא גם בשמירת ערכי מורשת והיסטוריה יהודיים: סמוך לשם נמצא אתר ארכאולוגי בשם ח'ירבת טרפין, שככל הנראה משמר את שמו של התנא רבי טרפון, ובה נמצאו ממצאים מימי בית ראשון ושני, כולל קברים יהודיים. כשהגיעו המתיישבים למקום גילו כי שודדי עתיקות מהכפרים הסמוכים פרצו לקברים והמקום מחולל ושדוד. בנוסף לכך, האזור עשיר גם בבורות ומעיינות מים, שאותם גנבו לעצמם ערבים וכעת חזרו לידיים יהודיות. התושבים חיים בתנאים לא פשוטים, על חשמל סולארי ומי גשמים מהבורות או מים ממכליות. מבחינה ביטחונית לא נרשמו אירועי חיכוך מיוחדים עם השכנים הערבים, והחווה מנהלת את חייה בשלווה יחסית.

דרדיק עצמו נטול כל עבר פלילי. מדי פעם היה מי שניסה במשטרה לעצור אותו בתואנות שונות, אך בכל פעם הוא שוחרר מחוסר ראיות או חוסר התקדמות בתיק. גם פשיטות וחיפושים שנערכו בביתו מעת לעת העלו חרס ולא נמצא שם כל חומר ראייתי מפליל. לפני כשנתיים וחצי גם נשלח למעצר מינהלי, שכידוע גם הוא אינו מבוסס על תשתית ראייתית.

אלא שכישלונה של מערכת הביטחון מול דרדיק בשדה המשפטי רק המריץ אותה למצוא דרך להתאנות אליו באפיק חלופי. מאחר ששר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע לפני כשנה וחצי על הפסקת השימוש בכלי הדרקוני של מעצרים מינהליים, החליטו בפיקוד המרכז ובשב"כ להשתמש בצווים מינהליים מסוג אחר – מעצרי בית מינהליים. גם כאן, כאמור, מדובר בהגבלת חירות דרקונית של האזרח בלי שום תשתית ראייתית נגדו, וללא יכולת להתגונן בבית המשפט.

לפני פחות מחודש קיבל דרדיק צו מעצר בית מינהלי לתקופה של חצי שנה. הצו הוקרא לו בטלפון, והמקריא הודיע לו כי הצו מבוסס על "מידע מודיעיני של מסוכנות לציבור" וכי בעוד שעה (!) נכנס הצו לתוקפו. אבל שיאה של ההתנהלות השערורייתית הזאת היה בצו עצמו: מעצר הבית המינהלי הורה לו לשהות בבית חמותו, אלמנה מבוגרת בת יותר מ־70, שסובלת מלקות שמיעה חמורה ומתקשרת רק בקריאת שפתיים, ומתגוררת בבית קטנטן של כ־60 מ"ר. לבני הזוג דרדיק היה ברור שמעצר בית מינהלי שכזה אינו ניתן כלל ליישום: האם המבוגרת לא תוכל לארח אותם בבית הקטן לתקופה כה ממושכת, ודרדיק עצמו לא יוכל לשהות שם לבדו עם החמות מטעמים הלכתיים.

לנתונים הללו יש להוסיף כי מרים, רעייתו של טל ינון, ילדה את בנם הרביעי לפני פחות משבועיים, וגם מצב רגיש זה אינו מאפשר להם לשהות אצל האם. בנוסף לכך, דרדיק מחזיק על כתפיו את כל ניהול המשק בכפר טרפון, והיעדרו לתקופה כה ממושכת יגרום לקריסת המקום. הדבר גם ישבור את מטה לחמה של משפחתו, שמתפרנסת מעבודת המשק בלבד. בקשה לאלוף הפיקוד בלוט, שחתום על הצו, להעביר את מעצר הבית לביתם בכפר טרפון, נתקלה בסירוב.

כביש עוקף ישראל כ"ץ

כל זה לא הפריע למבצעי מדיניותו של בלוט להגיע במפתיע אל בית החמות כדי לבדוק האם חתנה שוהה שם על פי פקודת הצו, בלי שזו הספיקה לדעת כי חתנה אמור לשהות אצלה במעצר בית. הבת מרים ניסתה להגיע אליה ולהודיע לה, שכן בטלפון היא אינה שומעת, אך לא הספיקה. כשהאם הבינה את הסיטואציה, הודיעה לשוטרים שבאו לאכוף את הצו כי מבחינתה תוכניתו של בלוט אינה ריאלית, ואין שום אפשרות שחתנה יגור אצלה במשך חצי השנה הקרובה. אבל גם לאם המבוגרת לא ניתנה אוזן קשבת, והצו לא שונה. לבני הזוג לא הייתה חלופת מעצר מלבד ביתם שלהם, והם המשיכו להתגורר בו.

בינתיים הספיקה מרים ללדת את בנה הרביעי בבית, ואפילו ברית נערכה לו בכפר טרפון. השבוע, ימים ספורים לאחר מכן, הגיעו השוטרים לבית המשפחה, לקחו את טל ינון בחטף, בלי שהספיק לומר שלום לרעייתו ולילדים, וגם לא הרשו לו לקחת חפצים בסיסיים כמו תפילין. הוא נלקח למעצר עד תום ההליכים בעילה של הפרת צו מעצר בית מינהלי. כאמור, כל ניסיון לבקש חלופה לקיום הצו בבית נתקל בסירוב. דרדיק הודיע כי הוא פותח בשביתת רעב בדרישה לאפשר לו לקיים את הצו בביתו.

"צריך לזכור שגם מעצר הבית המינהלי עצמו הוא עונש חמור, ואינו מבוסס על שום דבר", אומרת אשתו מרים ל'בשבע', "בשביל אדם כמוהו, להיות כל היום בבית זה קשה מאוד. אבל הוא מבקש לפחות להישאר בבית ולא לצאת לגלות, ושכולנו – כולל אותי שאני אחרי לידה – לא נצטרך לצאת לגלות איתו".

"לפני שנה וחצי שמענו בשמחה גדולה שביטלו את הצווים המינהליים, אנשים הבינו שזה לא שייך בכלל להשתמש בזה. פתאום בתקופה האחרונה נהיה סחף של המון אנשי התיישבות שמקבלים מעצר בית מינהלי. זו אותה גברת בשינוי אדרת. זה לקחת אדם ולהוציא אותו מהבית שלו, עם המשפחה, להוציא אותם לגלות אצל מישהו אחר, שאפילו לא שואלים אותו אם זה אפשרי מבחינתו. ככה תוקעים אותם לחצי שנה", מסבירה מרים את ההשלכות, "ואז כשאתה לא מסכים כי נותנים לך תנאים בלתי אפשריים – זורקים אותך לכלא עד תום ההליכים. כלומר, בעצם מערכת הביטחון השיגה את צו המעצר המינהלי בכביש עוקף ישראל כ"ץ. זה מעצר מינהלי בלי לקרוא לו בשם הזה. אני עדיין בהלם מהסיטואציה, ואני אחרי לידה ועוד לא מעכלת. לבוא ולקחת את הבעל שלי בצורה כזאת, כשאני כל כך צריכה אותו אחרי לידה, זה הכי חוסר אנושיות. זה בלתי נתפס. וזה לא סיפור פרטי שלנו, זה סיפור שככל שעובר הזמן הוא הופך לנפוץ יותר ויותר".

את המוטיבציה של אלוף הפיקוד והשב"כ העומדים מאחורי הצווים מסבירה דרדיק בפשטות: "הם רוצים בעצם לעצור את מפעל ההתיישבות, ובכל פעם הם מנסים דרך אחרת. עכשיו הם מנסים באמצעות צווים מינהליים. לבעלי אין עבר פלילי, באזור שלנו אין בלגנים, הצבא פה בעדנו. אין להם שום הוכחות וראיות נגדנו, אז הם מנסים להזיז אותנו מהמקום הזה באמצעות מעצר בית".

לתגובות:

[email protected]